אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת יתרו

מה בפרשה?

  • ביקור יתרו ועצתו למשה לאחר ששמע יתרו חותן משה על יציאת מצרים, הוא מביא אליו את בתו צפורה ואת בניה. יתרו מהלל את גדולת אלוהים. יתרו נוכח לדעת שמשה עוסק לבדו בכל ענייני המשפט בעם ומציע לו להקל על עצמו את הנטל באמצעות מינוי שופטים שיהיו כפופים לו.
  • מעמד הר סיני ועשרת הדיברות לאחר שלושה ימים של הכנות, אלוהים מתגלה אל בני ישראל במעמד הר סיני – המאורע שבו אלוהים מוסר להם את חוקי היסוד בברית ביניהם: עשרת הדיברות. אלה עשרת הדיברות: הכרה באל אחד, האיסור לעבוד פסילים, האיסור לשאת את שם ה’ לשווא, הציוויים על שמירת השבת ועל כיבוד הורים, האיסורים על רצח, ניאוף, גנבה ועדות שקר והאיסור לחמוד את אשר לזולת.

_

אומנות בפרשה

אפשר להרחיב על הפרשה באופן ויזואלי באמצעות יצירות מאתר מדרש אומנות מבית קרן תל”י:

מתן תורה, חומש אשבורנהם

 

לאחר שלושה ימים של הכנות מתרחש אירוע דרמטי ומכונן – מתן תורה. בני ישראל מקבלים את התורה, והיא תעצב את העם היהודי לאורך הדורות.

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר

וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.

וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר.

וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה’ בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד.

וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.

שמות יט, טז-יט

 

מדברים על זה

  • מעמד הר סיני היה דרמטי מאוד. לפי הפסוקים, מה ראו הנוכחים? מה שמעו?
  • מה לדעתכם הרגישו האנשים שנכחו במעמד?
  • מדוע לדעתכם במעמד הזה שבו כרת האל ברית עִם עַם ישראל ומסר להם את עשרת הדיברות, הייתה “תפאורה” כזאת?
  • במעמד הר סיני כולם עמדו וקיבלו את עשרת הדיברות ביחד, לא כל אחד ואחד לבדו. כיצד לדעתכם השפיע המעמד המשותף על האנשים?
  • המיוחד במעמד הר סיני הוא שאירוע חשוב זה קרה על פי המסורת לעם שלנו לפני המון שנים, אבל אנחנו עדיין מספרים עליו. למה אירוע שעל פי המסורת קרה לפני זמן רב כל כך עדיין חשוב לנו היום? איך הזיכרון שלו נשמר יותר משלושת אלפים שנים? על אילו עוד אירועים חשובים בעבר הקרוב והרחוק אנחנו מספרים ומקווים לספר עליהם גם בדורות הבאים?

ברברה פישר, מעמד הר סיני, 1995. באדיבות האומנית

מדברים על זה

  • התבוננו בציור של ברברה פישר. אילו מהתיאורים שבפסוקים נמצאים בתמונה?
    קולות וברקים * ענן כבד * קול שופר * העם אשר במחנה * משה * הר סיני * עשן ואש
  • כיצד השתמשה האומנית בצבעים, בצורות ובמיקום הדמויות והחפצים כדי להמחיש את החוויה של מעמד הר סיני?
  • אילו תחושות הציור מעלה בכם? נסו להסביר ממה נובעות תחושות אלו.

משימה: דמיינו את מעמד הר סיני ואת הנוכחים בו. בחרו דמות דמיונית כלשהי (בן אדם, בעל חיים, חפץ, צמח או אבן וכדומה) שנכחה במעמד, וספרו את החוויה מפיה כפי שהיא הייתה מספרת עליה.

  • בספר דברים מתוארת ההתכנסות החוזרת של העם כדי לחדש את הברית שמתוארת בפרשתנו ושנכרתה בהר סיני:

וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת […].

דברים כט, יג

על כך אומר המדרש:

אלא אף הדורות העתידין לבוא היו שם באותה שעה.

