אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת ויקהל

מה בפרשה?

  • מצוות השבת – בני ישראל מצוּוים שוב על שמירת השבת, ונאסר עליהם להבעיר אש בשבת.
  • ביצוע מלאכת המשכן – בפרשה זו מתואר כיצד בני ישראל מבצעים את ההוראות שפורטו בפרשות הקודמות לבניית המשכן ומוזכרים החומרים שבני ישראל התבקשו לתרום למשכן. בוני המשכן הם בצלאל ואהליאב ונשים ואנשים "חכמי לב" – מוכשרים. בתיאור העבודה התורה חוזרת שוב על הפרטים שהוזכרו בפרשות הקודמות בשינויים קלים ומתארת את אופן בניית מבנה המשכן עצמו, ארון הברית, השולחן, מנורת הזהב ומזבח העולה.

השבת היא אחד מעשרת הדיברות בפרשת יתרו, אך משה מקדיש לה בפרשה זו ציווי מיוחד ונפרד:

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂת אֹתָם.

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה

וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' […].

שמות לה, א-ב

מדברים על זה

  • מה לדעתכם אפשר ללמוד מכך שהציווי על השבת כתוב בתורה כמה פעמים?
  • האם אתם זוכרים מה בסיפור בריאת העולם יצר את החלוקה של שישה ימי עבודה ויום אחד למנוחה?
  • האם אתם נחים בשבת? אילו דברים שאתם עושים בימי החול אינכם עושים בשבת? אילו דברים שאינכם עושים בימי החול אתם עושים בשבת?

האגדה מספרת על רבי יהודה הנשיא, אדם חשוב בקרב היהודים בתקופת המשנה, שהיה בקשר קרוב עם הקיסר הרומי ששלט אז באזור. האגדה ממחישה את הייחוד של יום השבת.

רַבֵּנוּ, הוּא רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, עָשָׂה סְעוּדָה לִידִידוֹ אַנְטוֹנִינוֹס הַקֵּיסָר בְּשַׁבָּת.

הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִים קָרִים, אָכַל מֵהֶם וְעָרַב לוֹ (היה לו טעים).

עָשָׂה לוֹ סְעוּדָה בְּיום חֹל, הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִים רוֹתְחִים.

אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: אוֹתָם תַּבְשִׁילִים קָרִים שֶׁאָכַלְתִּי בְּשַׁבָּת עָרְבוּ לִי יוֹתֵר מֵאֵלּוּ.

אָמַר לוֹ רַבִּי: תַּבְלִין אֶחָד הֵם חֲסֵרִים.

אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס: וְכִי בַּמִּטְבָּח שֶׁל הַמֶּלֶךְ חָסֵר מַשֶּׁהוּ? מַדּוּעַ לֹא בִּקַּשְׁתָּ שֶׁאָבִיא לְךָ אֶת הַתַּבְלִין?

אָמַר לוֹ רַבִּי: שַׁבָּת הֵם חֲסֵרִים – יֵשׁ לְךָ שַׁבָּת?

על פי בראשית רבה, פרשה יא, פסקה ד

מדברים על זה

  • האוכל שהגיש רבי לקיסר בשבת היה קר משום שרבי לא הדליק אש בשבת. לדעת רבי, מה הוסיף טעם טוב ומיוחד לתבשילים הקרים שהגיש לקיסר בפעם הראשונה והיה חסר כאשר הגיש לו תבשילים חמים?
  • מהתורה נלמד ששבת הוא יום ללא מלאכה, יום מנוחה (בניגוד לימות החול). מהו לדעתכם "התבלין" שמוסיפה המנוחה בשבת?
  • חשבו על "תבלינים" אחרים שמשפיעים על טעם האוכל שלנו ושקשורים לאווירה או לאופן ההגשה של האוכל.

 

משימה: לכבוד השבת הבאה הכינו בכיתה תבשיל או מאפה מיוחד, קינוח או חלה.

