אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת בא

מה בפרשה?

  • מכות מצרים – בפרשה הקודמת, פרשת וארא, התרחשו שבע מעשר המכות. פרשת בא פותחת במכות ארבה וחושך.
  • מצוות הפסח ומכת בכורות – אלוהים מצווה על בני ישראל לשחוט שה ביום ארבעה עשר לחודש בין הערביים, לסמן את פתחי הבתים של בני ישראל בדמו ולאוכלו בליל חמישה עשר לחודש בחיפזון. באותו לילה יכה אלוהים את כל בכורי מצרים.
  • זבח הפסח ומצוות אכילת מצה – את היום ההוא יחוגו בני ישראל בכל הדורות ויעשו חג שבעת ימים, ובהם לא יֵיאָכל חמץ ולא יימצֵא חמץ בבתי בני ישראל.
  • יציאת מצרים – בני ישראל שואלים כלי כסף, כלי זהב ובגדים מן המצרים, לוקחים את הלחם שלא הספיק לתפוח – המצות – ויוצאים בבהילות ממצרים.
  • פסח דורות – דיני קורבן הפסח לדורותיו, דיני הקדשת בכור ו”פסח דורות” – מצוות הגדת יציאת מצרים לדורות.

לקראת המכה האחרונה שאלוהים מביא על מצרים, הוא מצווה את בני ישראל במנהגים שונים כדי לציין את יציאת מצרים – לאכול מצות, לא לאכול חמץ ולהקריב קורבן פסח. את המסורת הזו עליהם להעביר הלאה מדור לדור:

וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה’ לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ.

שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם […].

[…] וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם.

וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה’ לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת.

וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם.

וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה’ אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ.

שמות יב, כז

 

פירושי מילים

חֻקַּת עוֹלָם – חוק שיונהג תמיד

מדברים על זה

  • מה הרעיון מאחורי החזרה בכל שנה על המנהגים שעשו אבותינו ואימהותינו במצרים?
  • כיצד עשיית משהו שהועבר אלינו מדור לדור משפיעה על החיבור שלנו לעברנו ולאנשים אחרים בעם?
  • תנו דוגמה לעוד מעשים שעוברים מדור לדור בעם היהודי.
  • תנו דוגמה לפעולות, סיפורים או מנהגים שעוברים במשפחה שלכם מדור לדור.

 

משימה: שחקו במרוץ שליחים שבו מעבירים מיד ליד איגרת או חפץ כלשהו, כמו בשרשרת המסירה של המסורת מדור לדור. תוכלו לבחור חפץ בעל משמעות או לכתוב בקלף ערך שלדעתכם יש למסור מדור לדור.

בפרשה מוסבר שיש להעביר מדור לדור את חוקי חג הפסח ומשמעותו. אך למען האמת, התורה כולה עברה מדור לדור. התיאור של העברה זו כתוב במשנה:

מֹשֶׂה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי,

וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ,

וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים,

וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,

וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

 

משנה, מסכת אבות, פרק א, משנה א

להאזנה למשנה המולחנת

להאזנה למשנה ולגרסה מודרנית נשית שלה

מדברים על זה

  • המשנה מתארת את העברת התורה בעל-פה, ממשה ועוד דורות רבים אחר כך. למה לדעתכם היה חשוב לחכמים לציין במשנה את כל שרשרת המסירה?
  • איך מעבירים מסורת בעל-פה? איך מעבירים מסורת בכתב?
  • מסורות שעוברות מדור לדור נמצאות בכל מסגרת – במדינה, בבית הספר ובבית. תנו דוגמה למסורת כזו. כיצד דואגים שהיא תישמר?

ניגונים

מילים: פניה ברגשטיין

לחן: דוד זהבי

 

שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי,

נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים.

גַּרְעִינִים, גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי –

עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים.

 

עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,

שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים,

נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ, אִמִּי,

בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים.

 

הִנֵּה אַאֲזִין שִׁיר עַרְשִׂי הָרָחוֹק

הִבִּיעַ פִּי אֵם אֱלֵי בַּת.

