בחוקותי - תל"י

רשימת הברכות והקללות בפרשה הן התוצאות של מעשי בני ישראל. כאשר הם שומרים על הברית עם אלוהים, התוצאות חיוביות, וכאשר הם סוטים מהדרך, התוצאות שליליות.

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. […]

וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. […]

וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה.

וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ […].

אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה […]

וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם. […]

וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ.

ויקרא כו ג-כ

פירושי מילים

וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה – גרמתי לכם חרדה, פחד

לָרִיק – לחינם

מדברים על זה

מה יקרה לפי הפסוקים אם ילכו בני ישראל בחוקות אלוהים וישמרו את מצוותיו? מה יקרה אם לא יעשו זאת?
האם לדעתכם כוונת התורה היא שהברכות והקללות הן גמול שאלוהים נותן על שמירת הברית או שהן תוצאה טבעית של המעשים של בני ישראל? למה?
האם לדעתכם יש בפסוקים הבדל בין גמול ובין תוצאות? הסבירו את תשובתכם!

לאחר חורבן בית המקדש היו החכמים מזועזעים מהאסון הנורא וניסו למצוא את הסיבה לו. אחד הסיפורים שכתבו מתאר כיצד מעשה של שנאת חינם בין שני אנשים והאדישות של הציבור הביאו את החורבן.

עַל [בגלל] קַמְצָא וּבַר קַמְצָא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם.

מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ שֶׁשֵּׁם חֲבֵרוֹ הָיָה קַמְצָא וְשֵׁם שְׂנוּא נַפְשׁוֹ בַּר קַמְצָא.

פַּעַם עָשָׂה הָאִישׁ סְעוּדָה גְּדוֹלָה וְאָמַר לִמְשָׁרְתוֹ: "לֵךְ וְהַזְמֵן אֶת קַמְצָא".

הָלַךְ הַמְּשָׁרֵת וְהִזְמִין בְּטָעוּת אֶת בַּר קַמְצָא.

כַּאֲשֶׁר מָצָא בַּעַל הַבַּיִת אֶת בַּר קַמְצָא יוֹשֵׁב בִּסְעוּדָתוֹ,

אָמַר לוֹ: "הֲרֵי שׂוֹנְאִי אַתָּה, וּמָה לְךָ כָּאן? עֲמֹד וָצֵא!"

אָמַר לוֹ בַּר קַמְצָא: " מִכֵּיוָן שֶׁכְּבָר בָּאתִי, הַנַּח לִי לְהִשָּׁאֵר,

וַאֲשַׁלֵּם לְךָ עַל כָּל מָה שֶׁאוֹכַל וְאֶשְׁתֶּה".

אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת: "לֹא!"

אָמַר לוֹ בַּר קַמְצָא: "אֲשַׁלֵּם לְךָ עַל מַחֲצִית סְעוּדָתְךָ!"

אָמַר לוֹ: "לֹא!"

אָמַר לוֹ בַּר קַמְצָא: "אֲשַׁלֵּם לְךָ עַל הַסְּעוּדָה כֻּלָּהּ!"

אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת: "לֹא!" תָּפַס אֶת בַּר קַמְצָא בְּיָדוֹ, הֶעֱמִיד אוֹתוֹ וְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִן הַבַּיִת.

אָמַר בַּר קַמְצָא בְּלִבּוֹ: "מִכֵּיוָן שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם רַבּוֹתֵינוּ וְלֹא מָחוּ בּוֹ [לא העירו לבעל הבית על הלבנת הפנים],

נִרְאֶה שֶׁאֵין הַמַּעֲשֶׂה מַפְרִיעַ לָהֶם. אֵלֵךְ וְאַלְשִׁין עֲלֵיהֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ".

בָּא וְאָמַר לַקֵּיסָר הָרוֹמִי דְּבַר שֶׁקֶר: "מָרְדוּ בְּךָ הַיְּהוּדִים".

וְעָלָה הַקֵּיסָר וְהֶחְרִיב אֶת הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

תרגום על פי תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נה, עמוד ב–דף נו, עמוד א

מדברים על זה

מהי הטעות המתוארת באגדה ומהן תוצאותיה – כיצד היא משפיעה על השתלשלות העניינים?
איזו דמות מהדמויות שבסיפור היא לדעתכם האשמה העיקרית בחורבן הבית? למה?
בר קמצא עשה פעולות ממשיות כדי לעורר את הסכסכוך בין הקיסר ליהודים (אמר לו שהם מרדו בו), ולעומתו החכמים לא עשו דבר ולא מחו על ההשפלה של בר קמצא. מה לדעתכם חמור יותר – לעשות מעשה שלילי או לא לעשות דבר כאשר יש צורך במעשה? למה? בססו את תשובתכם על הסיפור.
איזה דבר אחד היה ניתן לדעתכם לעשות אחרת כדי למנוע את השתלשלות האירועים שהביאה לידי חורבן? מה ניתן ללמוד מכך על מעשים בחיים שלנו?
מדוע לדעתכם היה חשוב לחכמים למצוא סיבה לחורבן? מדוע אנשים נוטים לחפש סיבה להתרחשויות? תנו דוגמה מהחיים.

