אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת בראשית

מה בפרשה?

  • בריאת העולם פרשת בראשית היא הפרשה הראשונה בתורה, ומסופר בה על בריאת העולם. בכל יום ברא אלוהים יסוד אחר: האור והחושך; השמיים; היבשה והים; הצמחים והעצים; השמש, הירח והכוכבים ובעלי חיים. וביום השישי ברא אלוהים את האדם. 
  • בריאת חוהאלוהים קבע ש”לא טוב היות האדם לבדו” ולכן עשה לו עזר כנגדו, הלוא היא חוה, אשתו של אדם. 
  • השבת  הראשונהביום השביעי נָח אלוהים ממלאכתו. בעקבות זאת קידש האל את יום השבת וקבע שהוא יהיה יום מנוחה.
  • הרצח הראשון קין רצח את הבל אחיו ונענש בנדודים ובנשיאת אות על מצחו כל חייו. 
  • שרשרת הדורות מפורטת, מאדם ועד נח. 


אומנות בפרשה

אפשר להרחיב על הפרשה באופן ויזואלי באמצעות יצירות מאתר מדרש אומנות מבית קרן תל”י:

שבעת ימי הבריאה, הגדת סרייבו

עתיק יומין, ויליאם בלייק

גן עדן, ארסטוס סולסברי פילד

קין והבל, עדי נס

(כל היצירות כוללות הרחבה פדגוגית)

סיפור הבריאה מגלם בתוכו תפיסות עולם שעניינן האדם, הטבע והיחסים ביניהם. הוא גם מעלה סוגיות התקפות בימינו בתחום זה:

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ 

וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. 

בראשית א, כח

 

וַיִּקַּח ה’ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.

בראשית ב, טו

מדברים על זה

  • לפי הפסוקים האלה, מה תפקידו של האדם מול הטבע?
  • על פי אחת הפרשנויות, “לעובדה” – להשתמש במשאבי הטבע בשביל צרכיו של האדם; “לשומרה” – לשמור על הטבע ולא לפגוע בו.
    – מנו ארבעה משאבים מהטבע שאתם משתמשים בהם בחיי היום-יום.
    – פעמים רבות השימוש בטבע פוגע בו, ולכן נדרשת גם ההוראה “לשומרה”.
    מנו לפחות שתי דוגמאות לשימוש בטבע שעלול לפגוע בו.
  • איזה מסר התורה מביעה בהביאה את שתי המילים האלה יחד?
  • תנו דוגמה לדרך שבה אפשר לאזן בין שתי הפעולות: מצד אחד ליהנות ממשאבי הטבע ומצד אחר לשמור עליהם או לפחות לא לפגוע בהם.

משימה: חפשו במרשתת תצלום של אחת הפעולות: לעובדה או לשומרה.

האם בני האדם הם נעלים ומורמים משאר יצורי הבריאה או שווים להם? חז”ל חקרו את תיאור סיפור הבריאה כדי לענות על שאלה זו והציעו כמה אפשרויות. 

 

מדרש 1

בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן וְאָמַר לוֹ: 

רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵן, וְכָל מָה שֶׁבָּרָאתִי – בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. 

תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ. 

קהלת רבה, פרשה ז, יג

 

מדרש 2

אָדָם נִבְרָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּמִפְּנֵי מָה? […] 

שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו [יתגאה], אוֹמֵר לוֹ:

יַתּוּשׁ קְדָמְךָ בְּמַעֲשֵׁה בְּרֵאשִׁית [בסיפור הבריאה]. 

תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף לח, עמוד א

מדברים על זה

מדרש 1

  • לפי מדרש זה, מה מעמדו של האדם לעומת שאר ברואי העולם? 
  • לפי המדרש, מעמד זה כרוך באחריות. מהי?

 

מדרש 2

  • לפי מדרש זה, יש סיבה שהאדם נברא אחרון. מהי? מה מעמדו של האדם לעומת הברואים האחרים, לפי המדרש?
  • כיצד תשפיע תפיסה זו על היחס היום-יומי שלנו לטבע?
  • עם איזו תפיסה של יחס לטבע אתם מזדהים יותר: האדם הוא יצור מורם מברואים אחרים בטבע או האדם שווה לברואים אחרים בטבע? נמקו את תשובתכם.

