אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת כי תבוא

מה בפרשה?

  • ביכורים – אלוהים מצווה להביא ביכורים מתנובת השדה בארץ ישראל, ובטקס מקרא ביכורים בפני הכוהן על החקלאי להזכיר את ההיסטוריה של בני ישראל עד רגע זה.
  • וידוי מעשרות – הכרזה הנאמרת לאחר קיום כל מצוות המעשרות.
  • תיאור מעמד הר גריזים והר עיבל – אלוהים מצווה לערוך טקס לחידוש הברית בין עם ישראל לאלוהים על הר גריזים ועל הר עיבל. בטקס: חלוקת העם בין שני ההרים, הכרזה על רשימת ארורים שעוברים על איסורים מהתורה והכרזת הברכות והקללות שיתגשמו אם בני ישראל ישמרו או יעזבו את הברית.
  • הניסים שנעשו לבני ישראל במדבר מאז יציאתם ממצרים.

הפרשה מתארת את טקס הביכורים שבו נצטוו בני ישראל להביא את ראשית גידולי השדה שלהם לבית המקדש, למסור אותם לכוהן ולומר את הטקסט המספר את העבר של בני ישראל מראשיתו ועד הכניסה לארץ:

[…] אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב.

וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה.

וַנִּצְעַק אֶל ה’ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה’ אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ.

וַיּוֹצִאֵנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים.

וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

דברים כו, ה-ט

מדברים על זה

  • מדוע לדעתכם נבחרו פסוקים אלו להיות הטקסט שכל אדם שמגדל פירות נדרש לומר פעם בשנה, בטקס הביכורים שנערך בבית המקדש?
  • גם בימינו נוהגים לומר את הטקסט הזה, אבל בטקס אחר – סדר פסח. מדוע לדעתכם היה חשוב לחז”ל להכניס את הפסוקים הללו להגדה?
  • האם לפי דעתכם חשוב שנדע על העבר של העם שלנו? כיצד הידיעה על העבר עשויה להשפיע עלינו?
  • האם לפי דעתכם חשוב שנדע על העבר של המשפחה שלנו? (למשל איפה נולדו ההורים והסבים שלנו, כיצד הייתה הילדות שלהם ועוד.)

דע מאין באת ולאן אתה הולך.

משנה, פרקי אבות ג, א

מקורו של הפתגם במשנה. בפתגם שתי עצות (מתוך שלוש) שיסייעו לאדם לא לחטוא. עם הזמן היה המשפט לפתגם בפני עצמו המייעץ לאדם לזכור מאיפה בא ומה מטרתו.

 

מדברים על זה

  • בפתגם אין הכוונה להליכה פיזית. מהי אפוא כוונת הפתגם?
  • למה חשוב לדעת מאיפה באנו, כלומר לדעת מהו הרקע שלנו ולהכיר את העבר שלנו? תנו דוגמה מחיי היום-יומיים שתמחיש מדוע חשוב לאדם לדעת את עברו.
  • האם אתם מסכימים שחשוב לדעת “לאן אתה הולך” – מהם תוכניותיכם לעתיד ולאיזו מטרה אתם רוצים להגיע? (המטרה יכולה גם להיות מצומצמת, למשל משימה). מה היתרון בכך שנדע לאן אנחנו הולכים? מה החיסרון?
  • המנהיג הציוני יגאל אלון אמר: “עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל – ועתידו לוט בערפל” (מתוך מסך של חול). בדבריהם התכוונו חז”ל לתודעה של האדם היחיד. במה דבריהם דומים לדבריו של אלון, ובמה הם שונים?
  • האם אתם מסכימים עם דבריו של אלון? הסבירו.

 

משימה: צרו ציר זיכרון אישי שמציין אירועים חשובים בחייכם (הולדת אחים, מעבר לבית חדש, כניסה לכיתה א’ וכדומה).  לחלופין הכינו קפסולת זמן אישית, ובה חפצים שיזכירו אירועים חשובים שקרו בחיים שלכם.

לגדולים

הרב יונתן זקס, ממנהיגי הקהילה היהודית באנגליה, כתב על פרשת ביכורים:

[…] במצווה זו, הידועה בשם “וידוי ביכורים”, היהודים נצטוו בעצם להיות אומה של מספרי סיפורים.

