אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת דברים

מה בפרשה?

  • פתיחת נאום משה – ספר דברים מביא את נאומו האחרון של משה קודם מותו וכניסת בני ישראל לארץ. התורה מציינת את המקום שבו נאמר הנאום ואת האירועים שקרו לפני כן. משה פותח את נאומו במטרה של המסע במדבר – הכניסה לארץ.
  • האירועים החשובים בתקופת המדבר – משה מתאר את האירועים החשובים שהתרחשו בתקופת הנדודים במדבר: מינוי השופטים, חטא המרגלים, חטא המעפילים, העמים שבהם נתקלו בני ישראל בדרך, כיבוש עבר הירדן המזרחי וחלוקתו לשניים וחצי השבטים. בכמה מהאירועים יש הבדלים בין התיאורים בפרשות הקודמות ובין תיאורו של משה.

במסע במדבר משה מתקשה להנהיג את העם לבדו. הוא פונה לבני ישראל ומבקש שיבחרו אנשים שיעמדו בראש כל שבט ויעזרו בהנהגת העם.

 

וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם.

ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב.

ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם.

אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם.

הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם.

וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת.

דברים א, ט-יד

 

פירושי מילים

שְׂאֵת אֶתְכֶם – להיות אחראי עליכם

טָרְחֲכֶם – בעיותיכם

וּמַשַּׂאֲכֶם – העול שלכם

 

מדברים על זה

  • לפי הפסוקים, מהם הקשיים של משה?
  • איזו מילה בפסוק הראשון מדגישה את המצוקה של משה? הסבירו את בחירתכם.
  • ייתכן שמשה שמח לבקש עזרה, וייתכן שהוא גם מתקשה בכך. הציעו סיבות לשני הרגשות.
  • היזכרו במצב שבו הרגשתם שאינכם יכולים להתמודד עם אתגר כלשהו לבדכם. האם פניתם לעזרה? אם כן, למי פניתם? האם היה קשה לכם לפנות לעזרה? הסבירו.
  • לבוגרים: את הרעיון למנות מנהיגים מכל שבט כדי לעזור למשה הציע יתרו, חותן משה שהיה מדייני ולא מבני ישראל. בפסוקים שלפנינו יתרו אינו מוזכר. נסו לשער מדוע משה משייך לעצמו את הרעיון.

מסופר על רבי אליעזר בן הורקנוס שעזב את בית אביו העשיר והמכובד כדי ללמוד תורה אצל רבן יוחנן בן זכאי. רבי אליעזר עשה זאת למורת רוחו של אביו, והוא סירב לפרנס אותו. בימים הראשונים לא היה לרבי אליעזר אוכל, אך הוא לא פנה לאיש בבקשת עזרה.

 

עָלָה אֱלִיעֶזֶר לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִירוּשָׁלַיִם.

יָשַׁב אֱלִיעֶזֶר לְפָנָיו וְהָיָה בּוֹכֶה.

שָׁאַל רַבָּן יוֹחָנָן: לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה? מָה אַתָּה רוֹצֶה?

אָמַר לוֹ אֱלִיעֶזֶר: לִלְמֹד תּוֹרָה.

הָיָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מְלַמְּדוֹ שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מִימֵי הַשָּׁבוּעַ, וּבְשַׁבָּת הָיָה אֱלִיעֶזֶר חוֹזֵר עֲלֵיהֶן.

כָּךְ יָשַׁב וְלָמַד שְׁמוֹנָה יָמִים וְלֹא אָכַל כְּלוּם עַד שֶׁעָלָה רֵיחַ רַע מִפִּיו, וְהִרְחִיקוֹ בֶּן זַכַּאי מִלְּפָנָיו.

יָשַׁב לוֹ אֱלִיעֶזֶר וְהָיָה בּוֹכֶה.

אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן: לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה?

אָמַר לוֹ אֱלִיעֶזֶר: שֶׁהִרְחַקְתָּ אוֹתִי מִמְּךָ כְּאָדָם שֶׁהוּא מֻכֵּה שְׁחִין.

אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן: אֱלִיעֶזֶר בְּנִי, הַאִם סָעַדְתָּ הַיּוֹם?

שָׁתַק אֱלִיעֶזֶר.

שׁוּב אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן: הַאִם סָעַדְתָּ הַיּוֹם? וְשׁוּב אֱלִיעֶזֶר שָׁתַק.

שָׁלַח רַבָּן יוֹחָנָן וְקָרָא לְבַעֲלֵי הַמָּקוֹם שֶׁהִתְגּוֹרֵר בּוֹ אֱלִיעֶזֶר. שָׁאַל אוֹתָם: הַאִם סָעַד אֱלִיעֶזֶר אֶצְלְכֶם?

אָמְרוּ לוֹ בַּעֲלֵי הַמָּקוֹם: אָמַרְנוּ שֶׁמָּא אֶצְלְךָ, רַבִּי, הָיָה סוֹעֵד.

אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן: אַף אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁמָּא אֶצְלְכֶם הָיָה סוֹעֵד, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם אִבַּדְנוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִן הָאֶמְצַע.

אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן לֶאֱלִיעֶזֶר: כְּשֵׁם שֶׁיָּצָא לְךָ רֵיחַ רַע מִפִּיךְ, כָּךְ יֵצֵא לְךָ שֵׁם טוֹב בַּתּוֹרָה.

עיבוד על פי מסכת אבות דרבי נתן, נוסח א, פרק ו, ג ונוסח ב, פרק יג

מדברים על זה

  • רבי אליעזר לא אכל במשך שמונה ימים. איננו יודעים למה הוא לא אכל. הציעו סיבות לכך.
  • אומנם הדבר לא כתוב בפירוש, אך ניכר שרבי אליעזר היה במצוקה. איך אפשר לדעת את זה?
  • שערו: מדוע רבי אליעזר לא ביקש אוכל?
  • ייתכן שרבי יוחנן בן זכאי הציל את רבי אליעזר. מה אפשר ללמוד מכך על האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו כאשר אנחנו מזהים סימני מצוקה אצל חברים שלנו, למשל התנהגות יוצאת דופן ושונה מההתנהגות הרגילה שלהם?
  • מה דעתכם על סוף הסיפור?

לבוגרים

צפו בהרצאת TED של ד"ר היידי גראנט, פסיכולוגית חברתית, "איך לבקש עזרה ולקבל 'כן'" (עד דקה 6:05) (כתוביות בעברית בהגדרות).

 

מדברים על זה

  • בסולם של 1 עד 10 (1 – קל ו-10 – קשה), כמה קשה לכם לבקש עזרה מאחרים?
  • האם קל לכם יותר לבקש עזרה מאנשים מסוימים (למשל בני משפחה, חברים, מורים או אנשים שאינכם מכירים)?
  • האם יש תחומים מסוימים שבהם קל לכם יותר לבקש עזרה? פרטו.
  • לפי המרצה היידי גראנט, מדוע קשה כל כך לבקש עזרה? האם אתם מזדהים עם דבריה?
  • גראנט אומרת שעלינו לבקש עזרה בקול רם. האם אין זה מובן מאליו? מה לפי דעתה מונע מאיתנו לעשות זאת?
  • גראנט טוענת שכאשר אנחנו מבקשים עזרה, חשוב שנאמר בדיוק מה אנחנו מבקשים. תנו דוגמה לבקשה כללית ולא מדויקת ודוגמה לבקשה מדויקת. מדוע חשוב לדייק?

 

 משימה: המציאו סיסמה שאומרת שחשוב לדעת לבקש עזרה.

מדברים על זה

  • לפי הקומיקס, מדוע נדדו בני ישראל במדבר ארבעים שנה?
  • מדוע לאנשים קשה לפעמים לבקש עזרה?
  • בקומיקס אישה היא שמציעה למשה לבקש הכוונה. יש אומרים שלגברים קשה יותר לבקש עזרה מאשר נשים. האם אתם מסכימים? אם כן, מה לדעתכם הסיבה לכך? כיצד אפשר לעודד את כולם – גברים ונשים – לבקש עזרה?