שַׁבָּת אֲרֻכָּה

נורית יובל

 

כָּל יוֹם אֲנִי קָם לִי לְאַט

חוּץ מֵאֲשֶׁר בְּשַׁבָּת.

בְּבֹקֶר שַׁבָּת זֶה בָּטוּחַ:

לֹא מִזְדָּרְזִים

וְלֹא מִתְרַגְּזִים

הַהוֹרִים לֹא רָצִים לַמִּשְׂרָד,

הַמַּכֹּלֶת שֶׁל פֶלִיקְס סְגוּרָה

וְגַם גַּן-הַיְלָדִים לֹא פָּתוּחַ

אָז אֵין עַצְבָּנוּת וּוִכּוּחַ!

לָכֵן אֲנִי קָם

דַּוְקָא מֻקְדָּם

שֶׁיִּהְיֶה לִי הַרְבֵּה זְמַן לָנוּחַ!

מדברים על זה

  • מה מניע את הילד לקום מוקדם דווקא בשבת? האם אתם מזדהים איתו או לא? הסבירו.
  • כאשר יש לכם "הרבה זמן לנוח", מה אתם בוחרים לעשות?
  • האם בשבת אצלכם בבית אתם בוחרים בעצמכם כיצד להעביר את הזמן או שיש לכם מחויבויות משפחתיות? ספרו על כך.

מורה: איך אתם מתכוננים לקראת שבת? תלמידה א: אני עוזרת לסדר. תלמיד ב: אני עוזר לבשל. תלמידה ג: אני עוזרת לשטוף כלים. תלמידה ד: אני מתאמנת בלנוח!

האזינו לסיפור על המנוחה בשבת או קראו אותו.

מדברים על זה

  • מהי מנוחת השבת של כל אחת מהדמויות בסיפור? מה ניתן ללמוד מכך על המנוחה בשבת?
  • מנוחת השבת של נוגי שונה מאוד ממנוחת השבת של נונו. האם לדעתכם במנוחה יכול להיות מאמץ גופני? הסבירו.
  • מהי מנוחת השבת שלכם? תארו אותה.
  • כיצד לדעתכם מנוחת השבת משפיעה לטובה על כל השבוע?

לצפייה בציור

יוחנן סימון, שבת בקיבוץ, 1944

 

מדברים על זה

  • מהי המנוחה בציור הזה?
  • איך לדעתכם המקום נראֶה בימי החול? למשל בעשר בבוקר ובחמש אחר הצוהריים?
  • בחרו דמות אחת שאתם יכולים לראות את עצמכם במקומה ביום שבת. מה היא עושה? במה אתם דומים?
  • ציירו ציור או צלמו צילום שמבטאים את השבת שלכם.

 

היכנסו לפעילות אינטראקטיבית על הציור.

בבניית המשכן מתואר כיצד השתתף כל העם בבניית המשכן במלאכות שונות, כל אחד לפי כישרונו המיוחד.

נשים מוכשרות בטווייה יצרו את היריעות:

וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ

וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ.

וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים.

שמות לה, כה-כו

 

ובצלאל, אהליהב ואנשים מוכשרים אחרים עשו את שאר מלאכות המשכן:

וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה לָדַעַת לַעֲשֹׂת אֶת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה'.

שמות לו , א

מדברים על זה

  • התורה משתמשת בביטוי "חכמי לב" כדי לתאר את כישרונם המיוחד של בוני המשכן. מהי "החוכמה" הזו לדעתכם? מה ההבדל בין חוכמה "רגילה" ובין חוכמת הלב?
  • חשבו על בניין מיוחד שאתם מכירים: מאילו חומרים הוא עשוי?
  • אילו כישרונות צריך כדי לבנות בניין כזה שיהיה יפה וראוי?

 

משימה: ערכו תחרות כישרונות צעירים כיתתית – כל מי שירצה יציג את הכישרון שלו.

החכמים ניסו להבין מה פירוש שמו המיוחד של בצלאל וחשבו שייתכן שהוא קשור לחוכמת התכנון שלו.

בְּצַלְאֵל עַל שֵׁם חָכְמָתוֹ נִקְרָא.

בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: לֵךְ אֱמֹר לוֹ לִבְצַלְאֵל עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן אָרוֹן וְכֵלִים, הָלַךְ מֹשֶׁה וְהָפַךְ וְאָמַר לוֹ: עֲשֵׂה אָרוֹן וְכֵלִים וּמִשְׁכָּן.

אָמַר לוֹ בְּצַלְאֵל: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם – אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיס לְתוֹכוֹ כֵּלִים,

וְאַתָּה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לִי אָרוֹן וְכֵלִים וּמִשְׁכָּן! כֵּלִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה – לְהֵיכָן אַכְנִיסֵם?

שֶׁמָּא כָּךְ אָמַר לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲשֵׂה מִשְׁכָּן, אָרוֹן וְכֵלִים.

אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בְּצֵל אֵל הָיִיתָ וְיָדַעְתָּ!

על פי תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נה, עמוד א

מדברים על זה

  • מה ההבדל בין מה שאמר אלוהים למשה ובין מה שאמר משה לבצלאל? כיצד הבין בצלאל שאכן משה לא העביר לו את דברי אלוהים המדויקים?
  • התורה מתארת את כישרונותיו המגוונים של בצלאל. הדרשן ניסה להבין איך פירוש השם של בצלאל קשור ליכולת שלו ליצור. מהו ההסבר שלו?
  • במה באה לידי ביטוי יכולת התכנון של בצלאל?
  • אפשר ליצור יצירה כלשהי (ציור, סיפור או שיר) כאשר התוצר הסופי כבר בראש, לפני תחילת העבודה, ואפשר לתכנן אותה באופן אינטואיטיבי תוך כדי היצירה, בלי לדעת מראש מה תהיה התוצאה הסופית. איזו גישה עדיפה לדעתכם? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?

 

משימה: התנסו בשתי שיטות היצירה – המתוכננת מראש והאינטואיטיבית, ובִדקו איזו שיטה אתם מעדיפים. אפשר להיעזר במורה לאומנות.

 

הידעת?

בצלאל – אקדמיה לאומנות הוא בית ספר גבוה לאומנות ועיצוב בירושלים. בצלאל הוקם לפני יותר ממאה שנה ונקרא על שם בצלאל בן אורי מהפרשה שלנו. בבצלאל לומדים אומנות, צילום, צורפות, אדריכלות ועוד. האם הייתם רוצים ללמוד במקום כזה?

הסיפור מספר על כישרון שונה מהכישרון המתואר בפרשה, אך הוא מלמד אותנו להעריך כישרונות ויכולות לא שגרתיים:

במחוז צ'ו אשר בסין היה פעם מורה מלומד ומפורסם, ורבים חפצו להיות תלמידיו. המורה החשיב את עצמו לאדם מיוחד ונעלה והסכים לקבל רק תלמידים בעלי כישרון.

באחד הימים הופיע בחור צעיר וביקש ללמוד אצלו.

הסתכל עליו המורה בקרירות, בחן אותו מכף רגל ועד ראש ולבסוף אמר: "ספר לי על כישרונותיך".

"יש לי קול חזק ורם אשר נשמע למרחוק", אמר הבחור.

כל התלמידים פרצו בצחוק גדול והמתינו בדריכות לראות כיצד יגרש המורה המלומד את הבחור בבושת פנים. להפתעתם הרבה, פנה אליהם המורה ושאל: "האם יש בכם מישהו בעל קול חזק ורם?" הביטו התלמידים זה בזה בתמיהה וענו בשלילה.

מייד קיבל המורה את הבחור הצעיר להיות תלמידו, ואילו התלמידים התפלאו ולגלגו על "הכישרון המיוחד" ועל התועלת שתצמח ממנו.

כמה ימים לאחר מכן החליט המורה לצאת עם תלמידיו לטיול בחיק הטבע במדינת יאן. בעודם מטיילים הגיעו לגדת נהר, והיה עליהם לחצות אותו כדי להמשיך בטיול.

