אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת אמור

מה בפרשה?

  • דיני הכוהנים – בפרשה זו מפורטים דיני הקדושה והטהרה הנוגעים לכוהנים החייבים בדרגה גבוהה יותר של קדושה, וכן דיני אכילת הקודשים ואיסור הקרבת קורבנות בעלי מום.
  • הזמנים המקודשים – שבת, פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים.
  • נר התמיד ולחם הפנים.
  • פרשת המקלל – בריב בין שני אנשים, אחד מהם נוקב בשם אלוהים ומקלל. מאחר שאין יודעים מה דינו, מביאים אותו למשה, ועל פי מצוות אלוהים, המקלל מוצא אל מחוץ למחנה ונרגם באבנים.
  • דיני רצח והכאה – מידה כנגד מידה.

התורה מצווה לציין חגים ומועדים בתאריכים מסוימים. החגים והמועדים המוזכרים בתורה הם יום תרועה (ראש השנה), יום הכיפורים, סוכות, פסח, שבועות ושבת קודש. כמה מהחגים מוזכרים בתורה בשמות אחרים.

נקרא פסוקים של כמה מהמועדים:

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה’ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי.

ויקרא כג, א-ב

 

בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לה’.

ויקרא כג, ה

 

אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם.

ויקרא כג, כז

 

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.

ויקרא כג, מב

 

מדברים על זה

  • איזו משמעות יכולה להיות לכך שחגים ומועדים שאנחנו מציינים היום צוינו כבר בתקופת המקרא?
  • התורה מדגישה את קיום החגים והמועדים בזמנים קבועים ומסוימים. למה לדעתכם יש חשיבות לקיום החגים בתאריכים קבועים?
  • בחרו חג שאתם אוהבים במיוחד, והסבירו מדוע אתם אוהבים אותו.
  • בתורה מוזכרים החגים יום תרועה (ראש השנה), יום כיפור, סוכות, פסח ושבועות. אילו חגים שאנו חוגגים היום אינם כתובים בתורה? נסו לשער מדוע כמה מהחגים כתובים בתורה וכמה מהם אינם כתובים בה.

 

משימה: המורה תרשום על הלוח את החגים והמועדים ראש השנה, יום כיפור, סוכות, חנוכה, פורים, פסח ושבועות ותזמין כל זוג תלמידים לבחור חג אחד ולהציג בפוסטר מידע עליו – שם החג, משך  החג, נושא החג, מנהגים מיוחדים, מאכלים מיוחדים וכדומה.

בשיעור הבא יציג כל זוג תלמידים את הפוסטר שלו.

אפשר לבקש גם ליצור ציור או פסלון שמייצגים את החג.

החגים הם מתנה, ימים אשר שוברים את השגרה השוחקת של חיי היום יום ומאפשרים לנו להיות עם המשפחה, עם עצמנו, להתחבר לעבר, למסורת, לשורשים.

מאז ומתמיד היו החגים עוגן בו יכול כל אדם באופן אישי והחברה באופן ציבורי לעצור, לחשוב, להתבונן ולשאול שאלות הקשורות לעבר, להווה ולעתיד. מנהגים ומסורות, חדשים גם ישנים, עיצבו במשך השנים את החגים וצבעו אותם בצבעים עזים של תקווה והתחדשות. לצערנו על לוח השנה קיימים גם ימים הצבועים בצבעים קודרים, ימי צום, זיכרון וכאב.

הרב חגי גרוס, אתר האינטרנט של “צהר”,  19 בנובמבר 2012

מדברים על זה

  • מדוע החגים הם מתנה לפי דברי הכותב? אילו עוד “מתנות” החגים מביאים איתם?
  • כיצד החגים מחברים אותנו לעבר ולמסורת? הביאו דוגמאות מחגים מסוימים.
  • הכותב אומר כי החגים הם הזדמנות ליחיד ולציבור לעשות פסק זמן כדי להתבונן ולחשוב. אילו שאלות אישיות אתם יכולים לשאול את עצמכם בפסק הזמן הזה? אילו שאלות ציבוריות ניתן לשאול?
  • הכותב מזכיר מנהגים ומסורות ששייכים לעדות השונות ושנוספו לחגים במשך ההיסטוריה היהודית. מנהגים אלו גם שינו את אופיים של חלק מהחגים. מה דעתכם על שינויים, חידושים ומסורות שונות בחגים? האם לדעתכם היה עדיף שהחגים יישארו כפי שהם וכולם יחגגו אותם בכל העדות באופן זהה, או שהשינוי והמגוון עדיפים? הסבירו.
  • ספרו על חוויה מיוחדת של חג שחוויתם ושבה הרגשתם שהחג היה כמו מתנה, פסק זמן או התחדשות.