להצליח לבד או לבקש סיוע?

סוף-סוף, לאחר חודשים של תכנון וציפייה הגיע היום המיוחל, והמשפחות וייס ובורלא יצאו לקמפינג ליד הכנרת. יובל ואורורה, בנות אחת עשרה, התנדבו להקים את המאהל הגדול. הן הוציאו מהתיקים את כל הציוד הנדרש – פטיש, יריעות ויתדות – ובמרץ רב התחילו לעבוד לפי ההנחיות שהיו בידיהן. לפתע התברר שנעשתה טעות והקירות אינם נעמדים כראוי. נעמה, אימה של יובל, הציעה לעזור. "תודה, לא צריך, אנחנו מסתדרות!" אמרו הבנות בביטחון. הבנות עברו שוב על ההנחיות בקפידה אך לא הצליחו להבין היכן טעו וכיצד לתקן את הטעות. הן פירקו את הכול והתחילו לבנות מחדש. לאחר עוד חצי שעה של עבודה הציעה יובל שבכל זאת יבקשו עזרה מאחד האחים הגדולים או ההורים. "אין מצב", אמרה אורורה, "אמרנו שאנחנו מקימות את זה, וכך נעשה!" "אבל למה?"  שאלה יובל, "חם רצח, כולם כבר התחילו לבלות. תראי איך שהם נהנים במים, ואנחנו תקועות כאן!" "איזו ותרנית את", כעסה אורורה. "תיכנסי למים אם בא לך, אני אסיים את זה. לא אכפת לי שזה ייקח לי עוד שעה, בסוף אצליח, את תראי!" "אוף, ואת מה זה עקשנית!" ענתה לה יובל, "איזו התחלה מבאסת לחופשה!"

מדברים על זה

  • מדוע לדעתכם שתי הבנות לא קיבלו את הצעתה של אימה של יובל לעזור להן?
  • בהמשך רצתה יובל לבקש עזרה, אך אורורה התנגדה התנגדות נמרצת. מה הניע כל אחת מהן? נסו לתת כמה מניעים לכל התנהגות. מה דעתכן על התגובות השונות? האם יובל אכן "ותרנית"? האם אורורה אכן "עקשנית"?
  • דמיינו שאתם במצב המתואר בסיפור. במי הייתם מצדדים? האם הייתם נוהגים בדיוק כמו הדמות שאתם מצדדים בה או שהייתם משנים משהו? הסבירו.

בשנות הנדודים במדבר, גרמו הקשיים ואתגרי המסע לבני ישראל להרגיש חוסר ביטחון ולפעמים אף חרדה. מדי פעם משה נדרש להזכיר להם שלכל אורך הדרך אלוהים שומר עליהם וסיפק להם תמיכה וביטחון שיצליחו להתגבר על המכשולים שבדרך.

 

ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם.

וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה.

דברים א, ל-לא

מדברים על זה

  • אילו קשיים פקדו את בני ישראל במדבר? תוכלו להסתמך על הידע שלכם מהתורה ועל הדמיון שלכם.
  • לְמה משה משווה את הקשר של אלוהים לבני ישראל? מה דימוי זה מוסיף לתיאור יחסו של האל לבני ישראל?
  • דברים אלו נאמרו לבני ישראל לאחר שכבר ראו את מעשי האל כשהגן עליהם ודאג לצורכיהם. מדוע היה צורך להזכיר להם את זה שוב ושוב?
  • גם בימינו יש אנשים שמרגישים שאלוהים או כוח עליון כלשהו מגן עליהם ותומך בהם, ויש אנשים שאינם מאמינים בו. כך או כך, בחיים של כולנו יש אנשים שתומכים בנו ושאנחנו יודעים שאפשר לסמוך עליהם שיעזרו לנו בעת הצורך. ציינו אדם אחד כזה לפחות. כיצד אתם יודעים שתמיד אפשר לסמוך עליהם? האם בגלל דברים שאמרו? מעשים שעשו? משהו אחר?