ויש הבדל יסודי בין היסטוריה וזיכרון. השפה האנגלית נותנת בו סימן יפה: history פותחת ב-his (שֶלוֹ), ואילו זיכרון, memory, מתחיל ב-me (אותי). גוף שלישי – לעומת גוף ראשון. ההיסטוריה קרתה לאחרים; הזיכרון הוא זיכרון שלי. הוא הסיפור שלי. זיכרון הוא עבר שהפנמתי והפכתי לחלק מזהותי. לכך מכוון מאמר חז”ל המפורסם, “בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים”.

לאורך ספר דברים, לא פחות מארבע-עשרה פעמים, משה מזהיר את העם לא לשכוח. אם ישכחו בני ישראל את העבר, הם יאבדו את זהותם ואת חוש הכיוון שלהם ויצעדו אל אסונם. הציווי הוא לא רק לזכור, אלא גם להנחיל את הזיכרון לילדים.

התופעה הזו בשלמותה מייצגת צֶבר חשוב של רעיונות: בדבר הזהות כעניין של זיכרון קיבוצי; בדבר הסיפור הטקסי של תולדות האומה; ומעל לכול, בדבר העובדה שכל אחד מאתנו הוא שומר של הסיפור והזיכרון הללו. לא המנהיג לבדו, או איזו אליטה, מקבלים הכשרה לזכירת הקורות, אלא כל אחד ואחד מן העם. זהו ביטוי נוסף לאופייה המואצל והדמוקרטי של המנהיגות ביהדות. המנהיגים הגדולים מספרים את סיפורה של הקבוצה, אבל הגדול שבכל גדולי המנהיגים, משה, לימד את הקבוצה להיות לאומה של מספרי סיפורים.

הרב יונתן זקס, “עם של מספרי סיפורים”, מתוך האתר “ערוץ מאיר”

מדברים על זה

  • מה ההבדל בין היסטוריה לזיכרון, על פי זקס?
  • דבריו של זקס נאמרו בהקשר של טקס הביכורים שנערך בבית המקדש. בימינו, כשאין בית מקדש, באילו הזדמנויות העם היהודי מספר את סיפור עברו? (בחגים, בלימוד תורה, בקריאת פרשת השבוע ועוד.)
  • מדוע לפי זקס חשוב שעם יזכור את עברו? האם אתם מסכימים?
  • צפו בהתחלה של הסרטון “פרשת השבוע: שומרת אותנו ביחד” (עד 0:45). אילו דוגמאות מובאות בו לקשר בין זיכרון של קבוצה לזהותה? האם גם לכם יש קבוצה שבה זיכרונות העבר חשובה לחברים בה? (קבוצת חברים, כיתה, קבוצה בתנועת נוער, משפחה וכדומה).
  • מתי אתם מעלים זיכרונות אלו בקבוצה? מה זיכרונות אלו תורמים לקבוצה?
  • זקס טוען שהציווי על כל בני העם לזכור את העבר ולהעביר אותו לדור הבא מעיד עד האופי הדמוקרטי של המנהיגות ביהדות. הסבירו טיעון זה. איזו אחריות ציווי זה מטיל על כל בני העם?

לפניכם קטע מנאום שנשא דוד בן גוריון ב-1946 לפני ועדת החקירה של האו”ם בדבר הצורך של העם היהודי במדינה משלו:

 

לפני כשלוש מאות שנה הפליגה לעולם החדש אניה, ושמה “מייפלאואר”. היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה. אבל תאב אני לדעת, אם יש אנגלי אחד, היודע בדיוק אימתי הפליגה אניה זאת; וכמה אמריקאים יודעים זאת; היודעים הם כמה אנשים היו באותה אניה; ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם.

 

והנה לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה, לפני הפלגת “מייפלאואר”, יצאו היהודים ממצרים, וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית, יודע בדיוק באיזה יום יצאו: בחמישה עשר בניסן. וכולם יודעים בדיוק איזה לחם אכלו היהודים: מצות.

ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו בחמישה עשר בניסן, באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות, ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה.

 

והם מסיימים בשני מאמרים: השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין. השתא הכא, לשנה הבאה בירושלים, בציון, ארץ ישראל. כך טיבם של יהודים.

מדברים על זה

  • מה המסר של בן-גוריון בדבריו?
  • המציאו לקטע כותרת שתתאר את תוכנו.
  • איזה חג יהודי מוזכר בקטע? כיצד אתם יודעים? כיצד ידיעה זו מאמתת את המסר של הקטע?
  • מדוע סיפר בן גוריון על החג הזה בנאומו שנועד לשכנע את הוועדה שהעם היהודי זקוק למדינה משלו?

