4 במרץ 2020 קרן תל"י

חברות וחברים יקרים, אחרי 26 שנים של הובלת חינוך תל"י בישראל [ובאמריקה הלטינית], נענתי בחיוב להזמנה להפוך לנשיא ה- Universidad Hebraica במקסיקו סיטי ולהוביל את המוסד בשנים הבאות ועל כן, אסיים את תפקידי בקרן תל"י בסוף חודש מאי השנה.

הובלת חינוך תל”י הייתה עבורי זכות גדולה ושליחות חברתית חשובה ביותר שנתנה משמעות לחיי. באקלים החברתי המתלהם המתנהל בין אורתודוקסיה חילונית קיצונית ואורתודוקסיה דתית נוקשה ומתנשאת לרוב, קולו המכיל, הפתוח והסבלני של חינוך תל”י הווה ועדיין מהווה קול של שפיות ומתינות “בוערת”, קול של איזונים נכונים בין עבר והווה, בין שאיפה למודרניות וזיקה עמוקה לשורשינו התרבותיים והרוחניים, בין יהודיות וישראליות.

במהלך השנים, הפכה קרן תל”י לאחד מהארגונים להתחדשות היהודית המובילים והמשפיעים במדינת ישראל: היא פעלה במאות גנים ובתי ספר, פרסמה עשרות ספרי לימוד וכמות מרשימה של חומרים חינוכיים, הכשירה ופיתחה מאות מנהלים ואלפי מחנכים, חיזקה במקצועיותה קהילות ובתי ספר יהודיים רבים בעולם היהודי. בשנים האחרונות, היא משמשת כאחד השותפים הבכירים לעשייתו של אגף מורשת במשרד החינוך בתחום יישום תכנית הלימודים החדשה “תרבות-יהודית ישראלית”.
אני מסתכל בסיפוק וגאווה על מה שכבר נעשה אך זוכר את דבריה של המדענית הדגולה מרי קורי: לעולם איני מסתכלת בעבודה שעשיתי אלא במה שעוד צריך לעשות”.

אני חש תחושת הקלה ושמחה רבה על כך שההנהלה המתנדבת של קרן תל”י החליטה למנות במקומי, בראש הארגון, את שותפתי בהנהלת הארגון בשלוש השנים אחרונות – ד”ר פארי סינקלר – בעצמה בוגרת חינוך תל”י, בת להורים שהיו ממייסדי בית ספר תל”י בהוד השרון ומוסמכת JTS בניו יורק.
שרה שי, שותפתי המסורה השנייה בהנהלת הקרן תמשיך לתפקד לצידה כמשנה למנכ”לית. בטוחני שהארגון עובר לידיים הטובות והמסורות ביותר שניתן היה למצוא וש”אש התמיד” של עשייתנו החינוכית ימשיך לבעור עוד שנים רבות תחת הנהגתן.

אני מבקש להודות מקרב לב את שותפיי הרבים שלוו אותי בכמעט שלושה עשורים של עשייה חינוכית: עמיתי ב מכון שכטר למדעי היהדות שהעניקו לקרן תל”י אכסניה חמה ואיתנה, אנשי משרד החינוך שהאמינו ותמכו בנו, עמיתי מנהלי הארגונים להתחדשות יהודית שהיו שותפים נאמנים לשליחותנו החברתית, וקבוצה גדולה ומרשימה של אוהבי ישראל בצפון אמריקה שהאמינו בחשיבות שליחותנו החברתית ותמכו בה בנדיבות כה גדולה במשך שנים כה רבות.

ההוגה היהודי הגדול, א.י. השל כתב לפני כמה שנים את דברים מעוררי השראה הבאים:
“ימות העבר וימות ההווה אחוזים זה בזה. לא תיתכן אהבת ישראל אם לא נתהלך עם הדורות שחוללו אותנו וההפך, ללא אהבת היהודים שבדורנו, לא נזכה להתקשר לישראל שבעבר. אחדות הדורות ואחדות כל בני הדור תלויות זו בזו. עלינו להתהלך עם ישעיהו, רבי יוחנן בן זכאי, הרמב”ם והבעש”ט כשם שעלינו להתערב עם אלו החיים אתנו היום”.

כך הבנתי את שליחותי ואת שליחות הארגון שהיה ביתי המקצועי במשך 26 שנים.
אני מקווה שהצלחתי לממש אותה, לפחות באופן חלקי.

-ד”ר איתן שיקלי-