 

הרחבה לבוגרים:

בתוכנית אדמ”ה בהפקת קרן תל”י מוצעת פעילות בנושא “האדם נעלה מהטבע או חלק ממנו?” ובה עוד מקורות רבים.

בעשורים האחרונים רבים מתעוררים ומבינים שהאיזון בין האדם לטבע השתבש ושכדור הארץ נתון בסכנה.

המשורר חיים חפר התריע על כך בשירו “בראשית”.

 

בראשית

מילים: חיים חפר

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ;

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶךְ עַל-פְּנֵי תְּהוֹם;

וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן הִבְדִּיל אֱלֹהִים בֵּין חֹשֶךְ לְאוֹר

– וַיְהִי אוֹר

וְהַבֹּקֶר, בָּהִיר, זָרַח בָּעוֹלָם וְאַחֲרָיו בָּא הַלַּיְלָה 

– שָׁחֹר –

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר – יוֹם אֶחָד.

וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי הוּא יָצַר אֶת הָרָקִיעַ,

הָרָקִיעַ הַנִּפְלָא וְהַכָּחֹל,

הָרָקִיעַ שֶׁפָּרַץ מִתּוֹךְ הַמַּיִם וְהִבְקִיעַ

וְנִפְרַשׂ מֵעָל גָּבוֹהַּ וְעָגֹל –

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר – יוֹם שֵׁנִי.

וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוּא יָצַר אֶת הַיַּבֶּשֶׁת,

אֶת הָעֵמֶק, אֶת הָהָר וְאֶת הַיָּם,

וְנָטַע הַרְבֵּה עֵצִים וְגַם שָׁתַל פְּרָחִים וָדֶשֶׁא

שֶׁהִפְלִיאוּ אֶת הָעַיִן בְּיָפְיָם –

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר – יוֹם שְׁלִישִׁי.

וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בָּרָא וְיָרֵחַ עָלָה בַּלֵּילוֹת

רִבְבוֹת כּוֹכָבִים, כָּל כּוֹכָב הוּא מַזָּל, סוֹבְבוּ

וְעָבְרוּ בַּמְּסִלּוֹת –

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר רְבִיעִי.

וּבְיוֹם חֲמִישִׁי הוּא יָצַר חַיִּים בַּמַּיִם –

אֶת הַצְּדָפִים, אֶת הַדָּגִים, הַתַּנִּינִים,

וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם פָּרְחוּ בְּנֵי-הַכָּנָף אֶל הַשָּׁמַיִם –

הַנְּשָׁרִים, הַסְּנוּנִיּוֹת וְהַיּוֹנִים – 

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר – חֲמִישִׁי.

וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי הוּא יָצַר חַיּוֹת בַּחֶלֶד,

אֶת הַפִּילִים, הָאַיָּלוֹת, אֶת הַצְּבוֹעִים;

וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם מַמָּשׁ, הוּא בָּרָא אָדָם בְּצֶלֶם,

הוּא בָּרָא אָדָם בְּצֶלֶם אֱלֹהִים –

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר – יוֹם שִׁשִּׁי.

וְהָאָדָם אִלֵּף כָּל בְּהֵמָה.

וְהָאָדָם חָרַשׁ בָּאֲדָמָה.

וְהָאָדָם הִמְצִיא אֶת הַגַּלְגַּל.

וְהָאָדָם הֵשִׁיט סְפִינוֹת עַל גַּל.

וְהָאָדָם רִסֵּן אֶת הַקִּיטוֹר.

וְהָאָדָם טָס מַעְלָה כַּצִּפּוֹר.

וְהָאָדָם כָּבַשׁ כּוֹכְבֵי מָרוֹם.

וְהָאָדָם בָּרָא אֶת הָאָטוֹם.

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם.

וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן הִבְדִּיל אֱלֹהִים בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר

– וַיְהִי אוֹר

וְהַבֹּקֶר, בָּהִיר, זָרַח בָּעוֹלָם, וְאַחֲרָיו בָּא הַלַּיְלָה 

– שָׁחֹר –

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר – יוֹם אֶחָד.

וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי הוּא יָצַר אֶת הָרָקִיעַ,

הָרָקִיעַ שֶׁפָּרַץ מִתּוֹךְ הַמַּיִם וְהִבְקִיעַ;

וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוּא יָצַר אֶת הַיַּבֶּשֶׁת,

וְנָטַע הַרְבֵּה עֵצִים וְגַם שָׁתַל פְּרָחִים וָדֶשֶׁא;

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי, יוֹם שְׁלִישִׁי

וַיִּבְרָא אֶת הַמְּאוֹרוֹת בָּרְבִיעִי.

וּבְיוֹם חֲמִישִׁי הוּא יָצַר חַיִּים בַּמַּיִם

וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם פָּרְחוּ בְּנֵי הַכָּנָף אֶל הַשָּׁמַיִם;

וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי הוּא רָאָה כִּי מַעֲשֵׂהוּ תָּם –

וַיִּשְׁבֹּת מִכָּל מְלַאכְְתּוֹ וְלֹא בָּרָא אֶת הָאָדָם – 

וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.

מדברים על זה

  • בספר בראשית אלוהים מצווה על האדם “לעובדה ולשומרה” – ליהנות ממשאבי הטבע ולשמור עליהם.
    – מצאו בשיר דוגמאות של האדם עובד את האדמה.
    – מצאו את השורה שבה חלה תפנית – האדם עובד את האדמה אך לא שומר עליה.
  • איזה מסר ביקש המשורר להעביר?
  • מדוע בחר להעביר את המסר תוך התבססות על סיפור הבריאה?

אדם וחוה חיו בגן עדן. אלוהים אסר עליהם לאכול מפירות עץ הדעת ועץ החיים. הנחש שואל את חוה על ציווי האל, היא עונה לו, והוא משדל אותה לאכול את הפרי: 

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל. וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן.

וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן. כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע.

וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל.

בראשית ג, ב-ו

 

כאשר גילה אלוהים את מעשי אדם וחוה, הוא פנה אליהם ושאל מדוע הפרו את האיסור. כל אחד מהם עונה תשובה אחרת: 

וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל.

וַיֹּאמֶר ה’ אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל.

בראשית ג, יב-יג

 

פירושי מילים

נָתַתָּה עִמָּדִי – נתת לי

הִשִּׁיאַנִי – שכנע אותי

מדברים על זה

  • מי אשם שחוה ואדם עברו על האיסור – הנחש? חוה? אדם? מישהו אחר? 
  • אפשר לראות בנחש דימוי למשהו אחר – למה? 
  • האם יש בחייכם פיתויים שקשה יותר לעמוד בהם ופיתויים שקל יותר לעמוד בהם? מה ההבדלים ביניהם?
  • האם פיתוי כלשהו פועל על כולם באותה המידה? למה?
  • אילו שיטות יש לכם כדי לעמוד בפיתויים קשים?
  • האם לדעתכם יש להסיר מחיינו פיתויים רבים ככל האפשר? (למשל מי ששוקולד מזיק לבריאותו – האם כדאי לדאוג שלא יהיה שוקולד בסביבתו?) הביאו טיעונים בעד ונגד.

לפי המסורת היהודית, בכל אדם יש שני כוחות – האחד חיובי ונקרא יצר הטוב והשני שלילי ונקרא יצר הרע. היצר הרע מניע את האדם לעשות דברים שליליים. כיצד הוא פועל ומפתה את האדם? כך מסביר המדרש:

 

אָמַר רַבִּי אַסֵי:

יֵצֶר הָרַע בַּתְּחִלָּה דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל עַכָּבִישׁ [שֶׁהוּא עָדִין וּבְקֹשִׁי נִכָּר]

וּלְבַסּוֹף דּוֹמֶה כַּעֲבוֹתוֹת הָעֲגָלָה.

על פי תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צט, עמוד ב

 

פירושי מילים

עֲבוֹתוֹת הָעֲגָלָה – חבלים חזקים שנתן למשוך בהם עגלה

מדברים על זה

  • לפי המדרש, מה היא שיטת הפיתוי של יצר הרע? מדוע הוא “מצליח” לכבוש את האדם? תנו דוגמה מחיי היום-יום המדגימה את תפיסתו של רבי אסי.
  • האם הייתם במצב שבו ידעתם שעליכם להימנע ממעשה מסוים ובכל זאת התפתיתם לעשות אותו? היזכרו ונסו להסביר מה קרה.

אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. 

משנה, מסכת אבות, פרק ד, משנה א

 

יצר הוא סוג של חשק, רצון עז לעשות משהו.

