אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת האזינו

מה בפרשה?

  • שירת האזינו – משה נושא לפני העם שירה, ובה מסרים מאלוהים: השירה מתחילה בשבח לאלוהים, ממשיכה בתיאור החסד שעשה אלוהים עם בני ישראל, בבגידה של בני ישראל באלוהים ובעונש שייענשו על כך ומסיימת בעונש שייענשו הגויים שהשתתפו בביצוע העונש של בני ישראל.
  • חיזוק העם – משה שוב מעודד את בני ישראל לשמור את הברית עם אלוהים.
  • לקראת מות משה – אלוהים מצווה את משה לעלות להר נבו ולהשקיף משם על הארץ בידיעה שלא ייכנס אליה.

וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט

שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ.

דברים לב, טו

 

פירושי מילים

וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט – עם ישראל (ישורון) זכה בהרבה טובות מאלוהים, אך אחר כך במקום להודות הוא בעט, חטא לו

כָּשִׂיתָ – התכסית בעוד שומן

וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ – עזב את האלוהים שעשה אותו לעם

וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ – ביזה את האלוהים שהושיע אותו ממצרים

מדברים על זה

  • האם אתם זוכרים מהן הטובות שעשה אלוהים לבני ישראל ושגרמו לו “להשמין”? (תוכלו לעבור על פרשות אחרות כמו וארא, בא, בשלח, יתרו וכי תשא.)
  • מה לדעתכם הסיבה שבני ישראל לא הכירו טובה לאלוהים על הטוב שעשה להם?
  • מדוע אנשים נוהגים בכפיות טובה? מדוע חשוב כל כך להכיר טובה?
  • האם אתם זוכרים שנהגתם פעם בכפיות טובה (גם בלי כוונה)? כיצד שמתם לב לזה? מה הייתה הסיבה לכפיות הטובה?
  • האם קרה שאנשים נהגו בכפיות טובה כלפיכם? כיצד הרגשתם?

 

המדרש מלמד הלכה – כיצד ראוי לנהוג כשאנחנו נוסעים בארץ זרה כדי לא להיות כפויי טובה:

הַהוֹלֵךְ לְאֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְיֵשׁ בְּיָדוֹ צֵידָה לַדֶּרֶךְ,

לֹא יֹאכַל מִמָּה שֶׁבְּיָדוֹ, אֶלָּא שֶׁלּוֹ – יְהֵא מֻנָּח וְשָׁמוּר בַּצַּד,

וְיִקְנֶה מִן הַמּוֹכֵר בִּשְׁבִיל לְהַנּוֹתוֹ.

על פי במדבר רבה יט

מדברים על זה

  • הסבירו את ההלכה במילים שלכם.
  • מדוע לדעתכם הלכה זו נוהגת דווקא כשנמצאים בארץ זרה ולא למשל גם כשאנחנו מטיילים סתם כך בעיר שלנו?
  • כיצד רכישה מהמוכרים בארץ זרה במקום שימוש במה שהבאנו איתנו מבטאת הכרת טובה כלפי הארץ שאנו מתארחים בה?
  • כיצד עוד אפשר להכיר טובה כאשר מתארחים במקום זר?
  • אילו מעשים מביעים כפיות טובה ויש להימנע מהם?

בור ששתית ממנו מים, אל תזרוק בו אבן.

על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא דף צב, עמוד ב

מדברים על זה

  • הסבירו את הדימוי בפתגם.
  • תנו דוגמה מחייכם לפעולה שמשולה להשלכת אבן לתוך בור ששתיתם ממנו מים.
  • הפתגם מתבסס על עולם מושגים עתיק שבו היו שותים מים מבורות חצובים באדמה. המציאו ביטוי כזה ששאוב מעולם המושגים של ימינו. דוגמה: “קיוסק שאתה קונה בו ממתקים, אל תלכלך אותו”.

–

משימה: כתבו סיפור קצר שבסופו הפתגם.

