אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת מטות

מה בפרשה?

  • נדרים – התורה קובעת כללים להפרת נדרים על פי הסטטוס המגדרי והמשפחתי של האדם. בכל מצב אחר חובה לקיים את הנדרים.
  • נקמה במדיין – אלוהים מצווה לנקום במדיינים על שהחטיאו את בני ישראל בבעל פעור והדיחו אותם לעבודה זרה. בני ישראל נלחמים בהם ולוקחים בשבי את נשי מדיין. משה מצווה עליהם להרוג גם את הנשים ולטהר את השלל.
  • חלוקת השלל – לאחר טיהור השלל משה מצווה לחלק את השלל בין הלוחמים, בני ישראל שנשארו בעורף והלוויים. המפקדים תורמים למשכן משללם – הודיה על שאיש מהלוחמים לא מת בקרב.
  • בקשת השבטים ראובן וגד – השבטים ראובן וגד מבקשים ממשה לקבל לנחלה אזורים שמחוץ לארץ ישראל. במשא ומתן עם משה מוסכם שהם יקבלו מקומות אלו לנחלה בתנאי שייצאו חלוצים למלחמת כיבוש הארץ עם כל השבטים.

בני ישראל במדבר, והם עומדים לחצות את הירדן, להיכנס לארץ ולהילחם בה. בני ראובן וגד מעדיפים להישאר בעבר הירדן המזרחי:

 

וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד

וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה.

וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר. […]. הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה’ לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה.

וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן.

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה.

במדבר לב, א-ו

 

פירושי מילים

מִקְנֶה – צאן ובקר

מְקוֹם מִקְנֶה, אֶרֶץ מִקְנֶה – מקום מתאים למרעה

אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶרֶץ גִּלְעָד – שטחים בעבר הירדן המזרחי שבני ישראל כבשו

מדברים על זה

  • מדוע ביקשו בני השבטים ראובן וגד להישאר בעבר הירדן?
  • מדוע הסתייג משה מבקשתם?
  • מה דעתכם על בקשתם של השבטים ועל תשובתו של משה?
  • לו הייתם מבני אחד השבטים שעוברים את הירדן, מה הייתם אומרים לבן שבט ראובן או גד?
  • ספרו על מצב בחייכם שבו הרצון שלכם היה יכול להזיק לאדם אחר (גם אם לא התכוונתם לכך).

הוּא [הלל הזקן] הָיָה אוֹמֵר:

אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי?

וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי?

וְאִם לֹא עַכְשָׁו, אֵימָתַי?

משנה, מסכת אבות, פרק א, משנה יד

מדברים על זה

  • הסבירו כל אחד משלושת המשפטים שאמר הלל.
  • האם שני המשפטים הראשונים סותרים זה את זה? משלימים זה את זה? האם יש ביניהם קשר אחר?
  • האם המשפט “אם אין אני לי, מי לי?” מבטא אנוכיות או דאגה לעצמי? האם יש הבדל בין הדברים?
  • כיצד אפשר לחיות כך שנהיה נאמנים לשני המשפטים גם יחד? השלימו את המשפט: כדי לחיות לפי שני המשפטים, צריך ל… .

 

משימה: בחרו שתי החלטות חשובות על דברים שתקדמו בשבוע הקרוב. כתבו אותן על פתקים: האחד מהם יישא את הכותרת “אם אין אני לי, מי לי?” ובו תכתבו החלטה שתקדם אתכם באופן אישי. האחר יישא את הכותרת “וכשאני לעצמי, מה אני?” ובו תכתבו החלטה שתעזור לסביבתכם. תלו את הפתקים במקום בולט בחדר שלכם, ונסו לממש את ההחלטות שלכם בתוך שבוע.

כְּשֶׁבָּא אֵלַי יֶלֶד אוֹרֵחַ

וּמַתְחִיל לְשַׂחֵק

בְּצַעֲצוּעַ שֶׁלִּי –

תָּמִיד בְּדִיּוּק

גַּם לִי מִתְחַשֵּׁק

לְשַׂחֵק בּוֹ

בְּעַצְמִי.