הנהר היה רחב וסוער, ולא הייתה בנמצא סירה שתשמש אותם. לעומת זאת, בגדה שבצד האחר היו לא מעט סירות וגם אנשים שעבדו בקרבתן. "חבל שהם רחוקים כל כך", אמר אחד התלמידים, "אין שום סיכוי שהם יראו או ישמעו אותנו". ניגש המורה אל התלמיד החדש ואמר לו: "הגיע זמנך להראות לנו את כישרונך!"

התלמיד מילא את בקשתו של המורה בשמחה. הוא נעמד על גדת הנהר וקרא בקול גדול לאנשי הסירות. כעבור כמה דקות יצאה אליהם סירה והעבירה אותם לגדה האחרת, והם המשיכו בטיולם.

"כעת למדתם שלכל כישרון יש רגע שבו הוא נחוץ", אמר המורה, והתלמידים השפילו את מבטם. מאז הקפידו שלא לזלזל בשום אדם.

 

על פי סיפור מתוך האתר "1000 סיפורים" של חמדה גלעד, www.1000sipurim.net

מדברים על זה

  • מהם סוגי הכישרון שציפו התלמידים שהמורה שלהם יחשיב? במה הכישרון של התלמיד החדש יוצא דופן?
  • האם לדעתכם יש הבדל בין יכולת יוצאת דופן ובין כישרון? האם נכון לעשות אבחנה כזו?
  • ציינו יכולת שיש לכם או למישהו אחר שאינה נחשבת כישרון במובנו הרגיל, אך יש לה ערך או חשיבות במקרים מסוימים.
  • במסכת אבות נאמר: "אל תהי בז לכל [לאף] אדם" (ד, ג). כיצד אמירה זו קשורה לסיפור?

10,000 שעות

העיתונאי הקנדי מלקולם גְלדוֶול חקר את נושא המצוינות וטבע את "כלל עשרת אלפים השעות". הוא אמר שהכישרון אומנם חשוב, אך כדי להצטיין, חשוב יותר להשקיע, והמצטיינים באמת אינם המוכשרים אלא המשקיעים. חוקרים אחרים מדייקים ואומרים שההצלחה תלויה בגורמים שונים כמו סוגי השקעה, ולאו דווקא מספר שעות ההשקעה. אך הרוב מסכימים שמי שמשקיע על פי רוב יעקוף גם מוכשרים ממנו שמשקיעים פחות.

 

אפשר לצפות בסרטון המתאר את הדרך להצלחה של שחקן הכדורסל סטף קרי, מטובי השחקנים של ה-NBA מאז ומעולם (די לצפות עד 1:32).

מדברים על זה

  • אם אתם מכירים אנשים מצטיינים במיוחד (אולי אתם עצמכם), האם אתם רואים אצלם את הקשר בין השקעה להצלחה?
  • גלדוול השתמש במספר עשרת אלפים. מדוע לדעתכם השתמש דווקא במספר הזה? האם באמת התכוון לעשרת אלפים שעות?
  • אם צפיתם בסרטון, הסבירו כיצד ניבא הקריין שסטף קרי, אף על פי שלא בלט ביכולותיו כשהיה מתאמן צעיר באקדמיה של נייקי לשחקני כדורסל, יהפוך לאחד השחקנים הבולטים ב-NBA. האם באמת לדעתכם אפשר לנבא הצלחה כזו? באילו גורמים היא תלויה?
  • לינוי אשרם שזכתה במדליית זהב בהתעמלות אומנותית באולימפיאדת טוקיו סיפרה כי כשהייתה מתעמלת צעירה, המאמנות לא האמינו בה כי לא ראו בה כישרון גדול דיו. אך היא עבדה קשה והגיעה לשיא הנכסף של הספורטאים. במה לדעתכם טעו המאמנות?
  • האם יש לכם משהו שאתם משקיעים בו במיוחד? לפי מה בחרתם להשקיע בו – האם לפי היכולת שלכם, ההנאה שלכם ממנו, משהו אחר?

