אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת ויקרא

מה בפרשה?

אלוהים מלמד את בני ישראל דיני קורבנות:

  • קורבן עולה – קורבן נדבה שהאדם אינו חייב בו. קורבן זה עולה כולו על המזבח ונשרף כולו. הקורבן מהבהמה, מהצאן או מהעוף.
  • קורבן מנחה – גם הוא קורבן נדבה אך מובא מהצומח. מנחת ביכורים מובאת בראשית ימי העומר (אחרי פסח).
  • קורבן שלמים – קורבן נדבה מהבהמה או מהצאן. הקורבן מתחלק בין הכוהן לבעלי הקורבן, וחלק ממנו נשרף על המזבח.
  • קורבן חטאת – קורבן חובה על חטאים שנעשו בשגגה, בטעות. יש קורבנות ייחודיים לפשוטי העם וקורבנות אחרים על חטאים של אישי ציבור (כוהן או נשיא) שהם חמורים יותר.
  • קורבן עולה ויורד – קורבן המכפר על חטאים מסוימים שנעשו במזיד או בשוגג (בכוונה או בטעות). קורבן זה מותאם למצבו הכלכלי של בעל הקורבן – העשיר מביא קורבן מהצאן, העני מהעוף, ומי שאין ידו משגת מביא מהצומח.
  • קורבן אשם – המצבים המחייבים הקרבת קורבן אשם: אשם מעילה (הנאה אסורה מקודש, כמו קורבן שמיועד להקרבה על המזבח), אשם תלוי (כאשר יש ספק בדבר העבירה) או אשם גזלות.

אדם אשר חטא בשוגג באחת ממצוות “לא תעשה” מצוּוה להביא קורבן חטאת לכפר על חטאו.

וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְו‍ֹת ה’ אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם.

אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא

וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא.

ויקרא ד, כז-כח

 

פירושי מילים

עַם הָאָרֶץ – אדם שאינו כוהן גדול או נשיא

מדברים על זה

  • הסבירו במילים שלכם מהו חטא בשגגה. כיצד יכול להיווצר מצב שבו אדם יחטא בשגגה?
  • הפסוק מציין שהחוטא בשגגה הוא אשם. מדוע הוא אשם לדעתכם אם לא התכוון לחטוא?
  • מדוע צריך לכפר על חטא שנעשה בשגגה?
  • ספרו על מקרה שבו פגעתם במישהו בטעות או עשיתם מעשה אסור בטעות. כיצד הרגשתם כשהתגלתה הטעות? האם ניסיתם לכפר על הטעות? אם כן, כיצד?

טעות לעולם חוזר (טעות לעולם חוזרת)

במקור הביטוי בספרות העברית הקדומה משמש בין השאר לענייני מסחר, שם משמעותו: אם טעה המוכר, לעולם הוא רשאי לחזור בו מהעסקה. בעברית החדשה השתרש יותר הביטוי בלשון נקבה וקיבל גם משמעות חדשה: טעויות חוזרות תמיד וכולנו עלולים לטעות. בשפה המשפטית היום הביטוי טל”ח – טעות לעולם חוזרת – משמש כדי להורות שבמקרה של טעות רשאי הטועה לשוב בו מטעותו על אף החוזה שנחתם.

 

לבוגרים:

צפו בסרטון או הסבירו את פירושיו השונים של הביטוי. הסרטון מסביר את גלגולו של הביטוי מימי חז”ל דרך רמב”ם ועד ימינו.

מדברים על זה

  • למיטב הבנתכם, מה פירוש הביטוי?
  • למי שצפה בסרטון: אילו פירושים של הביטוי מובאים בסרטון? הסבירו אותם.
  • למי מכוונות המילים “חוזר” ו”חוזרת” בשני הניסוחים של הביטוי?
  • בשימוש היום-יומי של הביטוי בימינו, הפירוש הוא שכולנו טועים. למה חשוב להכיר בכך שכולנו טועים? איך זה יכול להשפיע על היחסים שלנו עם אנשים אחרים?
  • יש הטוענים ששימוש יום-יומי זה מעודד יחס סלחני על טעויות: אם כולנו טועים, כנראה זה טבע האדם, ואולי זה לא נורא. מה הבעיה בסלחנות יתר על טעויות?