לשאת בתוצאות

בכל יום חמישי אחר הצוהריים אנחנו, חמישה חברים שאוהבים כדורגל, נפגשים בתחנת אוטובוס בשכונה ונוסעים למגרש הגדול. במגרש יש קבוצות אחרות של ילדים בני גילנו. כשאנחנו מגיעים למגרש אנחנו מתחלקים לקבוצות ומתחילים לשחק. רועי, חבר בחבורה, מאחר כמעט בכל שבוע. לא פעם קרה שכולנו פספסנו את האוטובוס בגללו ונאלצנו לחכות עוד עשרים דקות לאוטובוס הבא, ואז היה לנו פחות זמן לשחק. גם השבוע כולנו הגענו לתחנה בזמן, חוץ מרועי. יואב בדק וראה שהאוטובוס עומד להגיע בעוד שלוש דקות ואמר: "די, נמאס לי. הפעם אנחנו עולים על האוטובוס, גם אם רועי לא יגיע!" "אי אפשר לעשות לו את זה", אמר טל, "הוא חבר טוב". "אז מה?" הגיב יואב, "אמרנו לו כבר כמה פעמים שהאיחורים שלו הם לא לעניין, אבל כנראה לא אכפת לו. לדעתי אם הפעם ניסע בלעדיו, הוא אולי סוף-סוף יבין מה קורה כשהוא מאחר". "אילו אתה היית מאחר, לא היית מצפה שנחכה לך?" שאל טל. "אילו זה היה חד-פעמי, אולי כן, אבל אם זה באופן קבוע?" שאל יואב. האוטובוס כבר הגיח מפינת הרחוב, וכולנו הסתכלנו זה בזה: מה עושים?

מדברים על זה

מה הדילמה בסיפור? הסבירו את הטיעונים של כל צד.
חשבו על דרך לפתור את הדילמה.
האם ההצעה של יואב – לא לחכות לרועי – היא דרך להעניש את רועי או תוצאה טבעית של האיחור שלו? הסבירו.
יש ילדים (וגם מבוגרים) שמאחרים באופן קבוע – תמיד מאחרים לכל מקום, אף על פי שהם מנסים שלא לאחר. מי לדעתכם סובל מכך יותר – הם או הסביבה שלהם? למה? כיצד הסביבה צריכה להתנהג עם ילד כזה?

מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת.

תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ג, עמוד א

מדברים על זה

מה פירוש הפתגם? הסבירו אותו במילים שלכם.
תארו מצבים בחיים שלכם שבהם התאמצתם לקראת משהו ולבסוף נהניתם מפירות מעשיכם.
האם הפתגם הזה תמיד נכון? האם יש מצבים שבהם טורחים ובסוף לא נהנים מהתוצאות או שבהם מי שאינם טורחים בסוף נהנים? אילו תחושות מצבים כאלה מעוררים בכם?
למען אילו דברים תעשו ותטרחו גם אם לא תיהנו מתוצאות מעשיכם? למה לא תמיד צריך לטרוח רק בשביל התוצאות?
החכמים השתמשו במשהו מהיום-יום שלהם כדי להעביר את המסר הכללי. נסחו פתגם שמעביר את אותו המסר במשהו מהחיים שלכם: "מי ש….".

רבים חושבים שהשימוש בכלים חד-פעמיים חוסך מאמץ, אלא שהמשאבים הרבים שמושקעים בייצור כלים חד-פעמיים, שינועם והטיפול בפסולת שהם יוצרים הם עצמם מאמץ, ומחירם גדול הרבה יותר מהפעולה הפשוטה של הדחת כלים. שימוש בכלים חד-פעמיים הוא דוגמה לתוצאות הסביבתיות הנרחבות של הבחירות היום-יומיות שלנו.

