אין מוצרים בעגלת הקניות.

מעבר לתשלום
ימים טובים

ט"ו בשבט

"ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים; באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה; באחד בתשרי ראש השנה לשנים לשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות; באחד בשבט ראש

השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים – בחמישה עשר בו". (משנה, מסכת ראש השנה, פרק א')

ראש השנה לאילנות נקבע בט"ו בשבט, משום שבחודש זה מפסיקים לרדת מרבית גשמי החורף, והעצים מתחילים ללבלב. לפי ההלכה, מביאים תרומות ומעשרות מפירות השנה הנוכחית, ואין להביא מפירות השנה החולפת. לכן, יש לקבוע מתי מתחילה שנת הטבע. כשם שראש השנה (א' בתשרי) הוא יום הדין, כך גם ט"ו בשבט הוא יום הדין לאילנות, וביום זה מתפללים תפילות מיוחדות לה' שישלח ברכה בפירות האילן. בדורנו, ט"ו בשבט הפך להיות חגיגה של הסביבה, מעין "יום איכות סביבה יהודי".

מנהגי החג

פירות האילן 
נהוג לאכול מפירות האילן, ובייחוד מן הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, הרי הם שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית תמר.

נטיעות
ראשון ה"נוטעים" היה המחנך זאב יעבץ מזכרון יעקב, שיזם את מסורת הנטיעה. בשנת 1908 החליטה הסתדרות המורים בישראל למסד את המנהג ולהכריז על ט"ו בשבט כחג הטבע והנטיעות. בט"ו בשבט יוצאים רבים לנטיעות מאורגנות ברחבי הארץ.

יום חגה של כנסת ישראל
לאחר הקמת המדינה, נקבע ט"ו בשבט לתאריך שבו מציינים את יום ההולדת של הכנסת.

"סדר" ט"ו בשבט
בסוף המאה ה-16 תיקן מחבר הספר הקבלי "חמדת ימים" (1763) "תיקון" מיוחד לט"ו בשבט, שכולל סעודה חגיגית מפירות ארץ ישראל, שתיית יין אדום ולבן, ברכות המתאימות לארבע הספירות הקבליות, תפילות ולימוד פסוקים מן התנ"ך, המשנה והזוהר, העוסקים בעצים ובפירותיהם.

יש המשתמשים ב"הגדות ט"ו בשבט", המבוססות בצורתן על הגדות הפסח: מזיגת כוסות יין, כנגד אלמנטים שונים בטבע, "ארבעה בנים" השואלים על פירות האילן, ארבע קושיות וכיו"ב. את ההגדה מתבלים בשירי ארץ ישראל עבריים.

(דוגמאות להגדות ט"ו בשבט מגוונות ומעודכנות ניתן למצוא ברשת)

הצטרפו לרשימת התפוצה של קרן תל"י