מדברים על זה

  • הסבירו את הרעיון המובא בפתגם.
  • האם אתם מסכימים? האם לדעתכם תמיד יש לכבוש את היצר ואת הרצונות שלנו? אם לא, נסחו פתגם שיביע את דעתכם.
  • האם אתם זוכרים מקרה שבו הצלחתם להתגבר על יצר שהיה מוליד תוצאה לא רצויה לכם? האם זה היה קשה? כיצד בכל זאת הצלחתם לעשות זאת?  

מבחן המרשמלו

הקרינו את הסרטון של מבחן המרשמלו או סרטון בעברית על מבחן דומה שעשו בישראל בתוכנית “החיים הסודיים של בני ה-4” (צפו מ-18:58). 

 

מדברים על זה

  • מה בהתנהגות הילדים מלמד שהמרשמלו מפתה אותם?
  • כיצד הילדים בסרטון מתמודדים עם האתגר?
  • ילדים אחדים לא הצליחו לעמוד בפיתוי ואכלו מהמרשמלו. האם הם שלמים עם המעשה? איך אפשר לדעת זאת?
  • שתי הילדות הצעירות ביותר לא היססו ואכלו את המרשמלו מייד. באיזו מידה הגיל קשור ליכולת להתאפק ולעמוד בפיתוי כלשהו?
  • כיצד הסרטון קשור לפרשה שלנו? מהו פרי עץ הדעת בסרטון? האם יש כאן נחש?

 

משימה: ערכו ניסיון דומה עם ילדים צעירים בסביבתכם.

בפרשתנו מסופר בפעם הראשונה על רצח.

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַָה’.

וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה’ אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ. וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.

[…] וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ. 

בראשית ד, ג-ח

 

פירושי מילים

וַיִּשַׁע, שָׁעָה – שם לב, קיבל את מנחתו, את המתנה שלו 

מדברים על זה

  • כתוב: “וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ”. לא כתוב מה אמר קין ומה ענה לו הבל. דמיינו את השיחה בין האחים.
  • שערו אילו רגשות התעוררו אצל קין וגרמו לו לבסוף להרוג את אחיו. באיזו מידה רגשותיו מקובלים? האם כל רגש מקובל? נמקו.
  • כיצד אפשר להתמודד עם רגשות קשים כמו עצב, אכזבה, כעס וקנאה ללא אלימות? הציעו לקין דרך אחרת להתמודד עם רגשותיו. 

החכמים תהו: מה אמר קין להבל שגרם לו להרוג את אחיו?  מה עורר את האלימות?

הם הציעו כמה אפשרויות:

 

עַל מָה הָיוּ [קין והבל] מִדַּיְּנִים [מתווכחים]? 

אָמְרוּ: בּוֹאוּ וְנַחְלֹק אֶת הָעוֹלָם.

אֶחָד [קין] נָטַל אֶת הַקַּרְקָעוֹת 

וְאֶחָד [הבל] נָטַל אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. 

זֶה [קין] אָמַר: הַקַּרְקַע שֶׁאַתָּה עוֹמֵד עָלֶיהָ, שֶׁלִּי!

וְזֶה [הבל] אָמַר: מַה שֶּׁאַתָּה לוֹבֵשׁ [בגדים מצמר כבשים] שֶׁלִּי! 

זֶה [הבל] אָמַר: חֲלֹץ [פְּשוֹט את בגדיך]! 

וְזֶה [קין] אָמַר: פְּרַח [הסתלק מאדמתי]! 

מִתּוֹךְ כָּךְ “וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ”.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר [הציע הסבר אחר]:

[…] זֶה [קין] אוֹמֵר: בִּתְחוּמִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנֶה [ייבנה].

וְזֶה [הבל] אוֹמֵר: בִּתְחוּמִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנֶה [ייבנה]. 

[…] וּמִתּוֹךְ כָּךְ “וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ”.