מדרש תנחומא, פרשת ניצבים כט, סימן ג

מדברים על זה

  • לפי המדרש, מי השתתף במעמד של כריתת הברית בין אלוהים ובני ישראל? איך אפשר להבין את זה?
  • איזה מסר או רעיון רצו כותבי המדרש להעביר?
  • סיפור מעמד הר סיני הוא חלק מהותי מהזיכרון הקולקטיבי (המשותף) של העם היהודי.
  • האם גם במשפחה שלכם יש זיכרונות משותפים שחשובים לכם ושאתם מספרים שוב ושוב מדי פעם? איך אתם משמרים אותם? איזה תפקיד יש להם במשפחה?

לבוגרים:

  • איזה תפקיד יש לזיכרון הקולקטיבי של אירועים מכוננים בעיצוב זהותו של עם?
  • האם לדעתכם יש חשיבות לידיעה באיזו מידה סיפור מעמד הר סיני היה אירוע היסטורי או לא? איזו השפעה יכולה להיות לסיפור זה גם אם הוא לא באמת קרה בהיסטוריה?

 

לבוגרים

 

מלון הורי

יהודה עמיחי

 

[…]

4

אָבִי הָיָה אֱלֹהִים וְלֹא יָדַע. הוּא נָתַן לִי
אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת לֹא בְּרַעַם וְלֹא בְּזַעַם, לֹא בָּאֵשׁ וְלֹא בֶּעָנָן
אֶלָּא בְּרַכּוּת וּבְאַהֲבָה. וְהוֹסִיף לִטּוּפִים וְהוֹסִיף מִלִּים טוֹבוֹת,
וְהוֹסִיף “אָנָּא” וְהוֹסִיף “בְּבַקָּשָׁה”. וְזִמֵּר זָכוֹר וְשָׁמוֹר
בְּנִגּוּן אֶחָד וְהִתְחַנֵּן וּבָכָה בְּשֶׁקֶט בֵּין דִּבֵּר לְדִּבֵּר,
לֹא תִּשָּׂא שֵׁם אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, לֹא תִּשָּׂא, לֹא לַשָּׁוְא,
אָנָּא, אַל תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. וְחִבֵּק אוֹתִי חָזָק וְלָחַשׁ בְּאָזְנִי,
לֹא תִּגְנֹב, לֹא תִּנְאַף, לֹא תִּרְצַח. וְשָׂם אֶת כַּפּוֹת יָדָיו הַפְּתוּחוּת
עַל רֹאשִׁי בְּבִרְכַּת יוֹם כִּפּוּר. כַּבֵּד, אֱהַב, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְקוֹל אָבִי לָבָן כְּמוֹ שְׂעַר רֹאשׁוֹ.
אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, “לֹא תִּשְׁתַּנֶּה”
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, “הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה”
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִּי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.

יהודה עמיחי, פתוח סגור פתוח, שוקן, ירושלים ותל אביב תשנ”ח, עמ’ 58

מדברים על זה

  • השוו את הדרך שבה נתן האב את הדיברות לבנו ובין מתן הדיברות בהר סיני.
  • מה היתרון בכל אחת משתי דרכי הנתינה?
  • מדוע לדעתכם בחר המשורר עמיחי להתבסס על עשרת הדיברות בתיאורו את אביו?
  • כיצד אתם מבינים את שני הדיברות שהוסיף האב?

אחד מעשרת הדיברות הוא כיבוד הורים:

 

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

שמות כ, יב

מדברים על זה

  • מצווה זו היא אחת היחידות בתורה שבהן נקבע מהו השכר למי שמקיים אותה. מה אפשר ללמוד מכך? האם לפי דעתכם חשוב לקבוע שכר למי שעושה מעשה טוב או מכבד את הוריו? הביאו טיעון בעד מתן שכר וטיעון נגד מתן שכר.
  • התורה אינה מצווה עלינו לאהוב את הורינו אלא לכבד אותם. האם לפי דעתכם לאהוב את ההורים ולכבד אותם הם דברים שווים? נמקו. מדוע לדעתכם מצווה לכבד ולא לאהוב?
  • נסו להמחיש: מהו כבוד להורים? כיצד הוא בא לידי ביטוי? תנו דוגמאות מחיי היום-יום שלכם.

 

משימה: ראיינו את ההורים ואת הסבים שלכם: כיצד הם התייחסו להוריהם כשהיו ילדים? כיצד השתנה היחס להורים במהלך הדורות? באיזו מידה הם מרוצים משינויים אלו?