הסרטון "סיפורה של כפית"

מדברים על זה

לפי הסרטון, מה צריך לעשות כדי לייצר כפית פלסטיק אחת? מה המסר שהסרטון מבקש להעביר בכך?
השימוש בפלסטיק מנצל משאבי טבע רבים וגם יוצר זיהום לטווח הארוך. על אילו תוצאות שליליות של שימוש בפלסטיק שמעתם? איך הפלסטיק משפיע על הסביבה ועל האדם?
איזו השפעה יכולה להיות לבחירה של כל אחד מאיתנו שלא להשתמש בכלים חד-פעמיים?
הציעו תחליפים לכלים חד-פעמיים בכל מיני מצבים.

משימה: בחרו משהו שאתם משתמשים בו, מזון שאתם אוכלים וכדומה, וחקרו את הדרך שהוא עובר עד שהמוצר הסופי מגיע אליכם. בדקו מאילו חומרים הוא עשוי, איך יוצרים את החומרים האלה, איפה כורים אותם, איפה מייצרים את המוצר, איך משנעים אותו אליכם ועוד. תוכלו להכין תרשים של התהליך ולתלות אותו בכיתה.

לבוגרים

שינוי אקלים – משחק הטטריס הגדול של כדור הארץ

מהו אפקט החממה? כיצד לפי הסרטון הפחמן קשור לאפקט החממה?
איך השפיעה התפתחות התעשייה על מאזן הפחמן בכדור הארץ?
למה כריתת עצים במצב בימינו מגדילה את הבעיה?
הקרחונים הקרינו את אור השמש בחזרה מכדור הארץ. כיצד המסתם משפיעה על הגברת תהליך ההתחממות?
כיצד שינוי האקלים משפיע על הטבע ובני האדם?
הציעו שני דברים שאנו יכולים לעשות כדי לצמצם את נזקי שינוי האקלים.
משבר האקלים הוא תוצאה של רצף ומגוון התרחשויות שמשפיעות זו על זו כמו דומינו. מה ניתן ללמוד מכך על האחריות של האדם לסביבתו?

אחת הברכות בפרשה עוסקת בחקלאות ומפרטת את התנאים לחקלאות וליבול מיטביים.

וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.

וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.

ויקרא כו, ד-ה

פירושי מילים

וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע – העונות החקלאיות שעל פי רוב רחוקות זו מזו יהיו סמוכות מרוב יבול: עונת הדישה של החיטה (אחרי הקציר) תימשך עד עונת הבציר (קטיף הענבים), וגם הוא יהיה סמוך לעונת הזריעה.

מדברים על זה

מהי הברכה המתוארת בפסוקים?
בפסוק הראשון כתובה המילה "בְּעִתָּם". מה חשיבותה, ומה היה משתנה במשמעות הפסוק אילו היינו מוחקים אותה?
מתי בשנה אנחנו מצפים לגשמים בארץ ישראל? למה חשוב שהגשם יירד בזמן זה? על אילו דברים זה משפיע?
בפסוקים מתואר מה קורה כאשר הגשם יורד בעיתו מהבחינה החקלאית – התוצרת החקלאית שופעת, עד כדי כך שהחקלאי עסוק כל הקיץ רק באיסוף התוצרת מהשדה. מה קורה כאשר הגשם אינו יורד בעונה שבה החקלאי מצפה לו? איך זה משפיע על הגידולים? איך זה משפיע על בני האדם שניזונים מהתוצרת החקלאית?

משימה: צפו בסרטון על חשיבות הגשם בעיתו.

לַכֹּל זְמַן

אריק איינשטיין

עֵת לִשְׁמֹר עַל מָה שֶׁיֵּשׁ

וְעֵת לָרוּץ קָדִימָה

עֵת לִנְצֹר אֶת כָּל הָאֵשׁ

וְעֵת לִשְׁכֹּחַ אִמָּא.

עֵת לִרְצוֹת לִהְיוֹת לְבַד

וְעֵת לִהְיוֹת בְּיַחַד

עֵת לִהְיוֹת כְּמוֹ אֶחָד

וְעֵת לָדַעַת פַּחַד.

עֵת לָשִׁיר, לָשִׁיר בְּרוֹק-נְ-רוֹל

וְעֵת לִקְרוֹא בַּסֵּפֶר

עֵת לֹא, לֹא לְהַפְסִיק לִשְׁאֹל

וְעֵת לִהְיוֹת בְּסֵדֶר.

לַכֹּל זְמַן

וְעֵת לְכָל חֵפֶץ

וְתַחַת הַשָּׁמַיִם

לַכֹּל זְמַן.

עֵת לָלֶכֶת לַצָּבָא

וְעֵת לְ"אוֹר שָׂמֵחַ"*

עֵת לִחְיוֹת בְּאַהֲבָה

וְעֵת גַּם לְכַּסֵּחַ.