 

לשמור זיכרונות תרבות

העולם הולך ונעשה גלובלי, והתוצאה היא שהתרבויות מיטשטשות ונעשות דומות זו לזו. אלפי תרבויות שהיו פעם חלק בלתי נפרד מהאנושות הולכות ונכחדות. יש שרואים את התהליך בדאגה ומנסים לשמר את המגוון התרבותי באמצעים שונים.

אחד מהם הוא הצלם הבריטי ג’ימי נלסון. הוא משוטט ברחבי העולם, מצלם שבטים נידחים ומתעד את סיפורם ואת תרבותם – הטקסים והמנהגים שלהם.

 

צפו בסרטון “הרף עין, והם אינם” של ג’ימי נלסון.

מדברים על זה

  • מה משותף לדעתכם לכל האנשים שמצולמים בסרטון?
  • מדוע לדעתכם חשוב לנלסון לתעד ולשמר תרבויות מסורתיות שונות?
  • מה הגורמים שבעטיים התרבויות האלה עשויות להיכחד בעשרות השנים הקרובות?
  • האם יש מאפייני תרבות של העם היהודי שהולכים ונכחדים? חשבו על הסבים רבים שלכם: האם יש מאפיינים תרבותיים (שפה, שירים, בגדים, מנהגים, טקסים ועוד) שיש להם אך לא עברו כלל לצאצאיהם? האם אתם סבורים שחשוב לשמר אותם? אם כן, איך אפשר לעשות זאת?
  • ברוב הסרטונים שאנחנו צופים בהם, בני האדם הם שזזים, פעילים ועושים דברים, ואילו הרקע דומם (למשל קיר, ספה, בית וכדומה). לעומתם סרטון זה הפוך: האנשים עומדים ואינם זזים, ואילו הרקע זז – העננים חולפים בשמיים, המים זורמים, הציפורים עפות וכו’.
    מה לדעתכם ניסה יוצר הסרטון לומר בכך?

הביטוי “ארץ זבת חלב ודבש” כתוב במקרא עשרים ואחת פעמים ומבטא את השפע, הפוריות והתנובה של ארץ ישראל. כך גם בפרשה שלנו:
וַיּוֹצִאֵנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים.

וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

דברים כו, ח-ט

 

הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

דברים כו, טו

 

פירושי מילים

זָבַת – נוטפת

מדברים על זה

  • מה לדעתכם מבטא התיאור “ארץ זבת חלב ודבש”? מה טיב הארץ הזאת?
  • מה בארץ שלנו התיאור הזה מתאר? אילו דברים יפים וטובים יש בארצנו?
  • מה משקפת העובדה שהתורה מזכירה את התיאור הזה פעמים רבות כל כך? הציעו כמה אפשרויות.
  • המילים “ארץ זבת חלב ודבש” הולחנו ב-1952, והלחן נעשה פופולרי מאוד. האזינו לשיר. מדוע לדעתכם הוא פופולרי כל כך?

 

משימה: הביטוי “ארץ זבת חלב ודבש” נשמע כמו סיסמה לפרסומת שמעודדת תיירים לבוא לארץ ישראל. הציעו סיסמה באותה רוח אך שתתאים למציאות של ימינו.

בספרות חז”ל לא מעט סיפורים המתארים את פלאי ארץ ישראל השופעת טוב. כך באגדה שלפניכם:

 

רָמִי בַּר יְחֶזְקֵאל נִזְדַּמֵּן לִבְנֵי בְּרָק,

רָאָה עִזִּים שֶׁאוֹכְלוֹת תַּחַת תְּאֵנִים.

וְהָיָה דְּבַשׁ נוֹטֵף מִן התְּאֵנִים וְחָלָב מְטַפְטֵף מִן הָעִזִּים וּמִתְעָרְבִים זֶה בָּזֶה.

אָמַר: זֶהוּ “אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ”.

תרגום מתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קיא, עמוד ב

 

אגדה זו היא אגדה ברצף אגדות בתלמוד המתארת את עושרה של ארץ ישראל. קראו את האגדה שעיבד אורי אורבך לילדים.

מדברים על זה

  • האם לדעתכם הסיפורים שמספרים החכמים קרו באמת?
  • החכמים כותבי האגדה ישבו בבבל הרחוקה, הארץ שאליה הגיעו בעקבות חורבן בית המקדש והגליית יהודים רבים מהארץ. מה אפוא יכולה להיות הסיבה שהם הגזימו בתיאור טובה של ארץ ישראל?
  • מה דעתכם על ההגזמה בתיאור השפע בארץ? כיצד גישה כזאת יכולה להועיל? כיצד היא יכולה להזיק?
  • האם לפי דעתכם רוב האנשים מגזימים לטובה או לרעה? ואתם?

