אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת ואתחנן

מה בפרשה?

  • בקשת משה להיכנס לארץ – משה מתחנן לפני אלוהים ומבקש שייתן לו להיכנס לארץ כנען ולהשלים את שליחותו להכניס את בני ישראל לארץ. אלוהים מסרב ומצווה את משה להדריך את יהושע במשימה זו.
  • סיום הנאום הראשון של משה, הנאום ההיסטורי – משה קורא לָעָם לשמוע לחוקים ולמצוות של אלוהים, מזכיר את מעמד הר סיני ומתן תורה ומדגיש את האיסור לעבוד אלוהים אחרים.
  • הבדלת שלוש ערי מקלט בעבר הירדן – משה קובע שלוש ערים בעבר הירדן שישמשו ערי מקלט לרוצח בשגגה.
  • פתיחת הנאום השני של משה, נאום המצוות – משה מתאר בפירוט את מעמד הר סיני, עשרת הדיברות, פרשת “שמע ישראל”, ייחוד אלוהים, החובה לזכור את היות העם בעבר עם של עבדים, יציאת מצרים והיחס הראוי לעמי הארץ.

לקראת מותו משה מתחנן לפני אלוהים שיתיר לו להיכנס לארץ ישראל:

 

וָאֶתְחַנַּן אֶל ה’ בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:

אֲדֹנָי ה’ אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה

אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ.

אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן.

וַיִּתְעַבֵּר ה’ בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי.

דברים ג, כג-כו

 

פירושי מילים

אֶעְבְּרָה נָּא – אעבור

וַיִּתְעַבֵּר – כעס

מדברים על זה

  • מה משה מבקש מאלוהים?
  • הסבירו כיצד אפשר לראות בבקשה זו תפילה.
  • כמו בתפילות רבות, תפילת משה מתחילה בדברי שבח לאל. למה לדעתכם נוהגים להקדים דברי שבח לתפילת בקשה מהאל? האם פנייה זו דומה לבקשות שלנו מההורים שלנו?
  • אלוהים מסרב לבקשת משה. מה אפשר ללמוד מכך? מדוע לדעתכם הוא מסרב לבקשתו? השוו זאת לבקשות שלכם מהוריכם – האם הם תמיד נענים לבקשותיכם? למה?

 

חכמים לימדו שיש סוגים שונים של תפילה – תפילות קבע (שנוסחתן קבועה וזמן אמירתן קבוע) ותפילה אישית:

 

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בְּכָל יוֹם מִתְפַּלֵּל אָדָם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה […].

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ קֶבַע, אֵין תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים.

משנה, מסכת ברכות, פרק ד, משנה ד

 

פירושי מילים

שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה – כינוי לתפילת העמידה, התפילה המרכזית שתיקנו חז”ל

תַּחֲנוּנִים – תחינה, פנייה הנובעת מן הלב

מדברים על זה

  • רבן גמליאל אומר שחשוב שיהיה נוסח תפילה אחיד לכל המתפללים. הציעו כמה סיבות: מדוע חשוב שיהיה נוסח תפילה קבוע שמוכר לכולם?
  • הסבירו במילים שלכם: מדוע רבי אליעזר מתנגד לתפילת הקבע?
  • הציעו טיעונים נוספים התומכים בצורך בתפילות אישיות.
  • אפשר לצפות עם התלמידים בשקופית הזאת: אילו פריטים (תצלומים או משפטים) קשורים לתפילת קבע? אילו מהם קשורים לתפילה אישית? הסבירו את בחירתכם.

 

משימה: משה התפלל לאל, אך לעיתים תפילה איננה מופנית לאל אלא מבטאת משאלה. לפניכם רשימת נושאים. בחרו נושא, וכתבו תפילה או משאלה אישית משלכם:

רפואה * חוכמה * בריאות * הצלחה * שלום.

ניתן לראות בשירים רבים מעין תפילה. לפניכם מצגת של כמה שירים כאלה.

 

מדברים על זה

  • הסבירו מדוע אפשר לראות בשירים אלו תפילה.
  • מדוע שירים מתאימים להבעת משאלות לב או תודה? מה יש בשירה שמיטיב לבטא את רחשי הלב?
  • כתבו לפחות שישה ביטויים או מילים מהשירים שבמצגת שמזכירים תפילה.

התנועה החסידית דגלה בעבודת האל דרך כוונת הלב. לפניכם סיפור הממחיש זאת.

הבעל שם טוב (1700–1760) היה אבי תנועת החסידות.

 

החליל

סיפור חסידי 

לאיש כפרי אחד היה בן מוגבל בשכלו וקשה הבנה – הוא לא הצליח ללמוד את צורת האותיות, לא למד לקרוא ולא הצליח לומר שום דבר מן התורה ומן התפילה. אבל לחלל הוא ידע, וכשרעה את הצאן ואת העגלים בשדה, היה מנגן בחלילו.