בפתיחת פרשתנו אלוהים אומר למשה לבקש מבני ישראל שינדבו לבניית המשכן כסף וחפצי ערך, אך לפי רצונם – אין כמות קבועה ומחייבת:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר.

קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה' כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה'

זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים  וַעֲצֵי שִׁטִּים. וְשֶׁמֶן לַמָּאוֹר וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. וְאַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן.

שמות לה, ד-ט

מדברים על זה

  • לפי הציווי, שליחים של משה עברו בקרב בני ישראל והתרימו אותם לצורך בניית המשכן. האם לדעתכם לכל אחד ואחד מבני ישראל הייתה בחירה חופשית או שהיה עליהם לחץ חברתי? האם עידוד תרומה על ידי לחץ חברתי ראוי בעיניכם?
  • "ידבנו לבו" – האם לדעתכם נדיבות היא תכונה מולדת או נרכשת? מה גורם לאנשים להיות נדיבים (בכסף, בזמן או במעשים)?
  • במה מודדים היום נדיבות של בן אדם?

 

מה לעשות כאשר בן אדם מפזר בלי חשבון רכוש משפחתי לטובת נזקקים?

כך עשתה משפחתו של מֻנְבָּז המלך:

מַעֲשֶׂה בְּמֻנְבָּז הַמֶּלֶךְ שֶׁפִּזֵּר לִצְדָקָה אֶת אוֹצְרוֹתָיו וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתָיו בְּשָׁנִים שֶׁל בַּצֹּרֶת.

כָּעֲסוּ עָלָיו בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאָמְרוּ: אֲבוֹתֶיךָ גָּנְזוּ (שמרו) אוֹצָרוֹת וְעוֹד הוֹסִיפוּ אוֹצָרוֹת מִשֶּׁלָּהֶם וְאַתָּה מְבַזְבְּזָם?!

אָמַר לָהֶם: אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצְרוֹת מָמוֹן, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי אוֹצְרוֹת נְפָשׁוֹת.

על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י, עמוד א

 

פירושי מילים

גָּנַזְתִּי אוֹצְרוֹת נְפָשׁוֹת – הצלתי אנשים

מדברים על זה

  • מדוע לדעתכם אספו אבותיו של המלך מֻנְבָּז עוד ועוד רכוש?
  • מדוע חילק מֻנְבָּז את הרכוש?
  • האם לדעתכם מֻנְבָּז הוא פזרן ובזבזן או נדיב שדואג לאחרים? (אולי שניהם?) הסבירו.
  • מתי לדעתכם נכון לצבור רכוש (אם נכון לצבור רכוש), ומתי נכון לבזבז אותו (אם נכון לבזבזו)?

שָׁלַחְנוּ לַעֲנִיִּים

וּלְמִשְׁפָּחוֹת בִּמְצוּקָה

מָאתַיִם שְׁקָלִים

מִקֻּפַּת הַצְּדָקָה.

קִבַּלְנוּ מִכְתַּב תּוֹדָה

מֵ"עֲמֻתַּת עֶזְרָה וִישׁוּעָה":

"לְכִתָּה גִּימֶל שְׁתַּיִם

תּוֹדָה עַל תְּרוּמַתְכֶם הַצְּנוּעָה".

מִכְתָּב קְצָת מַעֲלִיב

אֲבָל תָּלִינוּ אוֹתוֹ לְמַזְכֶּרֶת,

אֶת הַתְּרוּמָה הַבָּאָה

כְּבָר נִשְׁלַח לַעֲמֻתָּה אַחֶרֶת.

 

אורי אורבך, ילדה כמוני, עמ' 12, הסדרה ילדים כמונו, ספריית בית אל, 1999

מדברים על זה

  • מדוע הרגישו ילדי הכיתה שהמכתב "קצת מעליב"? מה לדעתכם הם היו רוצים שיהיה כתוב בו?
  • האם מאתיים שקלים הם הרבה או מעט? כיצד קובעים?
  • האם גם אתם עזרתם למישהו והרגשתם שהנדיבות שלכם לא הוערכה כראוי? אם כן, ספרו על כך. איך הרגשתם? מה היה חסר לכם? איך הגבתם? האם עזרתם לאותו אדם שוב? למה?