הִנֵּה לִי תִּזְהַרְנָה בְּדֶמַע וּשְׂחוֹק

“אֵיכָה” וּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת.

 

כָּל הֶגֶה יִתַּם וְכָל צְלִיל יֵאָלֵם

בִּי קוֹלְכֶם הָרָחוֹק כִּי יֵהוֹם.

עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם

מֵעַל לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם.

 

להאזנה לשיר המולחן ששרה יהודית רביץ

מדברים על זה

  • הדימויים שבשיר – לאיזה תחום הם שייכים?
  • לפי השיר, מה התפקיד של השירים והניגונים בחיבור הבין-דורי?
  • האם יש שירים שהם בשבילכם בסיס לזיכרון של המשפחה או הבית? אילו שירים? באילו הקשרים שמעתם את השירים האלה? מה הם מזכירים לכם?
  • מדוע לדעתכם דווקא למוזיקה יש תפקיד חשוב כל כך בחיבור בין הדורות?

 

משימה: האם יש שיר או מנגינה שלמדתם מההורים שלכם או מהסבים שלכם או מנגינה שיכולה לייצג את המשפחה שלכם? לַמדו את הכיתה לשיר את השיר או המנגינה.

אם אין לכם שיר או מנגינה כאלה, בחרו שיר שהייתם רוצים שיעבור במשפחה ושייצג אירוע משפחתי חשוב או רעיון שהוא חשוב למשפחה או יבטא את האופי של המשפחה.

לפנינו סיפור חסידי במילותיו של ש”י עגנון המתאר העברה מדור לדור של מסורת חסידית, מהבעל שם טוב (הבעש”ט), מייסד החסידות, אל אדמו”רים חסידיים בדורות שאחריו.

אש ביער

כשהרגיש הבעל שם טוב שצרה גדולה עומדת להתרגש על ישראל והגיעה השעה לחשבון נפש, היה נוטל את מקלו, לובש את פרוות הכבשים הגסה שלו והולך ליער. שם, במקום סודי, הדליק מדורה לרגלי עץ אלון עתיק ועמד שעה ארוכה בדממת היער בעצימת עיניים, מכוון את לבו בתפילה מיוחדת ובקשתו של הבעל שם טוב פתחה את שערי השמים והרחמים.

 

דור אחד אחרי הבעל שם טוב נתבקש צדיק אחר לפעול בעניין של פיקוח נפש גדול. היה זה בימיו של המגיד ממזריץ’. הוא לבש את הגלימה השחורה שלו ופנה לאותו יער, גם מצא את האלון העתיק ושם עמד ואמר: “אין אנו מסוגלים עוד להדליק את מדורתו של הבעל שם טוב, אבל יש בכוחנו לומר אותה תפילה”. עמד ואמר את התפילה וגם בקשתו נתקבלה.

 

ושוב עבר דור אחד והפעם נתבקש הרבי מסאסוב לפעול למען פיקוח-נפש גדול. קם משה לייב מסאסוב ולבש את חלוק המשי החגיגי שלו, פנה ליער ובעומדו שם אמר: “אין בידינו להדליק את המדורה ההיא וכבר שכחנו את הכוונות המיוחדות של התפילה הקדושה, אבל עדיין אנו זוכרים את המקום ששם אירע הדבר – ואולי זה יספיק”. ואכן גם זה הספיק והגזירה נתבטלה.

 

אבל הנה חלף עוד דור ורבי ישראל מרוז’ין נתבקש לפעול כדי למנוע צרה גדולה. הרבי מרוז’ין היה, כידוע, מנהיג מורם מעם והיה יודע ערכו ונוהג בחצרו מעשה מלך. שמע הרבי את הבקשה והבין שהגיעה שעה של חשבון נפש, התיישב בכיסא המצופה זהב שבאמצע ארמונו המפואר, עצם את עיניו וכה אמר: “בעוונותינו הרבים אין עוד בכוחנו ללכת לאותו יער ולהדליק את המדורה, גם את התפילה הישנה כבר שכחנו ואפילו אין אנו יודעים היכן הוא המקום ששם אירעו הדברים, אבל את מה שאירע עדיין יודעים אנו לספר”.

