19 ביוני 2018 מוריה קרסגי-אהרון

על רקע ההפגנות בחיפה והמתיחות בין תושביה היהודים והערבים, יש גם רגעים של נחת: בית הספר נזירות נצרת בחיפה בניהולה של היפא נג'אר אירח בשבוע שעבר את המפגש המסכם של פרויקט "דיאלוג וזהות", בהשתתפות מנהלי בתי הספר אשר השתתפו בשנת הלימודים תשע"ח בתוכנית המשותפת לקרן תל"י ולמרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג.

זוהי השנה ה־12 בה פועל הפרויקט אשר מפגיש לאורך השנה בין 500 תלמידים מהמגזר היהודי ומהמגזר הערבי. "הנושא שבחרנו לפרויקט הוא תרבויות ודתות כמו שהילדים חווים אותן בבתיהם, ואין הכוונה לתאולוגיה אלא לטקסי חיים שחוגגים עם המשפחה, כך הם לומדים זה על זה" אומרת אווה הלחמי, מנהלת התוכנית בקרן תל"י ומוסיפה "התוכנית מעצימה גם אותנו, היא מעניקה לנו כנפיים ומורים שנפגשים יכולים להכיל טוב יותר את המפגש עם האחר". "אנו רואים במנהלים שותפים. במפגש יש לנו הזדמנות להסתכל אחורה ולהתייעץ איך לשפר ולהתייעל, וכך אנו יוצרים גם קבוצת דיאלוג בשביל עצמנו", אמר חוסאם אליאס, המנהל השותף בתוכנית ממרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג. את התוכנית מנחות נציגות שני המגזרים ויויאן רביע ורות דרורי־בינדר שפועלות בשיתוף פעולה הדוק לאורך כל השנה. בתחילת יולי 2018 הן יובילו את משלחת המורים היהודים והערבים למחנה דיאלוג בשוויץ, אשר מתקיים זו הפעם הרביעית במסגרת הפרויקט.

 כיום, לילדים יהודים וערבים מן השורה שגדלים בישראל כמעט ואין הזדמנויות להגיע למגע זה עם זה באווירה חיובית וחינוכית. כדי לענות על בעיה זו, בשנת 2006 יזמה קרן תל"י (תגבור לימודי יהדות) עם שותפהJCJCR  (המרכז הירושלמי ליחסי יהודים ונוצרים, כיום מרכז רוסינג לחינוך ולדיאלוג) את פרויקט "דיאלוג וזהות" אשר מפגיש בין תלמידים יהודים מבתי ספר תל"י לבין תלמידים מבתי ספר כנסייתיים־ערביים בישראל (נוצרים ומוסלמים). החזון החינוכי של הפרויקט הוא הבניית חברה ישראלית טובה וצודקת יותר המודעת לשונות הרבה שבין מרכיביה והיכולה ליצור ערוצי הידברות ישירים ומורכבים.

לראשונה בחייהם, התלמידים פוגשים בני שווים מדתות וממגזרים אחרים ולומדים להכיר ולכבד זה את זה, על הדומה ועל השונה שביניהם. הם לומדים במשותף על סובלנות, על כבוד ועל הערכה כלפי מסורות אחרות. התוכנית נערכת לאורך שנת הלימודים והתלמידים מבקרים את עמיתיהם בבית ספרם, לומדים על החגים של שלוש הדתות, על טקסי המעבר השונים, על טקסטים מכתבי הקודש ומבקרים יחד בבית כנסת, בכנסייה ובמסגד. הסוד להצלחה של "דיאלוג וזהות" טמון בכמות הרבה של זמן ומחשבה שהושקעו בהכנת מפגשים אלה בידי צוותי מורים ומחנכים משני המגזרים ובהנחיית צוות מנחים מיומן, במטרה לעבוד במשותף על התוכן ולשמש מודל להידברות בין התלמידים.

מאז הושקה התוכנית, כ־3,000 ילדים ו־120 מחנכים נחשפו לחוויה חינוכית חיובית ובלתי נשכחת ורקמו קשרים אישיים וחברתיים, ללא הבדל של דת וגזע. בכל שנה מצטרפים לתוכנית יותר ויותר בתי ספר, והשנה השתתפו בה תלמידי כיתות ה'-ז' מ־12 בתי ספר תל"י ומ־12 בתי ספר מהרשת הכנסייתית בגליל ובמרכז. את התוכנית מנחות נציגות שני המגזרים ויויאן רביע ורות דרורי־בינדר שפועלות בשיתוף פעולה הדוק לאורך כל השנה. בתחילת יולי 2018 הן יובילו את משלחת המורים היהודים והערבים למחנה דיאלוג בשוויץ, אשר מתקיים זו הפעם הרביעית במסגרת הפרויקט.

