אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת חקת

מה בפרשה?

  • טקס שריפת הפרה האדומה – אפרה של הפרה האדומה ישמש להכנת מי נידה – מים שבהם ייטהרו טְמֵאֵי המת. מובאים דינים של טומאת המת ודרך טיהורם של טמאי המת במי הנידה.
  • מי מריבה – מרים מתה. מקורות המים יבשו, והעם מתלונן שאין מים במדבר. אלוהים מצווה על משה להקהיל (לאסוף) את העם עם אהרן, לדבר לסלע ולהוציא מים. משה ואהרן מקהילים את העם, אך במקום לדבר אל הסלע, משה מכה בו, והמים זורמים ממנו. משה ואהרן מואשמים שהמרו את פיו של אלוהים ונענשים – הם לא ייכנסו לארץ.
  • המפגש בין ישראל לאדום – בני ישראל מבקשים ממלך אדום לעבור בארצו והוא מסרב. אהרן מת, וכל העם מתאבל עליו שלושים יום.
  • נחש הנחושת – העם מתלונן שאין לחם ומים, ואלוהים שולח נחשים שרפים להכישם. לאחר שהעם עושה תשובה, משה יוצר נחש מנחושת אשר כל מוכש המסתכל בו חי.
  • שירת הבאר – שירת הנודדים העוברים במדבריות ומחפשים מים.
  • מלחמה בסיחון – בני סיחון לא הניחו לבני ישראל לעבור בארצם, ואף יצאו להילחם בהם.

.

אומנות בפרשה

אפשר להרחיב על הפרשה באופן ויזואלי באמצעות יצירות מאתר מדרש אומנות מבית קרן תל”י:

חקת, ג’נט שפנר (כולל הרחבה פדגוגית)

פרשת חקת, ארצ’י רנד

משה והמעיין, דורה אירופוס

נחש הנחושת, אנתוני ון-דייק

בפרשתנו אנו פוגשים את העם במצב קשה מאוד: אין להם מים! מצוקתם כמובן גדולה מאוד.

וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן.

וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי ה’. וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה’ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ. וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת. […]

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם.

 וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי ה’ כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ.

 וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם. וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.

במדבר כ, ב-יא

 

פירושי מילים

וַיִּקָּהֲלוּ – התאספו (כדי למחות)

וּבְעִירֵנוּ, בְּעִירָם – ובהמתנו, בהמתם

הַמֹּרִים – המורדים

מדברים על זה

  • על מה התלוננו העם לפני משה? ממה הם פחדו?
  • האם התלונה של בני ישראל מוצדקת בעיניכם? למה?
  • כיצד אלוהים מנחה את משה לספק מים לבני ישראל? במה שונה המעשה שעשה משה מההנחיה של אלוהים?
  • למה לדעתכם הִכה משה בסלע ולא דיבר אליו?
  • המים “נחבאים” במקומות שונים בטבע (למשל מתחת לאדמה). לכן היה אפשר לטעון שהמים נבעו מהסלע באופן טבעי מהמכה של משה. אם כן, הסבירו מדוע כעס אלוהים על משה – מדוע ההכאה על הסלע נחשבה חטא?
  • מכיוון שמשה הכה בסלע ולא דיבר אליו, אלוהים מעניש אותו – הוא לא יזכה להיכנס לארץ. מה לדעתכם היה בעייתי כל כך במעשה שלו עד כדי כך שנענש בעונש זה?

עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה,

אָמַר לוֹ: אַתֶּם יֵשׁ לָכֶם מוֹעֲדִִים, וְאָנוּ יֵשׁ לָנוּ מוֹעֲדִִים,

בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם שְׂמֵחִים אֵין אָנוּ שְׂמֵחִים,

וּבְשָׁעָה שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִים אֵין אַתֶּם שְׂמֵחִים,

וְאֵימָתַי אָנוּ וְאַתֶּם שְׂמֵחִים? בִּירִידַת גְּשָׁמִים.

על פי בראשית רבה, פרשה יג, פיסקה ו

 

מדברים על זה

  • אילו דברים מפלגים בין עובדי הכוכבים (עמים אחרים) ובין עם ישראל לפי הנאמר באגדה? הסבירו מדוע דברים אלו מפלגים.
  • מה כן מאחד בין העמים האחרים לעם ישראל? כיצד?
  • יש מצבים שבהם מחסור בגשם מעורר מלחמות בין עמים וקבוצות. מה הייתם ממליצים להם לעשות כדי להפוך את המחסור בגשם לדבר שיחבר אותם ולא יפלג אותם?
  • הגשם אינו מפלה – הוא יורד בלי להתחשב בגבולות, בעשירים ועניים ובעם זה או אחר. הביאו עוד דוגמה לדבר המשמח את כל האנשים בעולם ואינו תלוי בתרבות, בדת או במדינה. מדוע חשוב לזכור שיש דברים כאלה?