 

משימה

התלמידים יתחלקו לזוגות, וכל תלמיד יכין משחק זיהוי טעויות (משפטים עם שגיאות לשון או טעויות לא הגיוניות, ציור מועתק עם טעות או עם טעות לא הגיונית). בני הזוג יחליפו ביניהם את המשחקים שהכינו, וכל אחד יזהה את הטעויות.

השיר סליחה מובא באסופת שירים לילדים ליום כיפור ועוסק בבקשת הסליחה הנהוגה לקראת החג.

 

סליחה

פנינה גפן

 

סְלִיחָה מֵהַיַּלְקוּט

סְלִיחָה מֵהַקַּלְמָר

סְלִיחָה גַּם מֵהָעֵט

שֶׁבְּטָעוּת נִשְׁבַּר.

 

סְלִיחָה מֵהַסִּפְרִיָּה

עַל סְפָרִים שֶׁאִבַּדְתִּי

וּסְלִיחָה מִמֵּךְ, סָבְתָא

עַל תּוֹדָה שֶׁשָּׁכַחְתִּי.

 

סְלִיחָה, אִמָּא

אַתְּ בֶּטַח מְבִינָה

סְלִיחָה, גַּם אַבָּא

זֶה לֹא הָיָה בְּכַוָּנָה.

 

סְלִיחָה, חָבֵר

סְלִיחָה, גַּם אָח

הַשֶּׁקֶר הַהוּא

נִפְלַט לוֹ סְתָם כָּךְ.

 

וְעַכְשָׁו סוֹף-סוֹף אֲנִי מוּכָן לַחַג

בִּרְצִינוּת מַמָּשׁ

זוֹ לֹא בְּדִיחָה.

הַאִם רַק יֵשׁ מִישֶׁהוּ

שֶׁיִּרְצֶה לְבַקֵּשׁ

גַּם מִמֶּנִּי סְלִיחָה?

מדברים על זה

  • ממי הילד הדובר בשיר מבקש סליחה? על אילו דברים שעשה הוא מבקש סליחה?
  • האם עשה את המעשים האלה בכוונה? נמקו את תשובתכם.
  • האם קל יותר לבקש סליחה על מעשים שנעשו בטעות או בכוונה? למה?
  • כמה מהמעשים שהדובר מתנצל עליהם היה אפשר למנוע? הציעו כיצד היה אפשר להימנע מהם.

תגליות והמצאות שמקורן בטעות

במהלך ההיסטוריה מדענים וממציאים טרחו מאוד כדי לגלות ולפתח המצאות שיעזרו לאנושות. אלא שלא מעט תגליות והמצאות חשובות התרחשו בכלל בטעות. במצגת כמה תגליות והמצאות כאלה.

מדברים על זה

  • האם הכרתם את הסיפורים של ההמצאות במצגת?
  • אנחנו נוטים לראות בטעויות דבר שלילי, אלא שטעויות גם הולידו המצאות מועילות. מה ניתן ללמוד מההמצאות האלה על טעויות בכלל?
  • כמה מההמצאות שבמצגת נולדו בזכות תשומת הלב של החוקר לטעות שנעשתה ותגובתו יוצאת הדופן אליה. מה בדרך כלל עושים אנשים כשהם מבינים שטעו? מה ניתן ללמוד מהאופן שבו הגיבו הממציאים במצגת לטעויות?

שוטר: מי שבר את השמשה? אתה? ילד: אני? מה פתאום? דבר ראשון, בכלל לא הייתי כאן. דבר שני, אני אף פעם לא זורק אבנים, וחוץ מזה זה לא היה בכוונה.

הפרשה מתארת קורבן אשם שמביא אדם שחטא בתהליך הכפרה והתיקון למעשיו.

וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם […] וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ.

ויקרא ה, ה

 

נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא […].

וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַה’ […] וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ.