 

משימה: שאלו את הוריכם או את סבא וסבתא על מנהג מיוחד במשפחה או בעדה שלכם באחד החגים, וספרו על כך לכיתה.

צפו בסרטון לוח השנה העברי – חוגגים את הסיפור שלנו.

מדברים על זה

  • למה תומר, הילד בסרטון, מצטער לקראת החג? ציינו דבר אחד או שניים שאינכם אוהבים בחגים.
  • ניר, הילדה בסרטון, משיבה על השאלה של תומר – למה צריך את החגים האלה בכלל. אילו נימוקים היא מביאה? מה דעתכם על התשובות שלה? האם יש הסברים שאתם מתחברים אליהם יותר ופחות? הסבירו.
  • למה לדעתכם יש לנו צורך בחגים האלה בכלל? הוסיפו הסבר שלא נאמר בסרטון.
  • ניר אומרת ש”החגים והמועדים מזכירים לנו שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר”. מה הוא הדבר הגדול שהיא מדברת עליו? כיצד הוא מתבטא בחגים?
  • בסרטון נאמר ש”כל חג מלמד אותנו משהו חדש בנוגע לזהות שלנו ושל העם שלנו”. בחרו חג אחד והסבירו מה הוא מלמד אותנו על העם שלנו.
  • ניר ותומר מזכירים שחגים משתנים עם הזמן. ניתן ללמוד באמצעות המצגת על השינויים שחלו בחגים ולענות על שאלות בדף העבודה.

שלושת הרגלים הם שלושה חגים – סוכות, פסח ושבועות – שבהם היו עולים לרגל לבית המקדש. החכמים מתארים במדרש נס שהתרחש בחגים אלו: המוני בני אדם התכנסו בירושלים, ובכל זאת היה די מקום לכולם.

“כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא” (קהלת א, ז).

כָּךְ הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם:

כָּל יִשְׂרָאֵל מִתְכַּנְּסִים לִירוּשָׁלַיִם

וְעוֹלִים בְּפַעֲמֵי רְגָלִים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה,

וִירוּשָׁלַיִם אֵינָהּ מִתְמַלֵּאת לְעוֹלָם.

כְּשֶׁהָיּו עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִים, הָיוּ צְפוּפִים,

וּכְשֶׁהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים, הָיָה רֶוַח שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת בֵּין אֶחָד לְאֶחָד.

וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָלַיִם.

על פי משנה, מסכת אבות, פרק ה, משנה ה; קהלת רבה, פרשה א, ז

 

פירושי מילים

בְּפַעֲמֵי רְגָלִים – בשלושת הרגלים

אַמּוֹת – מידת אורך (אמה היא קצת יותר מחצי מטר)

אָלִין – אישן

מדברים על זה

  • הפסוק המובא בראש המדרש מתאר כיצד כל הנהרות נשפכים אל הים, ובכל זאת הים אינו מלא ויש מקום לעוד נהרות לזרום אליו. כיצד תיאור זה הוא משל לנס שאירע בירושלים לפי החכמים?
  • אפשר להסביר את שאירע בירושלים בנס. איך עוד ניתן להסביר שהיה מקום להמוני האנשים שהגיעו לירושלים בבת אחת?
  • כאשר בית המקדש היה קיים, היו אלפים עולים אליו בשלושת הרגלים – סוכות, פסח ושבועות. והיום? באילו מעגלים אתם מציינים חגים אלו? היכן וכיצד אתם עושים זאת? (למשל במשפחה, בתנועת הנוער וכדומה)
  • איך לדעתכם הרגישו עולי הרגל לבית המקדש בחגים?
  • במה שונה האופן שבו נחגגו החגים בשלושת הרגלים כשבית המקדש היה קיים מהאופן שבו הם נחגגים היום?

ילד א: על כל החגים יש בדיחות. ילד ב: כן?! על ל"ג בעומר אני לא מכיר אף בדיחה! ילד א: דווקא יש... בדיחת קרש!