על פי בראשית רבה, פרשה כב, ח

 

פירושי מילים

מִטַּלְטְלִין – חפצים שאפשר לשאת ולהעביר ממקום למקום

מדברים על זה

  • לפי התורה, בימיהם של קין והבל, בעולם חיו בסך הכול ארבעה אנשים, ולכן לא הייתה בעיה של חלוקת הרכוש והאדמה. מה לדעתכם ביקשו החכמים ללמד על טבע האדם באמצעות המדרש?
  • בקטע המדרש שמובא, מוצעות שתי סיבות לריב בין קין והבל. מהן? 
  • שערו מדוע חשב הדרשן שהמקום שבו ישכון בית המקדש היה יכול להיות עילה למריבה קשה כל כך. האם גם בימינו יש מריבות על עניינים הקשורים לדת? פרטו.
  • במדרשים הללו הציעו החכמים שתי סיבות שעלולות לגרום למריבות אלימות: חלוקת רכוש וענייני קדושה ודת. חשבו על סיבות נוספות שעלולות לגרום למריבות אלימות (בין יחידים, בין קבוצות ואף בין מדינות).

 

משימה: חפשו בעיתון או באינטרנט כתבות המספרות על סכסוכים כאלה. הביאו לכיתה כתבה אחת, והסבירו את הגורם לסכסוך.

הסיפור של קין והבל מלמד שתמיד הייתה אלימות בין בני אדם. בתקופות שונות ובחברות שונות אמצעי האלימות שונים. בימינו מעשים רבים של אלימות נעשים בזירה הדיגיטלית. 

צפו  בכתבה של N12 על אלימות ברשת. 

 

לבוגרים

הסיפור של קין והבל מלמד שתמיד הייתה אלימות בין בני אדם. בתקופות שונות ובחברות שונות אמצעי האלימות שונים. בעשורים האחרונים האלימות הולכת וגוברת בזירה הדיגיטלית, באמצעות הרשתות החברתיות.

צפו בסרטון שהפיקה עיריית קריית גת בנושא של בּּיוּש (שיימינג) ברשת.

מדברים על זה

בעקבות הכתבה על אלימות ברשת

  • באיזו מידה אתם מזדהים עם דברי הילדים?  
  • התמקדו בשתי הסצנות שבהן הילד מספר לאביו מה קרה. מדוע במציאות הילד ישתף פחות את אביו בנעשה? מדוע בכל זאת חשוב שישתף את ההורים? 
  • בחלק האחרון של הכתבה מומלץ להורים להוריד יישומון המזהה תקשורת אלימה בטלפונים של ילדיהם. מה דעתכם על כך? האם מעורבות זאת מוצדקת? לאיזה גיל? 

 

בעקבות הסרטון בנושא בּּיוּש (שיימינג)

  • האם זיהיתם בסרטון דברים שנעשים בסביבה שלכם? אם כן, אילו?
  • מה הפתיע אתכם בסרטון?
  • על פי הסרטון, 43% מהתלמידים שחוו בריונות פיזית מתלוננים על כך, אך רק 12% מהתלמידים שנפגעו מבריונות באינטרנט מספרים על כך למישהו. נסו להסביר מדוע.
  • מה באינטרנט הופך את האלימות לקלה יותר לביצוע?
  • מה באינטרנט הופך את האלימות לפוגענית כל כך?
  • כיצד אפשר להתמודד עם בִּיוּש ברשת?

 

זהו סרטון נוסף בנושא בריונות ברשתות החברתיות באנגלית.

משחק ימי הבריאה

בשלב הראשון על הלוח תוקרן מצגת, ובה מתואר מה נברא בכל אחד מימי הבריאה. על התלמידים לזכור את תוכנה לקראת השלב הבא. בשלב השני ייתלו ברחבי הכיתה שלטים של ימות השבוע. התלמידים יסתובבו בכיתה, ובכל פעם קִראו בשמו של דבר שנברא באחד מימי הבריאה. על התלמידים להיזכר באיזה יום מימי הבריאה נברא הדבר או נבדל ולהיעמד ליד השלט המתאים. לאחר שהילדים ייעמדו ליד השלטים, גלו מהו היום הנכון שבו נברא הדבר, ועברו לדבר הבא.

רשימת הדברים שנבראו: האדם, תנין, שמש, ים, אור, שמיים, יבשה, ירח,  מנוחה, ציפור, כוכבים, חושך

 

 

כתב סתרים

“וַיֹּאמֶר ה’ אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ” (בראשית ב, יח).

הקרינו על הלוח שקופית, ובה פתגם בכתב סתרים. על התלמידים לפענח את הכתב ולגלות את הפתגם הקשור לפסוק.

הפתגם המסתתר: “טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד” (קהלת ד, ט).

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.