האיש נהג להתפלל בימים הנוראים בבית מדרשו של הבעל שם טוב (המכונה בקיצור הבעש”ט) ולא היה לוקח עימו את הבן לתפילה מחשש שיפריע, והרי להתפלל ממילא לא ידע. ואולם לאחר שנעשה הילד בר מצווה והגיע צום יום הכיפורים, חובה עליו לצום. וכך, בהתקרב יום הכיפורים, נסע האב לעירו של הבעש”ט ולקח עימו את בנו כדי להשגיח עליו שלא יאכל דבר ביום הקדוש, בשל חוסר הבנתו. הניח הבן את החליל בכיסו בלא ידיעת האב.

הגיעה התפילה הארוכה של יום הכיפורים. ישב הנער עם אביו בבית המדרש של הבעש”ט, ישב ושתק מכיוון שלהתפלל לא ידע. באמצע היום, בתפילת מוסף, אמר לאביו: “החליל נמצא עימי, ואני רוצה מאוד לחלל בו”. האב נבהל מאוד, גער בו והזהירו: “הישמר לך ואל תעשה את הדבר הזה. חליל אינו מתאים לבית הכנסת, בוודאי לא באמצע התפילה ובוודאי לא ביום הכיפורים”.

הנער התאפק, אולם אחר הצוהריים, בעת תפילת המנחה, שוב ביקש: “הרשה לי, אבי, לחלל בחליל שלי”. התרגז האב, נזף בבנו בחומרה והזהיר אותו שלא יעז לעשות כן.

ישב הבן בדממה, אוחז בחוזקה בחליל ודמעות זולגות מעיניו. ולפתע, לקראת סוף התפילה, כשהמתפללים זעקו והתפללו יחד, לא התאפק עוד, הצמיד את חלילו לשפתיו, השמיע קול חזק ואדיר, וברח מבית הכנסת.

הבעש”ט קיצר מייד את התפילה, שלא כהרגלו, ולאחר התפילה פנה לקהל: “מכל התפילות שנישאו היום היה קול החליל הזה לתפילה הזכה והאמיתית ביותר. אומנם הייתה זו תפילה ללא מילים, מכיוון שנער זה אינו יודע את מילות התפילה, אך ליבו, ליבו טהור ופונה היישר מעלה בלא עיכובים או עטיפות. קול זה הוא התפילה שפתחה את שערי שמיים והובילה את כל תפילותינו עימה לפני שומע תפילות”.

עיבוד על פי הספר קהילות יעקב

מדברים על זה

  • האב חשב שבנו לא יוכל להתפלל מכיוון שלא ידע לקרוא מהסידור. כיצד בכל זאת השתתף הבן בתפילה?
  • מה היה ערכה של תפילה זו, לדברי הבעל שם טוב?
  • בעיני כותב הסיפור, מהו ערכה של התפילה האישית לעומת תפילת הקבע?

 

התפילה היא תופעה חובקת עולם, והיא נערכת בכל דת בדרך משלה ומלווה בטקסים

משלה. צפו במצגת המתארת בקצרה את התפילה בכל מיני דתות.

מדברים על זה

מדברים על זה

  • התפילה היא מרכיב חשוב בכל דת, על אף ההבדלים בין הדתות. מה אפשר ללמוד מכך?
  • ציינו מאפיין בתפילה שמשותף לכמה דתות.
  • ציינו מאפיין בתפילה שמבדיל בין כמה דתות.

 

צפו בסרטון “סידור – שירת הלב” בהפקת קרן תל”י המתאר את התפתחות סידור התפילה מתפילות אישיות עתיקות לסידורים בני ימינו.

מדברים על זה

  • מה אפיין את התפילות בראשית היהדות? (0:18–0:24 בסרטון)
  • האם תפילתו של משה בפרשה שלנו שייכת לסוג זה של תפילה? הסבירו.
  • במרוצת הדורות היה בית המקדש למקום שבו יצר האדם קשר עם האל. כיצד עשה זאת?
  • איזה משבר הוליד את נוסח התפילה המשותף? כיצד חידש נוסח התפילה המשותף את החיבור של האדם לאל שנאבד עם הפסקת הקרבת הקורבנות בבית המקדש?
  • מה גרם לגיבוש סידורים בנוסחים שונים ותפילות במנגינות שונות?
  • מה דעתכם על המגוון שיש בסידורים ובתפילות השונות בקהילות השונות? מהן היתרונות של המגוון? אילו קשיים הוא עלול לעורר?
  • מה פירוש שהסידור הוא “ספר חי”? תנו דוגמה לשינוי שנעשה בתפילה על פי ערכים שהיו חשובים לדורות האחרונים או לתפילה שנוצרה במאה האחרונה.

