פרשת בראשית

האם בני האדם הם נעלים ומורמים משאר יצורי הבריאה או שווים להם? חז”ל חקרו את תיאור סיפור הבריאה כדי לענות על שאלה זו והציעו כמה אפשרויות. 

מדרש 1

בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן וְאָמַר לוֹ: 

רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵן, וְכָל מָה שֶׁבָּרָאתִי – בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. 

תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ. 

קהלת רבה, פרשה ז, יג

מדרש 2

אָדָם נִבְרָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּמִפְּנֵי מָה? […] 

שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו [יתגאה], אוֹמֵר לוֹ:

יַתּוּשׁ קְדָמְךָ בְּמַעֲשֵׁה בְּרֵאשִׁית [בסיפור הבריאה]. 

תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף לח, עמוד א

הרחבה לבוגרים:

בתוכנית אדמ”ה בהפקת קרן תל”י מוצעת פעילות בנושא “האדם נעלה מהטבע או חלק ממנו?” ובה עוד מקורות רבים.

בעשורים האחרונים רבים מתעוררים ומבינים שהאיזון בין האדם לטבע השתבש ושכדור הארץ נתון בסכנה.

המשורר חיים חפר התריע על כך בשירו “בראשית”.

בראשית

מילים: חיים חפר

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ;

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶךְ עַל-פְּנֵי תְּהוֹם;

וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן הִבְדִּיל אֱלֹהִים בֵּין חֹשֶךְ לְאוֹר

– וַיְהִי אוֹר

וְהַבֹּקֶר, בָּהִיר, זָרַח בָּעוֹלָם וְאַחֲרָיו בָּא הַלַּיְלָה 

– שָׁחֹר –

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר – יוֹם אֶחָד.

וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי הוּא יָצַר אֶת הָרָקִיעַ,

הָרָקִיעַ הַנִּפְלָא וְהַכָּחֹל,

הָרָקִיעַ שֶׁפָּרַץ מִתּוֹךְ הַמַּיִם וְהִבְקִיעַ

וְנִפְרַשׂ מֵעָל גָּבוֹהַּ וְעָגֹל –

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר – יוֹם שֵׁנִי.

וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוּא יָצַר אֶת הַיַּבֶּשֶׁת,

אֶת הָעֵמֶק, אֶת הָהָר וְאֶת הַיָּם,

וְנָטַע הַרְבֵּה עֵצִים וְגַם שָׁתַל פְּרָחִים וָדֶשֶׁא

שֶׁהִפְלִיאוּ אֶת הָעַיִן בְּיָפְיָם –

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר – יוֹם שְׁלִישִׁי.

וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בָּרָא וְיָרֵחַ עָלָה בַּלֵּילוֹת

רִבְבוֹת כּוֹכָבִים, כָּל כּוֹכָב הוּא מַזָּל, סוֹבְבוּ

וְעָבְרוּ בַּמְּסִלּוֹת –

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר רְבִיעִי.

וּבְיוֹם חֲמִישִׁי הוּא יָצַר חַיִּים בַּמַּיִם –

אֶת הַצְּדָפִים, אֶת הַדָּגִים, הַתַּנִּינִים,

וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם פָּרְחוּ בְּנֵי-הַכָּנָף אֶל הַשָּׁמַיִם –

הַנְּשָׁרִים, הַסְּנוּנִיּוֹת וְהַיּוֹנִים – 

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר – חֲמִישִׁי.

וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי הוּא יָצַר חַיּוֹת בַּחֶלֶד,

אֶת הַפִּילִים, הָאַיָּלוֹת, אֶת הַצְּבוֹעִים;

וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם מַמָּשׁ, הוּא בָּרָא אָדָם בְּצֶלֶם,

הוּא בָּרָא אָדָם בְּצֶלֶם אֱלֹהִים –

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר – יוֹם שִׁשִּׁי.

וְהָאָדָם אִלֵּף כָּל בְּהֵמָה.

וְהָאָדָם חָרַשׁ בָּאֲדָמָה.

וְהָאָדָם הִמְצִיא אֶת הַגַּלְגַּל.

וְהָאָדָם הֵשִׁיט סְפִינוֹת עַל גַּל.

וְהָאָדָם רִסֵּן אֶת הַקִּיטוֹר.

וְהָאָדָם טָס מַעְלָה כַּצִּפּוֹר.

וְהָאָדָם כָּבַשׁ כּוֹכְבֵי מָרוֹם.

וְהָאָדָם בָּרָא אֶת הָאָטוֹם.

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם.

וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן הִבְדִּיל אֱלֹהִים בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר

– וַיְהִי אוֹר

וְהַבֹּקֶר, בָּהִיר, זָרַח בָּעוֹלָם, וְאַחֲרָיו בָּא הַלַּיְלָה 

– שָׁחֹר –

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר – יוֹם אֶחָד.

וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי הוּא יָצַר אֶת הָרָקִיעַ,

הָרָקִיעַ שֶׁפָּרַץ מִתּוֹךְ הַמַּיִם וְהִבְקִיעַ;

וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוּא יָצַר אֶת הַיַּבֶּשֶׁת,

וְנָטַע הַרְבֵּה עֵצִים וְגַם שָׁתַל פְּרָחִים וָדֶשֶׁא;

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי, יוֹם שְׁלִישִׁי

וַיִּבְרָא אֶת הַמְּאוֹרוֹת בָּרְבִיעִי.

וּבְיוֹם חֲמִישִׁי הוּא יָצַר חַיִּים בַּמַּיִם

וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם פָּרְחוּ בְּנֵי הַכָּנָף אֶל הַשָּׁמַיִם;

וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי הוּא רָאָה כִּי מַעֲשֵׂהוּ תָּם –

וַיִּשְׁבֹּת מִכָּל מְלַאכְְתּוֹ וְלֹא בָּרָא אֶת הָאָדָם – 

וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.