ויקרא ה, כא-כו

 

פירושי מילים

אֲשָׁמוֹ – אָשָׁם הוא קורבן שמביא אדם שחטא. אֲשָׁמוֹ – האָשָׁם שלו, כלומר קורבן האשם שמביא האדם שחטא

מדברים על זה

  • בפסוקים מתואר מקרה שבו אדם חטא ומביא קורבן שנקרא “קורבן אָשָׁם”. לאיזה צורך הקורבן משמש לפי הפסוקים (כפרה, עונש או אחר)? נמקו.
  • התורה קובעת דרך מסוימת לכפר על חטאים. הציעו עוד דרכים להתמודד עם דברים שאתם אשמים בהם.
  • במצבים מסוימים התמודדות עם אשמה היא גם וידוי על המעשים. כיצד לדעתכם וידוי עוזר לכל הצדדים? הסבירו.

באגדה הזאת מסופר על רב שנהג שלא כראוי ועל דרכו להתמודד עם האשמה שחש.

 

מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן רַבִּי אֶלְעָזָר מִבֵּית רַבּוֹ וְהָיָה רָכוּב עַל הַחֲמוֹר וּמְטַיֵּל עַל שְׂפַת הַיָּם וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְהָיָה מִתְגָּאֶה מְאוֹד מִפְּנֵי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה.

נִזְדַּמֵּן לוֹ (פגש) אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְכֹעָר בְּיוֹתֵר.

אָמַר הָאִישׁ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי!

וְלֹא עָנָה לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁלוֹם. בִּמְקוֹם זֶה אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לָאִישׁ: רֵיקָא (טיפש), כַּמָּה מְכֹעָר אַתָּה! שֶׁמָּא כָּל בְּנֵי עִירְךָ מְכֹעָרִים כְּמוֹתְךָ?

אָמַר לוֹ הָאִישׁ: אֵינִי יוֹדֵעַ, לֵךְ וֶאֱמֹר לָאֻמָּן שֶׁעָשָׂה אוֹתִי, לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ!

כֵּיוָן שֶׁיָּדַע רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא וּפָגַע בָּאִישׁ לְלֹא סִבָּה, יָרַד מִן הַחֲמוֹר וְהִתְכּוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וְאָמַר לָאִישׁ: חָטָאתִי לְךָ, מְחַל לִי, סְלַח לִי!

אָמַר לוֹ: אֵינִי מוֹחֵל לְךָ עַד שֶׁתֵּלֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעָשָׂה אוֹתִי וֶאֱמֹר לוֹ: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ!

הָיָה מְטַיֵּל רַבִּי שִׁמְעוֹן אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְעִירוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן.

יָצְאוּ בְּנֵי עִירוֹ לִקְרַאת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי, רַבִּי! מוֹרִי, מוֹרִי!

אָמַר לָהֶם הָאִישׁ: לְמִי אַתֶּם קוֹרְאִים “רַבִּי, רַבִּי”?

אָמְרוּ לוֹ: לְזֶה שֶׁמְּטַיֵּל אַחֲרֶיךָ.

אָמַר לָהֶם: אִם זֶה רַבִּי, אַל יִרְבּוּ כְּמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל!

אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה?

אָמַר לָהֶם: כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה לִי. וְסִפֵּר לָהֶם אֶת אֲשֶׁר קָרָה בַּדֶּרֶךְ.

אָמְרוּ לוֹ: אַף עַל פִּי כֵן מְחַל לוֹ, שֶׁאָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הוּא.

אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִילְכֶם אֲנִי מוֹחֵל לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָגִיל לַעֲשׂוֹת כָּךְ.

מִיָּד נִכְנַס רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן רַבִּי אֶלְעָזָר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלִמֵּד:

לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה (צמח גמיש) וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאֶרֶז.

