ראש השנה על ציר הזמן

כתבו על הלוח את שם החג "ראש השנה". מתחו קווים מהמילים, כמו שמש אסוציאציות. בקשו מהתלמידים לחשוב על מנהגים ומאפיינים של ראש השנה וכתבו אותם על הלוח סביב שם החג.

אם לא הוזכרו הדברים הבאים, הוסיפו אותם ללוח: פיוטים; מחזור התפילה; שליחת כרטיסי ברכה; סימנים (אפשר לפרט); תשליך; בקשת סליחה; תקיעת שופר.

פתחו את "דורות" –תרבות יהודית על ציר הזמן, כך שהוא פרוס בפני התלמידים מראשיתו בתקופת האבות ועד סופו בשנת אלפיים.

בתיבת החיפוש כתבו ראש השנה. הסבו את תשומת לב התלמידים למקטע הזמן בו יש איזכורים לאירועים הקשורים לראש השנה.

• כדאי להגיד שראש השנה מקורו בתורה (מלפני כ-3500 שנה)  ובוודאי צויין מאות שנים לפני כן, ראו הרחבה בידע למורה.
• צמצמו את הציר מצידו השמאלי, עד שיתחיל באירוע הראשון בציר, במאה הראשונה לספירה.
• כעת הסבירו לתלמידים שתחפשו יחד אירועים הקשורים במנהגים ובמאפיינים שכתבתם על הלוח, ותגלו את מקורותיהם. עברו על הנקודות בציר הזמן, ושאלו את התלמידים בכל נקודה האם היא קשורה לאחד מהדברים הכתובים על הלוח. אם כן – שמרו אותה ברשימת האירועים השמורים (אייקון הסימנייה) וציינו על הלוח בצבע חדש את התאריך של המאורע או מידע חדש שעלה מן הציר.

תוכלו למצוא בציר הזמן את האירועים הרלוונטיים הבאים:

• במאה הראשונה לספירה, תבליט של שופר מופיע בעיטורי בית כנסת באוסטיה, איטליה. בעיטורי בתי כנסת עתיקים רבים מוצג שופר ככלי טקסי חשוב. יש עדויות על תקיעה בשופר בראש השנה בתקופת בית המקדש השני, לפני תחילת הספירה. אפשר להזכיר שהמנהג עתיק יותר, ומבוסס על התורה.
• במאה ה-3 לספירה – עדות ראשונה אצל רבי אבהו בתלמוד למנהג הסימנים בראש השנה, וביניהם הסימנים הנהוגים במקור בעדות המזרח וכיום נפוצות יותר.
• במאה ה-5 לספירה (ולפי מסורת אחרת, בשנת 1011) – כתיבת הפיוט וּנְתַנֶּה תֹּקֶף, שהוא פיוט חשוב במחזור ראש השנה של עדות שונות ובעיקר עדות אשכנז.
• בשנים 1005 ו-1272 – כתיבת מחזורי תפילה מעוטרים ומיוחדים ששרדו עד ימינו: מחזור ויטרי ומחזור וורמס,  שכללו גם תפילות לראש השנה.
• במאה ה-12 – כתיבת הפיוט עת שערי רצון להיפתח בידי שמואל אבן עבאס, פיוט שנפוץ בסידורי עדות המזרח.
• בסוף המאה ה-14 – תחילת מנהג כתיבת ברכות לשנה החדשה.
• במאה ה-15 – איזכורים ראשונים למנהג אכילת ראש של דג, ומנהג התשליך.
• בשנת 1700 – מנהג בקשת סליחה לקראת ראש השנה.

לאחר שעברתם על המנהגים הרלוונטיים, תוכלו להציג רק אותם על הציר, בלחיצה על התגית "אירועים שמורים".

שוחחו על המידע שהתגלה על ראש השנה באמצעות ציר הזמן.

• האם היו דברים שהפתיעו אותם בציר הזמן, ואם כן מהם?
• בקשו מהתלמידים לשתף במשהו אחד חדש שלמדו בעקבות ההתנסות עם "דורות", או משהו שהיה מעניין במיוחד עבורם.
• התייחסו לכך שמצד אחד ראש השנה קיים כחג יותר מ-3000 שנה, ומצד שני נראה שרבים מהמנהגים קיבלו תיעוד או התחילו רק במאות האחרונות. שאלו את התלמידים למה לדעתם זה כך?
• הסבירו שרבים מהחגים בלוח השנה העברי לא נוצרו במקור כפי שאנו מציינים אותם. הם מורכבים משכבות, כמו בעוגת שכבות, כאשר בתקופות שונות נוספים מאפיינים.
• שאלו את התלמידים האם לדעתם זה הופך חלק מהמנהגים לחשובים יותר או חשובים פחות, ולנמק. (למשל, אפשר להציע שאולי מנהגים עתיקים חשובים יותר כי הם קרובים יותר למקור, ואפשר להציע שמנהגים חדשים חשובים יותר כי הם רלוונטיים יותר לחיינו כיום).
• בקשו מהתלמידים לחשוב על מאפיין אחד או מנהג אחד בראש השנה, שלדעתם הוא חדש מאוד, אפילו מהשנים האחרונות. זה יכול להיות גם מנהג משפחתי פרטי.

