אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום

ט"ו בשבט על ציר הזמן

האם תמיד ט"ו בשבט היה חג הנטיעות? מתי התחילו לאכול פירות יבשים? איך קשורה הכנסת לט"ו בשבט?

נלמד על השינויים שחלו בט"ו בשבט לאורך השנים, באמצעות "דורות" – תרבות יהודית על ציר הזמן

ילדים נוטעים עצים. צילום: זולטן קלוגר, 1946. ארכיון המדינה

הקדמה

נכיר פנים שונות של ט"ו בשבט. ניעזר ב"דורות" – תרבות יהודית על ציר הזמן כדי להמחיש את ההתפתחות ההיסטורית של היום.

כהכנה לשיעור, מומלץ לשמור בציר הזמן את הפריטים המופיעים ב"רקע למורה". השמירה מתבצעת באמצעות לחיצה על אייקון הסימנייה בחלקו הימני העליון של כל פריט.

רקע למורה

לאורך ההיסטוריה ט"ו בשבט התפתח והשתנה, ובכל תקופה ניתנו לו דגשים והקשרים שונים:

מקור החג בתקופת המשנה, ואולי אף לפני כן. בתקופה זו הוא שימש כציון הלכתי בלוח השנה היהודי, שנועד לקבוע את גיל הפירות שגדלו על האילנות לצורך מצוות הקשורות לחקלאות, כגון מעשרות. בהמשך, היו שנהגו ביום הזה לציין את שבחה של הארץ ופירותיה, וחכמי צפת במאה ה-17 גיבשו את סדר ט"ו בשבט, בו אוכלים פירות ארץ ישראל ומברכים עליהם. הקהילות היהודיות מחוץ לארץ ישראל נהגו לציינו באמצעות אכילת פירות ארץ ישראל, כדי לחזק את החיבור לארץ ואת השאיפה לשוב אליה. בשל קושי להשיג פירות טריים, התפתח מנהג אכילת פירות יבשים.

עם קום התנועה הציונית, שקראה לעלייה לארץ ישראל וליישובה באמצעות עבודת אדמה וחקלאות, הפך ט"ו בשבט ליום המסמל ערכים אלו, באמצעות הנחלת מנהג נטיעת העצים והפיכת החג ל"חג האילנות".

שנה לאחר קום המדינה, בט"ו בשבט, התכנסה הכנסת לישיבתה הראשונה, ומאז הפך היום ליום ההולדת של הכנסת.

בימינו נוהגים רבים לצקת ביום זה תוכן הקשור לשמירה על הטבע והסביבה.

פתיחה

שאלו את התלמידים: מה עושים בט"ו בשבט?

כתבו את התשובות על הלוח.

ספרו שעכשיו נלמד על ט"ו בשבט דברים שאולי יפתיעו אותנו, באמצעות מסע בזמן.

מהלך

פתחו את "דורות", והרחיבו אותו לכל אורכו, באמצעות סרגל התקופות בתחתית הדף.

כעת תוכלו לבחון את הביטוי לט"ו בשבט בציר באמצעות אחרת מהדרכים הבאות:

  • בחרו שניים או שלושה מנהגים מרכזיים מתוך אלו שעלו בפתיחת השיעור וחפשו אותם בציר באמצעות מילות חיפוש.
  • אם שמרתם את הפריטים מראש, הציגו אותם באמצעות לחיצה על תגית "אירועים שמורים".
  • כתבו בחיפוש "ט"ו בשבט" ובחנו את כל הקישורים שעלו, כדי לראות את ההתפתחות של המנהגים לאורך הדורות.

לדיון

  • מתי מוזכר ט"ו בשבט לראשונה על ציר הזמן? מתי הוא מופיע בהמשך?
    בציר לא יופיע מקור היום אצל חז"ל, במשנה (לפני כ-2000 שנה). כדאי להסביר לתלמידים שבתחילה יום זה לא צוין כחג אלא כיום המגדיר את גיל העץ ופירותיו לצורך מצוות הקשורות לפירות הארץ ולחקלאות.
  • מה היה המנהג המרכזי או הדגש של החג בתקופות שונות?
  • מדוע לדעתכם השתנה הדגש?

להרחבה

  • אם לא הוזכר, אפשר להוסיף את הפריט העוסק בישיבת הכנסת הראשונה ולהקריא את הציטוט המחבר בין מנהג נטיעת העצים למדינת ישראל:

"…ביום זה נטעו ילדינו עצים חדשים, עצי-דעת ועצי-חיים לאומה לימים הבאים. גם אנחנו, נבחרי ישראל, נטענו היום נטיעה חדשה. בפקודת הדורות שחלפו, ולמען הדורות שיבואו, נטענו היום את האילן הנאה – אילן עצמאות ישראל…"

יוסף שפרינצק, נעילת ישיבתה הראשונה של הכנסת, ירושלים, ט"ו בשבט 1949

  • דונו בט"ו בשבט כפי שמצוין כיום, אלו דגשים קיימים בו שלא היו בעבר, ולא מופיעים על ציר הזמן?
    שוחחו על כך שכיום נהוג לערוך ביום הזה פעילויות להגברת המודעות לשמירה על הטבע והסביבה.
    אפשר לתת משימה בה על התלמידים לכתוב פריט שיופיע בציר הזמן דורות בעוד כמאה שנה בו עליהם לתאר את חג ט"ו בשבט בשנת 2026.

הצטרפו
לרשימת התפוצה


השאירו פרטים והצטרפו לאלפי נשות ואנשי חינוך המקבלים מאיתנו מעת לעת חומרים מעניינים ומגוונים המותאמים לצרכיהם.

    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! אנו מתחייבים שלא לעשות כל שימוש לרעה ו/או להעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל.

    מדיניות הפרטיות, תנאי שירות

    כך מונגשות 4,000 שנות תרבות יהודית בלחיצת כפתור !

    דורות — כלי פדגוגי חדשני המציג את הסיפור היהודי לאורך זמן ובמרחב, באופן אינטראקטיבי ומזמין ללמידה. המערכת כוללת עוזרת AI ונבחרה להטמעה בתוכניות משרד החינוך.