ש”י עגנון, ספר סופר וסיפור, שוקן, ירושלים ותל אביב תשכ”א, עמ’ מח

מדברים על זה

  • מה קרה למורשת של הבעל שם טוב במעבר מדור לדור? מדוע זה קרה?
  • שחקו ב”טלפון שבור”. מה התהליך שמתרחש במשחק? מדוע הוא קורה? האם התוצאה לא רצויה ועדיף מלכתחילה לא לנסות להעביר דברים משום שיאבדו לבסוף, או שבכל זאת יש ערך לתהליך?

 

לבוגרים

  • תנו דוגמה לדברים שאובדים במעבר מדור לדור. חשבו על סיפור משפחתי, מנהג וכדומה. מה מאפיין לדעתכם את הדברים ששרדו ונשתמרו במעבר?
  • בסיפור מתוארים דברים שאבדו במעבר מדור לדור, אך פעמים רבות מוסיפים בכוונה דברים על מסורות קדומות. תנו דוגמה לדבר כזה. מה דעתכם על רעיון ההוספה?

משה בא שוב ושוב לפרעה ודורש ממנו לשלוח את בני ישראל, אך אלוהים גורם לפרעה להתעקש כדי שהוא יוכל להראות לו את כוחו באמצעות המכות:

וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ.

[…].

וַיְחַזֵּק ה’ אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחָם.

וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה לֵךְ מֵעָלָי הִשָּׁמֶר לְךָ אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת.

שמות י, א-כח

 

פירושי מילים

לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי – כדי שאראה את כוחי באמצעות המכות

וַיְחַזֵּק ה’ אֶת לֵב פַּרְעֹה – גרם לו להתעקש ולהתנגד

מדברים על זה

  • מדוע לדעתכם היה חשוב כל כך לאלוהים להביא מכות על מצרים עד כדי כך שלקח מפרעה את היכולת להחליט בעצמו מתי לשחרר את בני ישראל?
  • האם אפשר לטעון שפרעה היה אשם אף על פי שלא היה יכול להחליט מרצונו החופשי?
  • על פי מעשיו הקודמים של פרעה, האם אפשר לשער כיצד היה פועל לוּ הייתה לו בחירה חופשית?
  • האם אתם חושבים שלבני האדם בחירה חופשית? אילו דברים עשויים להשפיע על החלטותינו (חוץ מהרצון שלנו)?

לבוגרים

הַכֹּל צָפוּי וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה.

וּבְטוֹב הָעוֹלָם נִדּוֹן,

וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה.

משנה, מסכת אבות, פרק ג, משנה יט

 

פירושי מילים

הַכֹּל צָפוּי וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה – אלוהים יודע מה יקרה בעתיד, אך מאפשר לכל אדם לנהוג לפי ראות עיניו

וּבְטוֹב הָעוֹלָם נִדּוֹן – אלוהים שופט את כל האנשים בחסד

מדברים על זה

  • לכאורה שתי האמירות “הכול צפוי” ו”הרשות נתונה” סותרות זו את זו. מהי הסתירה?
  • לאורך הדורות ניסו חכמים והוגי דעות ליישב את הסתירה. נסו גם אתם ליישב אותה.
  • רבי עקיבא מלמד שאף על פי ש”הכול צפוי”, “הכול לפי רוב המעשה”, כלומר האדם נשפט על פי מעשיו. אם כן, על פי אמירה זו, מהי מידת אחריותו של האדם לגורלו?
  • האם התפיסה ש”הכול צפוי” מתסכלת אתכם או מעודדת אתכם? מדוע?
  • יש הטוענים שהאדם אינו חופשי באמת לפעול לפי רצונו ושדברים רבים מגבילים את החופש שלו. ערכו רשימה של דברים היכולים להגביל את חופש הפעולה של האדם ולמנוע ממנו לעשות כל מה שירצה.
  • אפשר לקרוא את המשנה מנקודת המבט של הפילוסופיה של העולם העתיק (וגם אחריו) שבה דנו בגישה הדטרמיניסטית לקיום לעומת גישת הבחירה החופשית של האדם. הסרטון מציג את שתי הגישות ומתמקד בגישתו של הפילוסוף וויליאם ג’יימס. דונו: האם שתי הגישות יכולות לדור בכפיפה אחת? מהי נקודת המוצא של ג’יימס, וכיצד אמונה בגישתו עשויה להשפיע על מעשיו של האדם וקורותיו? מה התפיסה שלכם בסוגיה?