על פי האתר “ספר האגדה – אוצר אגדות חז”ל ברשת”, על פי תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ, עמודים א-ב; אבות דרבי נתן, נוסח א, פרק מא

מדברים על זה

  • באיזה חטא חטא רבי שמעון לפי הסיפור? על איזו תכונה מעיד המעשה שעשה?
  • כיצד הבין רבי שמעון שנהג שלא כראוי?
  • האם לכם קל להודות במעשה שאתם אשמים בו או שקשה לכם להתוודות? למה?
  • למה לדעתכם האיש שנפגע מרבי שמעון לא סלח לו בהתחלה? מה דעתכם על כך?
  • בסוף המדרש מסופר שרבי שמעון נכנס לבית המדרש והעביר מסר חשוב. הסבירו אותו במילים שלכם.
  • למי מהדמויות במדרש אפשר וכדאי להפנות את המסר הזה? נסו לחשוב על כמה דמויות במדרש שיכלו לשנות את התנהגותן.

לבוגרים

אשמה

רמי פורטיס

 

יש בתוך ליבי כל כך הרבה אשמה

מין כוח שמציף אותי חולשה

וכעס שעובד על אש קטנה

כמו גירוי שלא נותן לי מנוחה.

 

אי שם בתוך תוכי יוקדת האשמה

כמו הר גועש בתוך הנשמה

ולא מצאתי עוד את התרופה

שתנקה אותי מהאשמה.

 

האם אני צריך להסתתר

לשקוע באשמה או לוותר

אם את חושבת שזה לא עוזר

אל תשפטי אותי כל כך מהר.

 

עמוק בתוך ליבי יושבת האשמה

מין רגש שאיבד את התחושה

שוטף אותי בעצב ודמעה

ולא מוחק את האשמה.

 

להאזנה

מדברים על זה

  • אילו רגשות ותחושות בשיר מוזכרים בהקשר של תחושת האשמה?
  • שני דימויים חוזרים בשיר – אש ומחלה. דימוי האש מתחיל ב”אש קטנה” בבית הראשון ומתפתח בבית השני ל”הר גועש”. דימוי המחלה מתחיל בבית הראשון ב”גירוי” והופך בבית השני למחסור בתרופה.

– הסבירו מדוע לדעתכם בחר הכותב בדימויים “אש” ו”מחלה”
– מה מבטא הדובר על ידי ההתפתחות של הדימוי מבית לבית?

  • איך הייתם מתארים את המוזיקה והשירה של השיר? כיצד המוזיקה והשירה עוזרות להמחיש את התחושות שמתוארות בשיר?
  • כיצד לדעתכם יוכל הדובר בשיר להשתחרר מרגש האשמה שהוא נושא איתו? מה עוזר לכם להשתחרר מאשמה?

 

משימה: הציעו דימוי משלכם לתחושת האשמה. ציירו אותו או תארו אותו במילים, וערכו מעין תערוכה שבה כל התלמידים יציגו את הדימויים שלהם ויסבירו מדוע בחרו בו.

מי אשם?

פניה ברגשטיין

 

מָה לַעֲשׂוֹת,

וְאֵיךְ לְבָרֵר

מִי אָשֵׁם פָּחוֹת

וּמִי אָשֵׁם יוֹתֵר

וּמִי רָב עִם מִי

אֲנִי עִם אֲחוֹתִי,

אוֹ הִיא עִמִּי?

הִיא אָמְרָה דְּבַר מָה –

וַאֲנִי צָחַקְתִּי,

הִיא פָּרְעָה לִי צַמָּה   –

וַאֲנִי לֹא שָׁתַקְתִּי,

הִיא קָרְאָה לִי שֵׁם גְּנַאי

וַאֲנִי חוֹל בָּהּ זָרַקְתִּי,

וּמִיָּד הָיִינוּ בְּרֹגֶז,

וְלָמָּה וּמַדּועַ?

בֶּאֱמֶת לֹא יָדוּעַ.

וְעַכְשָׁו

כְּשֶׁהִיא עוֹבֶרֶת

אֲנִי מִסְתַּלֶּקֶת

כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת

אֲנִי שׁוֹתֶקֶת,

וְאֵינִי מַבִּיטָה בָּהּ כְּלָל

וְגַם הִיא אֵינֶנָּה סוֹלַחַת

וַחֲבָל חֲבָל

כִּי עַכְשָׁו

כְּבָר קָשֶׁה לְבָרֵר

מִי אָשֵׁם יוֹתֵר

וּמִי הִתְחִיל בַּקְּטָטָה

 

אֲחוֹתִי אִתִּי,

אוֹ אֲנִי אִתָּהּ.

