פרשת ויקרא

באגדה הזאת מסופר על רב שנהג שלא כראוי ועל דרכו להתמודד עם האשמה שחש.

מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן רַבִּי אֶלְעָזָר מִבֵּית רַבּוֹ וְהָיָה רָכוּב עַל הַחֲמוֹר וּמְטַיֵּל עַל שְׂפַת הַיָּם וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְהָיָה מִתְגָּאֶה מְאוֹד מִפְּנֵי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה.

נִזְדַּמֵּן לוֹ (פגש) אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְכֹעָר בְּיוֹתֵר.

אָמַר הָאִישׁ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי!

וְלֹא עָנָה לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁלוֹם. בִּמְקוֹם זֶה אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לָאִישׁ: רֵיקָא (טיפש), כַּמָּה מְכֹעָר אַתָּה! שֶׁמָּא כָּל בְּנֵי עִירְךָ מְכֹעָרִים כְּמוֹתְךָ?

אָמַר לוֹ הָאִישׁ: אֵינִי יוֹדֵעַ, לֵךְ וֶאֱמֹר לָאֻמָּן שֶׁעָשָׂה אוֹתִי, לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ!

כֵּיוָן שֶׁיָּדַע רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא וּפָגַע בָּאִישׁ לְלֹא סִבָּה, יָרַד מִן הַחֲמוֹר וְהִתְכּוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וְאָמַר לָאִישׁ: חָטָאתִי לְךָ, מְחַל לִי, סְלַח לִי!

אָמַר לוֹ: אֵינִי מוֹחֵל לְךָ עַד שֶׁתֵּלֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעָשָׂה אוֹתִי וֶאֱמֹר לוֹ: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ!

הָיָה מְטַיֵּל רַבִּי שִׁמְעוֹן אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְעִירוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן.

יָצְאוּ בְּנֵי עִירוֹ לִקְרַאת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי, רַבִּי! מוֹרִי, מוֹרִי!

אָמַר לָהֶם הָאִישׁ: לְמִי אַתֶּם קוֹרְאִים “רַבִּי, רַבִּי”?

אָמְרוּ לוֹ: לְזֶה שֶׁמְּטַיֵּל אַחֲרֶיךָ.

אָמַר לָהֶם: אִם זֶה רַבִּי, אַל יִרְבּוּ כְּמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל!

אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה?

אָמַר לָהֶם: כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה לִי. וְסִפֵּר לָהֶם אֶת אֲשֶׁר קָרָה בַּדֶּרֶךְ.

אָמְרוּ לוֹ: אַף עַל פִּי כֵן מְחַל לוֹ, שֶׁאָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הוּא.

אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִילְכֶם אֲנִי מוֹחֵל לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָגִיל לַעֲשׂוֹת כָּךְ.

מִיָּד נִכְנַס רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן רַבִּי אֶלְעָזָר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלִמֵּד:

לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה (צמח גמיש) וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאֶרֶז.

על פי האתר “ספר האגדה – אוצר אגדות חז”ל ברשת”, על פי תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ, עמודים א-ב; אבות דרבי נתן, נוסח א, פרק מא

לבוגרים

אשמה

רמי פורטיס

יש בתוך ליבי כל כך הרבה אשמה

מין כוח שמציף אותי חולשה

וכעס שעובד על אש קטנה

כמו גירוי שלא נותן לי מנוחה.

אי שם בתוך תוכי יוקדת האשמה

כמו הר גועש בתוך הנשמה

ולא מצאתי עוד את התרופה

שתנקה אותי מהאשמה.

האם אני צריך להסתתר

לשקוע באשמה או לוותר

אם את חושבת שזה לא עוזר

אל תשפטי אותי כל כך מהר.

עמוק בתוך ליבי יושבת האשמה

מין רגש שאיבד את התחושה

שוטף אותי בעצב ודמעה

ולא מוחק את האשמה.

להאזנה

מי אשם?

פניה ברגשטיין

מָה לַעֲשׂוֹת,

וְאֵיךְ לְבָרֵר

מִי אָשֵׁם פָּחוֹת

וּמִי אָשֵׁם יוֹתֵר

וּמִי רָב עִם מִי

אֲנִי עִם אֲחוֹתִי,

אוֹ הִיא עִמִּי?

הִיא אָמְרָה דְּבַר מָה –

וַאֲנִי צָחַקְתִּי,

הִיא פָּרְעָה לִי צַמָּה   –

וַאֲנִי לֹא שָׁתַקְתִּי,

הִיא קָרְאָה לִי שֵׁם גְּנַאי

וַאֲנִי חוֹל בָּהּ זָרַקְתִּי,

וּמִיָּד הָיִינוּ בְּרֹגֶז,

וְלָמָּה וּמַדּועַ?

בֶּאֱמֶת לֹא יָדוּעַ.