משה פונה לעם ישראל ופותח בקריאה שנהייתה חשובה לעם מאות שנים אחר כך:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלֹהֵינוּ ה’ אֶחָד.

דברים ו, ד

 

האזינו לשירה של “שמע ישראל” – הלחן של צביקה פיק, והשירה של בת אלה בירנבאום.

מדברים על זה

  • מה פירוש “ה’ אחד”? בתקופת המקרא הרעיון שיש אל אחד היה ייחודי. למה? במה האמינו רוב העמים?
  • למי הפסוק מופנה? מי אמור לשמוע את מה שנאמר בו? מדוע על פי התורה חשוב שישמע זאת?
  • מדוע לדעתכם נהיה משפט זה חשוב מאוד לעם היהודי?
  • קריאת שמע איננה תפילה רגילה: אין בה בקשה, דברי שבח לאל או הודיה, שהם סוגי התפילה המקובלים. היא גם אינה מופנית לאל. אם כך, מדוע לדעתכם הכניסו אותה החכמים לתפילה היום-יומית?

החכמים מספרים שהמשפט “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל […] אֶחָד” נאמר בשיחה בין יעקב לבניו, לקראת מותו:

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:

בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו אֶת מָה שֶׁיִּתְרַחֵשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא, וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ רוּחַ אֱלוֹהִים שֶׁהָיְתָה בּוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְנַבֵּא.

אָמַר: שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בֵּין הַבָּנִים שֶׁלִּי פְּסוּל, שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בֶּאֱלוֹהִים, כְּאַבְרָהָם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, וַאֲבִי יִצְחָק שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו (ולכן אינני מצליח להתנבא כמו תמיד)? 

אָמְרוּ לוֹ בָּנָיו (כדי להרגיעו): “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה’ אֱלֹהֵינוּ ה’ אֶחָד”.

כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֵל אֶחָד, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֵל אֶחָד.

על פי תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נו, עמוד א

מדברים על זה

  • מה קרה ליעקב כאשר ביקש לברך את בניו לקראת מותו?
  • ממה חשש יעקב? מדוע זה היה חשוב לו כל כך?
  • מה אמרו לו בניו כדי להרגיעו?
  • לכל הורה יש אמונות, תפיסות עולם וערכים שחשוב לו להנחיל לילדיו. ציינו כמה דוגמאות לאמונות או לערכים כאלה. כיצד הורים מעבירים אותם לילדיהם? האם רק על ידי דיבור או גם על ידי מעשים? פרטו.
  • ציינו אמונה או ערך שחשובים להורים שלכם ושהם מבקשים להנחיל לכם. כיצד הם מעבירים אותם אליכם?

 

משימה: שוחחו עם ההורים שלכם: איזה ערך או אמונה ביקשו ההורים שלהם להנחיל להם? האם אכן הם חשובים גם להוריכם? ספרו להם על ערך או אמונה שלדעתכם חשובים להם (כפי שציינתם בשאלה האחרונה). האם קלעתם לדעתם?

הפסוק “שמע ישראל ה’ אלוהינו ה’ אחד” המובא בפרשתנו הוא אחד הפסוקים המזוהים ביותר עם היהדות והחשובים ביותר ביהדות.הוא מצהיר על האמונה באל אחד, ששמו י-ה-ו-ה. כאשר בית המקדש היה קיים, היו הכוהנים אומרים אותו בכל יום. חז”ל הכניסו את המשפט וקטעים אחרים (הנקראים פרשיות) שמרכיבים יחד את “קריאת שמע” לסדר התפילה, ויהודים שמתפללים אומרים אותו ארבע פעמים ביום. המשפט הראשון של קריאת “שמע” היה למעין סיסמה וסמל של העם היהודי.

 

הרב חיים סבתו מספר סיפור ששמע על הרב יצחק אייזיק הרצוג שחיפש ילדים יהודים שהוחבאו במנזרים ברחבי אירופה בזמן השואה. הילדים הוחבאו בגיל רך ולא ידעו שהם יהודים, ורבים מראשי המנזרים העדיפו להשאירם בחיק הנצרות. וכך סבתו מספר:

 