 

פניה ברגשטיין, שיר ידעתי: שירים לילדים, הקיבוץ המאוחד, עין חרוד תשי״ד-1953

מדברים על זה

  • הילדה בשיר עוסקת הרבה בשאלה מי התחילה בריב. האם אתם מסכימים איתה שהשאלה הזאת חשובה? נמקו את תשובתכם.
  • האם הבירור מי התחיל במריבה סייע לפתירת הריב?
  • כיצד הייתם מתארים את הרגשתה של הילדה בסוף השיר?
  • הציעו לילדה רעיונות אחרים: מה עוד היא יכולה להגיד לאחותה כדי ששתיהן ירגישו פחות אשמות והריב ייפתר? אפשר לנסות לנסח סיום חדש לשיר.
  • כיצד אתם פותרים ריב עם אח או אחות, חבר או חברה?

לבוגרים

רוב האנשים לא יודו בכך בקול, אבל רבים מאיתנו נוהגים לחפש את האשם והאחראי לדבר רע שקורה לנו או לאחרים.

לפני הצפייה בסרטון אפשר לערוך משאל חשאי: הכינו מראש פתקים קטנים, וכל תלמיד יקבל פתק אחד. בקשו מהתלמידים לכתוב בהם “כן” או “לא” (אפשר גם “בדרך כלל”) בתשובה לשאלה הזאת: “האם כאשר קורה משהו רע או לא רצוי בסביבתכם, אתם נוטים לחפש את האשם?” אספו את הפתקים בשקית, ותוכלו להוציא את הפתקים בזה אחר זה, וכך תתקבל תמונת המצב של הכיתה בלי לפגוע בפרטיות התלמידים.

 

צפו בסרטון “בְּרֵנֶה בראון על הטלת אשמה”.

מדברים על זה

  • למה בראון מתכוונת כשהיא מדברת על “מאשימים כרוניים”? מה היה המקרה שהיא מתארת ושגרם לה להבין שהיא “מאשימה כרונית”?
  • כשבראון סיפרה שהיא האשימה את בעלה, הקהל צחק. מדוע לדעתכם?
  • כיצד סיפורה של בראון מדגים את הנזק שבהרגל לחפש תמיד אשמים?
  • לפי דבריה של בראון בסרטון, מדוע אנשים זקוקים לאשם במקרים כאלה?
  • בראון אומרת שכאשר אנחנו מחפשים את האשם, אנחנו מחמיצים את ההזדמנות להיות אמפתי לאחר ולהקשיב לו. הסבירו את כוונתה.
  • בקשו מהתלמידים להיזכר במה שכתבו בפתקים בתחילת השיעור ולבדוק אם השתנתה דעתם בעקבות הצפייה בסרטון.

 

אפשר להנחות ילדים צעירים יותר (כיתות א-ב) לצפות בפרק של “דן ומוזלי” על האשמות ולהיעזר במערך שיעור באתר של משרד החינוך.

בפרשה מפורטים סוגים שונים של קורבנות ובעיקר קורבנות נדבה שניתנים במתנה מהאדם לאלוהים: קורבן עולה מבעלי חיים וקורבן מנחה מהצומח. קורבנות נדבה הם קורבנות שניתנים במתנה מרצונו של המקריב ולא קורבנות שהאדם חייב בהם.

בפרשת וישלח בחומש בראשית, בנושאים “להתפייס” ו”מתנות”, עסקנו בנושאים דומים לנושאים שביחידה זו. אתם מוזמנים להיכנס ולהעמיק עוד!

 

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה’ אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר.

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה’

מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם.

ויקרא א, א-ב

 

וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה’ סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ […].

