פרשת ויחי

בפרשה יעקב נעזר בדימויי חיות כדי לתאר את המאפיינים של בניו. במדרש זה החכמים משתמשים בתכונות המיוחסות לבעלי חיים כדי להסביר מהי לדעתם ההתנהגות הראויה.

יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר:

הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר,

וְקַל כַּנֶּשֶׁר,

וְרָץ כַּצְּבִי,

וְגִבּוֹר כָּאֲרִי,

לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

משנה, מסכת אבות, פרק ה, משנה כ

העורב והשועל

עורב מצא פיסת בשר ליד אטליז. לקח העורב את חתיכת הבשר במקורו, התעופף אל אחד העצים ועמד על ענף כדי לאכול את הבשר.

ראה זאת שועל ורצה את חתיכת הבשר לעצמו. התקרב השועל אל העץ ואמר לעורב: “מה יפה אתה ידידי העורב! איזה צבע נפלא לנוצותיך! אילו היה לך קול נפלא, בוודאי היית נעשה מלך העופות!”

רצה העורב להראות לשועל כי גם קולו נפלא, פתח מיד את מקורו וקרא בקול גדול: “קרע! קרע!! קרע!!!” כמובן, חתיכת הבשר נפלה ממקורו הפתוח. זינק השועל, חטף אותה וקרא:

“עורב טיפש! אילו רק היה לך שכל, כי אז בוודאי היית נעשה מלך העופות!”

עיבוד של מעשייה עממית, שלמה אבס

אחד החכמים המפורסמים, רבי עקיבא, נהג לראות את הטוב בכל דבר. הוא למד זאת מהרב שלו שהיה אומר על כל מה שקרה לו “גם זו לטובה”. סיפורים רבים על רבי עקיבא מראים זאת.

פעם אחת היה רבי עקיבא בדרכו למקום רחוק. הערב ירד, והוא הגיע לעיר קטנה וחיפש שם מקום ללון, אך לא מצא חדר מלון פנוי, ואיש לא הסכים לארחו.

לא התעצב רבי עקיבא ואמר: “כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא [אלוהים] – הכול לטובה”.

הלך וישן בלילה בשדה הפתוח, והיו עימו חמור, תרנגול ונר דולק: החמור – כדי לשאת אותו בדרך הארוכה, התרנגול – כדי להעיר אותו בבוקר השכם בטרם זריחה, והנר – כדי שיהיה לו אור גם בלילה החשוך.

לפתע בא אריה וטרף את החמור. אחר כך בא חתול וטרף את התרנגול. ואז בא רוח וכיבה את הנר.

נותר רבי עקיבא בלא חיה שיוכל לרכוב עליה, בלא תרנגול שיעיר אותו כדי שיספיק לצאת לדרך, ובלא נר שיוכל ללמוד לאורו או לראות את סביבתו.

ובכל זאת רבי עקיבא לא התייאש וחזר ואמר: “כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא – הכול לטובה”.

והינה באותו לילה אירע דבר איום: קבוצה של שודדים הגיעו לעיר ולקחו בשבי את כל התושבים. בדרכם עברו בשדה הסמוך שבו לן רבי עקיבא, אך לא ראו ולא שמעו דבר – לא נעירת חמור, לא קריאת תרנגול ולא אור נר. כך ניצל רבי עקיבא מן השבי.

כשהגיע לבית המדרש, אמר רבי עקיבא לתלמידיו: “ולא כך אמרתי לכם תמיד, ‘כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא – הכול לטובה'”?

על פי תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף סא, עמוד ב

אני רוצה תמיד עיניים

נתן זך

אֲנִי רוֹצֶה תָּמִיד עֵינַיִם כְּדֵי לִרְאוֹת

אֶת יְפִי הָעוֹלָם וּלְהַלֵּל אֶת הַיֹּפִי

הַמֻּפְלָא הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ דֹּפִי וּלְהַלֵּל

אֶת מִי שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ יָפֶה לְהַלֵּל

וּמָלֵא, כָּל כָּךְ מָלֵא, יֹפִי.

וְאֵינֶנִּי רוֹצֶה לְעוֹלָם לִהְיוֹת עִוֵּר לִיפִי

הָעוֹלָם כָּל עוֹד אֲנִי חַי. אֲנִי אֲוַתֵּר

עַל דְּבָרִים אֲחֵרִים אֲבָל לֹא אֹמַר דַּי

לִרְאוֹת אֶת הַיֹּפִי הַזֶּה שֶׁבּוֹ אֲנִי חַי

וְשֶׁבּוֹ יָדַי מְהַלְּכוֹת כְּמוֹ אֳנִיּוֹת וְחוֹשְׁבוֹת

וְעוֹשׂוֹת אֶת חַיַּי בְּאֹמֶץ, וְלֹא פָּחוֹת

מִכֵּן, בְּסַבְלָנוּת, סַבְלָנוּת בְּלִי דַּי.

וְלֹא אֶחְדַּל מֵהַלֵּל. כֵּן, לְהַלֵּל לֹא אֶחְדַּל.

וּכְשֶׁאֶפֹּל עוֹד אָקוּם – וְלוּ רַק לְרֶגַע – שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ

הוּא נָפַל. אֶלָּא הוּא קָם עוֹד לְרֶגַע לְהַלֵּל

בְּעֵינַיִם אַחֲרוֹנוֹת

אֶת שֶׁלְּהַלֵּל לֹא יֶחְדַּל.

נתן זך, כל החלב והדבש, עם עובד, 1965, עמ’ 20

להאזנה לשיר

איך אנחנו בוחרים לבחון אירועים שקורים לנו? איך אנחנו מפרשים אותם?

הפתגמים האלה מציעים לפרש אותם פירוש חיובי:

לראות את חצי הכוס המלאה

להתבונן במשקפיים ורודים

חידון: שנים עשר השבטים  

הקרינו לתלמידים חידון היגיון על שנים עשר השבטים. בכל חידה על התלמידים לגלות את שם השבט הנרמז בו. בצד כל חידה ניתן לחשוף רמז. לאחר הניחוש אפשר לגרור את השם המתאים לצד החידה.