רקע היסטורי

"כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה- כך משנכנס אדר מרבין בשמחה" 
בבלי, מסכת תענית, כ"ט ע"א

חג פורים מציין את המאורע ההסטורי שבו ניצלו היהודים מפני גזרת השמד שהטיל המן האגגי בימי מלכות אחשוורוש. מרדכי היהודי שולח את אסתר, אחייניתו, לארמון המלך, וביחד הם מסכלים את מזימתו של המן, ו"נהפוך הוא", היהודים הורגים באויביהם.

בסיפור המעשה, המתואר במגילת אסתר, יש אלמנטים מיתיים רבים: מרדכי ואסתר אינם שמות יהודיים, ויש הסוברים כי הם שאובים משמות של שני אלים בבליים, מרדוך ואישתר. מרדכי הוא נצר למשפחת שאול המלך, והמן הוא צאצא של עמלק. שאול, כמסופר, הכה את עמלק, אך חטאו הגדול בכך שלא סיים את העבודה, וריחם על עמלק. כאן, נפגשים שוב עמלק ושאול, והפעם מרדכי אינו מותיר קצוות, ומוכיח את גודל החטא של שאול, שכן מסתבר שעמלק באמת קם בכל דור ודור להרוג את היהודים.

על פי סברה אחרת, חג הפורים התקבל בתחילה אצל יהודי פרס ומקורו בסביבה האלילית. יהודים חגגו שם חג שהיה נהוג אצל שכניהם עובדי האלילים, בכל שנה, באמצע החודש האחרון לחורף. לחג זה היה אופי של חג ראשית האביב, יום הילולה ושכרות, משחקים וליצנות.