בעקבות ההיכרות עם מנהג כתיבת ברכות לחג, שהחל בסוף המאה ה-14, הציגו לתלמידים דוגמאות לכרטיסי ברכה מתקופות שונות מאוספי הספרייה הלאומית ואוספים נוספים:

• כפר עקרון, 1885-87: זוהי דוגמה לכרטיסים שנשלחו מיישובים שונים בארץ כבר מתחילת ההתיישבות, שפרסמו את ההתיישבות בגאווה בלוויית טקסט ארוך המהלל אותה, בנוסף לברכת שנה טובה.
• חברת "יהודיה" בוורשה, תחילת המאה ה-20: גלויית שנה טובה באידיש שמראה אנשים עם כרטיסי לוטו שזכו בהגרלה מקבלים את כספם, והאיחול הוא שהמזל של השנה יביא איתו עושר וברכה.
• ברכה בהזמנה אישית, 1930: ברכת שנה טובה ששילבו בה את תמונת השולח, מנהג נפוץ בברכות שנה טובה בתקופה זו.
• ברכת שנה טובה: כרטיס קלאסי שהיה נפוץ בדגמים שונים בשנות ה-70-50 של המאה ה-20: ציפורים, פרחים ועוד, לרוב עם פתיתים נוצצים מודבקים עליו. כאן רואים שהשולח הוסיף את שמו במקום המיועד והשלים את השנה – שנת תשכ"א (1960).
• דן רייזינגר, סוף המאה ה-20
• שנה טובה באנגלית, המאה ה-20: כרטיס שעוצב והודפס בקליפורניה בארצות הברית

שאלו את התלמידים: מה המקבילות של ימינו לשליחת כרטיסי שנה טובה בדואר?

בקשו מהתלמידים לחשוב מה ההבדלים בין שליחת ברכת שנה טובה פיזית לדיגיטלית, מבחינת המבע האישי, התפוצה וכדומה. שאלו: איזו דרך הם מעדיפים, לתת ולקבל.

הזמינו את התלמידים לעצב כרטיסי שנה טובה. בהתאם לגיל אפשר לעצב כרטיסים פיזיים: בציור, מגזרות נייר וכדומה;  או כרטיסים דיגיטליים, ולשם כך אפשר להיעזר ב-canva.com, באפליקציה להכנת סטיקרים וכדומה.

מהות החג ומקורו

ראש השנה הוא החג בו מתחילה השנה העברית. הוא נחגג בימים א'-ב' בתשרי. הוא נזכר במקרא בשם "יום תרועה": ”וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ.” (במדבר כ"ט, א'-ו'). משמעות השם מלמדת על מנהג התקיעה בשופר ביום זה.

בתורה החג לא נקרא "ראש השנה" אלא רק "יום תרועה" או "כֶּסֶה" (אולי מפני שזהו היום הראשון לחודש בו הירח מכוסה). רק בתקופת המשנה, לפני כאלפיים שנה, החלו להתייחס אליו כאל "ראש השנה".

אצל חז"ל החג גם נקרא "יום זיכרון" בהשראת הפסוק המאפיין אותו כ"יום זכרון תרועה". לפי המסורת של חז"ל, זהו היום בו אלוהים זוכר את המעשים של כל הבריות במשך השנה ובוחן אם הם היו טובים או רעים. בהתאם לכך החג מכונה גם "יום הדין" – יום בו אלוהים שופט את הבריות על פי מעשיהם.

מנהגי החג

עקב היות היום יום הדין, רווח המנהג לבקש סליחה לקראת ראש השנה ולקיים חשבון נפש.

לקראת החג, נוהגים לאחל "שנה טובה" ולשלוח איגרות או ברכות שנה טובה.

בליל החג נוהגים לאכול סימנים – מזונות סמליים המייצגים ברכות לשנה החדשה, וביניהם אכילת תפוח בדבש כסימן לשנה מתוקה; תמרים כסימן לכך שיתמו שונאינו; סלק, שיסתלקו שונאינו; ראש של דג, שנהיה לראש ולא לזנב, ועוד.

מקור אכילת ה"סימנים" הוא בתלמוד (לפני כ-1500 שנה), והמאכלים המוזכרים שם הם הסימנים הרווחים אצל עדות המזרח (קרא, רוביא, כרתי, סלקי, תמרי. ובהתאמה בלשון ימינו: דלעת, שעועית, כרישה, סלק/ תרד, תמרים). בעדות אשכנז המנהגים החלו מאוחר יותר וכללו בתחילה רק תפוח בדבש ומאוחר יותר ראש של דג.

מנהג נוסף הוא התשליך: ביום החג, לאחר תפילת מנחה, יש הנוהגים להגיע למקור מים, להגיד תפילה מיוחדת ולנער את הכיסים. יש שנהגו לטמון בכיסים פירורי לחם ולנערם כמאכל לדגים. כך, באופן סמלי, משליכים את החטאים מעלינו.

תפילות ופיוטים
מחזור הוא כינוי לספר תפילה למועדי השנה (משום שהוא מחזורי, מעגלי). המחזורים העתיקים המוזכרים ב"דורות" כללו תפילות לכל המועדים, אך בימינו יש מחזור נפרד לכל חג.

ספר התפילות של ראש השנה נקרא "מחזור לראש השנה". בסיס התפילות בחג דומה לתפילות שאר החגים, אך נוספו אליו קטעים העוסקים ביום כיום הזיכרון, ובעיקר נוספו לתפילה עשרות פיוטים, ברובם עתיקים מאוד.

אחד הפיוטים המוכרים מתפילות החג, בעיקר בקהילות אשכנז, הוא הפיוט וּנְתַנֶּה תֹּקֶף המתאר את האופן בו אלוהים בוחן את כל בריותיו וקובע את גורלם לשנה הקרובה. לפי סגנונו פיוט זה עתיק מאוד – נכתב בידי הפייטן יַנַיי במאה ה-6, אף כי לפי מסורות שונות הוא נכתב בידי אמנון מִמָּגֶנְצָא במאה ה-11.