אין מוצרים בעגלת הקניות.

מעבר לתשלום
נישואין מחזור חיים

אלטרנטיבות

התנועה המסורתית
יש מנהיגים ורבנים של הזרם הקונסרבטיבי הממליצים לא להתחתן דרך הרבנות, ותחת זאת לשלב טקס ברוח התנועה הקונסרבטיבי עם נישואין אזרחיים בחו"ל, ורישום כזוג נשוי במדינת ישראל. הטקס הקונסרבטיבי משלב בין החופה המסורתית וקידושין הלכתיים, עם אפשרות לכלול יסודות שוויוניים. הטקס מבוסס על אווירה של כבוד הדדי ואהבה כבסיס לחיים משותפים. לזוג ניתנת אפשרות להוסיף יסודות יצירתיים אחרים לטקס, ובכלל זה קטעי קריאה המשקפים את סגנונם וטעמם של הזוג, כתובה מקורית/אישית בשפה העברית (במקום ארמית). הכלה יכולה לבחור לקחת חלק אקטיבי בטקס, לדבר, לברך ולתת טבעת לחתן. מאפשרים לכלה להגיד ברכה או כל דבר אחר,אבל היא אומרת את דבריה לאחר סיום הטקס ההלכתי כדי לא לפגוע באופיו ככזה.

רבני התנועה המסורתית מדגישים את חשיבות האורחים המוזמנים ביצירת האווירה והקדושה של החופה והקידושין.

רבנים, נשים וגברים כאחד מסדרים את הטקסים וחותמים על הכתובה. על פי ההלכה נשים אינן כשרות להעיד, בעיה זו נפתרת על ידי חתימת הכתובה על ידי שני גברים ושתי נשים. והוא הדין לגבי העדות בטקס הקידושין עצמו. בקהילות רבות גם נשים מברכות שבע ברכות.

חשוב לציין שמהלך זה, שמציעה התנועה הקונסרבטיבית, של נישואים אזרחיים בחו"ל וטקס בארץ, לא פוגע בשום אופן בצאצאים, שנחשבים כשרים לכל דבר ואינם נכללים בגדר פסולי חיתון. בנוסף, הטקס שמקיימת התנועה המסורתית הוא הלכתי, ובמקרה שהנישואין יתפרקו, יהיה צורך לקבל גט מן הרבנות. התנועה המסורתית מציעה לערוך הסכם טרום-נישואין אצל נוטריון, כדי להבטיח את זכויות הפרט.

חתונות הנערכות על ידי רב מסורתי אינן תקפות בעיני הרבנות ומדינת ישראל.

ברכת אירוסין
כאשר מסדר הקידושין הוא אישה, חשוב לבדוק אם יש בסיס להתיר לה לברך את ברכת אירוסין.

ברכה זו אינה דורשת מניין, ומי שמברך אותה הוא שליח החתן, ולא שליח ציבור. לפי כל הדעות אישה יכולה להיות שליחה (הרמב"ם, הלכות אישות ג': י"ז).

ברכת חתנים
ברכת חתנים היא ברכת שבח לפי הרמב"ן והר"ן, והיא מסוג הברכות שנשים חייבות בהן.

רש"י ור' דוד אבודרהם רואים בברכה זו מימוש של המצווה לשמח חתן וכלה. נשים וגברים כאחד מצווים במצווה זו.

החשש שלפיו המברך הוא שליח ציבור סותר מקורות ארצישראליים קדומים, כמו בראשית רבא סוף פרשת ח' וויקרא רבה כ"ג:ד'. לפי מקורות הללו ברור שכל אדם שרוצה ויודע לברך יכול לברך את הזוג.

התנועה ליהדות מתקדמת 
בתנועה ליהדות מתקדמת טקס הנישואין הוא שוויוני ואינו מהווה קניין. הושם דגש רב על כך שכל אחד בני הזוג מבין היטב את כל מרכיבי הטקס ושכל אחד מהם ישתתף בצורה פעילה בבנייתו.

לרוב, החופה נראית כחופה מסורתית, אבל הוכנסו מרכיבים שוויוניים המבטלים את הפן הקנייני של הטקס. ההדדיות המוחלטת של האירוע באה לידי ביטוי בהחלפת הטבעות ובאמירת "הרי את/ה מקודש/ת לי…" על ידי שני בני הזוג. ההדדיות הזו פוסלת את אפשרות הקניין החד- צדדי. לפעמים שני בני הזוג שוברים את הכוס בו זמנית או שוברים שתי כוסות בנפרד.

רבנים, נשים וגברים כאחד מסדרים את הקידושין, את הכתובה, מברכים ומקריאים שירים או קטעים אחרים. בטקס זה יש כר נרחב ליצירתיות של בני הזוג ואופיים. לעתים נאמרות שבע ברכות בנוסח יצירתי תוך כדי שמירה על המסגרת המסורתית.

הכתובה נכתבת בעברית, השפה המדוברת היום במדינת ישראל, והנוסח שלה נבחר על ידי בני הזוג בהנחייתו/ה של הרב/ה המסדר/ת. שני בני הזוג חותמים על הכתובה.

רבנים מתקדמים משיאים כוהן עם גרושה מכיוון שמעמדם המיוחד של הכוהנים אבד מזמן, וכיום אין להם לא חובות ולא זכויות יתר. היום כוהן הוא אחד מהעם. ואפילו על פי הלכה האורתודוקסית ילדי כוהן וגרושה פסולים לכהונה, אך אינם פסולי חיתון.

מכיוון שנכון להיום מדינת ישראל אינה מכירה בנישואין רפורמיים, דורשת מר"ם (מועצת הרבנים המתקדמים) מהזוג להירשם תחילה בנישואין אזרחיים בחו"ל וממליצה לחתום על הסדר ממון. הסיבה לכך היא לאפשר לזוגות להירשם כנשואים גם במשרד הפנים בישראל ולקבל את כל הזכויות המגיעות לזוג נשוי בארץ.

אחר
ישנם זוגות שאינם מעונינים כלל לגעת בפנים היהודיות/דתיות של הטקס, ומעדיפים לחגוג את נישואיהם בטקס ייחודי שהם מעצבים ובמסיבה. דוגמא לטקס כזה מובאת להלן:

בטקס הנישואין שלנו אנו שרים יחד את השיר "כמו שאת" שהוא דואט במקור של נמרוד לב ואורלי פרל. תוך כדי השיר, בקטע שהוא רק מוסיקה החלפנו טבעות והפכנו לבעל ואישה.

בסיום הטקס, לאחר הנשיקה, הוארו חומות הגן בזיקוקי דינור שהוכנו לנו בהפתעה, וברקע הושמע שיר שנכתב בשבילנו במיוחד ע"י המשפחה של ליאת, ואז החלה המסיבה.

ש: האם מגיעות לכם זכויות של זוג נשוי?

אנו מוגדרים כידועים בציבור. ידועים בציבור הם איש ואשה החיים כבעל ואשה ומנהלים משק בית משותף וחיים חיי אישות, ללא נישואין.

מעמדם של הידועים בציבור בחקיקה איננו שווה למעמדם של בני זוג שנישאו כדת וכדין והם זכאים רק לזכויות שהוענקו להם במפורש.

הצטרפו לרשימת התפוצה של קרן תל"י