התורה מלמדת כיצד יש לנהוג באדם שהכה אדם אחר וכיצד יש לקבוע את עונשו. פשט הפסוק קובע שיש להעניש על פי מידה כנגד מידה.

וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם מוֹת יוּמָת. וּמַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ.

וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ.

שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן

כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ.

ויקרא כד, יז-כ

 

פירושי מילים

כִּי יַכֶּה – אם יהרוג

מדברים על זה

  • לפי הפסוקים, איך נקבע עונשו של אדם שמכה אדם אחר ופוגע בו? נסו להסביר את ההיגיון של עיקרון זה של הענשה.
  • מה דעתכם על שיטת הענישה שבה העונש הוא פגיעה בפושע כפי שהוא פגע בקורבנו? אילו בעיות יכולות להיות בשיטת ענישה כזאת?
  • מהי על פי רוב מטרת העונש? האם יש דרכים אחרות לממש את המטרה הזאת? אם כן, אילו דרכים?
  • איך אתם מרגישים כשאתם נענשים? אילו סוגי עונשים עדיפים בעיניכם? האם יש עונשים שאין להשתמש בהם בשום מצב?
  • החכמים לא קיבלו את הפסוקים כפשוטם, ובמקום לקבוע כי אכן עונשו של הפוגע יהיה פגיעה באיברו כפי שפגע באיברו של אחר, הם המירו את הדין מעונש גופני לעונש כספי – תשלום פיצויים בשווי הפגיעה. מה לדעתכם הפריע לחכמים והניע אותם לפרש את הפסוק כך? אילו יתרונות ואילו חסרונות יש לשיטת הענישה הכספית לעומת הענישה הגופנית?

עונש קולקטיבי – כן או לא?

אימא אמרה לארז, ליהי ויונתן לסיים לצפות בסרטונים ולהתכונן לשינה. עוד היא אמרה להם שהיא הולכת להשכיב את נויה לישון ושכולם צריכים להיות מוכנים עד שתחזור. ארז וליהי מיהרו להתכונן לשינה, אבל יונתן נשאר לצפות בסרטונים. כשאימא חזרה, היא ראתה שיונתן לא עשה כדבריה. היא החליטה להעניש את כל השלושה עונש קולקטיבי – אף אחד מהילדים לא יקבל מחר “זמן מסך”. ליהי אמרה שזה לא הוגן כי הם היו בסדר ורק יונתן לא היה בסדר, ולכן רק אותו יש להעניש. אבל דווקא ארז הבין למה אימא הענישה גם אותם – גם עליהם הייתה מוטלת האחריות לעודד את יונתן לסיים לצפות בסרטונים ולהתכונן לשינה, הרי אימא אמרה במפורש שכולם צריכים לסיים לצפות בסרטונים ולהיות מוכנים עד שתחזור. מה דעתכם?

מדברים על זה

  • מהו עונש קולקטיבי? מתי משתמשים בו?
  • אם קרה שנענשתם בעונש קולקטיבי, ספרו על כך.
  • מה דעתכם על ההחלטה של האם בסיפור? עם מי אתם מסכימים – עם ליהי או ארז? הוסיפו טיעון שתומך בדעה שלכם.
  • איך לדעתכם הרגיש יונתן כשהאחים שלו נענשו בגלל מעשיו? איך אתם הייתם מרגישים אילו מישהו היה נענש בגלל המעשים שלכם?
  • קורה שהמעשים שאנחנו עושים משפיעים על כל הסביבה שלנו והיא “נענשת” בגללנו. למשל כשאנחנו מלכלכים את הסביבה, גם אחרים סובלים מכך. הביאו עוד דוגמה למעשה כזה. מה ניתן ללמוד מכך על האחריות שלנו למעשים שלנו?

פַּעַם אַחַת יָשַׁב רַבִּי, הוּא רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, וְלָמַד תּוֹרָה. עָבַר לְיָדוֹ אִישׁ הַמּוֹבִיל עֵגֶל לִשְׁחִיטָה.

הָעֵגֶל הַמְּפֻחָד הִרְגִּישׁ לְאָן מוֹלִיכִים אוֹתוֹ, הִכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ תַּחַת כְּנַף בִּגְדוֹ

שֶׁל רַבִּי וְגָעָה כְּאִלּוּ מְבַקֵּשׁ: “הַצִּילֵנִי!”

