ספרי הלימוד שלנו מבטאים את עקרונות תל”י:
פלורליזם, שוויון, נאמנות למסורת היהודית ומחויבות לערכי הציונות.
הספרים נכתבו בידי צוות חינוכי מנוסה ומקצועי ומעוצבים בצורה מוקפדת ונעימה. לכל ספר נלווה מדריך מקוון למורה.
תל”י, בעזרתם הנדיבה של קרנות פרטיות ושל הסוכנות היהודית, מעניקה הנחה מיוחדת לבתי ספר של תל”י לרכישת ספרי לימוד של תל”י. בעמוד זה תוכלו למצוא את רשימת הספרים המוצעים ומחיריהם. המחירים תקפים לשנת הלימודים הנוכחית בלבד.
לקראת יציאת מצרים אלוהים מצווה על בני ישראל לזכור את המאורעות גם בדורות הבאים. מהן הדרכים לשמר את הזיכרון הזה? מה ההשפעה של מעשים אלו על גיבוש הזהות הלאומית?
וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה’ לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ.
שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם […].
[…] וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם.
וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה’ לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת.
וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם.
וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה’ אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ.
שמות יב, כז
פירושי מילים
חֻקַּת עוֹלָם – חוק שיונהג תמיד
רקע למורה
לקראת המכה האחרונה שאלוהים מביא על מצרים, הוא מצווה את בני ישראל במנהגים שונים כדי לציין את יציאת מצרים – לאכול מצות, לא לאכול חמץ ולהקריב קורבן פסח. את המסורת הזו עליהם להעביר הלאה מדור לדור. הפסוקים האלה מהווים את הבסיס לציון חג הפסח.
בעת העתיקה, כשבית המקדש היה קיים, הדרך לציין ולזכור את מאורעות חג הפסח הייתה הקרבת קורבן פסח שכל העם היה שותף בו, משפחות-משפחות. בהמשך, לאחר החורבן, הציעו חז”ל דרך חדשה לזכור ולציין את החג, ותיקנו את ליל הסדר וההגדה של פסח.
בפעילות נדון מה בכלל הסיבה לציווי לזכור את אירועי יציאת מצרים, מה החשיבות שלהם עבורנו כעם?
לומדים
קראו את הקטע מהתורה בו מובא ציווי אלוהים לזכור את מאורעות יציאת מצרים. בקשו מהתלמידים להשלים את התשובות לשאלות בסיסיות:
מתי? מה? איפה? איך?
עברו לשוחח ברעיונות העולים מהפסוקים.
לשיחה
שיר
השמיעו את השיר “ניגונים” שמציג פן אחד של זיכרון בין דורי והשפעתו על בני האדם:
ניגונים
מילים: פניה ברגשטיין
לחן: דוד זהבי
שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי,
נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים.
גַּרְעִינִים, גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי –
עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים.
עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,
שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים,
נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ, אִמִּי,
בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים.
הִנֵּה אַאֲזִין שִׁיר עַרְשִׂי הָרָחוֹק
הִבִּיעַ פִּי אֵם אֱלֵי בַּת.
הִנֵּה לִי תִּזְהַרְנָה בְּדֶמַע וּשְׂחוֹק
“אֵיכָה” וּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת.
כָּל הֶגֶה יִתַּם וְכָל צְלִיל יֵאָלֵם
בִּי קוֹלְכֶם הָרָחוֹק כִּי יֵהוֹם.
עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם
מֵעַל לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם.
להאזנה לשיר המולחן ששרה יהודית רביץ
שוחחו:
להרחבה
לתלמידים בוגרים, תוכלו להביא המחשה של חשיבות הזיכרון הבין-דורי לגיבוש ובניית זהות לאומית, באמצעות דבריו של בן גוריון.