לא תמיד המפגשים בבית הספר צולחים את המטרה שלשמה התקיימו: "באחד מהמפגשים השנה היה לנו משבר אבל יצרנו ממנו הזדמנות", אמר סימעאן אבו סנה, מנהל בית הספר אלמוטראן בנצרת. "מורה יכול לעשות את השינוי באותו רגע כי הוא קולט את הסיטואציה והוא יודע שהוא יכול לשנות את זה ברגע". "לשמחתי דברים כאלו קורים לנו לעיתים רחוקות, אבל זה יכול לקרות ואנחנו עושים המון מאמצים כדי לשמור על אווירה חיובית בין אנשי הצוות משני הצדדים", אומרת עופרה הירש, מנהלת בית הספר דליות ביקנעם. "אם לא היו יחסים טובים, בעת משבר הקונפליקט היה עובר מהתלמידים למורים, והילדים שרבו לא חזרו לריב כי הם ראו את המורים שלהם עומדים יחד, אחר כך הם גם ראו את המנהלים ואת ההורים עומדים זה לצד זה. משהו גדול השתנה. הם חיים בסביבה שמי שלא מקבל את הדיאלוג הוא חריג. כולם תומכים, ולכן מי שפוגם הוא החריג, והילדים מרגישים בזה. כשהילדים רואים את המורים ואת המנהלים שלהם משוחחים ומסתדרים טוב עם עמיתיהם הערבים, הם לומדים מהם ומחקים אותם". "המסר הוא המנהיגות. דיאלוג שמתמשך כל הזמן. יש לתת מקום לרגשות כי אחרת הם יפתחו התנהגות שאיננו רוצים שתקרה. וזוהי תזכורת לכך שאנו עוסקים במשהו שאינו קל", אומרת יפה אוקנין, מנהלת בית הספר תל"י אורנים ביקנעם. "רק אחת מתוך שלוש הכיתות בשכבת ה' אצלי משתתפת בפרויקט, ורואים שיש שם יותר סובלנות. התלמידים מהכיתות האחרות מתעניינים ורוצים להשתתף גם", אמר אנדראוס אנדראוס, מנהל בית הספר הסלבטורי בנצרת.

"אנחנו מורגלים לתת מענה בזמנים של מתיחות בין שני המגזרים" אומרת אווה הלחמי. "זו תוכנית שעברה לא מעט: עופרת יצוקה, צוק איתן, אינתיפאדת הסכינים בה השתתפו גם בני נוער בגילים שמשתתפים בפרויקט. באותו זמן בתי הספר ביטלו טיולים ואירועים, אבל את המפגשים לא ביטלו, ידענו לאן אנחנו הולכים. כל פעם שקורה משהו בחוץ אנחנו בודקים עם המנהלים שתמיד נותנים אור ירוק. אנו גם מכנסים את המורים ובודקים כיצד לגשת לזה, אנו "אנחנו בתל"י סבורים שאנחנו נהיים קשובים יותר ליהדות שלנו כשאנחנו נפגשים עם מישהו שהוא לא יהודי. אנחנו הרוב, ויש ילדים יהודים שלא פוגשים את המיעוט. לכן יש בתי ספר יהודיים שמבקרים לראשונה בכפרים ערביים", אומרת אווה הלחמי. "אנחנו גם לא עובדים עם המשוכנעים, עם אלו שמפגשים כאלו הוא מובן מאליו. רוב המנהלים של בתי הספר משני המגזרים אינם מהצד השמאלי של המפה, והם בכל זאת מאמינים בחינוך לדו־קיום, בקבלת האחר ובעידוד לסובלנות. אנו יודעים שהפעילות מוצלחת כשאנחנו שומעים שהילדים מתרגשים להביא הביתה לשולחן השבת את מה שחוו בבית הספר. אנחנו פועלים 12 שנה וזה לא מובן מאליו שאנו ממשיכים בכל שנה".

——————————————————————————————————————————–

בשנת תשע"ח השתתפו בפרויקט 24 בתי ספר. בתי ספר מהמגזר היהודי שהשתתפו בתוכנית: בית הספר תל"י אורנים מיקנעם, בית הספר תל"י אלונה ממושב עמיקם, בית חינוך תל"י דליות ביקנעם, בית הספר תל"י החיטה בזכרון יעקב, בית הספר תל"י תדהר ביקנעם, חטיבת הביניים תל"י אורט דפנה בקריית ביאליק, בית הספר תל"י כדורי שבגליל תחתון, בית הספר תל"י צוקים בשוהם, בית הספר תל"י יסודות בפתח תקווה, בית הספר תל"י ע"ש יצחק נבון בהוד השרון, בית הספר תל"י צפרירים בחדרה ובית הספר תל"י דקלים בחמדיה. בתי ספר מהמגזר הערבי: בית הספר היסודי דון בוסקו בנצרת, בית הספר אלואספיה היווני קתולי בנצרת, בית הספר לנזירות פרנציסקניות בנצרת, בית הספר האקליריקלי (אלמוטראן) בנצרת, בית הספר טרה-סנטה בנצרת, בית הספר לנזירות המושיע סלבטורי בנצרת, בית הספר לנזירות הסליזיאניות בנצרת, בית הספר לנזירות נצרת בחיפה, בית הספר יוחנן הקדוש האנגליקני בחיפה, בית הספר סנט מיכאל היווני־אורתודוקסי ביפו, בית הספר טרה-סנטה ברמלה, בית הספר היסודי האורתודוקסי למדעים ולטכנולוגיה ברמלה.