אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום

אסתר או הדסה?

לאור האנטישמיות הגוברת בעולם, האם כדאי להצניע את הזהות היהודית שלנו בטיול או במגורים בחו”ל? האם עלינו להבליט אותה בגאווה? ובכלל, האם יש לכך תשובה? בעקבות סיפור מגילת אסתר, נלמד על גישות שונות להבלטה ולטשטוש של הזהות היהודית.

אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי.

אסתר ב, כ

רקע למורה

בסיפור מגילת אסתר בולטות שתי פנים של החצנת הזהות היהודית: בעוד מרדכי לא חושש להחצין את נאמנותו לזהותו היהודית בהימנעו מלהשתחוות להמן, על אסתר בת דודו ובת האומנה שלו הוא מצווה להסתיר את יהדותה.

במשך מאות שנים של גלות היהודים שמרו על זהותם באמצעות שני תהליכים מנוגדים: המסורת היהודית רואה חשיבות רבה באי-התבוללות, ולצד זאת האנטישמיות ושנאת הזרים במדינות שונות מנעו פעמים רבות היטמעות גם מאלה שרצו בכך.

בקרב היהודים עצמם רווחו תפיסות שונות לגבי מקום הזהות היהודית אל מול הזהות האזרחית, החצנה או הסתרה של מוצאם, רצון להשתלב בחברה מול הרצון לשמור על הייחוד היהודי.

בגף הלימוד המצורף לפעילות זו, הבאנו שתי תפיסות שרווחו באירופה של המאות 20-19, בתקופה בה יהודים רבים החשיבו את עצמם חלק בלתי נפרד מהחברה הכללית:

יל”ג – יהודה לייב גורדון (1892-1830) – משורר יהודי באימפריה הרוסית, דובר בולט של תנועת ההשכלה. בשירו המפורסם “הקיצה עמי”, שהיה מעין מניפסט פוליטי, כתב לבני העם היהודי באירופה להפסיק להתבדל מהחברה בה הם חיים ולהבין שהגיעה העת להשתלב ולהיות חלק מהאומות האירופיות.

רוברט ולטש (1982-1891) – עיתונאי יהודי יליד פראג, כיהן עד מלחמת העולם השנייה כעורך עיתון ציוני גדול בגרמניה. עם עליית היטלר לשלטון הביע הבנה ללאומיות הגרמנית וקיווה שזו תעורר גם לאומיות יהודית. ב-1938 נמלט לישראל.

חשוב לציין כי המאמר של ולטש נכתב הרבה לפני הסנקציות הגרמניות שחייבו יהודים להזדהות ככאלה, ושהיוו גם אמצעי מסייע לתפיסתם ולשליחתם למחנות ההשמדה. הוא עצמו התחרט מאוחר יותר על פרסום המאמר בגלל האור החדש שבו הוא נקרא לאחר מספר שנים. לכן יש להציג את המאמר בהקשר ההיסטורי שבו לא ידוע היה השימוש העתידי של הטלאי הצהוב.

הטלאי הצהוב שהיה בשימוש בגרמניה הנאצית התבסס על אמצעי זיהוי עתיק ליהודים באירופה שמקורו עוד בימי הביניים. השימוש במושג במאמר של ולטש אינו מתייחס לשימוש המאוחר שעשו בו הנאצים אלא לאמצעי הזיהוי העתיק.

פתיחה

  • ערכו בכיתה סקר: אם הם יסעו עכשיו לחו”ל – האם ילכו עם חולצה עם כיתוב בעברית או לא? בקשו משני תלמידים עם גישות שונות להסביר את גישתם.
  • כעת אמרו שנלמד על גישות שונות לנושא – האם להבליט בגאווה את יהדותנו או ישראליותנו, או לא.