 

משימה: גם אנחנו, כמו בני ישראל, לעיתים זקוקים לתזכורת לכך שיש סביבנו אנשים שאפשר לסמוך עליהם בעת מצוקה. צרו מדבקה עם סימן כלשהו (מילים או ציור) שיזכיר לכם את האדם שאתם סומכים עליו שיתמוך בכם. הדביקו אותה על התיק, הקלמר, הטלפון או כל דבר אחר.

אל תפחד  

מילים ולחן: אהוד בנאי

 

אַל תִּפְחַד
אַתָּה לֹא לְבַד.
אַל תִּפְחַד
אַתָּה לֹא לְבַד.

הָיְתָה זוֹ דְּקִירָה קְטַנָּה
זַעֲזוּעַ פִּתְאוֹמִי וּמָהִיר.
נָכוֹן, אִבַּדְתָּ שְׁלִיטָה לְרֶגַע
לֹא הָיִיתָ מַסְפִּיק זָהִיר
וְעַכְשָׁו פַּעֲמוֹנֵי אַזְהָרָה
מְצַלְצְלִים בְּרֹאשְׁךָ.
אַתָּה רוֹצֶה לִשְׁכֹּחַ
לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה

אָז תַּאֲמִין שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ
אַתָּה יָכוֹל גַּם לְתַקֵּן, כֵּן, כֵּן.

אַל תִּפְחַד
אַתָּה לֹא לְבַד.
אַל תִּפְחַד
אַתָּה לֹא לְבַד.

אִם יַחְזֹר שׁוּב רֶגַע הַפַּחַד
אָבוֹא לְהוֹשִׁיט לְךָ יָד.
תָּמִיד אֶהְיֶה קָרוֹב אֵלֶיךָ
לְחַבֵּק בְּמִקְרֶה שֶׁתִּרְעַד.

עַכְשָׁו פַּעֲמוֹנֵי אַזְהָרָה
מְצַלְצְלִים בְּרֹאשְׁךָ.
אַתָּה רוֹצֶה לִשְׁכֹּחַ
לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה

אָז תַּאֲמִין שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ
אַתָּה יָכוֹל גַּם לְתַקֵּן, כֵּן, כֵּן.

אַל תִּפְחַד
אַתָּה לֹא לְבַד.
אַל תִּפְחַד
אַתָּה לֹא לְבַד.

 

האזינו לשיר.

מדברים על זה

  • נסו לדמיין מה עומד מאחורי השיר – למי המשורר כתב את השיר? באילו נסיבות?
  • המילים "אתה לא לבד" כתובות כמה פעמים בשיר. לפעמים העזרה שאדם יכול לתת אינה מעשית ואינה פותרת את הקושי עצמו (למשל כשאדם חולה, כשאדם מאבד מישהו קרוב לו או כשהוריו של אדם הורים מתגרשים). האם גם במצבים כאלה הידיעה שהאדם אינו לבד יכולה לעזור? כיצד?
  • מהם האמצעים שבהם הדובר בשיר מציע עזרה? כיצד אמצעים אלו מסייעים לאדם בצרה?
  • המשורר מצטט את רבי נחמן מברסלב: "תאמין שאם קלקלת/ אתה יכול גם לתקן". האם לדעתכם המשפט מעודד או אינו מעודד? הסבירו.

חכמים לימדו:

אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא.

על פי תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כג, עמ' א

 

פירושי מילים

חַבְרוּתָא – חברה

מִיתוּתָא – מוות

מדברים על זה

  • הסבירו את הפתגם במילים שלכם. מה ביקשו החכמים לומר?
  • המילה "מיתותא" – מוות – היא מילה חזקה מאוד. האם החכמים התכוונו לפירוש המילולי של המילה? האם הפתגם יכול להיות דימוי? אם כן, מה פירושו?
  • אילו קשיים חווה אדם שחי לבד, ללא אנשים סביבו שדואגים לו (כמו בני משפחה או חברים)?

 

באתר "לבנה" מבית קרן תל"י תמצאו מקורות נוספים על חשיבות החברות.

