אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת מסעי

מה בפרשה?

  • מסעות בני ישראל במדבר – רשימת המקומות שבני ישראל עברו בהם בדרכם ממצרים לארץ ישראל.
  • ציווי על כיבוש הארץ – אלוהים מצווה את בני ישראל לכבוש את ארץ כנען, לגרש את העמים היושבים בה ולהשמיד את העבודה הזרה בה.
  • גבולות הארץ – אלוהים מצווה את משה על קביעת גבולות ארץ כנען שבה יתנחלו בני ישראל.
  • תפקיד הנשיאים בנחלת הארץ – פירוט שמות הנשיאים לפי שבטיהם והוראה על תפקידם בחלוקת הארץ לנחלות.
  • ערי הלוויים – הכללים לקביעת מקום ערי הלוויים, גודלן ומספרן.
  • ערי מקלט ודין רוצח – רוצח במזיד דינו מוות בידי גואל הדם (גואל דם במקרא הוא קרוב משפחה של ההרוג). רוצח בשגגה בורח אל אחת מערי המקלט שבני ישראל מצווים להקים, שם יהיה מוגן מגואל הדם עד מות הכוהן הגדול, ורק אז יחזור לאחוזתו.
  • עדכון דין ירושת הבנות – ראשי משפחת גלעד משבט המנשה טוענים לפני משה שאם יתחתנו בנות צלפחד עם גברים משבט אחר, תיגרע נחלתן מהשבט משום שהן נחשבות יורשות. משה קובע שבנות היורשות נחלה, עליהן להתחתן עם בן שבטן כדי לשמור על הנחלה ברשות השבט.

בפרשה משה מסכם את כל המסע של בני ישראל מיציאת מצרים ועד לפני הכניסה לארץ ישראל. הינה כמה מהמקומות:

 

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם […].

וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם. […]

וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת. […]

וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּמִדְבַּר אֵתָם וַיַּחֲנוּ בְּמָרָה.

וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם.

וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף. […]

וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת.

וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי.

וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה.

במדבר לג, א-טז

מדברים על זה

  • בכמה מהמקומות שעברו בהם בני ישראל כגון מרה, ים סוף, מדבר סין, מדבר סיני וקברות התאווה, הם התלוננו לפני אלוהים או הביעו אי-אמון בו. איזה מסר משה מעביר לבני ישראל כאשר הוא בכל זאת מזכיר גם את המקומות האלה?
  • למה לדעתכם קריעת ים סוף ומעמד הר סיני אינם מוזכרים, אבל מוזכר שלא היה לעם מים לשתות?
  • היה אפשר לוותר על פירוט כל המקומות ולהזכיר רק את נקודת ההתחלה והסיום. מדוע היה חשוב לציין את כולם? אילו מסרים על המסע מובעים בכך?
  • נאמר שמשה כתב את כל תחנות המסע. חשבו על טיול שהייתם בו עם המשפחה. האם מישהו מבני המשפחה הפיק יומן מסע (למשל באמצעות צילום סרטונים, כתיבת פוסטים, הפקת אלבום עם סיכום חווייתי או העלאת תמונות ברשתות חברתיות)? לפי דעתכם כיצד סיכום כזה משפיע על החוויה של הטיול? כיצד הוא משפיע על זיכרון הטיול?
  • לבוגרים: חשבו על מסע סמלי – לא מסע גשמי אלא מסע כלשהו שעברתם בחייכם (שינוי בחיים או תהליך חשוב שעברתם). באיזו מידה חשובה ההתמקדות בשלבי המסע ולא רק בנקודת ההתחלה והסוף? הסבירו.

צידה לדרך

מילים: לאה נאור

לחן: נורית הירש

 

אִם אַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ
הָעוֹלָה אֶל הֶהָרִים,
הִזָּהֵר שֶׁלֹא תִּקַּח
אִתְּךָ דְּבָרִים מְיֻתָּרִים.

 

קַח חֲלוֹם
לֹא כָּבֵד מִדַּי,
וְשִׂמְחָה
לֹא גְּדוֹלָה מִדַּי,
וְגַם שִׁיר
לֹא אָרֹךְ מִדַּי.
זֶה דַּי.

 

יֵֹש נוֹפִים יָפִים בַּדֶּרֶךְ
הָעוֹלָה אֶל הֶהָרִים,
הַתַּרְמִיל מוֹשֵׁךְ לְמַטָּה,
פֹּה עוֹזְרִים רַק הַשִּׁירִים.