התורה מצווה לכבד את ההורים אך אינה מסבירה כיצד. מאות שנים לאחר תקופת התורה הסבירו החכמים כיצד יש לקיים את הדיבר. הם שמו לב שבתורה כתוב שיש לכבד את ההורים (בפרשה שלנו)  וגם לירוא אותם (בספר ויקרא יט, ג) וניסו להסביר את ההבדל שבין ההוראות:

תָּנוּ רַבָּנָן: אֵיזֶהוּ מוֹרָא, וְאֵיזֶהוּ כִּבּוּד?

מוֹרָא – לֹא עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא מַכְרִיעוֹ;

כִּבּוּד – מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא.

תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף לא, עמוד ב

 

פירושי מילים

תָּנוּ רַבָּנָן – לימדו חכמים

מוֹרָא – יראה

לֹא מַכְרִיעוֹ – בעת ויכוח לא מצדיק את יריבו של אביו, גם אם אביו אינו צודק

מְכַסֶּה – נותן כסות (בגד), מלביש

מַכְנִיס וּמוֹצִיא – מלווה אותו בדרכו (בכניסה לבית וביציאה מהבית)

מדברים על זה

  • דברים אלו נכתבו לפני כאלפיים שנה. מה מהם לדעתכם תקף בימינו? הסבירו.
  • הציעו דוגמאות להנחיות בתלמוד “מאכיל ומשקה” “מכניס ומוציא” שהן תקפות בחיי היום-יום שלכם.
  • הוסיפו עוד שתי דוגמאות לפחות לכיבוד הורים התקפות לימינו.

 

משימה: בתקופות קדומות היחס בין הורים לילדים היה כפי הנראה מרוחק יותר מאשר היום. כתבו מכתב ונסו להסביר לחכמים שכתבו את המדרש מדוע לדעתכם שיחה חופשית, שלעיתים יש בה אי-הסכמה, חשובה לתקשורת בין ילדים להורים, ובלבד שתהיה הולמת (במכתב תנו דוגמאות, והסבירו מהי שיחה הולמת).

יֶלֶד טוֹב

שלומית כהן אסיף

 

אִם אֶהְיֶה יֶלֶד טוֹב תָּמִיד

וְאֶעֱשֶׂה רַק מָה שֶׁאַבָּא יַגִּיד

אַבָּא יִהְיֶה מְרֻצֶּה.

כָּכָה לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת

מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה.

שלומית כהן אסיף, אחרי שלבשתי פיג’מה, שוקן, 1982, עמ’ 42

 

מדברים על זה

  • מהו המתח שעליו מצביע הילד בשיר?
  • האם משמעות כיבוד ההורים היא לעשות תמיד כרצונם? נמקו.
  • ספרו על מצב שבו לא נהגתם לפי בקשות הוריכם. כיצד הרגשתם? האם סיפרתם להם על כך לאחר מכן, גם לאחר זמן רב?
  • כיצד ילדים יכולים לנהוג כאשר הם אינם מסכימים לדעותיהם ולרצונותיהם של הוריהם אך בכל זאת רוצים לכבד אותם?

לבוגרים

לפניכם סרטון המציג מתחים בין אם לבתה (מומלץ מאוד לעצור את הסרטון כמה שניות לפני סופו [ב-4:20] כדי להימנע מהסיום הלא מוצלח).

לכתוביות בעברית הקישו על “הגדרות” ואז “כתוביות באנגלית”. מתחת למילים “כתוביות באנגלית” כתוב “תרגום אוטומטי”. הקישו על “עברית”.

מדברים על זה

  • איזה קושי מעלה הסרטון בעניין היחסים בין ילדים והורים?
  • אילו דברים באם מעצבנים את הבת או קשים לה בקשר שלה עם אימה? אילו דברים בבת מעצבנים את האם או קשים לה בקשר שלה עם בתה?
  • בסרטון זה ניכר שמתחים בין הורים וילדיהם אינם מוגבלים לשלב מסוים בחיים אך האופי של המתחים שונה בגילים שונים. האם לדעתכם יש שלבים בחיים שבהם היחסים נינוחים יותר, או שאופי היחסים תלוי בקשר המסוים הנרקם בין ההורים לילדיהם?
  • באיזו מידה אתם מרגישים פער בין העולם שלכם ובין עולמם של הוריכם?
  • כיצד אפשר להפוך פערים אלו להזדמנות לקרבה בין ילדים להוריהם?
  • אילו הייתם הפסיכולוגית במקרה זה, כיצד הייתם מייעצים לאישה ואימה לשפר את יחסיהן? בעצה שלכם השתמשו במילה “כבוד”. מה בעצה שלכם תוכלו לממש ביחסים שלכם עם הוריכם?