 

משימה: המציאו ריקוד גשם או תפילה לגשם. נסו לשלב בריקוד או בתפילה אלמנטים מתרבויות ועמים שונים.

מָה עִם הַמַּיִם

לאה נאור

 

כְּשֶּׁנִּפְסְקוּ הַמַּיִם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם

הַחַלּוֹן שֶל הַמִּקְלַחַת אָז נִפְתַּח

וְאָחִי הַמְּסֻבָּן הוֹצִיא הַחוּצָה רֹאש לָבָן

וְהִסְבִּיר לַאֲנָשִׁים בְּעֵרֶךְ כָּךְ:

 

מָה עִם הַמַּיִם?

מָה קָרָה לַמַּיִם?

מִי שֶׁרַק יָכוֹל שֶׁיָּבוֹא וְיַעֲזֹר!

יֵשׁ לִי קֶצֶף בָּאָזְנַיִם

יֵשׁ לִי קֶצֶף בָּעֵינַיִם

אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּלִי מַיִם בַּצִּנּוֹר?

 

כְּשֶׁנִּפְסְקוּ הַמַּיִם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם

הַשְּׁכֵנָה הָיְתָה מַשְׁקָה אֶת הַגִּנָּה.

הִיא הִבִּיטָה בַּצִּנּוֹר מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר

וּבֵינְתַיִם שָׁרָה שִׁיר עִם מַנְגִּינָה:

 

מָה עִם הַמַּיִם?

מָה קָרָה לַמַּיִם?

מִי שֶׁרַק יָכוֹל שֶׁיָּבוֹא וְיַעֲזֹר!

כָּל הַשּׁוֹשַׁנִּים כְּפוּפוֹת

וְהַדָּלִיּוֹת מִתְעַלְּפוֹת.

אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּלִי מַיִם בַּצִּנּוֹר?

 

כְּשֶׁנִּפְסְקוּ הַמַּיִם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם

נַחֲשׁוּ מָה שֶׁקָּרָה בְּגַן חַיּוֹת.

אִי אֶפְשָׁר, זֶה לֹא נָעִים!

צָעֲקוּ הַצְּפַרְדֵּעִים.

אֵיךְ אֶפְשָׁר בִּכְלָל לִחְיוֹת בְּלִי שְׁלוּלִיּוֹת?

 

מָה עִם הַמַּיִם?

מָה קָרָה לַמַּיִם?

מִתְרַגְּזִים שָׁם אַוָּזִים וּבַרְוָזִים.

בַּרְבּוּרִים שׂוֹחִים בַּחוֹל.

דָּג קָטָן כְּבָר לֹא יָכוֹל!

אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּלִי מַיִם בַּבְּרָזִים?

 

כְּשֶׁנִּפְסְקוּ הַמַּיִם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם

בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ אָז קָמָה מְהוּמָה.

בְּכָל עִיר, בְּכָל פִּנָּה

גַּם אֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה

אֲנָשִׁים פִּתְאוֹם בָּכוּ בְּמַקְהֵלָה:

 

מָה עִם הַמַּיִם?

מָה קָרָה לַמַּיִם?

מִי שֶׁרַק יָכוֹל שֶׁיָבוֹא וְיַעֲזֹר!

מָה יִהְיֶה וּמָה עוֹשִׂים?

מָה שׁוֹתִים? אֵיךְ מְכַבְּסִים?

אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּלִי מַיִם בַּצִּנּוֹר?

 

מתוך תוכנית הטלוויזיה “רגע עם דודלי”

להאזנה

 

מדברים על זה

  • מהו האירוע המתואר בשיר?
  • על מי משפיעה הפסקת המים לפי השיר? כיצד?
  • איך מגיבים על הפסקת המים האנשים ובעלי החיים בשיר? למה לדעתכם הם מגיבים כך?
  • אם הייתה אצלכם פעם הפסקת מים, ספרו על כך. כיצד אתם או ההורים שלכם התכוננתם אליה? על מה היא השפיעה ביום-יום שלכם? מה הרגשתם כשלא היו מים? במה במיוחד זה השפיע עליכם?
  • בשיר נשאלת השאלה איך אפשר לחיות בלי מים. באילו מקרים בחיים המים חיוניים?