עֵת לָצֵאת, לָצֵאת אֶל הָרְחוֹב

וְעֵת לִכְאֹב בְּשֶׁקֶט

עֵת לָלֶכֶת, לָלֶכֶת עַד הַסּוֹף

וְעֵת לַעֲמֹד מִנֶּגֶד.

לַכֹּל זְמַן…

הָיוּ יָמִים שֶׁהִתְוַּכַּחְתִּי

נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר

הַיּוֹם אֲנִי חוֹשֵׁב אַחֶרֶת

אֲנִי כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ צָעִיר

יוֹשֵׁב הַרְבֵּה בַּבַּיִת

עִם תֵּה וְעוּגִיּוֹת

אוֹמֵר תּוֹדָה עַל מָה שֶׁיֵּשׁ

אֲפִלּוּ עַל שְׁטֻיּוֹת.

לַכֹּל זְמַן…

* "אור שמח" הוא שמה של ישיבה של חוזרים בתשובה, ובאזכור זה אריק אינשטיין מרמז על החזרה בתשובה של אורי זוהר שהיה חברו הטוב ולמד בה.

להאזנה לשיר

מדברים על זה

השיר של אריק איינשטיין מתבסס על פסוקים מספר קהלת (ג, א-ד): "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם. עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ. […] עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק […]". מה המסר של הפסוקים? האם האמירה של השיר זהה לאמירה של הפסוקים או שונה ממנה? הסבירו.
אילו צמדי ניגודים יש בשיר? למה דווקא ניגודים מדגימים היטב את הרעיון של השיר?
האם קרה לכם שהתנהגתם בצורה הפוכה לחלוטין מההתנהגותם שלכם בזמן אחר או שרציתם משהו שהוא הפוך לחלוטין ממה שרציתם בזמן אחר? לפי השיר, איך ניתן להסביר מצבים כאלה?
יש דברים שאינם נכונים בזמן מסוים אבל נכונים בזמן אחר. מצאו דוגמאות לדברים כאלה. כיצד יודעים מהו הזמן המתאים?
מה מוסיף הבית האחרון בשיר על השיר כולו? האם לדעתכם הרצון להתווכח, להשפיע על אחרים ולשנות את העולם שייך לזמן מסוים בחיים? דמיינו את עצמכם בגיל מבוגר – במה תהיו שונים ממי שאתם היום?

משימה: הוסיפו לשיר בית משלכם על דברים שונים ואולי מנוגדים שאתם עושים.

שָׁעָה בֵּין יָרֹק לְסָגֹל

מירה מאיר

הָעֶרֶב יָרַד לוֹ,

צָבַע אֶת הַכֹּל

בְּצֶבַע כָּזֶה – בֵּין יָרֹק לְסָגֹל.

נִהְיָה קְצָת קָרִיר, מְאֻחָר כְּבָר עַכְשָׁו,

בִּמְרוֹם הַשָּׁמַיִם קוֹרֵץ לוֹ כּוֹכָב.

וְכָאן עַל הַשְּׁבִיל, בֵּין יוֹם לְבֵין לַיִל,

אֲנִי עִם אַבָּא מְטַיֵּל.

טוֹבָה הַשָּׁעָה בֵּין יָרֹק לְסָגֹל

טוֹבָה הַשָּׁעָה שֶׁל כּוֹכָב.

עִם אַבָּא אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עַל הַכֹּל

כִּי יֵשׁ לוֹ פְּנַאי בִּשְׁבִילִי עַכְשָׁו.

אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לוֹ חֲלוֹם שֶׁחָלַמְתִּי,

חֲלוֹם מַפְחִיד וְנוֹרָא,

וְאֶפְשָׁר גַּם לִשְׁאֹל

עַל הַקְּרָב הַגָּדוֹל,

וְאֵיךְ זֶה,

בְּעֶצֶם,

קָרָה.

אֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ שֶׁיַּסְבִּיר לִי פָּשׁוּט

עַל טִילִים וְעַל חֲלָלִית,

וְאֶפְשָׁר לְסַפֵּר לוֹ עַל גָּדִי וְרוּת

וְעַל הַמִּשְׂחָק בַּפְּעֻלָּה הַלֵּילִית.

בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם הַכֹּל עֲסוּקִים

וְרָצִים, וְהָרַעַשׁ גָּדוֹל.

בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם בִּכְלָל לֹא זוֹכְרִים

שֶׁיֵּשׁ מִין שָׁעָה, בֵּין יָרֹק לְסָגֹל.

בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם פָּשׁוּט שׁוֹכְחִים

שֶׁיַּגִּיעַ הָעֶרֶב, וְאֶפְשָׁר יִהְיֶה

בְּשֶׁקֶט

לְדַבֵּר

עַל הַכֹּל.

מירה מאיר, אני אוהב לצייר, פועלים, תל אביב 1972

מדברים על זה

מהי "השעה בין ירוק לסגול"? במה היא שונה מכל שעות היום?
למה "טובה השעה בין ירוק לסגול" לפי הילד הדובר בשיר? מה טוב בה? האם גם אצלכם במשפחה יש שעה או זמן טוב במיוחד בעיניכם? מה טוב בהם?
הילד מציין שבמשך היום עסוקים ואי אפשר לדבר עם אבא. כיצד הוא מרגיש במצב זה לדעתכם?
איך אתם מרגישים כשלהורים אין פנאי בשבילכם כשאתם רוצים את תשומת ליבם? האם אתם מבינים למה אין להם פנאי בזמן זה?
כאשר יש רק שעה ביום או זמן בשבוע או בחודש שבהם אפשר לעשות משהו שאוהבים, איך זה משפיע על התחושות כלפי הזמן הזה? איך זה משפיע על כל שאר הזמן?

אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר:

הַלּוֹמֵד יֶלֶד, לְמָה הוּא דּוֹמֶה?

לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ;

וְהַלּוֹמֵד זָקֵן, לְמָה הוּא דּוֹמֶה?

לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק.

משנה, מסכת אבות, פרק ד, משנה כ

מדברים על זה

במשנה יש שני דימויים. מה הם ומה מדומה לכל אחד מהם?
על איזה נייר אתם מעדיפים לכתוב? למה?
מה הבעיה בכתיבה על נייר שמשהו היה כתוב עליו ונמחק? האם יש בכך גם יתרונות?
איזה מסר רצה לדעתכם אלישע בן אבויה להעביר במדרש? האם אתם מסכימים עם מסר זה?
המדרש אומר שהלימוד בגיל צעיר נספג ונקלט טוב יותר מאשר בגיל מבוגר. כיום אנחנו יודעים שחשוב להמשיך ללמוד בכל גיל, ובעיקר בגיל מבוגר, מסיבות אחרות, למשל בריאות המוח ומניעת מחלות. נסו לחשוב על סיבות נוספות הגורמות ללימוד בגיל מבוגר להיות שונה ומשמעותי יותר מאשר לימוד בגיל צעיר.

יצירת המשחק "מעשים ותוצאות"

בפרשה כתוב שרשימת הברכות והקללות הן התוצאות של מעשי בני ישראל: כאשר הם שומרים על הברית עם אלוהים, התוצאות חיוביות, וכאשר הם סוטים מהדרך, התוצאות שליליות.

למדו על המעשים והתוצאות בפרשה באמצעות משחק קלפים:

חלקו את התלמידים לקבוצות. כל קבוצה תחשוב על כמה משפטים של מעשים ותוצאות ותכתוב אותם על דף (למשל "אם אוכלים – אז שבעים", "אם שותים – לא נוהגים", "אם ישנים מספיק – לא עייפים"). לאחר מכן יכינו התלמידים קלפים: הם יחלקו כל משפט לשני קלפים: בקלף הראשון יכתבו את המעשה, ובקלף השני את התוצאה שלו. במקום מילים אפשר לצייר את שני חלקי המשפט. התלמידים יאספו את כל קלפי "המעשה" בערמה אחת ויערבבו אותה, ואת כל קלפי "התוצאה" יאספו בערמה אחרת ויערבבו אותה. כל תלמיד ירים בתורו קלף מעשה וקלף תוצאה (שכמובן לא בהכרח יתאימו) ויסביר כיצד המעשה והתוצאה קשורים זה לזה. מטרת המשחק לשעשע ולהצחיק, לא להסביר הסברים הגיוניים.

פרשת בחוקותי

מה בפרשה?

מדברים על זה

מדברים על זה

מדברים על זה

מדברים על זה

מדברים על זה

מדברים על זה

מדברים על זה

מדברים על זה

מדברים על זה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

חומרי למידה של תל"י

הנחיות להזמנת ספרים מודפסים

תודה!הודעתך נשלחה.

פרשת בחוקותי

מה בפרשה?

מדברים על זה

מדברים על זה

מדברים על זה

מדברים על זה

מדברים על זה

מדברים על זה

מדברים על זה

מדברים על זה

מדברים על זה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

כך מונגשות 4,000 שנות תרבות יהודית בלחיצת כפתור !

תודה!
הודעתך נשלחה.