נדיבות והתנדבות בכיתה

לקראת יום המעשים הטובים ביקשה המורה מוועד הכיתה לבחור תוכנית של מעשים טובים בקהילה שכל הכיתה תשתתף בה. הפגישה התחילה עם המון רצון טוב, אבל אחר כך התדרדרה. רוני הציעה לארגן סלי מזון למשפחות נזקקות. ליאם קטע אותה והזכיר שהתלמידים לא עובדים, כלומר את המצרכים הם יקנו על חשבון ההורים – מה הקטע בלהיות נדיבים על חשבון אחרים? רביד הזכיר לו שאפשר גם לעשות מגבית של כסף בשכונה, אבל נופר השתיקה את כולם ואמרה שבכלל לדעתה הם לא אמורים לנדב משהו שאין להם, ועדיף שיארגנו משהו שינדב את הזמן והכוחות שלהם – למשל לעזור לזקנים בקניות, לעזור בהפנינג בגן טיפולי וכדומה. רוני ענתה שאוכל הרבה יותר חשוב מהפנינג. פרץ ויכוח של עצבים וצעקות, ורק בר ישבה בצד המומה וניסתה להבין איך רצון טוב לעזור לאחרים הופך למריבה.

מדברים על זה

  • מה לדעתכם הקריטריונים של נדיבות כלפי אחרים – האם באמת עדיף לנדב רק את הכוחות שלנו או שגם גיוס של יכולות וכסף של אחרים הוא בבחינת נדיבות?
  • האם חשוב יותר לתרום לצרכים ראשוניים והישרדותיים?

 

משימה: ערכו דיון כיתתי משלכם, ובַחרו מיזם כיתתי – תרומה או התנדבות.

טקסט חלופי: ילד א: מרגש לראות איך כל עם ישראל תרם לבניית המשכן. ילד ב: ומה אתה היית תורם? ילד א: את כל הכסף שבקופת החיסכון של אחותי!

חידון 100, 200, 300: שבת

הפרשה פותחת במצוות השבת. שחקו בחידון על השבת.

חלקו את הכיתה לשתיים או שלוש קבוצות. בכל תור תבחר הקבוצה נושא ואת דרגת הקושי של השאלה. אם הקבוצה תטעה בתשובתה לשאלה, לקבוצה הבאה תינתן ההזדמנות לענות ולזכות בנקודות.

אם תקרינו את החידון על הלוח, כדאי לסמן בכל פעם את השאלות שכבר נבחרו.

כישרונות ובתים: תחרות ציור

בזכות כישרונו נבחר בצלאל לתכנן ולעצב את המשכן, ביתו של אלוהים. האם התלמידים מוכשרים בציור בתים?

חלקו את הכיתה לשתיים או שלוש קבוצות, וכל קבוצה תשלח בכל פעם נציג אחר ללוח. הנציגים יקבלו בפתק ביטוי עם המילה "בית" ויציירו אותו. הקבוצה הראשונה שתגלה את הביטוי תקבל את הפתק הבא. המטרה היא לאסוף "בתים" רבים ככל האפשר. כדאי להחליף את הנציגים בכל שלושה או ארבעה סבבים.

 

הביטויים בפתקים: בית ספר, בית מלון, בית קפה, בית חולים, בית מרקחת, בית עסק, בית קולנוע, בית אבות, בית קברות, בית סוהר, בית בובות, בית חרושת, בית משפט, בית שמש, בית הנבחרים.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.

כך מונגשות 4,000 שנות תרבות יהודית בלחיצת כפתור !

דורות — כלי פדגוגי חדשני המציג את הסיפור היהודי לאורך זמן ובמרחב, באופן אינטראקטיבי ומזמין ללמידה. המערכת כוללת עוזרת AI ונבחרה להטמעה בתוכניות משרד החינוך.