תלמיד: המורה, אתמול כיבדתי מאוד את ההורים שלי! המורה: יפה, ספר לכל החברים שלך. תלמיד: הלכתי לחבר, אז לא עשיתי בלגן בבית ולא רבתי עם האחים שלי.

אחד מעשרת הדיברות הוא האיסור לגנוב:

 

לֹא תִגְנֹב.

שמות כ, יג

מדברים על זה

  • אנחנו רגילים לחשוב שגונבים רק דברים גשמיים – ארנק, מכונית וכדומה, אך יש גם גנבה מסוג אחר. חשבו על דוגמאות של דברים שאינם גשמיים.
  • כאשר מישהו לוקח רעיון של חבר או חברה ומציג אותו כאילו הוא שלו, האם הוא גונב? נמקו את תשובתכם.

אני לא גנב

מילים: יורם טהרלב

לחן: נורית הירש

 

אני איני גנב, את זה אני יודע,

אך לפעמים דבר מוזר קורה אצלי.

כן, לפעמים אני במשהו נוגע,

ולא זוכר אם זה שלי או לא שלי.

 

אולי זה לא אני,

אלא אדם שני,

אולי אני עצמי בעצם רובוטריק:

פתאום אני כזה,

פתאום אני אחר,

והאחר גונב ושם אצלי בתיק.

 

מצאתי בילקוט קלמר בצבע זית

הרגשתי בליבי הרבה מאוד שמחה.

כשאמא ראתה את זה בתוך הבית,

היא שאלה: איך זה נכנס לתיק שלך?

 

אולי זה לא אני…

 

אל תסתכלו עלי ואל תראו באצבע,

כי זה יכול לקרות לכל אחד ודאי.

אני איני סוחב וגם לא מפלח,

פשוט ישנם דברים שנדבקים אלי.

 

אולי זה לא אני…

 

להאזנה

מדברים על זה

  • כיצד קורה שהילד תוהה אם הוא לקח חפץ כלשהו או לא?
  • האם לדעתכם הוא באמת תוהה או שהוא מכחיש שהוא לקח את החפץ?
  • הילד אומר: “פתאום אני כזה,/ פתאום אני אחר,/ והאחר גונב ושם אצלי בתיק”. מיהו “אני” ומיהו “האחר”?
  • גם אם הילד יודע שהוא לוקח דברים ללא רשות, הוא טוען שאינו גנב. מדוע קשה לו לקבל את התיאור הזה? האם אתם מסכימים איתו?
  • האם לדעתכם גם ילדים גדולים יותר ואף מבוגרים מתקשים לקבל צדדים בעייתיים בעצמם (רגשות, דחפים או מעשים לא ראויים) ולעיתים אולי אף מתכחשים להם? אם כן, חשבו על דוגמה.
  • אילו יכולתם לייעץ לילד בשיר כיצד להתגבר על הדחף שלו לקחת דברים ללא רשות, מה הייתם מייעצים לו?

 

משימה: כתבו שיחה בין ילד שנלקח ממנו חפץ כלשהו לילד שלקח אותו. הביעו את הרגשות והמחשבות של כל אחד מהם בשיחה, ונסו לחשוב כיצד ניתן להתמודד עם מעשה הגנבה ולתקן את הנזק.

 

אפליקציה פרוצה – גנבה או לא?

“אתה לגמרי מגזים”, אמרה ליה לזיו, “בסך הכול עדן נתנה לי קישור לאפליקציה פתוחה שאפשר לשמוע בה חופשי שירים – זאת לא גנבה! זו חברה שמרוויחה מיליונים, למה שיהיה לה אכפת?”

“קודם כול את משתמשת במילים מכובסות”, התלהט זיו, “היא לא פתוחה אלא פרוצה. מישהו בכוונה פרץ אותה ומפיץ את הגרסה הזאת באופן פיראטי. כן, ככה קוראים לזה – ממש כמו הפיראטים, שהם שודדים!”

