פרשת וישלח

במדרש הזה אנו לומדים שלעיתים אפשר להתפייס במעשים ואין צורך בהרבה מילים:

שְׁנֵי חַמָּרִים הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶך, וְהָיוּ שׂוֹנְאִין זֶה לְזֶה.
רָבַץ לְאֶחָד מֵהֶם חֲמוֹרוֹ, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.
עָבַר הַחַמָּר הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה שׂוֹנְאוֹ, וְרָאָהוּ שֶׁרָבַץ חֲמוֹרוֹ תַּחַת מַשָּׂאוֹ.
תְּחִלָּה הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, אַחַר חָזַר לְעֶזְרָתוֹ וְעָזַר לוֹ לִטְעֹן אֶת חֲמוֹרוֹ,
וְהִתְחִיל מֵסִיחַ עִמּוֹ “מְשֹׁךְ מִכָּאן”, “הַעֲלֶהָ מִכָּאן”, עַד שֶׁהִצְלִיחַ הָרִאשׁוֹן לְהַטְעִין אֶת חֲמוֹרוֹ וְהֶעֱמִידוֹ חֲזָרָה. הִמְשִׁיכוּ שְׁנֵי הַחַמָּרִים בְּדַרְכָּם יַחְדָּו וְנִכְנְסוּ לַפֻּנְדָּק, אָכְלוּ וְשָׁתוּ בְּיַחַד וְנִתְפַּיְּסוּ.

על פי מדרש תנחומא, פרשת משפטים

פירושי מילים

חַמָּר – אדם שתפקידו להוליך חמור

לִטְעֹן אֶת חֲמוֹרוֹ – להעמיס על החמור את המשא

התפייסות

שלומית כהן אסיף

רוֹצֶה לְהִתְפַּיֵּס עִם יוֹנָתָן

וְלֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ.

אֲנִי כּוֹתֵב לוֹ מִכְתָּב, כּוֹתֵב אֶת הָאֱמֶת

אֶת הַדַּף מְקַמֵּט.

אֲנִי בַּחֶדֶר מִתְהַלֵּך. צַעַד גָּדוֹל, צַעַד קָטָן

שׁוֹרֵק אֶת הַשְּׁרִיקָה שֶׁלִי וְשֶׁל יוֹנָתָן.

הַטֶּלֶפוֹן מְצַלְצֵל וַאֲנִי מְמַהֵר לַעֲנוֹת

אֲבָל זֶה לֹא יוֹנָתָן.

אֲנִי מְחַיֵּג שָׁלֹשׁ סְפָרוֹת רִאשוֹנוֹת

וּמְהַסֵּס

וְשׁוּב מֵרִים אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת וְחוֹשֵב:

אֵיךְ לְהִתְפַּיֵּס?

אַחַר כָּךְ אֲנִי מְחַיֵּג בְּלִי הִסּוּס

וְיוֹנָתָן עוֹנֶה: “חִיַּגְתִּי אֵלֶיךָ

הַקַּו שֶלְךָ תָּפוּס”.

שלומית כהן אסיף, נשיקה בכיס ועוד נשיקה, הקיבוץ המאוחד, בני ברק 2017, עמ’ 19

הקשיבו לשיר בביצוע אריק איינשטיין.

לבוגרים

פורום המשפחות השכולות הוא פורום של משפחות שכולות יהודיות ופלשתיניות שמתוך ההכרה בשכול ובאבל של הצד האחר מנסות למצוא דרך לפיוס. צפו בסרטון המתעד פרויקט של נטיעת עצי זיתים של משפחות שאיבדו את יקיריהן בסכסוך.

כרמל הגישה לי קופסה עטופה בנייר מבריק ואמרה בקול חביב: “קחי, קניתי לך מתנה, אני יודעת כמה את רוצה את זה”. פתחתי את הקופסה בהיסוס. אני מאוד כועסת על כרמל כי היא פגעה בי מאוד אתמול, אבל אני מודה שהקופסה סקרנה אותי. לתדהמתי היא קנתה לי את שעון הצעדים המשוכלל שממש רציתי. היא ממש הגזימה! הוא עלה לא מעט (אני יודעת כי חיפשתי במרשתת, ראיתי שהוא עולה ארבעים שקל והתקמצנתי להוציא את הסכום מחסכונות בת המצווה שלי…) מאיפה היה לה כסף? אלף מחשבות התרוצצו לי בראש. הרמתי את ראשי וראיתי אותה מביטה בי בציפייה. לא ידעתי מה להגיד, הרי עוד לא פתרנו את העניינים של אתמול. בסוף רק אמרתי “תודה”, הסתובבתי והלכתי. בדרך הסתדרו לי המחשבות לאט-לאט. הבנתי מה כרמל עשתה. היא ניסתה לפייס אותי במתנה, היא הבינה שהיא פגעה בי והייתה נבוכה, ולכן היא החליטה לקנות לי את הדבר שרציתי יותר מכול, כדי שאסלח לה. אני באמת מעריכה את המתנה היקרה, אבל זהו?? ככה היא חושבת שאני פשוט אשכח הכול? צריך לדבר על הדברים, להתנצל במילים. מה, היא חושבת שמתנה מחליפה בקשת סליחה? הרגשתי שאני רק כועסת עליה יותר ויותר.