 

משימה: כתבו עוד בית על מישהו או משהו המושפע מהפסקת המים.

בדרך לארץ ישראל, בני ישראל מבקשים ממלך אדום לעבור בגבולו.

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ. וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ. וַנִּצְעַק אֶל ה’ וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ.

נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ.

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי וְנָתַתִּי מִכְרָם רַק אֵין דָבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.

וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה. וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו.

במדבר כ, יד-כא

 

פירושי מילים

הַתְּלָאָה – היגיעה והסבל

נַעְבְּרָה – נעבור

בַּמְסִלָּה – בדרך הסלולה

מִקְנַי – הצאן שלי

מִכְרָם – מחירם

מדברים על זה

  • מה משה מבקש ממלך אדום? מה משיב לו מלך אדום?
  • הבקשה של משה מורכבת מכמה חלקים. מה הם החלקים? למה לדעתכם הוא אומר את הדברים האלה בבקשה ואינו מסתפק רק בבקשה עצמה?
  • למה לדעתכם מלך אדום מסרב לבקשה? האם לדעתכם משה היה צריך לחזור ולבקש שוב אחרי שמלך אדום סירב? למה?
  • כאשר מבקשים מִכּם משהו שאינכם רוצים לעשות, האם קל או קשה לכם לסרב? למה? איך תרגישו אם ישובו ויבקשו מכם שוב אחרי שסירבתם?
  • מה ניתן ללמוד ממשה על הדרך לבקש בקשה? אילו עוד דברים לדעתכם חשוב לומר בְבקשה? למה?

אָמַר רַב אַחָא:

יֵשׁ אִשָּׁה חֲכָמָה לִשְׁאַל [לְבַקֵּשׁ אוֹ לָקַחַת בְּהַשְׁאָלָה] וְיֵשׁ אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ חֲכָמָה לִשְׁאַל.

יֵשׁ אִשָּׁה חֲכָמָה לִשְׁאַל – בָּאָה אֵצֶל שְׁכֶנְתָּהּ, הַשַׁעַר פָּתוּחַ,

דּוֹפֶקֶת עָלָיו,

אוֹמֶרֶת לָהּ: “שָׁלוֹם עָלַיִךְ, שְׁכֶנְתִּי, מָה אַתְּ עוֹשָׂה? מָה בַּעֲלֵךְ עוֹשֶׂה? מָה בָּנַיִךְ עוֹשִׂים?” אוֹמֶרֶת לָהּ הַשְׁכֵנָה:

“טוֹב”.

“הַאוּכַל לְהִכָּנֵס?” שׁוֹאֶלֶת.

מְשִׁיבָה לָהּ: “הִכָּנְסִי. מָה בַּקָּשָׁתֵךְ?”

“יֵשׁ לָךְ כְּלִי פְּלוֹנִי? תִּתְּנִיהוּ לִי?”

אוֹמֶרֶת לָהּ: ״הֵן״.

שֶׁאֵינָהּ חֲכָמָה לִשְׁאַל – בָּאָה אֵצֶל שְׁכֶנְתָּהּ, הַשַּׁעַר סָגוּר

וְהִיא פּוֹתַחַת אוֹתוֹ. אוֹמֶרֶת לָהּ: “יֵשׁ לָךְ כְּלִי פְּלוֹנִי?”

אוֹמֶרֶת לָהּ: “לָאו”.

על פי ויקרא רבה, פרשה ה, ח

מדברים על זה

  • רב אחא מתאר שתי דרכים לבקש לשאול דבר מה מאדם אחר. מה הן שתי הדרכים?
  • תארו כיצד השכנה מגיבה לכל אחת מהבקשות במדרש, והסבירו מדוע היא מגיבה כך.
  • איזו דרך עדיפה בעיני רב אחא? למה? מה דעתכם?

 

משימה: התחלקו לזוגות וכתבו רשימת כללים – איך לבקש בנימוס. לאחר מכן בדקו במליאה את הכללים של כולם, וגבשו רשימה של חמישה או עשרה כללים.

צפו בסרטון של הדס קלנר שממחיש את חשיבות הצורך לבקש הסכמה מילדים.

מדברים על זה

  • מה הדס קלנר מדגימה בסרטון? מה היא רוצה לומר בכך להורים על היחס שלהם לילדיהם?
  • למה לדעתכם חשוב לבקש הסכמה ממישהו אחר לגעת בו או לפרסם תמונה שלו ברשתות חברתיות?
  • איך אתם נוהגים? האם אתם זוכרים לבקש רשות ולבקש הסכמה בנושאים כאלה? איך הייתם רוצים שינהגו בכם? למה?
  • הביאו דוגמאות לבקשות בתחומים אחרים שדורשים הסכמה ובקשת רשות מהאחר.