“היי, תירגע, מה אתה דרמטי? מה הקשר לשודדים בכלל?” התרגזה ליה.

זיו הרצין והסביר את תפיסתו: “אולי לא שודדים, אבל בעצם החברה ייצרה מוצר שעולה כסף, ואת מנסה להשיג אותו בלי לשלם תמורתו. רק בגלל שזה בולט פחות מאשר להיכנס לחנות ולקחת חטיף בלי לשלם, זה לא אומר שזה פחות גנבה”.

ליה חשבה רגע. “היית צודק אילו אני היא שפרצה לאפליקציה והפיצה את הגרסה. אבל אני רק קיבלתי קישור. וממילא לא הייתי משלמת על מינוי לאפליקציה, כך שהם לא מפסידים בגללי”.

מדברים על זה

  • מה דעתכם? האם התקנה של אפליקציה פרוצה היא גנבה? נמקו את תשובתכם.
  • חשבו על דוגמאות נוספות של גנבה לא של חפץ.

לבוגרים

הקטע שלפניכם לקוח מרומן שעלילתו מתרחשת בקאבול שבאפגניסטן בשנות ה-70 של המאה ה-20.

 

“שאלת אותי על חטא ואני רוצה לענות לך. אתה מקשיב?” “כן” אמרתי […]  עיניו הקשות של באבא [אבא בערבית] ננעצו בעיניי, ואני, ככה פתאום, לא צחקתי עוד. “אני רוצה לדבר איתך כגבר אל גבר, אתה חושב שתוכל להתמודד עם זה לשם שינוי?”. “כן באבא ג’אן” הפטרתי […] “יופי” אמר באבא ג’אן, ועיניו נדדו. “עכשיו, לא משנה מה מלמד המולה [המורה], יש רק חטא אחד, אחד בלבד. והחטא הזה הוא גניבה. כל חטא אחר הוא גרסה שונה של גניבה. אתה מבין את זה?” “לא באבא ג’אן” אמרתי בצער. רציתי נואשות להבין, לא לאכזב אותו שוב […] “כשאתה הורג בן אדם אתה גונב חיים”, אמר באבא. “אתה גונב את זכותה של אשתו לבעל, גוזל מילדיו אב. כשאתה משקר, אתה גוזל את זכותו של אדם לאמת. כשאתה מרמה אתה גונב ממנו את הזכות להגינות. הבנת? […] אין מעשה נורא מגניבה, אמיר”, אמר באבא. “מי שלוקח מה שלא שייך לו, בין אם חיים ובין אם כיכר נאן [לחם] […] אני יורק על אדם כזה, ואם איתקל בו פעם, אוי ואבוי לו. אתה מבין?” המחשבה על באבא מראה את נחת זרועו לגנב הייתה גם מסעירה וגם מפחידה נורא. “כן באבא”.

חאלד חוסייני, רודף העפיפונים, מטר, בני ברק 2003, עמ’ 22-21

מדברים על זה

  • האב רואה במעשים שונים שבדרך כלל אינם נחשבים לגנבה סוגים של גנבה. נסו לחשוב: ילד שמעתיק במבחן, ילדה שמגלה סוד של חברה, נערה שמזלזלת בהורים – האם הוא היה רואה בהם מעשי גנבה?
  • האם אתם מסכימים עם דברי האב? נמקו.

חידות: מהו הדיבר

הציגו לתלמידים חידות שכל אחת מהן מתקשרת לאחד מעשרת הדיברות. שימו לב: לפעמים החידה רומזת לדיבר עצמו, ולפעמים היא רומזת לביטוי או משפט המתחבר לדיבר.

התאמה: הורים וילדים

בפרשה כתובה מצוות כיבוד הורים. ניזכר קצת בהורים וילדים בתנ”ך.

בפעילות ימתחו התלמידים קו מההורה (מימין) לילד (משמאל) וימצאו זוגות רבים ככל האפשר.

תוכלו להדפיס לתלמידים דף או להקרין מצגת, והם יעתיקו אותה למחברותיהם.

בהקרנת המצגת על הלוח אפשר להזמין תלמידים למתוח קו על הלוח ולבסוף להשוות לפתרון.

 

הפתרון

רחל – יוסף

עמרם – מרים

הגר – ישמעאל

שאול – יונתן

רבקה – יצחק

לבן הארמי – לאה

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.