חֻלְצָה חֲדָשָׁה,

אֲפִלּוּ מְיֻחֶדֶת,

אַל תָּבִיאוּ לִי אַף-פַּעַם

לְיוֹם-הַהֻלֶּדֶת;

כִּי דָּבָר

שֶׁקּוֹנִים גַּם כָּכָה

כָּל הַשָּׁנָה –

זֶה בִּכְלָל לֹא מַתָּנָה.

 

יהודה אטלס, והילד הזה הוא אני כתר, ירושלים 2012

מדברים על זה

  • האם קרה לכם שנתנו לכם מתנה ולא שמחתם בה? ספרו על כך ועל תגובתכם.
  • למה רבים נוטים להגיב תגובה שלילית למתנות שאינן משמחות אותם? הלוא נתינת מתנה אינה חובה אלא מחווה של נדיבות ואכפתיות?
  • האם אתם חושבים שהאמירה של הילד בשיר ראויה או שזו כפיות טובה? הסבירו.
  • פתגם עממי אומר: “אין בודקים את שיניו של סוס שמקבלים במתנה”. מה פירוש הפתגם? מה דעתכם על כך?
  • האם יש הבדל בין התגובה שלנו למתנה שאנחנו מקבלים מכל מיני אנשים ובין התגובה שלנו למתנה שאנחנו מקבלים מהורינו? אם כן, מהו? כיצד נוכל להימנע ממצב לא נעים שבו אנו נוהגים בכפיות טובה על מתנה שאנחנו מקבלים מהורינו?

האזינו לסיפור “העץ הנדיב”.

מדברים על זה

  • באילו מילות תואר תשתמשו כדי לתאר את יחסו של הילד לעץ?
  • מה דעתכם על התנהגותו של הילד? התייחסו למכלול וגם למעשים מסוימים (כתבו על כל מעשה של הילד אם הוא התנהגות ראויה או לא).
  • המשפט החוזר בסיפור הוא “והעץ היה מאושר”. מדוע לדעתכם המשפט הזה חוזר בסיפור? האם אתם חושבים שהעץ אכן מאושר?
  • האם העובדה שהעץ מאושר מהתנהגות הילד משפיעה על הדעה שלכם על התנהגותו?
  • אפשר לראות בסיפור משל ליחסו של ילד להוריו שנותנים לו הכול בשמחה ובנדיבות. מה דומה בשני המקרים? האם לדעתכם ילדים הם כפויי טובה אם ללא הרף הם לוקחים ומקבלים מהוריהם? כיצד הילדים יכולים להכיר טובה להוריהם על מעשיהם?

 

משימה: בחרו שלוש סצנות מהסיפור, ושנו את התנהגות הילד ואת תגובת העץ להתנהגותו.

אפשר להמחיז ולהציג בכיתה.

 

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר.

עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה.

וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה […].

כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא

אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

דברים לב, מח-נב

מדברים על זה

  • משה הוציא את בני ישראל ממצרים, אך מת ממש לפני שהם נכנסו לארץ. כיצד לדעתכם הוא הרגיש?
  • אלוהים אמר למשה לעלות להר נבו ולצפות על הארץ מרחוק. מדוע לדעתכם? האם אתם חושבים שכשמשה צפה על הארץ מרחוק, הוא הרגיש שמחה או החמצה? פרטו.
  • הסיבה שאלוהים מנע ממשה ואהרן להיכנס לארץ היא כי הם המרו את פיו בפני בני ישראל. מדוע לדעתכם הם הוענשו בעונש חמור כל כך?
  • אם קרה לכם שהייתם קרובים מאוד לזכות במשהו ובסוף החמצתם אותו, תארו את ההרגשה. האם אפשר ללמוד מזה משהו טוב?

המדרש מספר שאחרי שאלוהים אמר למשה שיראה את הארץ מרחוק אך לא ייכנס אליה, משה ניסה לבטל את רוע הגזרה:

הִנִּיחַ מֹשֶה יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה

וְאָמַר: אֵצֶל מִי אֵלֵךְ לְבַקֵּשׁ עָלַי רַחֲמִים?