יהודה אטלס, והילד הזה הוא אני, כתר, ירושלים

 

מדברים על זה

  • האם אתם מזדהים עם התופעה המתוארת בשיר? אם כן, ספרו על מצבים שבהם זה קרה גם לכם.
  • מה הסיבה שאנחנו רוצים מה שיש לאחרים (אפילו אם זה משהו שכבר יש לנו ממילא כל הזמן)?
  • כיצד לדעתכם ראוי שהילד בשיר יתנהג?
  • בפסוקים השבטים שביקשו להישאר מעבר לירדן לא חשבו על הצרכים או על הרצונות של השבטים האחרים. כיצד נוכל לעודד את הדובר בשיר להתחשב בילד האורח?

זה סיפור על ארבעה אנשים שקראו להם כולם, מישהו, כל אחד ואף אחד.

פעם היה צריך למלא משימה חשובה, וביקשו מכולם להשתתף בעשייה.

לכולם היה ברור שמישהו יעשה זאת,

אבל אף אחד לא עשה זאת.

מישהו כעס על כך כי זה היה התפקיד של כולם,

ולכולם היה הרושם שכל אחד מסוגל לעשות זאת,

אבל אף אחד לא ידע שזה לא ייעשה על ידי כולם.

בסופו של דבר מישהו הואשם על ידי כולם

שאף אחד לא עשה את מה שכל אחד היה יכול לעשות.

צ’רלס ר’ סווינדול

מדברים על זה

  • על מה מדבר הסיפור? הציעו שם לסיפור.
  • האם בסיפור יש דמות שנהגה כפי שצריך ודמות שלא נהגה כפי שצריך? הסבירו לתלמידים שהסיפור כתוב כאילו הוא מספר על ארבעה אנשים, אולם בעצם הוא מדבר על כל אחד ואחד מאיתנו שיכול להיות מוגדר במצבים שונים בחיים במילים “כולם”, “מישהו”, “כל אחד” או “אף אחד”.
  • מה ניתן ללמוד מהסיפור?

צפו בסרטון האנימציה “מר אדיש”.

מדברים על זה

  • מדוע הנטייה של רבים היא להיות שקועים בעצמם? האם הסיבה היא רוע או אדישות?
  • מה מסמלת העובדה שהידיים של הגיבור נמצאות בכיסים?
  • בסרטון הוצאת הידיים מהכיסים מסמלת את המהפך שעבר ושבו התחיל לשים לב לסובב אותו. איזו פעולה ממשית אנחנו יכולים לעשות כדי לשים לב לדברים שקורים סביבנו?
  • לרבים מאיתנו קרה שנזפו בנו כי לא שמנו לב שאחרים זקוקים לעזרתנו (למשל זקנים שעומדים באוטובוס או ההורים שחוזרים הביתה עם סלי הקניות). מה הסיבה לדעתכם לחוסר תשומת הלב הזה? כיצד לדעתכם הסביבה צריכה להגיב? כיצד תוכלו להתחיל לשים לב לאחרים שזקוקים לעזרה?

 

משימה: בחרו שעה קבועה בכל יום שבה אתם בוחרים ביודעין “להוציא את הידיים מהכיסים” – לשים לב יותר לאנשים סביבכם שזקוקים לעזרה. למוחרת ספרו בכיתה מה עשיתם.

משה נוזף בבני השבטים גד וראובן שרוצים להישאר בעבר הירדן המזרחי כאשר העם נלחם כדי לכבוש את הארץ. הם מבינים שטעו ומתחייבים שיצטרפו לאחיהם ויתמכו בהם בלחימה:

 

וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ.

וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם

וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ.

במדבר לב, טז-יח

 

פירושי מילים

מִקְנֵנוּ – הצאן שלנו

חֻשִׁים – במהירות

מדברים על זה

  • מדוע ראוי שבני גד וראובן יצטרפו לשאר השבטים כאשר הם כובשים את נחלותיהם בארץ?
  • מי השתתף בכיבוש הנחלות של גד וראובן? כיצד עובדה זו תומכת בדרישת משה שבני גד וראובן יצטרפו לאחיהם?
  • מה היה קורה אילו כל שבט היה דואג רק לשטח שלו?
  • ספרו על מצב בחייכם שבו התגייסתם לעזור במשהו בכיתה או במשפחה אף על פי שהוא לא השפיע עליכם במישרין. כיצד ההתגייסות עצמה בכל זאת השפיעה עליכם?

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי:

מָשָׁל לִבְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בִּסְפִינָה,

נָטַל אֶחָד מֵהֶן מַקְדֵּחַ וְהִתְחִיל קוֹדֵחַ תַּחְתָּיו.

אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו: מָה אַתָּה יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה?

אָמַר לָהֶם: מָה אִכְפַּת לָכֶם, לֹא תַּחְתַּי אֲנִי קוֹדֵחַ?!

אָמְרוּ לוֹ: שֶׁהַמַּיִם עוֹלִים וּמְצִיפִים עָלֵינוּ אֶת הַסְּפִינָה.

מדרש ויקרא רבה, פרשה ד, סימן ו

מדברים על זה

  • מה הבעיה במעשיו של האיש?
  • מה הנמשל של המשל (כלומר מהו הרעיון שהמשל הוא רוצה ללמד)?
  • תנו דוגמה למעשה שמישהו עושה “רק במקום שלו” בכיתה אך למעשה הוא משפיע על כולם.
  • למה כדאי לכל אדם לדאוג שיהיה טוב גם לסובבים אותו?

 

משימה: כתבו משל אחר על מישהו שמזלזל בערבות ההדדית וכך פוגע גם בעצמו וגם באחרים.

כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה.

תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף לט, עמוד א

 

פירושי מילים

ערבים – אחראים

מדברים על זה

  • במה אמורה לדעתכם לבוא לידי ביטוי הערבות שהפתגם מדבר עליה?
  • מה הסיבה לדרישה מכל אחד ואחד להיות ערב לבני העם שלו?
  • האם אתם חשים ערבות או אחריות גדולה יותר כלפי אנשים מהעם שלכם או שאינכם מרגישים הבדל בינם ובין אנשים מעמים אחרים? הסבירו.
  • האם אתם מרגישים ערבות גדולה יותר ליהודים הגרים בארץ ופחות ליהודים הגרים בחו”ל? הסבירו מדוע.

מתגייסים להגן על המדינה

באוקטובר 2023 תקף ארגון הטרור חמאס את מדינת ישראל. יותר מ-300,000 אנשי מילואים התגייסו. ישראלים רבים שהיו באותם ימים בחו”ל (בחופשה או בטיול או ישראלים שגרים שם) חזרו לארץ כדי להצטרף להגנה על המדינה. קראו כתבה על כך.

מדברים על זה

  • מנו לפחות חמישה מקומות שישראלים חזרו מהם לארץ.
  • היה אפשר להניח שאנשים יעדיפו להתרחק מהמלחמה ומהסכנות שבה. מה בכל זאת הניע את החיילים לחזור לארץ ולהתגייס? ציינו שלוש סיבות לפחות של שלושה אנשים שהתראיינו לכתבה.
  • כיצד חזרתם של אנשי המילואים לארץ קשורה לסיפור המקראי על השבטים ראובן וגד?
  • כיצד חזרתם של אנשי המילואים לארץ קשורה לערך של ערבות הדדית?

לפניכם כרזה שבה יהודי ארצות הברית מקבלים את היהודים שבאו מרוסיה בתחילת המאה ה-20.

מדברים על זה

  • מה מביעים התנועות והפנים של האנשים בכל אחת מן הקבוצות – הוותיקים משמאל והחדשים מימין?
  • מה ההבדלים בין הבגדים והמראה של שתי הקבוצות, ועל מה זה מעיד?
  • מדוע חשוב למהגרים שאנשים מהעם שלהם שהיגרו לפניהם יתמכו בהם ויעזרו להם?
  • מדוע לדעתכם היה חשוב למהגרים הוותיקים של ארצות הברית, חלק מהם כבר בני דור שני ויותר, לסייע ליהודים שהגיעו לשם עכשיו?
  • המצב הזה קיים גם בישראל. תנו דוגמאות.

לצעוד בראש!

לפי הפסוקים, בסופו של דבר שבט ראובן ושבט גד סייעו בכיבוש הארץ עם כל השבטים ואף צעדו בראש הלוחמים.

אפשר להסביר שבכל תחום אפשר לצעוד בראש ולהוביל – בטכנולוגיה, במדע, בחקלאות, במחקר, בספורט, באומנות, באופנה ועוד.

בקשו שכל ילד יכתוב  על פתק: “הייתי רוצה להיות מוביל ופורץ דרך בתחום ה…”  (וכאן הוא יכתוב איזה תחום). ערבבו את הפתקים והקריאו אותם בזה אחר זה. הילדים ינסו לנחש מי כתב את הפתק.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.