פרשת אחרי מות

חז”ל חיו בסביבה שבה שלטה תרבות לא יהודית, ולכן הסוגיה של מידת המעורבות בסביבה החיצונית העסיקה אותם רבות.

מדרש א’ מספר על ארבעה דברים שבני ישראל הקפידו עליהם כאשר חיו חיי שעבוד במצרים. כאן מובאים שניים מהם:

מדרש א’

רַב הוּנָא אָמַר בְּשֵׁם קַפָּרָא:

בִּזְכוּת אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם:

שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם

וְלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם […].

לֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם – רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יָרְדוּ לְמִצְרַיִם, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן עָלוּ מִשָּׁם.

לֹא הָיוּ קוֹרִאִים לִרְאוּבֵן לוּלְיָאנִי, וְלֹא לְיוֹסֵף לִסְטִיס, וְלֹא לְבִנְיָמִין אָלֶכְּסַנְדֶּרִי.

על פי מדרש ויקרא רבה, פרשה לב, סימן ה

מדרש ב’

שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים הִתִּירוּ לְבֵית רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא:

שֶׁיִּהְיוּ מִסְתַּכְּלִים בַּמַּרְאָה

וְשֶׁיִּהְיוּ מְסַפְּרִים קוֹמֵי

וְשֶׁיְּלַמְּדוּ אֶת בְּנֵיהֶן יְוָנִית,

שֶׁהָיוּ זְקוּקִים לַמַּלְכוּת.

על פי תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב, הלכה ב

פירושי מילים

מְסַפְּרִים קוֹמֵי – מסתפרים בתספורת בסגנון רומי שלא היה מקובל בקרב גברים יהודים

זְקוּקִים לַמַּלְכוּת – צריכים לשמור על קשר טוב עם השלטונות הרומיים

לבוגרים

העברית החדשה

מילים ולחן: עמרי גליקמן

יש לי דִילֵיי
אני בגֵ’ט לֵג
היה לי אוֹבֶר וֵויְיט
קניתי הַנְד בֵּג
כתבתי מֵיילִים
הוספתי גֵ’יי פֵּג
אנ’לא בפוֹקוּס
תוסיף לי הַשְׁטָאג
סְוָואג!

אוֹ מַיי גוֹד
שפה קשה
העברית החדשה
אנ’לא מבין את המבטא
דבר אליי עברית בבקשה.

אַיְיוָוה!

אני בלחץ. לא! אני בסְטְרֵס
כל הקטע של’עברית מתפספס
סִירִייֶסְלִי
יש לי תחושה שזה קורס
קְרַייסֶס
זה לא בִּיג דִיל, זה מבאס
תראו!

כולם היום עובדים בטְוֶונְטִי פוֹר סֶבֶן
בלי הרבה תשוקה
עם המון פָּאשֶׁן
נוֹן-סְטוֹפּ
חולמים על רִילוֹקֵיישֶׁן
על אֶקְזִיט מפואר
על סְטַרְט-אַפּ נֵיישֶׁן.

יוצאים לדייטים
איזה רַנְדֵווּ
בְּלוּפּ אחד
מִדֵזָ’ה-ווּ לְדֵזָ’ה-ווּ
שותים שוטים
צֵ’ייסֵרִים, דְרִינְקִים עם כולם
בונים על הַפִּי אָוֶור, על הַנְגְאוֹבֵר חינם
ואין בָּאלַנְס בין הַהַיי לַלוֹאוּ
חיים ריאליטי שׁוֹאוּ
תאמינו לי, אַיי נוֹאוּ
סֶה לָה וִי, הַלוֹ
כבר הגיע הזמן דָ’אט וִוי
סְפִּיק דֶה לַנְגְוֶוג’ אוֹף דֶ’ה הִיבְּרוּ מָן.

אוֹ מַיי גוֹד…

הביטוח המקיף יהיה באֵיי-אַיי-גִ’י
הקבצים הם בגִיף או בְּבִּי-אֵם-פִּי
הבדיקות יוּ-אֵס, אֵם-אָר-אַיי, סִי-טִי
וְהָאֵם-וִי-פִּי תמיד בוִוי-אַיי-פִּי

לא טסים אֵקוֹנוֹמִי, טסים לוֹאוּ קוֹסְט
לא כותבים למגירה עכשיו, כותבים לַנוֹאוּטְס
לא ניגשים אל המבחן, ניגשים לטסט
בפַיְיט אגרסיבי, נותנים תַ’בֵּסְט
ואם מתים על איזה שִׁיט, שמים ברִיפִּיט
אם זה לא מספיק קליט, קְוִויט, קוֹנְטְרוֹל אַלְט דִילִיט
סְוִויט!

מעלים לסטורי, פספסת? אַיְים סוֹרי
נו קוֹמֵנְט, אין גְלוֹרִי
או בִּי הַפִּי, דוֹנְט ווֹרִי
יש לי פלשבק, היה לי בְּלָאקְאָאוּט
עשיתי צ’ק אין, עשיתי צֵ’ק אָאוּט
הייתי פֵיְיבוֹרִיט, קיבלתי נוֹקְאָאוּט
לקחתי מיקרופון, עשיתי סוֹלְד אָאוּט.

אוֹ מַיי גוֹד…

האזינו לשיר.

גלובליזציה

לפתיחת דיון בנושא השתמשו במצגת קצרצרה של אחד הביטויים של תופעת הגלובליזציה.

בסיומה שאלו: מה ניתן ללמוד מכך? הציגו לתלמידים את המושג גלובליזציה ואת טיעוניהם של התומכים והמתנגדים, וערכו דיון בנושא.

קצת על גלובליזציה

העולם שלנו היום מאופיין בגלובליזציה. גלובליזציה היא התהליך שבו מוצרים, כסף, מידע וגם בני אדם עוברים במהירות ממדינה למדינה ומחברה לחברה בלי שהגבולות בין המדינות או ההבדלים התרבותיים יפריעו להם. התוצאה היא תרבות כלל-עולמית אחידה למדי. למשל כמעט בכל מקום בעולם אפשר לראות את אותן רשתות מסחר, אותו סגנון לבוש, אותו אוכל, אותם פוסטים במדיה החברתית ועוד ועוד.

התומכים בגלובליזציה רואים בה סמן של התקדמות ופתיחות ואומרים שהיא מפתחת את הכלכלה. עוד הם טוענים כי הגלובליזציה מחלישה את השפעתה וכוחה של מדינת הלאום שלטענתם היא הייתה ועודנה אחד הגורמים העיקריים לבעיות בעולם ובעיקר למלחמות.

מנגד רבים מתנגדים לגלובליזציה וטוענים כי היא סוללת את הדרך להשלטת תרבות אחת בכל העולם – תרבות המערב – ושההומוגניות שהיא מקווה ליצור תוליד גם חוסר סובלנות לאחר. המתנגדים רואים חשיבות בשימורן של תרבויות שונות וטוענים כי דווקא ההבדלים והשוני של כל מדינה הם לטובת הכלל.