אחרי עוד כמה דקות הליכה פתאום שמתי לב שאני מרגישה גם רגשות אחרים. פתאום הרגשתי שאני מתחילה להבין את כרמל. היה לה קשה לבקש סליחה, ודרך המתנה היא רצתה להגיד שאכפת לה ממני, שאני חשובה לה ושהיא מצטערת. פתאום כבר כעסתי פחות, והבנתי שזו הדרך שלה להתפייס.

יש סיבות והקשרים רבים לנתינת מתנה. יש מתנות חומריות, אך יש גם מתנות אחרות.

השיר מתנות קטנות ששר רמי קלינשטיין מזכיר סוג אחר של מתנות – לא מתנות שמישהו נותן בכוונה, אלא הנאה מדברים כמו ריחות, זיכרונות, רגשות או חוויות כמתנות שבהן מרגישים את האושר וההודיה שברגע הנוכחי.

מתנות קטנות

מילים: נעם חורב

לחן: רמי קלינשטיין

זֶה עוֹד יוֹם שִׁשִּׁי

נוֹשֵׁם אֶת הָאֲוִיר

הָאוֹר וְהַצֵּל מְשַׂחֲקִים שׁוּב תּוֹפֶסֶת

הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ

תְּמוּנוֹת יַלְדוּת עַל הַקִּיר

שַׁיָּרוֹת לְבָנוֹת חוֹזְרוֹת מִבֵּית כְּנֶסֶת

וְהָרֵיחַ הַזֶּה שֶׁשּׂוֹרֵט לִי אֶת הַלֵּב

מִתְגַּנֵּב מִתְגַּנֵּב וּפוֹתֵחַ דְּלָתוֹת

אֶל אֹשֶׁר קָטָן

אֶל אוֹתוֹ שִׁיר יָשָׁן

שֶׁעוֹבֵר אֶצְלֵנוּ בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת.

מַתָּנוֹת קְטַנּוֹת

מִישֶׁהוּ שָׁלַח לִי מַתָּנוֹת קְטַנּוֹת

רְסִיסִים שֶׁל כַּוָּנָה, עִגּוּלִים שֶׁל אֱמוּנָה

מַתָּנוֹת קְטַנּוֹת

מִישֶׁהוּ שָׁלַח לִי מַתָּנוֹת קְטַנּוֹת

כְּמוֹ הַכֹּחַ לְקַבֵּל אֶת מָה שֶׁאֵין אֶת מָה שֶׁיֵּשׁ

מָה עוֹד אֶפְשָׁר כְּבָר לְבַקֵּשׁ.

זֶה עוֹד יוֹם שִׁשִּׁי

מִרְפֶּסֶת וְעִתּוֹן

הַשֶּׁמֶשׁ כְּמוֹ הַדְּאָגוֹת לְאַט נִמְחֶקֶת

מַנְגִּינוֹת פְּשׁוּטוֹת

זוֹחֲלוֹת מֵהַחַלּוֹן

וְשׁוּם סְעָרָה כְּבָר לֹא תַּסְתִּיר פֹּה אֶת הַשֶּׁקֶט.

מַתָּנוֹת קְטַנּוֹת…

כִּי בָּנוּ בָּחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנָי מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת

וְהָרֵיחַ הַזֶּה שֶׁשּׂוֹרֵט לִי אֶת הַלֵּב

מִתְגַּנֵּב מִתְגַּנֵּב וּפוֹתֵחַ דְּלָתוֹת

אֶל אֹשֶׁר קָטָן

אֶל אוֹתוֹ שִׁיר יָשָׁן

שֶׁעוֹבֵר אֶצְלֵנוּ בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת.

מַתָּנוֹת קְטַנּוֹת…

להאזנה

שלושים שניות על הכנה מראש 

לקראת המפגש עם עשו, יעקב מתכונן בשלוש דרכים שונות: דורון – הוא מכין מתנות לאחיו; תפילה – הוא מתפלל לאל שישמור עליו; ועימות – משפחתו ואנשיו מתחלקים לשני מחנות, כך שאם יותקף מחנה אחד, יוכל המחנה האחר לברוח.

בפעילות חלקו לכמה תלמידים פתקים, ובהם אירועים אפשריים שיכולים להתפתח לכל מיני כיוונים. לכל תלמיד תוקצב חצי דקה, ובה הוא ידבר מול הכיתה על שלוש דרכים שבהן ניתן להתכונן להתפתחויות שונות של האירוע. על התלמיד לדבר בשטף, בלי להסס ובלי לחזור על עצמו.
האירועים: לא ידוע אם בחלוקת החדרים בטיול השנתי תתחשב המורה בבקשה שלי להיות עם חבריי יחד, ילד או ילדה שרבנו איתם הודיעו לנו בפתק שהם רוצים לשוחח, גיליתי בבית שמשחק יקר שלי נשבר, עברתי לבית ספר חדש, יש לי חוג חדש שצריך להגיע אליו באוטובוס שעדיין לא נסעתי בו, לקבוצה מגיע מאמן חדש.