הרב הרצוג הלך בעצמו ממנזר למנזר. למנזר אחד הגיע בשעות הצהריים. אין כאן ילדים יהודים! אמרה לו ראש המנזר בפסקנות ובפנים חמורות. הרב ביקש לראות בעיניו, מסתמך על הבטחת האפיפיור. ראש המנזר נענתה לו, יודעת שלא ימצא. אחות אחת מן המנזר, צעירה, גבוהה ושותקת, הוציאה לו בפקודת ראש המנזר שורות שורות של ילדים וילדות בסינרים אפורים של בית ספר. הרב דיבר על ליבם […] מי כאן יהודי? שאלו מלוויו. הילדים עמדו בלי זיע, שום סימן לא ניכר על פניהם. שקט מוחלט, דממה. […] הרב אייזיק הרצוג הסתובב לפתע כלפי הילדים, וקרא בקול גדול בכל כוחו: כך קרא רבי עקיבא בשעת מיתתו: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלֹקֵינוּ ה’ אֶחָד! כף ידם הימנית של שבעה ילדים קטנים התרוממה מעצמה לכסות את העיניים. אלה יהודים! קרא הרב הרצוג בהתרגשות, כך לימדו אותם אימותיהם כשהרדימו אותם בעריסותיהם בימים שלפני החושך.

חיים סבתו, בשפריר חביון, ידיעות אחרונות וספרית חמד, תל אביב 2014, עמ’ 58–59

מדברים על זה

  • כיצד גילה הרב יצחק אייזיק הרצוג שיש ילדים יהודיים במנזר?
  • לפי הסיפור, ידם הימנית של שבעה ילדים “התרוממה מעצמה לכסות את העיניים”. כך נוהגים בעת אמירת הפסוק “שמע ישראל”. נסו להסביר מנהג זה (הסבר אחד: כיסוי העיניים מבטל היסחי דעת חיצוניים ומעודד ריכוז וכוונה).
  • מדוע בחר הרב דווקא בדרך זו כדי לגלות אם יש ילדים יהודים במנזר?
  • אילו רגשות מעלה בכם הסיפור?

“שמע ישראל” – סמל יהודי

 

במהלך הדורות, בכל הארצות הרבות שבהן חיו יהודים, המילים “שמע ישראל” היו לסמל יהודי, והוא כתוב בחפצים יהודיים. צפו במצגת של חפצים כאלה.

מדברים על זה

  • מה אפשר ללמוד מכך שהמילים “שמע ישראל” כתובות בדף פפירוס בן אלפיים שנה ובקמע עתיק?
  • מדוע לדעתכם חרת האומן את המילים “שמע ישראל” באמצע פסל המנורה שמציגה אירועים בהיסטוריה היהודית? מה המשמעות של הצבת הפסל עם המילים “שמע ישראל” במרכזו בחצר הכנסת?
  • מדוע לדעתכם ירצה אדם לענוד תליון עם המילים “שמע ישראל”? מה ירצה להביע בכך? האם לדעתכם ייתכן שגם יהודי שאינו מאמין באל יענוד תליון כזה? אם כן, הסבירו למה.
  • בימינו המילים “שמע ישראל” נאמרות בהקשרים רבים שאינם קשורים לתפילה, ואף לא לפירוש המילים. למשל אנשים אומרים את המילים כאשר הם נבהלים או כדי לבטא הקלה לאחר שסכנה חלפה. מה אפשר ללמוד מכך על ההתפתחות של התרבות היהודית?
  • כתבו או ספרו לחבריכם: איזה דבר אחד חדש למדתם (ואולי גם הפתיע אתכם) במצגת שראיתם?

 

משימה: הציעו עיצוב של חפץ חדש, ובו המילים “שמע ישראל”.

משה מתחנן אל אלוהים

משה מתחנן אל אלוהים שיתיר לו להיכנס לארץ כנען, אך הוא מסרב. התלמידים ישימו את עצמם במקום משה ויסבירו מדוע מגיע להם להיכנס לארץ כנען. חלקו את התלמידים לקבוצות, וכל קבוצה תכתוב נאום תחינה לכניסה לארץ. על חברי הקבוצה לתכנן מראש מה צריך להיות בו ואיך צריך וכדאי לפנות אל אלוהים. כל נציג או נציגה מכל קבוצה יציגו לפני הכיתה את הנאום של הקבוצה.

עיר מקלט

משה קובע שלוש ערי מקלט – ערים שמי שרצח בשגגה יכול להימלט אליהן מפני גואלי הדם המבקשים לנקום בו. התלמידים ישחקו משחק “תופסת” של ערי מקלט: תלמיד אחד יהיה הרודף, והאחרים יהיו הנמלטים. סדרו שישה כיסאות שיהיה אפשר לעמוד מאחוריהם כדי להינצל. מאחורי כל כיסא יוכלו לעמוד לא יותר משני תלמידים. את התלמיד השלישי יהיה אפשר לתפוס, והוא ייהפך לתופס. בכל סבב חדש כולם חייבים לצאת מערי המקלט שלהם.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.