 

משימה: צרו סרטון קצר בסגנון של הסרטון של הדס קלנר, ובו בקשות רשות ובקשות הסכמה.

הכול תלוי במנגינה

בכפר אחד בארץ רחוקה חיו אב ובנו. האב היה איכר חרוץ, ועם השנים נשאו עסקיו פרי, והיה בידו די כסף לשלוח את בנו ללמוד באחת האוניברסיטאות הטובות בעולם. האב עצמו לא ידע קרוא וכתוב ולא זכה להשלים את חוק לימודיו וקיווה שבנו יצליח בלימודיו וירכוש השכלה גבוהה. כאשר הגיעה העת, נתן האב לבנו סכום כסף נכבד ושלח אותו ללמוד במדינה אחרת, באוניברסיטה יוקרתית וידועה.

לאחר זמן מה נגמר הכסף שנתן האב לבנו, והבן היה זקוק לעוד כסף. הוא שלח מכתב בקשה לאביו, שישלח לו עוד כסף.

מכיוון שלא ידע קרוא וכתוב, לקח האב את המכתב ודפק על דלתו של השכן. כאשר פתח השכן את הדלת, הושיט לו האב את המכתב וביקש ממנו לקרוא למענו את המכתב.

השכן העסוק היה קצר רוח והקריא את המכתב בטון כועס: “אבא! נגמר לי הכסף! שלח לי בבקשה עוד כסף לקנות נעליים! זה דחוף!” כעס האב שבנו כותב לו בחוצפה והחליט שלא לשלוח לבנו את הכסף.

לאחר זמן מה שלא הגיע אליו כסף, חשב הבן שאולי אבד המכתב ששלח לאביו וכתב לו שוב את אותו המכתב בדיוק. כאשר קיבל האב את המכתב, פנה שוב אל השכן, אך הפעם פתחה את הדלת אשתו. היא קיבלה אותו בסבר פנים יפות והקריאה לו את המכתב של הבן בנועם וברגש: “אבא… נגמר לי הכסף… שלח לי בבקשה עוד כסף לקנות נעליים…”. את קריאת המכתב סיימה בלחישה מתחננת: ” זה דחוף…”. האב התרגש מהנימה הרכה שבה קראה את המכתב, עיניו התמלאו דמעות, והוא מיהר למשרד הדואר שבכפר כדי לשלוח לבנו כסף.

סיפור עם, עיבוד של תהילה סולטנה שפר

מדברים על זה

  • למה בפעם הראשונה סירב האב לשלוח לבנו כסף? מה גרם לו לשלוח לו לבסוף את הכסף?
  • מה השתנה במכתב השני? מה ניתן ללמוד מכך על האופן שבו אנחנו מבקשים דברים?
  • אילו אלמנטים בבקשה כלשהי הופכים אותה ליפה יותר או פחות? (למשל שימוש במילת בקשה, נימת דיבור, פנייה ישירה וכדומה.)
  • הסבירו מה הכוונה בכותרת הסיפור.
  • הבן שלח לאביו את אותה הבקשה אף על פי שלא נענה. כיצד עוד אנשים יכולים להגיב כאשר הבקשה שלהם אינה נענית? מה לדעתכם הדרך הנכונה ביותר להגיב כאשר בקשה אינה נענית?

 

משימה: הזמינו תלמידים להקריא את המכתב בדרכים שונות – מוצלחות ומוצלחות פחות.

לחלופין אפשר לגוון את דרך קריאת הסיפור: הקריאו את הסיפור עד השלב שבו האב מקבל את המכתב ומבקש את עזרתו של השכן בקריאתו. רשמו על הלוח את הכתוב המכתב, והזמינו תלמידים להקריא אותו בדרכים שונות.

לאחר מכן המשיכו בקריאת הסיפור עד סופו.

חידות על מים

בפרשה העם מתלונן על מחסור במים, ומשה מכה בסלע להוציא ממנו מים. בהמשך מובאת שירת הבאר – שירה שמהללת את המים החיים. המים הכרחיים לקיומנו, ונחיצותם מורגשת במיוחד בארץ ישראל שהאקלים בה חם. ביטויים רבים בעברית עושים שימוש במילה מים. שחקו בחידון דיגיטלי על מים: אחד החידונים של “רגע של עברית” (לבני כל הגילים) או חידון עובדות על מים (לבוגרים). חלקו את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה תענה בתורה על שאלה, ואם תטעה תעבור השאלה לקבוצה הבאה.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.