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּעַס.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא למֹשֶה: מֹשֶה, שְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת נִשְׁבַּעְתִּי –

אַחַת עַל יִשְׂרָאֵל לְאַבְּדָם מִן הָעוֹלָם, בִּגְלַל אֱמוּנָתָם לְדִבְרֵי הַמְּרַגְּלִים עַל הָאָרֶץ,

וְאַחַת עָלֶיךָ שֶׁתָּמוּת וְלֹא תִּכָּנֵס לָאָרֶץ.

אוֹתָהּ שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי עַל יִשְׂרָאֵל בִּטַּלְתִּי מִפְּנֵי בַּקָּשָׁתְךָ, שֶׁאָמַרְתָּ “סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה”,

וְעַכְשָׁו אַתָּה מְבַקֵּשׁ שׁוּב לְבַטֵּל אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁלִּי וּלְקַיֵּם אֶת שֶׁלְּךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר: “אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ” –

אַתָּה תּוֹפֵס אֶת הַחֶבֶל בִּשְׁנֵי רָאשִׁים?

אִם “אֶעְבְּרָה נָּא” אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְקַיֵּם – בַּטֵּל “סְלַח נָא”,

וְאִם “סְלַח נָא” אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְקַיֵּם – בַּטֵּל “אֶעְבְּרָה נָא”.

 

כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶה רַבֵּנוּ כָּךְ, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!

יֹאבַד מֹשֶה וְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְלֹא תִּנָּזֵק צִפָּרְנוֹ שֶׁל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.

על פי במדבר רבה, כי תבוא כז, י

מדברים על זה

  • איך לפי המדרש מגיב משה לידיעה שזמנו תם? האם הוא מקבל את הגזרה?
  • האם לדעתכם היה קל יותר למשה אילו ידע כבר בתחילת המסע שלא ייכנס לארץ? נמקו.
  • מהי תשובתו של אלוהים?
  • כיצד תגובת משה לדברי אלוהים מלמדת על מנהיגותו?
  • מה המדרש הזה גורם לכם להרגיש כלפי משה ברגעיו האחרונים?
  • מה פירוש המילים “תופס את החבל בשני ראשים” (בימינו: “בשני קצותיו”)? תנו דוגמה לשימוש בפתגם הזה.

 

הלהקה “כמו צועני” (שנקראה אחר כך “הופה היי”) השתתפה בתחרות הקדם אירוויזיון בשנת 1985 והפסידה בנקודה אחת לשיר עולה עולה והוא שנשלח לתחרות האירוויזיון. חברי הלהקה היו מאוכזבים מאוד מההפסד על חודה של נקודה וכתבו שיר.

 

אנחנו נשארים בארץ

מילים: עוזי חיטמן

לחן: יגאל בשן

 

חשבנו כמעט

עוד מעט

אורזים מזוודה.

לקחנו פסנתר

זה לא עוזר

בגלל נקודה.

מטוס עולה עולה

ליבי או בו אה בה

ואין לי נדודים של צועני.

נפלתי על פניי

אבל אני עוד חי

ככה זה להיות מקום שני.

 

אנחנו נשארים בארץ

אנחנו נשארים.

אנחנו נשארים בארץ

עד מאה ועשרים.

 

ושוב עם מבט

משחק השבת

בין שמאל לימין.

הסתדרות, ממשלה

עסקת חבילה

אף אחד לא מבין.

נצא או לא נצא

העם כל כך רוצה

נמשיך עוד למשיח לחכות.

עוד מס ועוד היטל

נמשיך להתבטל

אנחנו עוד שנה כאן לפחות.

 

אנחנו נשארים בארץ…

 

חשבנו כמעט

עוד מעט

תופרים חליפה.

בכל זאת ניסע

נרד בטיסה

אילת גם יפה.

נשב על הים

נצחק עם כולם

איזה כיף, החוף כל כך מלא.

השמש חמה

וטוב בנשמה

שיהיה לכם עולה עולה.