דָּחַף רַבִּי אֶת הָעֵגֶל וְאָמַר: “מָה יָכוֹל אֲנִי לַעֲזֹר לְךָ? לֵךְ לַשְּׁחִיטָה, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ”.

אָמְרוּ [מֵהַשָּׁמַיִם]: “מִפְּנֵי שֶׁרַבִּי לֹא מְרַחֵם עַל אֲחֵרִים – לֹא נְרַחֵם עָלָיו”.

מִיָּד הִתְחִילוּ לִכְאֹב שִׁנָּיו שֶׁל רַבִּי, וְלֹא פָּסַק הַכְּאֵב בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֶה שָׁנָה.

יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר הַמְּשָׁרֶתֶת שֶׁל רַבִּי טִאְטְאָה אֶת רִצְפַּת הַבַּיִת,

מָצְאָה גּוּרִים שֶׁל חֻלְדָּה מִתְכַּרְבְּלִים בְּאַחַת הַפִּנּוֹת.

הֵנִיפָה הַמְּשָׁרֶתֶת אֶת הַמַּטְאֲטֵא עַל הַגּוּרִים, כְּדֵי לְהַבְרִיחַ אוֹתָם.

רָאָה רַבִּי וְצָעַק: “הָנִיחִי לָהֶם! עָלֵינוּ לְרַחֵם עֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁאֱלוֹהִים מְרַחֵם עֲלֵיהֶם”.

אָמְרוּ [מֵהַשָּׁמַיִם]: “מִפְּנֵי שֶׁרַבִּי מְרַחֵם עַל אֲחֵרִים – נְרַחֵם עָלָיו”.

מִיָּד פָּסְקוּ שִׁנָּיו שֶׁל רַבִּי לִכְאֹב.

על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פה, עמוד א

מדברים על זה

  • על מה נענש רבי יהודה הנשיא? מה היה עונשו?
  • האם לדעתכם העונש מוצדק? האם הוא מידתי? האם היה נכון להענישו בעונש אחר? הסבירו.
  • מה הקשר בין מעשיו של רבי לעונש שקיבל? למה לדעתכם נענש רבי דווקא בעונש זה?
  • האם לדעתכם תיקן רבי את מעשיו בעקבות העונש או שהגן על גורי החולדה ללא קשר לעונש? נמקו.
  • לפי תפיסת האגדה, הייסורים של רבי נבעו מיחסו לעגל. האם לפי דעתכם מה שקורה לנו בחיים אכן קשור למעשים שעשינו? נמקו.
  • העונש שקיבל רבי הוא עונש חינוכי שמיועד לעזור לו לפתח את מידת החמלה בתוכו. ספרו על עונש שקיבלתם והשפיע עליכם השפעה חיובית.

 

משימה:  דונו בזוגות על מקרה שבו יש להעניש ילד או ילדה על התנהגותם, והציעו עונש חינוכי שהם יוכלו ללמוד ממנו ובאמת ישפיע עליהם כך שישנו את התנהגותם.

לבוגרים:

שיקום אסירים

ענישה היא רק אחת המטרות של כליאת פושעים בבית הכלא. ארבע המטרות העיקריות של מאסר הן הרחקה מהחברה, הרתעה, עונש ושיקום הפושע. שיקום האסירים נעשה בדרכים שונות על פי סוג הפשע, ואחת מהן היא התנדבות בקהילה, כמו בסרטון המתעד את ההתנדבות ב”עלה נגב”, כפר למבוגרים עם פיגור עמוק.

 

צפו בסרטון שיקום אסירים בכפר “עלה נגב”.

 

צדק מאחה

“צדק מאחה” היא שיטה שבה הפוגע מקבל עליו אחריות לפגיעה באחר, מגנה את המעשה, מבקש סליחה ומפצה את הקורבן. לקורבן יש הזדמנות להציג את תחושותיו ואת חווייתו לפני הפוגע, ומתקיים שיח בין הקורבן, הפוגע והקהילה. לעיתים הדבר נעשֶה במקום הליך משפטי, ולעיתים בצד הענישה “הרגילה”. במקרים מסוימים התהליך של צדק מאחה מאפשר לנפגע להציע כיצד ייענש הפוגע. צפו בסרטון של “בצדק” – תוכנית של צדק מאחה לנפגעי עבירות מין.

