מנהלות תל”י לומדות בארה”ב במסגרת תוכנית הלל”י

40 שנה לא דרכתי בבית כנסת, אחרי שגורשתי משם בגיל 10. רק הרחק מירושלים, אי שם בניו-יורק, מצאתי את הדרך להרגיש שוב שייכת. מה למדתי מיהדות ארה"ב שכך כך חסר אצלנו? ואיך אני שומרת על היהדות הזו? איך אוכל להעביר לתלמידיי את החוויה הזו שיהדות נטולת זמן ומקום, אך פועלת בכל זמן ובכל מקום? איך אוכל לפתוח בפני תלמידיי את השער לעם היהודי שאליו הם שייכים?

האם אנו כיהודים חופשיים במחשבותינו? האם כאנשים וכמנהלי בתי ספר, אנו מבטאים את אמונתינו בקול? מדוע, למרות שהחוויה של בית הכנסת בשבת מרגשת אותי, אני לא שם בסופי שבוע? האם יש לי מספיק רצון, ואולי מספיק אומץ, לבנות קהילה יהודית ייחודית במקום מגורי? האם הנחלתי מספיק לילדי- שילכו בגאווה בכל מקום כיהודים? אסנת עוזיאל, בוגרת תכנית הלל"י - מסכמת שנה עם שאלות רבות

על רקע הוויכוח על חוק הלאום, הכנסת תוכנית הלימודים "תרבות יהודית-ישראלית" בחינוך הממלכתי, התנועה נגד ההדתה במרחב הציבורי ועוד סוגיות המפלגות את החברה היהודית בישראל, קרן תל"י בשיתוף משרד החינוך, מציעה תוכנית יוקרתית לקבוצה מובחרת של אנשי חינוך מובילים: מסע זהות אישי ומקצועי שיעניק למשתתפיה כלים וידע רחב ומעמיק על סוגיות הזהות העומדות במרכז השיח הציבורי של החברה בישראל.