 

אנחנו נשארים בארץ…

 

להאזנה

מדברים על זה

  • אילו ביטויים בשיר מבטאים את האכזבה של חברי הלהקה? אילו ביטויים מבטאים את הניסיון שלהם להתעודד?
  • האם המשפט “אנחנו נשארים בארץ” נאמר בנימה מעוּדדת או באכזבה לדעתכם? תארו את ההקשר בשיר שלפיו קבעתם את תשובתכם.
  • האם לדעתכם העובדה שהלהקה הפסידה בהפרש של נקודה בלבד מאכזבת יותר לעומת מצב שבו למשל היו זוכים במקום השלישי בהפרש של 20 נקודות? הסבירו.

לבוגרים

 

מנגד

קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:

הֲבָא? הֲיָבוֹא?

בְּכָל צִפִּיָּה

יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.

זֶה מוּל זֶה – הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם

שֶׁל נַחַל אֶחָד.

צוּר הַגְּזֵרָה:

רְחוֹקִים לָעַד.

פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד

שָׁמָּה – אֵין בָּא,

אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ

עַל אֶרֶץ רַבָּה.

 

רחל, שירת רחל, תל אביב, דבר, תרצ”ה-1935, עמ’ קיב

מדברים על זה

  • מה מתואר בשיר?
  • הדוברת אומרת כי “בכל ציפייה יש עצב נבו”. בעקבות פסוקי התורה, הסבירו מהו “עצב נבו”.
  • משה ראה את הארץ “מנגד”, מרחוק. מה הדוברת בשיר רואה מרחוק ולאן אינה מגיעה?
  • הסבירו את המשפט “איש ונבו לו” – מהו הדבר שיש למשה וגם לדוברת בשיר, ומהו הדבר שאין להם?
  • מדוע לדעתכם בחרה המשוררת להתבסס על סיפור מקראי כדי להביע רגש אישי? מה זה מוסיף לקוראים?

ספורטאים רבים מתאמנים שנים רבות בשביל רגע אחד בחיים שלהם – המשחקים האולימפיים. ומה אם ברגע האחרון הם לא יוכלו ללכת?

אמבר היל היא קלעית בריטית שהתאמנה שנים רבות לקראת אולימפיאדת טוקיו. לאחר שהאולימפיאדה נדחתה בשנה בגלל הקורונה – נכונה לה אכזבה עצומה: היא עצמה חלתה בקורונה ולא יכלה להשתתף בתחרות.

וכך אמרה היל לכתבי החדשות:

“אין מילים לתאר איך אני מרגישה עכשיו, אחרי חמש שנים של אימונים והכנות, אני פשוט שבורה להודיע שאתמול קיבלתי תוצאה חיובית, ושאני נאלצת לפרוש מהנבחרת. עוד אחזור, אבל עכשיו אני צריכה זמן לעכל מה קרה”.

אתר וואלה!

מדברים על זה

  • אילו הייתם רוצים לעודד את היל וספורטאים אחרים, מה הייתם אומרים להם? האם לדעתכם בכלל אפשר לעודד מישהו במצב כזה?
  • ספרו על מקרה בחייכם שבו התכוננתם למשהו זמן רב והוא לא התרחש. כיצד הרגשתם?
  • האם לדעתכם יש דרך להתמודד מראש עם אכזבות כאלה? הסבירו.

 

משימה: מצאו באינטרנט סיפור דומה לסיפורה של היל וספרו עליו לכיתה. תוכלו לחפש מקרים מתחומי הספורט או מתחומים אחרים – תחרויות שחמט, הופעות וכדומה.

אילו משה היה נכנס לארץ

שחקו במשחק “אילו”:

מה היה קורה אילו משה היה נכנס לארץ? התלמידה הראשונה תתחיל: “אילו משה היה נכנס לארץ…” ותשלים על פי דמיונה. התלמיד הבא יתחיל את המשפט מהסוף של התלמידה הקודמת. דוגמה:

המשפט הראשון: “אילו משה היה נכנס לארץ, יהושע היה נעלב”.

המשפט השני: “אילו יהושע היה נעלב, הוא היה מחביא את המקל של משה”, וכן הלאה.

אפשר להנחות מראש את התלמידים להשלים את המשפטים בהומור.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.