ויקרא ב, א

 

פירושי מילים

כִּי – אם, כאשר

מדברים על זה

  • אחת הסיבות להקרבת קורבנות היא הבעת תודה או הכרת טובה לאלוהים. על אילו דברים בחייכם אתם מודים ומכירים טובה?
  • כמה מפרשני החסידות לימדו שהמילה קורבן קשורה לקִרבה. באיזה אופן לדעתכם הקורבן מקרב את האדם לאל? הסבירו כיצד באופן כללי נתינה לאחר יוצרת קִרבה.
  • לפעמים כשאנחנו רוצים לתאר ויתור, אנחנו משתמשים במילה קורבן. חשבו על מצבים שבהם אנשים נותנים זה לזה ומקריבים משהו למענם, והסבירו מה הם מקריבים בכל אחד מהמצבים האלה.
  • איך אתם מרגישים כשאתם מוותרים למישהו על משהו שלכם? איך זה משפיע על הקִרבה ביניכם?

אִם נָתַן אָדָם לַחֲבֵרוֹ כָּל מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כְּשֶׁפָּנָיו כְּבוּשִׁים בָּאָרֶץ,

כְּאִלּוּ לֹא נָתַן לוֹ כְּלוּם.

אֲבָל הַמְּקַבֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת,

אֲפִלּוּ לֹא נָתַן לוֹ כְּלוּם,

כְּאִלּוּ נָתַן לוֹ כָּל מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

אבות דרבי נתן, נוסח א, פרק יג

 

פירושי מילים

פָּנָיו כְּבוּשִׁים בָּאָרֶץ – פניו מופנות לרצפה, הוא אינו מביט בעיני האדם האחר

בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת – בשמחה ובכבוד

מדברים על זה

  • המדרש מבדיל בין שתי צורות נתינה. הסבירו אותן במילים שלכם, והביאו דוגמאות לכל אחד מהמצבים.
  • איך לדעתכם מרגיש אדם שקיבל מתנה שאופן הנתינה שלה היה מזלזל? האם הוא בכל זאת שמח במתנה או אינו שמח בה? הסבירו.
  • האם אתם מסכימים עם המדרש שקובע שאופן הנתינה הוא החשוב ולא המתנה עצמה? למה?
  • לעיתים אומרים “העיקר הכוונה” – מה רוצים לומר באמירה זאת? האם היא דומה למדרש או שונה ממנו? מוסיפה עליו או סותרת אותו? הסבירו.
  • המדרש מתאר את הקשר בין אנשים במונחים של נתינה וקבלה, כלומר הדדיות, ואפשר להוסיף שבכל מערכת יחסים כל אדם צריך לעיתים לתת ולעיתים לקבל. חשבו על מערכת יחסים אחת שלכם עם חבר, חברה, אח או אחות, וכתבו דבר אחד שאתם מקבלים בה ודבר אחד שאתם נותנים בה.

איזו מתנה עדיפה?

בקרוב יהיה יום הנישואים של ההורים של עידן, גלי וטליה. עידן הציע לקנות להם מתנה מדמי הכיס של כל האחים יחד. טליה התנגדה. היא אמרה שהיא לא חושבת שההורים צריכים שהם יקנו להם משהו ושהם היו מעדיפים שישתמשו בדמי הכיס שלהם עבור דברים אחרים. גלי הסכימה עם טליה ואמרה: “למה בכלל לקנות מתנה? אני חושבת שהרבה יותר יפה להביא משהו שנכין בעצמנו. זה מראה את הכוונה שלנו ואת ההשקעה בהם”. טליה אמרה שצריך גם לחשוב מה ההורים היו רוצים לקבל – משהו שהכינו בעצמם או משהו קנוי? עידן אמר שאפשר להוסיף גם משהו שעשו לבד, אבל לא לקנות כלום? זו בעיניו סתם קמצנות, וזה לא יפה. “מה הקשר לקמצנות?!” התעצבנה טליה. “אתם חושב שהם צריכים את הכסף שלנו? הרי הם בעצמם נתנו לנו אותו! להפך: יותר מגוחך לקנות משהו בכסף שהם בעצמם נתנו לנו”. “איך זה קשור לעובדה שהם נתנו לנו אותו?” אמר לה עידן. “עכשיו הכסף הזה שלנו, גם הם וגם אנחנו יודעים שהוא חשוב לנו. אם נקנה להם בכסף הזה מתנה, נראה להם שהם חשובים לנו ושאנחנו שמחים לוותר על הכסף כדי לקנות משהו שישמח אותם”. טליה הקשיבה לשניהם ולא ידעה מה להחליט: מה ישמח יותר את ההורים?