 

מקורות נוספים בנושא של חופש הבחירה בדף החברותא (לכיתות ז’ ומעלה)

לבוגרים

בספרו האוטוביוגרפי סיפור על אהבה וחושך של עמוס עוז, דודתו מספרת לו על מכתב של אימו, ובו היא כתבה על הצפוי והרשות בחיינו:

 

פניה כתבה לי בערך ככה: שהתורשה וגם הסביבה שחינכה אותנו וגם המעמד החברתי, כל אלה הם כמו קלפים שאותם מחלקים לך באופן עיוור לפני התחלת המשחק.

בזה אין שום חופש: העולם נותן ואתה פשוט לוקח מה שנותן לך בלי שום אפשרות לבחור.

אבל, ככה אימא שלך כתבה לי מפראג, השאלה היא מה כל אחד עושה בקלפים שחילקו לו?

הלוא יש מי שמשחק באופן יוצא מן הכלל בקלפים לא כל כך טובים, ויש מי שבדיוק להפך – מבזבז ומפסיד הכול אפילו בקלפים נפלאים!

וזהו כל החופש שלנו: החופש איך לשחק בקלפים שחילקו לנו.

אבל גם החופש איך לשחק, כתבה פניה, תלוי באופן אירוני במזל של כל אחד, בסבלנות, בתבונה, באינטואיציה, בהעזה. והרי כל אלה הם גם כן בסך הכול רק קלפים שמחלקים או לא מחלקים

לנו לפני המשחק בלי לשאול אותנו?

ואם ככה, אז מה סוף סוף כן נשאר לנו בתור חופש הבחירה?

לא הרבה, כתבה אמא שלך, לא הרבה, אולי נשאר לנו בסך הכול רק החופש לצחוק ממצבנו או

להתאבל עליו, להשתתף במשחק או להסתלק, לנסות פחות או יותר להבין מה יש ומה אין או לוותר ולא לנסות להבין, ובקיצור – הבחירה היא בין לעבור את החיים האלה בערנות או במין נמנום.

עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך, כתר, ירושלים 2002, עמ’ 195-194

מדברים על זה

  • לפי הכתוב, מה בחיים שלנו קבוע מראש ומה נתון לבחירתנו ולהשפעתנו?
  • האם אתם מסכימים עם הדימוי של פניה? האם אתם חושבים שיש מצבים שבהם דימוי זה אינו תקף?
  • תנו דוגמה ל”קלף” שחולק לנו ולדרכים שבהן אנו יכולים “לשחק” בו ולהשפיע על חיינו לטובה או לרעה על ידי הבחירה שלנו.

משימה: כתבו בשלושה קלפים דברים שנקבעו מראש בחייכם. תוכלו להוסיף ציור מתאים. בקלף נוסף שמייצג את החופש שלכם כתבו דבר שנתון לבחירתכם בחייכם.

לבוגרים

בחירה חופשית

אהרון בס

 