להפיג את הבדידות

בפרשה משה מעודד את בני ישראל בכך שהם אינם לבד – אלוהים יסייע ויתמוך בהם בשעת הצורך. ההרגשה של אדם שהוא לבד ושעליו לסמוך רק על עצמו היא הרגשה קשה. בימינו אנשים רבים חשים בדידות, בכל חלקי החברה, בגילים שונים ובמצבים כלכליים שונים. הקשישים סובלים מבדידות יותר מכולם.

 

צפו בכתבה על זקנים בודדים בישראל בהפקת "כאן" (עד דקה 8:10).

מדברים על זה

  • תארו את הקשיים שחשים הקשישים שמופיעים בכתבה.
  • בדקה 3:04 אישה אחת אומרת שלפעמים היא מרגישה בדידות גם כאשר הבית מלא באנשים. היא מכנה את הרגש "בדידות פנימית". למה לדעתכם היא מתכוונת?
  • הכתבה מתארת כמה תוכניות שמטרתן לעזור לקשישים להפיג את בדידותם. ספרו על תוכנית אחת.
  • מדקה 6:30 מסופר על התפתחויות טכנולוגיות שמשפיעות על הבדידות של קשישים. מצד אחד התפתחויות אלו גורמות לבדידות, ומצד אחר אפשר להשתמש בהן כדי להפיג אותה. הסבירו את שתי ההשפעות האלה.
  • לפי דעתכם, באיזו מידה קהילה וירטואלית יכולה להוות תחליף לחברה שבה אנשים נפגשים פנים אל פנים? נמקו.

 

 

משימה: האם יש  לכם קרובי משפחה או מכרים שגרים לבד? האם תוכלו להעניק להם חברה בדרך כלשהי? למשל אם יש לכם סב שחי לבדו, גם אם אתם רואים אותו מדי פעם, תוכלו לקבוע לעצמכם יום בשבוע שבו תתקשרו אליו, תשלחו לו תמונה מצחיקה בווטסאפ וכדומה.

לשמוע בקול

בפרשה משה נוזף בבני ישראל מפני שבכל השנים במדבר שוב ושוב המרו את פיו של אלוהים. האם קשה כל כך לשמוע בקולו של מישהו?

שחקו "הרצל אמר": אחד התלמידים או המורה יהיה המנחה, והאחרים ישמעו בקולו רק כאשר יאמר את המילים "משה אמר". מי שישמע בקול המנחה ויעשה כדבריו בלי שיאמר "משה אמר" או מי שלא יעשה כדבריו אף על פי שיאמר "משה אמר" ייפסל.

עמים באזור

משה מזכיר בנאומו עמים שחיו באזור באותה תקופה. במצגת כתובים שמות שונים של עמים – רק עשרה מהם אמיתיים, ואילו האחרים מומצאים. האם יצליחו התלמידים לגלות את שמות העמים האמיתיים בטעויות מעטות ככל האפשר? תוכלו לחלק את הכיתה לקבוצות, ובכל פעם קבוצה אחרת תבחר על איזה שם להקיש. בחירה בשם אמיתי תזכה את הקבוצה בנקודות, ובבחירה בשם מומצא תפסיד הקבוצה נקודות. אם יש ספרי תנ"ך בכיתה, אפשר להיעזר בטקסט הפרשה.

 

שמות אמיתיים הכתובים בפרשה: אֱמוֹרִים, מוֹאָבִים, כַּפְתוֹרִים, אֵמִים, חוֹרִים, עַוִים, פְּרָזִים, צִידוֹנִים, גְשׁוּרִים, מַעֲכָתִים

שמות מומצאים שאינם כתובים בפרשה: בָּלָדִינִים, אַסְרָתִים, שַׁכְתוּבִים, קוּלִים, סְפוּנִים, אִיזוּגִים, שְׁמוּטִים, דוּפִים.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.

כך מונגשות 4,000 שנות תרבות יהודית בלחיצת כפתור !

דורות — כלי פדגוגי חדשני המציג את הסיפור היהודי לאורך זמן ובמרחב, באופן אינטראקטיבי ומזמין ללמידה. המערכת כוללת עוזרת AI ונבחרה להטמעה בתוכניות משרד החינוך.