אין מוצרים בעגלת הקניות.

מעבר לתשלום
פסח ימים טובים

פסח

פסח הוא החג היהודי הפופולרי ביותר. ליל הסדר, עם הכלים הנוצצים, המאכלים המסורתיים, הפגישות המשפחתיות ואווירת החג העליזה והחגיגית—כל אלה יוצרים קסם והתרוממות רוח שאין להם אח ורע במועדים אחרים. גם הטבע משתף פעולה, עם התעוררותו מחודשי החורף בצבעים ובניחוחות.

ואולם, ההכנות לפסח הן הדקדקניות ביותר מבחינת המאמצים והתכנון שדורשים החוקים והמנהגים הדתיים. הלכות תנ"כיות בסיסיות, שחוזקו על ידי סייגים חז"ליים, מאששות את המקום המיוחד והשונה של חג זה.

פסח הוא החג היחיד שבו הטקס הפולחני העיקרי, הקרבת קרבן הפסח, מתקיים לפני החג (מסכת פסחים סא ע"א). כנ"ל לגבי האיסור על החזקת חמץ, שנכנס לתוקפו באמצע יום י"ד בניסן (פסחים ה ע"א, כ"ח, ע"ב). במהלך השבוע של חג הפסח, אין להחזיק חמץ בבעלות יהודית: "שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל מיום הראשון עד יום השביעי" (שמות י"ב, ט"ו).

חמץ שהיה בבעלות יהודית במהלך חג הפסח נאסר לאכילה ולהנאה (פסחים כ"ט, ע"ב). העונש על אכילת חמץ בפסח הוא "כרת": "…כל כל אוכל מחמצת ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ" (שמות י"ב, י"ט). החוק המקראי מחייב רק "ביטול" של חמץ, אך הגמרא הוסיפה את הדרישה לערוך "בדיקה" ו"ביעור" של החמץ, בנוסף לביטולו.

הצטרפו לרשימת התפוצה של קרן תל"י