הסיפור מספר על כישרון שונה מהכישרון המתואר בפרשה, אך הוא מלמד אותנו להעריך כישרונות ויכולות לא שגרתיים:
במחוז צ'ו אשר בסין היה פעם מורה מלומד ומפורסם, ורבים חפצו להיות תלמידיו. המורה החשיב את עצמו לאדם מיוחד ונעלה והסכים לקבל רק תלמידים בעלי כישרון.
באחד הימים הופיע בחור צעיר וביקש ללמוד אצלו.
הסתכל עליו המורה בקרירות, בחן אותו מכף רגל ועד ראש ולבסוף אמר: "ספר לי על כישרונותיך".
"יש לי קול חזק ורם אשר נשמע למרחוק", אמר הבחור.
כל התלמידים פרצו בצחוק גדול והמתינו בדריכות לראות כיצד יגרש המורה המלומד את הבחור בבושת פנים. להפתעתם הרבה, פנה אליהם המורה ושאל: "האם יש בכם מישהו בעל קול חזק ורם?" הביטו התלמידים זה בזה בתמיהה וענו בשלילה.
מייד קיבל המורה את הבחור הצעיר להיות תלמידו, ואילו התלמידים התפלאו ולגלגו על "הכישרון המיוחד" ועל התועלת שתצמח ממנו.
כמה ימים לאחר מכן החליט המורה לצאת עם תלמידיו לטיול בחיק הטבע במדינת יאן. בעודם מטיילים הגיעו לגדת נהר, והיה עליהם לחצות אותו כדי להמשיך בטיול.
הנהר היה רחב וסוער, ולא הייתה בנמצא סירה שתשמש אותם. לעומת זאת, בגדה שבצד האחר היו לא מעט סירות וגם אנשים שעבדו בקרבתן. "חבל שהם רחוקים כל כך", אמר אחד התלמידים, "אין שום סיכוי שהם יראו או ישמעו אותנו". ניגש המורה אל התלמיד החדש ואמר לו: "הגיע זמנך להראות לנו את כישרונך!"
התלמיד מילא את בקשתו של המורה בשמחה. הוא נעמד על גדת הנהר וקרא בקול גדול לאנשי הסירות. כעבור כמה דקות יצאה אליהם סירה והעבירה אותם לגדה האחרת, והם המשיכו בטיולם.
"כעת למדתם שלכל כישרון יש רגע שבו הוא נחוץ", אמר המורה, והתלמידים השפילו את מבטם. מאז הקפידו שלא לזלזל בשום אדם.
על פי סיפור מתוך האתר "1000 סיפורים" של חמדה גלעד, www.1000sipurim.net