וְעַכְשָׁו

כְּשֶׁהִיא עוֹבֶרֶת

אֲנִי מִסְתַּלֶּקֶת

כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת

אֲנִי שׁוֹתֶקֶת,

וְאֵינִי מַבִּיטָה בָּהּ כְּלָל

וְגַם הִיא אֵינֶנָּה סוֹלַחַת

וַחֲבָל חֲבָל

כִּי עַכְשָׁו

כְּבָר קָשֶׁה לְבָרֵר

מִי אָשֵׁם יוֹתֵר

וּמִי הִתְחִיל בַּקְּטָטָה

אֲחוֹתִי אִתִּי,

אוֹ אֲנִי אִתָּהּ.

פניה ברגשטיין, שיר ידעתי: שירים לילדים, הקיבוץ המאוחד, עין חרוד תשי״ד-1953

לבוגרים

רוב האנשים לא יודו בכך בקול, אבל רבים מאיתנו נוהגים לחפש את האשם והאחראי לדבר רע שקורה לנו או לאחרים.

לפני הצפייה בסרטון אפשר לערוך משאל חשאי: הכינו מראש פתקים קטנים, וכל תלמיד יקבל פתק אחד. בקשו מהתלמידים לכתוב בהם “כן” או “לא” (אפשר גם “בדרך כלל”) בתשובה לשאלה הזאת: “האם כאשר קורה משהו רע או לא רצוי בסביבתכם, אתם נוטים לחפש את האשם?” אספו את הפתקים בשקית, ותוכלו להוציא את הפתקים בזה אחר זה, וכך תתקבל תמונת המצב של הכיתה בלי לפגוע בפרטיות התלמידים.

צפו בסרטון “בְּרֵנֶה בראון על הטלת אשמה”.

אִם נָתַן אָדָם לַחֲבֵרוֹ כָּל מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כְּשֶׁפָּנָיו כְּבוּשִׁים בָּאָרֶץ,

כְּאִלּוּ לֹא נָתַן לוֹ כְּלוּם.

אֲבָל הַמְּקַבֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת,

אֲפִלּוּ לֹא נָתַן לוֹ כְּלוּם,

כְּאִלּוּ נָתַן לוֹ כָּל מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

אבות דרבי נתן, נוסח א, פרק יג

פירושי מילים

פָּנָיו כְּבוּשִׁים בָּאָרֶץ – פניו מופנות לרצפה, הוא אינו מביט בעיני האדם האחר

בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת – בשמחה ובכבוד

איזו מתנה עדיפה?

בקרוב יהיה יום הנישואים של ההורים של עידן, גלי וטליה. עידן הציע לקנות להם מתנה מדמי הכיס של כל האחים יחד. טליה התנגדה. היא אמרה שהיא לא חושבת שההורים צריכים שהם יקנו להם משהו ושהם היו מעדיפים שישתמשו בדמי הכיס שלהם עבור דברים אחרים. גלי הסכימה עם טליה ואמרה: “למה בכלל לקנות מתנה? אני חושבת שהרבה יותר יפה להביא משהו שנכין בעצמנו. זה מראה את הכוונה שלנו ואת ההשקעה בהם”. טליה אמרה שצריך גם לחשוב מה ההורים היו רוצים לקבל – משהו שהכינו בעצמם או משהו קנוי? עידן אמר שאפשר להוסיף גם משהו שעשו לבד, אבל לא לקנות כלום? זו בעיניו סתם קמצנות, וזה לא יפה. “מה הקשר לקמצנות?!” התעצבנה טליה. “אתם חושב שהם צריכים את הכסף שלנו? הרי הם בעצמם נתנו לנו אותו! להפך: יותר מגוחך לקנות משהו בכסף שהם בעצמם נתנו לנו”. “איך זה קשור לעובדה שהם נתנו לנו אותו?” אמר לה עידן. “עכשיו הכסף הזה שלנו, גם הם וגם אנחנו יודעים שהוא חשוב לנו. אם נקנה להם בכסף הזה מתנה, נראה להם שהם חשובים לנו ושאנחנו שמחים לוותר על הכסף כדי לקנות משהו שישמח אותם”. טליה הקשיבה לשניהם ולא ידעה מה להחליט: מה ישמח יותר את ההורים?

אנשים טובים

נעמי שמר

תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב

פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב

בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות

אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות.

אנשים טובים באמצע הדרך

אנשים טובים מאוד

אנשים טובים יודעים את הדרך

ואיתם אפשר לצעוד.

איש אחד קנה לי ספר בן מאה שנה

איש אחר בנה כינור שיש בו מנגינה

ואישה טובה אחרת לי נתנה את שמה

ומאז אני בדרך שרה במקומה.

אנשים טובים…

איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר

איש אחר יצמיח יער במורדות ההר

ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה

רק תצביע אל האופק ותבטיח ש…

אנשים טובים…

וממש כמו צמחי הבר הבודדים

הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים

הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות

אנשים על אם הדרך מחכים לאות.

אנשים טובים…

האזינו לשיר או צפו בקליפ.

תפזורת: שמות הקורבנות בפרשה

חלקו לתלמידים תפזורת של שמות הקורבנות בפרשה. התלמידים ימצאו את השמות ויסמנו אותם. אפשר להשתמש בבנק מילים או לשחק ללא בנק מילים, על פי רמת האתגר.