אֵין לָנוּ בֶּאֱמֶת

בְּחִירָה חָפְשִׁית

אִם לוֹקְחִים בְּחֶשְׁבּוֹן

שֶׁלֹּא בָּחַרְנוּ

הֵיכָן לְהִוָּלֵד

לְמִי לְהִוָּלֵד

בְּאֵיזוֹ סְבִיבָה לִגְדֹּל

וְאֵילוּ מַשְׁבְּרִים נַעֲבֹר

הַאִם נִהְיֶה בַּעֲלֵי מָמוֹן

אוֹ שֶׁמָּא נִרְדֹּף אַחֲרָיו

כָּל יָמֵינוּ

כְּשֶׁלּוֹקְחִים כָּל זֹאת

בְּחֶשְׁבּוֹן

אֲזַי אֵין לָנוּ בֶּאֱמֶת

כָּל בְּחִירָה חָפְשִׁית

מִלְּבַד תַּמְצִיתָהּ –

הַבְּחִירָה הַחָפְשִׁית

הַטְּהוֹרָה וְהַיְּחִידָה

שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה מָה נַעֲבֹר

אוֹ מָה יַעֲבֹר עָלֵינוּ

לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה נִתָּן

לְקַחְתָּהּ מֵאִתָּנוּ –

הַבְּחִירָה הַאִם

לִהְיוֹת טוֹב אוֹ לֹא

וּבְדִיּוּק כְּמוֹ

בַּשָּׂפָה הַבִּינָארִית

שֶׁל הַמַּחְשֵׁב

הַכֹּל מִסְתַּכֵּם

בְּאֶחָד וְאֶפֶס

אוֹ שֶׁאַתָּה אֶחָד

אוֹ שֶׁאַתָּה אֶפֶס

 

מתוך דף הפייסבוק של אהרון בס

מדברים על זה

  • אילו דוגמאות מביא הדובר בשיר לטיעון שלו שהבחירה החופשית שלנו מצומצמת מאוד?
  • לפי דעתו, איזו בחירה בכל זאת קיימת?
  • האם אתם מסכימים שהבחירה שלנו מצומצמת?
  • מדוע לפי הדובר בשיר אין לנו הרבה בחירה?

 

המכה התשיעית שהביא אלוהים על מצרים היא מכת חושך:

וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ.

וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים.

לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם.

שמות י, כא-כג

 

אחרי מכה זו התרכך מעט ליבו של פרעה, והוא הסכים לשלח את בני ישראל, אך רק את הגברים.

מדברים על זה

  • מדוע מכת חושך הייתה מכה מפחידה כל כך?
  • האם קרה שהייתם במקום חשוך לגמרי? אילו מחשבות עולות בנו בחושך ולמה?
  • לו הייתם במצרים, איך הייתם מנסים להתמודד עם החושך המוחלט, בלי אפשרות להדליק אור?

החכמים תיארו את אימתו של האדם הראשון כששם לב בתחילת הסתיו שהימים מתקצרים והחושך מתגבר:

האגדה מספרת שאדם הראשון נברא בתחילת הסתיו. יום אחד שם לב שהימים מתחילים להתקצר והלילות מתארכים.

נבהל אדם וחשש: שמא משום שחטאתי וגורשתי מגן העדן, אני נענש והעולם חוזר לאט-לאט להיות חשוך, כמו שהיה לפני בריאת האור, ויהיה תוהו ובוהו?

התפלל לאלוהים, שמונה וימים ושמונה לילות, וביקש רחמים.

לפתח הבחין שבאמצע החורף החלו הימים להתארך.

אז הבין האדם הראשון שאין זה עונש – כך נוהג העולם, ומדי שנה הימים מתקצרים ומתארכים בחזרה.

הלך ועשה חגיגה במשך שמונה ימים ושמונה לילות.

על פי תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ח, עמוד א

 

מדברים על זה

  • האגדה מתארת את הסתיו הראשון בחייו של האדם הראשון. מדוע הוא חשב שהאור עומד להיעלם? איזה מידע היה חסר לו?
  • מדוע לדעתכם היעלמות האור מעוררת כזו אימה?
  • מה הלקח שאנו יכולים ללמוד מהאגדה ושאינו קשור בהכרח לנושא חילופי העונות אלא לחיים בכלל?

לשרוק בחושך

מילים: יענקל’ה רוטבליט

לחן: מיקי גבריאלוב

 

כָּל אֶחָד, לִפְעָמִים, שׁוֹרֵק בַּחֹשֶׁךְ

זֶה נָעִים, זֶה תָּמִים לִשְׁרֹק בַּחֹשֶׁךְ

גַּם אֲנִי לְעַצְמִי, גַּם אַחֵר בִּמְקוֹמִי.

 

כָּל אֶחָד קְצָת פּוֹחֵד לְבַד בַּחֹשֶׁךְ,

כָּל אֶחָד קְצָת בּוֹדֵד בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ

שׁוּם דָּבָר בֶּאֱמֶת, רַק טִפָּה לֹא שָׁקֵט.

