אין מוצרים בעגלת הקניות.

מעבר לתשלום
סוכות ימים טובים

שמיני עצרת ושמחת תורה

היום השמיני של חג הסוכות, נקרא "עצרת",והוא מכונה גם "שמיני עצרת". יום זה מצוין בנפרד משבעת ימי החג, משום שהוא לא מאזכר את יציאת מצרים או את חג האסיף. הוא אפילו לא "חג", ומכונה בתלמוד "רגל בפני עצמו" (מסכת ראש השנה ד ע"ב).

מקור השם "שמחת תורה" הוא בימי הביניים, שעד אז נקרא היום השמיני של סוכות "שמיני עצרת".

שמחת תורה נחגגת מפני שביום זה מסיימים את מחזור הקריאה בחמשת חומשי התורה, ומתחילים את הקריאה מבראשית, וכך בעצם מסתיים ומתחיל שוב המעגל של הקריאה בתורה. מנהג זה מקורו בבבל (בעוד שבארץ ישראל נהגו לקרוא את התורה במחזור של שלוש שנים).

בשמיני עצרת נושאים את תפילת הגשם.

טעמי החג

פילון האלכסנדורי – סעיף 204 – "על החוקים" 
( פילוסוף יהודי שחי במצרים בתחילת המאה הראשונה לספירה )
החג האחרון מחגי השנה נקרא חג הסוכות והוא חל בשוויון היום והלילה שבחורף, מכאן אנו למדים שתיים: אחת שחייבים לכבד את השוןיון (הוא היושר) ולשנוא את האי שוויון (אי היושר). לפי שהראשון הריהו ראשיתו ומקור מוצאו של הצדק, והשני – ראשיתו, ומקור מוצאו של העוול. הראשון קרוב לאור והשני קרוב לחושך. ושנית שלאחר גמר בישולם של כל הפירות חייבים אנו להודות לאלוהים שהביאם לידי גמר בישולם ושהוא מקור כל הטוב.

תעודת הסוכות להזכירנו בעושרנו את העוני, לפי שחייב אדם לזכור בעושרו את העוני, בימי תפארתו את השפלות, בגדלותו – את הפשטות – בימי שלום – את סכנת המלחמה על פני היבשה – את סערות הים, ובעיר-את המדבר, לפי שאין לך דבר, שיש בו כדי לשמחנו יותר מזכרון ימי הרעה בימי טובה מרובה ביותר. אתה מוצא כאן גם תועלת מרובה לגבי החינוך למעשים טובים: שכן מי ששם לנגד עיניו גם את הטוב וגם את הרע ודאי יתמלא רחשי תודה..

ר' שמשון רפאל הירש
( אבי "תורה עם דרך ארץ"- חורב) למען דעת: אם עשיר הנך, איש ישראל, כי לא העושר לא הרכוש ,לא מקווה וקניין ואחוזת נחלה, לא מעשה אנוש ותחבולותיו, אשר עליהם יתגאה האדם, לא המה יבטיחו ויחזיקו את החיים … רק ה' הוא לבדו המכלכל חיים ומחזיק את קיומם. ואם עני אתה, איש ישראל, אם ככה אתה דל עד כי תאמר נואש – הן נפשך יבשה אין כל ואין עזרה בצר, צא לשבת תחת סוכת קש

עזוב את גנך אשר יגן עליך ויסתירך למצער מפני הרוח והקור, מזרם וממטר, הכנע עצמך בנפש חפצה והתרושש עוד יותר ? בטח בה' אשר יכלכל חיי כל, גם היושבים בסוכות ומדבר וישימון ינהלם על מבועי מים.