מדברים על זה

  • מה דעתכם: האם עדיף לתת מתנה קנויה או מתנה שהכנתם בעצמכם? למה?
  • עם מי מהאחים אתם מסכימים? נמקו והציעו שיקולים נוספים שכדאי להתחשב בהם כשרוצים לתת מתנה.
  • לא כולם אוהבים לקבל או לתת מתנות. באילו דרכים אחרות אפשר לדעתכם לשמח מישהו או להראות לו כמה הוא חשוב?
  • למה לדעתכם אנשים בוחרים לתת מתנות כדי לבטא אהבה או הערכה למישהו?

אנשים טובים

נעמי שמר

 

תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב

פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב

בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות

אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות.

 

אנשים טובים באמצע הדרך

אנשים טובים מאוד

אנשים טובים יודעים את הדרך

ואיתם אפשר לצעוד.

 

איש אחד קנה לי ספר בן מאה שנה

איש אחר בנה כינור שיש בו מנגינה

ואישה טובה אחרת לי נתנה את שמה

ומאז אני בדרך שרה במקומה.

 

אנשים טובים…

 

איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר

איש אחר יצמיח יער במורדות ההר

ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה

רק תצביע אל האופק ותבטיח ש…

 

אנשים טובים…

 

וממש כמו צמחי הבר הבודדים

הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים

הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות

אנשים על אם הדרך מחכים לאות.

 

אנשים טובים…

 

האזינו לשיר או צפו בקליפ.

מדברים על זה

  • מה עושה את האנשים בשיר לאנשים “טובים”? מה דעתכם על כך?
  • אילו דברים קיבלה או תקבל הדוברת בשיר מהאנשים הטובים? למה לדעתכם הם נתנו לה את הדברים האלה? האם כל הדברים האלה נעשו למענה באופן אישי? הסבירו.
  • האיש שיבנה גשר והאיש שיצמיח יער יעשו זאת מתוקף תפקידם. האם העובדה שאדם נותן לנו מתנה מתוקף תפקידו ולא מרצונו החופשי גורעת מערכה של המתנה?
  • אילו הייתם כותבים את השיר, אילו דברים שקיבלתם מאנשים טובים הייתם מציינים בו?
  • האם הדוברת בשיר גם נותנת משהו או רק מקבלת? נמקו.

 

משחק: מעגל מתנות

בפרשה מוזכרים קורבנות נדבה שניתנים במתנה. שחקו עם התלמידים משחק משעשע על נתינת מתנות: שבו במעגל, וכל תלמיד יחשוב על מתנה שהיה רוצה לתת למי שיושב מימינו. כבר בשלב זה הבהירו שהמתנות אינן חייבות להיות מציאותיות, ואין צורך לתת אותן באמת. אפשר להפליג בדמיון. כמו כן כל תלמיד יחליט מה יעשה במתנה שיקבל (בלי לדעת מהי). אפשר לכתוב את שני הדברים בפתק כדי שלא לשכוח. לאחר מכן בסבב במעגל יאמר כל תלמיד מה הוא היה רוצה לתת למי שמימינו, והתלמיד המקבל יספר מה הוא יעשה במתנה לפי מה שהחליט מראש. לרוב השילובים מצחיקים ומעניינים.

תפזורת: שמות הקורבנות בפרשה

חלקו לתלמידים תפזורת של שמות הקורבנות בפרשה. התלמידים ימצאו את השמות ויסמנו אותם. אפשר להשתמש בבנק מילים או לשחק ללא בנק מילים, על פי רמת האתגר.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.