בסיפורו מעשה העז סיפר ש”י עגנון על החלב הפלאי שנמצא בארץ ישראל – טעמו “מתוק מדבש כטעם גן עדן”:

 

“סיפור העז”, ש”י עגנון.

 

צפו בסרטון אנימציה של הסיפור שיצרו תלמידי כיתה ד’ בבית הספר “יהל”ם” בקריית אונו בקורס קומיקס ואנימציה בהדרכת ניר מולד ובשיתוף הסטודיו “ארמדילו הפקות מצוירות”.

מדברים על זה

  • כיצד הסיפור קשור לתיאור המקראי “ארץ זבת חלב ודבש”?
  • הסיפור הוא כביכול סיפור פשוט, אך יש בו מסרים עמוקים ומשמעותיים. איזה מסר יש בסיפור על ארץ ישראל? איזה מסר יש בו על החיים בגלות?

שירים רבים מהללים את ארץ ישראל. לפניכם מצגת, ובה כמה שירים כאלה.

מדברים על זה

  • שירים רבים נכתבו בשבחה של ארץ ישראל. מה אפשר ללמוד מכך?
  • בחרו שני שירים והשוו ביניהם: אילו דברים בארץ הם מהללים? אילו תארים יש בשיר? אילו רגשות מובעים בהם?
  • בחרו מהמצגת שיר אחד שאתם אוהבים במיוחד, והסבירו מדוע אתם אוהבים אותו. אם אין שיר כזה, הסבירו מדוע.
  • חפשו עוד שיר שמהלל את הארץ.

 

משימה: השירים מהללים את הארץ היפה ואת הקשר שלנו אליה. הזמינו את את התלמידים לספר על הקשר שלהם לנופי הארץ שהם ראו מקרוב.

בקשו מהילדים שישלחו בווטסאפ או במייל תמונות שלהם ממקום שהם אוהבים בארץ, ומַנו כמה ילדים שיבנו מכל התמונות מצגת. הצעה לשדרוג: אפשר לבקש מהילדים שבונים את המצגת לסדר את כל התמונות שהתקבלו מהצפון עד דרום כך שהמצגת תשקף מעין מסלול בארץ ישראל.

ביכורי מעשינו

בתורה כתובה מצוות הביכורים – על החקלאי להביא את ביכורי מעשיו אל הכוהן ולומר את הטקסט המתאר את גלגולי העם בדורות הקודמים.

התלמידים יציגו בכיתה את “הביכורים” שלהם: ההצלחות הראשונות שלהם השנה – ביצירה, בכתיבה, בפרויקט מדעי, במבחן, בעבודה או בתחום החברתי והאישי. אפשר לבחור כיצד להציג אותן. אפשר לעבוד לבד או בקבוצות, על פי אופי “הביכורים” .

כל תלמיד ותלמידה או קבוצה יכתבו קטע קצר שיחבר בין התוצר שלהם לתהליך האישי או הקבוצתי שהם עברו עד שהשלימו את התוצר.

ארץ זבת חלב ודבש

התלמידים יתחלקו לשתי קבוצות. כל תלמיד ותלמידה יכתבו על פתקים קטנים מילים רבות ככל האפשר המתארות את מה שטוב ויפה בארץ ישראל: מקומות, מאכלים, דמויות, שמות של פרחים ועוד. הם יקפלו את הפתקים וישימו את כולם בערמה אחת.

נציג או נציגה מהקבוצה הראשונה ייקחו פתק וינסו להעביר לקבוצה שלהם את המילה בפתק בלי להגיד אותה. לכל תור תוקצב חצי דקה. אם הקבוצה תצליח, הנציג ייקח עוד פתק. אם המילה בפתק הבא כבר הוצגה, יש להניחו בצד. אם ייגמר הזמן המוקצב, יעבור התור לקבוצה השנייה.

כל קבוצה תשמור את הפתקים שכתובים בהם המילים שהיא הצליחה לגלות. המשחק יימשך עד גמר כל הפתקים.

מחזירים את כל הפתקים לערמה (גם את הפתקים שכבר גילו מה כתוב בהם) לעוד שני סבבים כאלה, אלא שהפעם הצגת המילים תהיה שונה:

בסבב השני הסבר בפנטומימה

בסבב השלישי הסבר באמצעות מילה אחת.

הקבוצה שתאסוף את מספר הפתקים הגדול ביותר היא המנצחת.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.