לומדים

  • הקרינו או קראו את הציטוט מתוך מגילת אסתר שמופיע בראש הפעילות. הסבירו אותו בהקשר של סיפור המגילה: אסתר נבחרה להיות מלכה בממלכת פרס, אך בהנחיית מרדכי בן דודה, שגידל אותה, היא מסתירה את מוצאה. כדאי להגיד שלאסתר היו שני שמות המוזכרים במגילה: הדסה היה שמה העברי, היהודי, ואילו אסתר היה שמה הפרסי, שהתבסס על שם של אלה אכדית קדומה. מדוע במגילה משתמשים כמעט אך ורק בשמה הפרסי?
  • חלקו את התלמידים לזוגות ותנו להם דפי עבודה המציגים ארבע תפיסות לגבי החצנת הזהות היהודית כשנמצאים בסביבה זרה: שניים מתוכם מן המגילה, והאחרים מאוחרים יותר. התלמידים יקראו את המשימה ויעשו אותה.
  • שוחחו ודונו על הטקסטים באמצעות השאלות בהמשך.

שאלות

  • מה לדעתכם היה הרציונל של מרדכי בצוותו על אסתר להסתיר את יהדותה?
  • מדוע לדעתכם מרדכי עצמו נהג אחרת וגרם ליהדותו לבלוט בכך שלא השתחווה להמן?
  • מדוע השוני במנהגים ובדת מעורר התנגדות ואיבה ולעתים גם פחד? האם אתם מכירים דוגמאות דומות מן ההיסטוריה?

לדיון

  • כיצד אתם הייתם מייעצים ליהודים לנהוג – כמו אסתר או כמו מרדכי? ציינו אם התשובה תלויה בתנאים מסוימים.

בעקבות השיר “הקיצה עמי” של יל”ג: 

  • יל”ג קורא ליהודים באימפריה הרוסית לקחת חלק פעיל בחיי האומה ולראות בעצמם אזרחים שווים. האם אתם מסכימים עם עצם הקריאה? האם אתם חושבים שזו חובתו של מיעוט?
  • האם אתם מסכימים עם יל”ג שמקומם של הלבוש והמנהגים היהודיים הוא בבית פנימה וכלפי חוץ יש להיראות ולנהוג כמו כל האזרחים? הסבירו.
  • מה מקומה של הדילמה הזו בחייכם? היכן היא צצה? כיצד אתם נוהגים בפועל? האם אתם נוהגים לפי הדרך בה אתם רוצים או שיש גורמים המניעים אתכם לפעול בצורה שונה?

בעקבות המאמר “שאוהו בגאון את הטלאי הצהוב”:

ראשית, חשוב להדגיש את ההקשר שבו נכתב המאמר – לפני השואה, ולהסביר את מקור הביטוי טלאי צהוב באירופה של ימי הביניים. אחר כך ערכו דיון בעקבות הטקסט.

  • מה המשמעות מאחורי כותרת המאמר של ולטש? כנגד מה הוא יוצא?
    האם אתם מסכימים עם ולטש – האם הסימון של מגן דוד יכול להפוך מקלון לגאווה?
  • ולטש כתב את המאמר שנים רבות לפני שהנאצים הכריחו את כל היהודים לשאת עליהם טלאי צהוב כאמצעי זיהוי שסייע להשמדתם. ואכן הוא התחרט על המאמר. הסבירו כיצד ההֶקשר עשוי להשפיע על הבחירה להבליט את היהדות או להסתירה.
  • בימינו רבים חוששים ללכת עם כיפה או מגן דוד ברחוב, שמא ישפילו אותם או יפגעו בהם. מה דעתכם על כך? האם לדעתכם הימנעות זו היא בהכרח התכחשות ליהדות? הסבירו.
  • כיום גם סממנים ישראליים, לא דווקא יהודים, עלולים לעורר איבה כלפי הנושא אותם. אפשר לחזור לשאלת הפתיחה או להציף אותה עכשיו אם לא פתחתם בה: כיצד אתם חושבים שיש לנהוג בחו”ל – להצניע את ישראליותכם או להדגיש אותה? נמקו את דעתכם.

הצטרפו
לרשימת התפוצה


השאירו פרטים והצטרפו לאלפי נשות ואנשי חינוך המקבלים מאיתנו מעת לעת חומרים מעניינים ומגוונים המותאמים לצרכיהם.

    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! אנו מתחייבים שלא לעשות כל שימוש לרעה ו/או להעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל.

    מדיניות הפרטיות, תנאי שירות