 

תֵּכֶף זֶה יַעֲבֹר

תֵּכֶף יַדְלִיקוּ אוֹר.

 

מַחְשָׁבוֹת לֹא טוֹבוֹת בָּאוֹת בַּחֹשֶׁךְ

לֹא מַרְפּוֹת, לֹא עוֹזְבוֹת אוֹתְךָ בַּחֹשֶׁךְ

עַל רוּחוֹת וְשֵׁדִים וּדְבָרִים מַפְחִידִים.

 

תֵּכֶף זֶה יַעֲבֹר

תֵּכֶף יַדְלִיקוּ אוֹר.

 

גַּם אֲנִי לְעַצְמִי, גַּם אַתָּה…

עַל רוּחוֹת וְשֵׁדִים מַפְחִידִים.

 

תֵּכֶף זֶה יַעֲבֹר

תֵּכֶף יַדְלִיקוּ אוֹר.

 

להאזנה

מדברים על זה

  • למה לדעתכם הדובר בשיר נהנה לשרוק בחושך?
  • האם גם לכם באות מחשבות רעות בחושך? כיצד שני הדברים קשורים?
  • מה לדעתכם מפחיד כל כך בחושך?
  • כיצד אתם מתמודדים עם הפחד מהחושך – מה אתם עושים כדי לפוגג מעט את הפחד?
  • אילו תחושות חיוביות החושך עשוי לעורר?
  • האם אתם נמנים עם מי שדווקא אוהבים חושך? הסבירו למה.

וינסנט ואן גוך, ליל כוכבים, 1889

 

האומן וינסנט ואן גוך צייר הרבה ציורי לילה. במכתב לאחיו תיאו (8 בספטמבר 1888) הוא כותב:

“לעיתים קרובות נדמה לי כי הלילה חי ועשיר יותר בצבעים מאשר היום”.

 

את הציור הזה הוא צייר כאשר היה מאושפז בבית חולים בשל דיכאון. כנראה בשל הדיכאון הוא נטה לצייר בצבעים כהים יותר. ייתכן שהכוכבים העזים והבהירים מעידים על החיפוש אחר נקודות אור שיאירו את התקופה הקשה.

מדברים על זה

  • אילו גוונים בחר האומן? האם אלו הצבעים שהייתם בוחרים לצייר בהם את הלילה?
  • מדוע לדעתכם בחר האומן להגביר כל כך את אורם של הכוכבים?
  • אילו רגשות מעלה בכם הלילה בציור זה?
  • אילו רגשות לדעתכם חווה האומן כשצייר כך את הלילה? הסבירו את תשובתכם לפי הציור.

משחקי החושך

בפרשה מסופר שמכת חושך נפלה על מצרים. התלמידים ישחקו משחק עם חושך:

כבו את כל האורות וסגרו וילונות (או שהתלמידים יכסו את עיניהם ברצועת בד). העבירו בין כל התלמידים חפצים, אחד בכל פעם. התלמידים ינסו לגלות איזה חפץ הם ממששים. אחר כך הדליקו את האור, ובדקו אם הם צדקו.

במקום משחק תוכלו לערוך תחרות בין טורים (דוגמה: בכל טור לספור את התלמידים שצדקו בניחושם ולתת לטור נקודות לפי מספר הילדים שצדקו).

הצעות לחפצים: תפוח, נר, צרור מפתחות, מחק, טוש, חבילת שוקולד.

לפי הסדר: אירועים בפרשה

הציגו לפני התלמידים בכיתה מצגת של אירועים בפרשה. על התלמידים לכתוב בדף את הסדר הנכון של האירועים:

  1. בחצות הלילה אלוהים הורג את כל בכורי מצרים.
  2. אלוהים שולח אַרְבֶּה, והוא אוכל את כל תבואת מצרים.
  3. בני ישראל יוצאים ממצרים.
  4. בני ישראל ובנות ישראל מסמנים את הבתים שלהם בדם של קורבן הפסח.
  5. חושך נופל על כל מצרים.

 

(הסדר הנכון: 2, 5, 4, 1, 3)

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.