אין מוצרים בעגלת הקניות.

מעבר לתשלום
נישואין מחזור חיים

טקס האירוסין

טקסי האירוסין התקיימו בבית הורי הכלה, ונחגגו בסעודה גדולה. היה צורך בעדים, אך לא במניין. ברכות האירוסין נכתבו במאה השלישית לספירה: "ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין, ברוך אתה יי, מקדש עמו ישראל על ידי חפה וקידושין…" בימי הביניים איחדו בין טקסי הקידושין לנישואין, כפי שנהוג גם בימינו.

תנאים
בתקופת הגמרא, סידורים כלכליים ואחרים בין החתן והכלה, נכתבו או נאמרו בחוזה מיוחד המכונה "שטר פסיקתא" (כתובות, ק"ב ע"א): "…בשטרי פסיקתא, וכדרב גידל דאמר רב גידל אמר רב כמה אתה נותן לבנך כך וכך וכמה אתן נותן לבתך כך וכך עמדו וקידשו קנו". מטרת התנאים למנוע נישואין פזיזים או בלתי יציבים. התנאים מבטיחים גם מעורבות של הורי שני הזוגות. במאה השלישית קבע רב ענישה פיזית לחתנים שנישאו ללא תנאים.

בימי הביניים, החתימה על התנאים התבצעה זמן רב לפני החתונה. התנאים דאז יצרו מערכת יחסים המקבילה לאירוסין המודרניים. החוזה קבע את מחויבותם הכלכלית של ההורים ואת תאריך החתונה, וכן קבע עונשים למקרה של הפרת התנאים. מנהג מאוחר יותר בימי הביניים הכניס לטקס החתימה על התנאים נופך דתי כשהוסיפו שבירת צלחת עם החתימה, לזכר חורבן ירושלים.

במספר קהילות, מסמך נוסף של תנאים הוכן לפני החתונה. ה"תנאים המאוחרים" שולבו עם הזמן בכתובה.

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 [תיקון אחרון 2/3/95]

1. שיפוט בעניני נישואין וגרושין
עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים.

2. עריכת נישואין וגירושין
נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה.

3. שיפוט אגב גירושין
הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג.

4. שיפוט בעניני מזונות הגישה אשה יהודיה לבית דין רבני תביעת מזונות, שלא אגב גירושין, נגד אישה היהודי או נגד עזבונו, לא תישמע טענת הנתבע שאין לבית דין רבני שיפוט בענין.

5. שיפוט בעניני חליצה
תבעה אשה מיבמה בבית דין רבני מתן חליצה, יהא לבית הדין הרבני שיפוט יחודי בענין התביעה, לרבות מזונות לאשה עד יום מתן החליצה.

6. כפיה למתן גט ולקבלתו [תיקון: תשנ"ה]
ציווה בית דין רבני בפסק-דין סופי לכפות איש לתת גט פיטורין לאשתו או לכפות אשה לקבל גט פיטורין מאישה, רשאי בית משפט מחוזי, כתום ששים ימים מיום מתן הצו, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לכפות במאסר לציית לצו.

7. כפיה למתן חליצה
ציווה בית דין רבני בפסק דין סופי לכפות איש לתת חליצה לאלמנת אחיו, רשאי בית משפט מחוזי, כתום שלושה חדשים מיום מתן הצו, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לכפות במאסר לציית לצו.

8. סופיות של פסק הדין
לצורך הסעיפים 6ו-7 יראו פסק דין כסופי כשאין עוד ערעור עליו.

9. שיפוט על פי הסכמה
בעניני המעמד האישי של יהודים כמפורט בסעיף 51 ל"דבר המלך במועצתו על ארץ-ישראל 1922-1947" או בפקודת הירושה, אשר בהם אין לבית דין רבני שיפוט יחודי לפי חוק זה, יהא לבית דין רבני שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך.

10. תקפם של פסקי דין
פסק דין שניתן, אחרי הקמת המדינה ולפני תחילת תקפו של חוק זה, על ידי בית דין רבני לאחר דיון במעמד בעלי הדין, ושהיה ניתן כדין אילו אותה שעה היה חוק זה בתוקף, רואים אותו כאילו ניתן כדין.

11. ביצוע
שר הדתות ממונה על ביצוע חוק זה.

הצטרפו לרשימת התפוצה של קרן תל"י