אבל לא רק אתה לבדך במנת גורל עצומתך ובתורת איש פרטי לבד תלך לשכון בסוכתך, כי גם בתורת בן ישראל ונאמן בברית מנת גורל עמך עליך לבוא בסוכה! עלם בן ישראל! בוא אל הסוכה גם בתור אזרח האנושות: "והיה באחרית הימים" כן יחזו לנו נביאנו וחכמינו ז"ל באחרית הימים, כאשר האנושות תעלה אבר, בלמדה לדעת מדברי ימיה וקורות הדורות את ההכרה הנאמנה, כי "הבל" אשר

יזמו לעשות, הלא הוא לייסד את חיי העולם רק על "קניין ורכוש", אז גם האנושות תבוא אל הסוכה – אל סוכת השלום הכללי – אז אגודת אחים תקשר את האנושות הכללית – כאחים יבואו לחסות תחת ממשלת אל אחד. הסוכה תסיר מעל האנושות את כבלי שאול וחבליה אשר צעדיה תמכו אותו על שלט הדמיון התועה והמתעה לכבד כאלוהים את הקניין והרכוש. האנושות תתרומם, תפנה אל על, ואז יקבל אותה ה' תחת סוכת שלומו, אשר יפרוש אז על כל משפחות האדמה.

אריה בן-גוריון (קיבוץ בית השיטה)
הישיבה בסוכה, היציאה מדירת קבע לדירת ארעי יש בה טעמים רבים. הראשון בהם – זכר ליציאת מצרים ונדודי העם במדבר ארבעים שנה והיות בני – ישראל יושבים אז בסוכות. אפשר הדבר שהסוכה

באה להזכירנו שחייב אדם לזכור בעושרו את העוני, בימי תפארתואת שפלותו, בגדולתו את מצבו כשהיה אדם פשוט, בימי שלום – את סכנת המלחמה, על פני היבשה – את סערות הים, ובעיר – את המדבר. לפי שאין לך דבר שיש בו כדי לשמחנו יותר מאשר זכרון ימי הרעה בימי טובה מרובה ביותר. הישיבה בסוכה באה איפא ללמד את האדם מידה טובה: שיהא שמח בחלקו. בתוך סוכה צנועה וקטנה ומסוככת ירק עצים בלבד – שם יקיים את מצוות השמחה בחג. הסוכה נקראת גם "סוכת שלום", והיא מסמלת את הכמיהה לשלום האנושות כולה, ובחג הסוכות היו מקריבים, כשבית המקדש היה קיים, שבעים פרים, כנגד שבעים אומות העולם – כרמז על סוכת השלום בין ישראל לאומות העולם.

הרשב"ם (רבי שמואל בן מאיר – חי במאה האחת עשרה, נכדו של רש"י):
בשעת אסיף כאשר מלאו הגרנות בר והיקבים תירוש ויצהר, ציווה הכתוב "לישב בסוכה" לזיכרון כי במדבר ישבו באוהלים ולא היה להם קרקע ולא דגן ותירוש ויצהר. "לבלתי רום ליבם על בתיהם המלאים כל טוב"…

מנהגי החג

הקפות
בשמחת תורה עורכים בבית הכנסת שבע הקפות בהן נושאים את ספרי התורה, רוקדים ושרים ונושאים דגלים. את ההקפות עורכים גם בערב החג וגם בבוקר, ויש המקיימים "הקפות שניות" גם במוצאי החג.

אלטרנטיבות
הן בתנועה ליהדות מתקדמת והן בתנועה המסורתית החג שומר על צביונו המסורתי, פרט להשתתפות פעילה של נשים בנטילת ארבעת המינים ובהשתתפות בהקפות (בכלל זה, ריקוד עם ספר התורה).

אושפיזין:
בתנועה הקונסרבטיבית הונהג להזמין כאושפיזין לא רק את האבות, אלא גם את האמהות, או הנשים. וכך סדר האושפיזין (לפי סדר לילות החג), והמידות המשתייכות לאורחים אלו:
אברהם ושרה- חסד
רבקה ויצחק- גבורה
רחל ויעקב- תפארת
יוכבד ומשה- נצח
מרים ואהרון- הוד
יוסף ואסנת- יסוד
דוד ומיכל- מלכות

הצטרפו לרשימת התפוצה של קרן תל"י