מדברים על זה

על שיקום אסירים

  • האסירים בסרטון יושבים בכלא, עונש על מעשיהם. האם הפעילות שהם עושים בכפר גם היא העונש שלהם? הסבירו. מה פעילות זו מוסיפה על עונש המאסר?
  • בסרטון רואים דוגמה לשיקום אסירים. תוכניות שיקום האסירים מטרתן לעזור לאסירים להשתלב בחברה, לתקן את מעשיהם ולא לחזור לפשיעה לאחר השתחררותם. כיצד לדעתכם ההתנדבות בכפר למבוגרים עם פיגור יכולה לעזור לאסירים להשתקם?
  • דורון אלמוג, שהקים את הכפר, אומר שהאסירים המתנדבים “מקבלים תחושה שאולי נתנו להם כאן הזדמנות לכפר על המעשים שעשו”. מה לדעתכם הרצון לכפר מעיד על האדם שפשע? מה הדבר מעיד על היחס שלו לפשע שעשה ועל החשש שיעשה זאת שוב בעתיד?
  • אם קרה שרציתם לכפר על מעשה שעשיתם, כיצד כיפרתם עליו? האם די בכפרה כדי לתקן את המעשה? הסבירו.
  • יש דעות שונות על מטרת הכליאה בבתי כלא. נסו למצוא שתי סיבות לפחות להענשת פושעים בכליאה. הציעו רעיון אחד לעונש חלופי שאינו כליאה, והסבירו מה מטרתו.

 

על צדק מאחה

  • כיצד תהליך הצדק המאחה עוזר לנפגעים?
  • האם לדעתכם הוא עוזר גם לשיקום הפוגעים? הסבירו.
  • האם לדעתכם כדאי להשתמש בתהליך של צדק מאחה במקום ענישה או להוסיף אותה על העונש?

 

משימה: כתבו דף מיומנו של אסיר שהשתתף בפרויקט. נסו לדמיין מה הוא יספר על תחושותיו וחוויותיו בכלא ובפרויקט.

 

ילד: יש לי רעיון מעניין על פרסים ועונשים. אני מציע לחלק אותם שווה בשווה בין אנשים. למשל ביני לבין אחי: אחי יקבל את העונשים ואני את הפרסים!

פעילות: התמדה

בפרשה מוזכרים נר התמיד שהיו מדליקים בכל יום ולחם הפנים שהיו מניחים במשכן בכל שבת. למדו על כוחה של התמדה מצפייה בסרטון על קבוצת כדורגל מדרום תאילנד.

שוחחו על הרעיון שכל אדם יכול להתמיד בדבר אחר: מה שקל לי קשה לאחר וההפך. אבל אולי אם מישהו אחר מצליח להתמיד, עם קצת עבודה גם אני אוכל להתמיד?

כל אחד ואחת יכתבו בפתק במה קל להם להתמיד (הכנת שיעורי בית, אימון כדורגל, עזרה בבית וכו’). אספו את כל הפתקים, ורשמו את הדוגמאות על הלוח.

התלמידים יציירו על דף ציר של 1 עד 5 ויכתבו מתחת לכל אחד מהמספרים את הדוגמאות שעל הלוח לפי המספור האישי שלהם – עד כמה קל או קשה להם להתמיד בכל פעילות.

בסיום הם יבחרו את אחד הפריטים שמסומן אצלם בציר בין 2 ל-4, ועליהם לנסות להתמיד בו במשך שבוע. בשיעור הבא יספרו על הצלחתם. מה הם למדו על עצמם מהניסוי?

חידון: סדר החגים

בפרשה כתוב הציווי לחגוג את מועדי ה’ ומוזכרים זמני החגים. שחקו בחידון שבו התלמידים יסדרו את תמונות החגים לפי הסדר שלהם בלוח השנה העברי. יש גם רמז שניתן להיעזר בו בכל חג.

חלקו את התלמידים לזוגות, והקרינו את החידון. כל זוג יכתוב על דף את האות המייצגת את התמונה לפי סדרן בלוח השנה. לאחר שיסיימו, קראו בכל תור לזוג אחר לגרור את אחת התמונות למקומה במצגת.

שימו לב שכמה מהחגים במשחק אינם כתובים בתורה – הם נקבעו בתקופות מאוחרות יותר.

 

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.