ספרי הלימוד שלנו מבטאים את עקרונות תל”י:
פלורליזם, שוויון, נאמנות למסורת היהודית ומחויבות לערכי הציונות.
הספרים נכתבו בידי צוות חינוכי מנוסה ומקצועי ומעוצבים בצורה מוקפדת ונעימה. לכל ספר נלווה מדריך מקוון למורה.
תל”י, בעזרתם הנדיבה של קרנות פרטיות ושל הסוכנות היהודית, מעניקה הנחה מיוחדת לבתי ספר של תל”י לרכישת ספרי לימוד של תל”י. בעמוד זה תוכלו למצוא את רשימת הספרים המוצעים ומחיריהם. המחירים תקפים לשנת הלימודים הנוכחית בלבד.
לאור האנטישמיות הגוברת בעולם, האם כדאי להצניע את הזהות היהודית שלנו בטיול או במגורים בחו”ל? האם עלינו להבליט אותה בגאווה? ובכלל, האם יש לכך תשובה? בעקבות סיפור מגילת אסתר, נלמד על גישות שונות להבלטה ולטשטוש של הזהות היהודית.
אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי.
אסתר ב, כ
בסיפור מגילת אסתר בולטות שתי פנים של החצנת הזהות היהודית: בעוד מרדכי לא חושש להחצין את נאמנותו לזהותו היהודית בהימנעו מלהשתחוות להמן, על אסתר בת דודו ובת האומנה שלו הוא מצווה להסתיר את יהדותה.
במשך מאות שנים של גלות היהודים שמרו על זהותם באמצעות שני תהליכים מנוגדים: המסורת היהודית רואה חשיבות רבה באי-התבוללות, ולצד זאת האנטישמיות ושנאת הזרים במדינות שונות מנעו פעמים רבות היטמעות גם מאלה שרצו בכך.
בקרב היהודים עצמם רווחו תפיסות שונות לגבי מקום הזהות היהודית אל מול הזהות האזרחית, החצנה או הסתרה של מוצאם, רצון להשתלב בחברה מול הרצון לשמור על הייחוד היהודי.
בגף הלימוד המצורף לפעילות זו, הבאנו שתי תפיסות שרווחו באירופה של המאות 20-19, בתקופה בה יהודים רבים החשיבו את עצמם חלק בלתי נפרד מהחברה הכללית:
יל”ג – יהודה לייב גורדון (1892-1830) – משורר יהודי באימפריה הרוסית, דובר בולט של תנועת ההשכלה. בשירו המפורסם “הקיצה עמי”, שהיה מעין מניפסט פוליטי, כתב לבני העם היהודי באירופה להפסיק להתבדל מהחברה בה הם חיים ולהבין שהגיעה העת להשתלב ולהיות חלק מהאומות האירופיות.
רוברט ולטש (1982-1891) – עיתונאי יהודי יליד פראג, כיהן עד מלחמת העולם השנייה כעורך עיתון ציוני גדול בגרמניה. עם עליית היטלר לשלטון הביע הבנה ללאומיות הגרמנית וקיווה שזו תעורר גם לאומיות יהודית. ב-1938 נמלט לישראל.
חשוב לציין כי המאמר של ולטש נכתב הרבה לפני הסנקציות הגרמניות שחייבו יהודים להזדהות ככאלה, ושהיוו גם אמצעי מסייע לתפיסתם ולשליחתם למחנות ההשמדה. הוא עצמו התחרט מאוחר יותר על פרסום המאמר בגלל האור החדש שבו הוא נקרא לאחר מספר שנים. לכן יש להציג את המאמר בהקשר ההיסטורי שבו לא ידוע היה השימוש העתידי של הטלאי הצהוב.
הטלאי הצהוב שהיה בשימוש בגרמניה הנאצית התבסס על אמצעי זיהוי עתיק ליהודים באירופה שמקורו עוד בימי הביניים. השימוש במושג במאמר של ולטש אינו מתייחס לשימוש המאוחר שעשו בו הנאצים אלא לאמצעי הזיהוי העתיק.
בעקבות השיר “הקיצה עמי” של יל”ג:
בעקבות המאמר “שאוהו בגאון את הטלאי הצהוב”:
ראשית, חשוב להדגיש את ההקשר שבו נכתב המאמר – לפני השואה, ולהסביר את מקור הביטוי טלאי צהוב באירופה של ימי הביניים. אחר כך ערכו דיון בעקבות הטקסט.