8 בספטמבר 2016 הרב גדי רביב, מלווה רוחני מטעם קרן תל"י

מטרת התכנית "משב הרוח" היא ליצור חוויה של "שקט" עבור התלמידים במהלך היום הסוער – יום של לימודים, מבחנים, עשייה ולמידה פעילה, אינטראקציות חברתיות למיניהן, מתחים, אירועים ועוד.

התכנית כוללת יצירת מרחב לימודי “אחר”, מרחב המאפשר לבחון את ה”שקט”, ומזמן אפשרויות להפוך את השקט לחלק מובנה בעולמם של התלמידים.

הפעילות התקיימה בספריית בית הספר. הילדים ישבו על מזרנים, החדר הוחשך והואר בנרות בלבד, לכל ילד נר משלו. לאורך הפעילות הושמעה מוזיקת רקע מרגיעה. הפעילות כללה תרגילי נשימה והרפיה, דמיון מודרך (בנושא “השבת שהייתה לי”) עבודה אישית (“רגע אחד בשבת שאני זוכר”) שיתוף, משוב לשיתוף וסיום.

כדי להפעיל את התכנית אותר מורה מלווה לצוות בית הספר, נערכה פגישה עם מליאת בית הספר, רב בית הספר והמורה המלווה הציגו את התכנית בכיתות ונערכו ראיונות אישיים למשתתפים.

דברים שאמרו תלמידים בראיונות הקבלה לתכנית:

  • אני אוהבת שקט, שנים שאני מחכה לזה. (ניקול, כיתה ה’)
  • זה יכול לעזור לי, כשאני מדבר לא תמיד מקשיבים לי. (איתמר, כיתה ד’)
  • אני מחפש מקום שקט לעצמי, מנוחה. (טל, כיתה ה’)
  • יש לי הרבה בלאגנים בחיים, אולי זה יעזור לי. (עומר, כיתה ה’)
  • זה יכול לעזור לי, אני מתעצבן הרבה, אני צריך להירגע (רון, כיתה ד’)
  • לפעמים אחרי ההפסקה יש לי יותר מדי אנדרנלין. ( נרי, כיתה ד’)

מבנה התכנית:

השנה הפעלנו תכנית ניסיונית בשלוש שכבות, בכיתות ד’, ה’ ו-ו’.

מכל שכבה השתתפו בתכנית 15 תלמידים.

התלמידים דיווחו על שינוי שחל בהם בעקבות התכנית והביעו את רצונם להמשיך להיות שותפים לניסיון לרכוש את “השקט” ולדעת להשתמש בו על פי צורכיהם האישיים.

מתוך המשוב של התלמידים בסיום התכנית:

  • הפגישות ב”משב רוח” נתנו לי לראות שיש נחת בחיים וגם שלווה.
  • קיבלתי יכולת דיבור בקבוצה, ולפעמים קצת להירגע ולחשוב.
  • ראיתי שכיף לי להיות בשקט, ואני קצת שקט יותר.
  • הפגישות “במשב רוח” נתנו לי את הביטחון לדבר מול קהל, רוגע ושקט.

כאמור, השנה נוסתה התכנית בפעם הראשונה, ואנו מתכוונים בשמחה, “בשקט” וברוגע להמשיך בה ולהרחיבה בשנה הבאה.