 

קַח חֲלוֹם…

 

שֵׁב לָנוּחַ, זְרֹק לָרוּחַ
אֶת כָּל מַה שֶּׁמְיֻתָּר,
וְעַכְשָׁו, בְּלֵב בָּטוּחַ,
קַח אִתְּךָ מַה שֶּׁנִּשְׁאַר:

 

קַח חֲלוֹם…

 

לֹא אִכְפַּת לִי מַה לָּקַחְתָּ
וְאֶת מָה אַתָּה אוֹהֵב,
מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת חָשׁוּב
זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ בַּלֵב:

 

רַק חֲלוֹם
לֹא כָּבֵד מִדַּי,
וְשִׂמְחָה
לֹא גְּדוֹלָה מִדַּי,
וְגַם שִׁיר
לֹא אָרֹךְ מִדַּי.
זֶה דַּי.

 

להאזנה

מדברים על זה

  • לפני ההאזנה לשיר שוחחו: אילו דברים חשוב לקחת כשיוצאים למסע?
  • האזינו לשיר – האם הדברים שהזכרתם מופיעים בשיר? מה הצורך בדברים שאתם הצעתם, ומה הצורך בדברים המוצעים בשיר?
  • בשיר מוצע לזרוק את כל מה שמיותר. אילו דברים אנשים נוטים לקחת למסע אבל הם דברים מיותרים?
  • האם אתם מסכימים שבמסע מה שבאמת חשוב הוא מה שיש לך בלב? נמקו.

לבוגרים

 

עם קומץ שמיים ביד

אברהם חלפי

 

עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

הָיִיתִי עוֹבֵר אֶת חַיַּי.

הָיִיתִי חוֹצֶה אֶת הַיָּם

בְּרַגְלַי

עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד.

מדברים על זה

  • על איזה מסע או אילו מסעות השיר מדבר?
  • מה מסמל “קומץ שמיים ביד”? כיצד הקומץ הזה מסייע במסעות מהסוג המתואר?
  • מה מאפיין פריט שדי רק בו כדי לעבור מסעות חשובים כל כך כמו החיים או חציית הים?
  • המילים “חוצה את הים/ ברגליי” הן כנראה משל. מהו הנמשל?

משימה: החליפו את המילים “קומץ שמיים ביד” במונח אחר שמתאר משהו שיעזור לכם לעבור מסעות בחיים.

כתבו בשיר אילו מסעות הדבר הזה יסייע לכם לעבור, לאחר המילים: “הייתי עובר את…” ו”הייתי חוצה את…”.

האוצר תחת הגשר/ סיפור חסידי

כמה פעמים חלם רבי אייזיק כי עליו לנסוע לעיר פּרַאג, ושם ליד חצר המלך מתחת לגשר עליו לחפור באדמה – אם יעשה כן, ימצא אוצר גדול ויתעשר.

נסע רבי אייזיק לפראג והלך אל הגשר הסמוך לחצר המלך. אבל חיילים עמדו שם על משמרתם יומם ולילה, ורבי אייזיק פחד לחפור באדמה ולחפש את המטמון. מרוב צערו על הדרך הארוכה שעשה לשווא ועל שישוב לביתו בחוסר כול, החל רבי אייזיק לצעוד ליד אותו הגשר לכאן ולכאן, והוא שקוע במחשבותיו. כך עשה כל אותו היום, ורק כשירדה החשכה, הלך לישון באכסניה. כך עשה גם ביום השני וביום השלישי. בשעת בוקר מוקדמת היה הולך אל המקום, מטייל ומשוטט בו, עסוק במחשבות קודרות, ורק לעת ערב היה עוזב את המקום.

הקצין הממונה על חיל המשמר שבמקום הבחין ביהודי העני ההולך וסובב את הגשר יום-יום, והוא כולו כפוף ונתון בצער גדול. קרא לו הקצין שיבוא אליו ושאל אותו במילים רכות: “מה אתה מחפש? ולמי אתה מחכה במקום זה כבר כמה ימים?”

סיפר לו רבי אייזיק את כל העניין, כיצד חלם כמה לילות ברציפות כי כאן טמון אוצר גדול, וכי למטרה זו טרח ובא עד פראג.

אז צחק הקצין ואמר לו: “האם היה כדאי שתיסע דרך ארוכה כל כך רק בגלל חלום? מי מאמין בכלל לחלומות? הינה גם אני חלמתי שעליי לנסוע לקרקוב וכי שם ישנו אדם ששמו אַייזיק-רֶבּ-יוֹקְל’ס, ואם אחפור בביתו של יהודי זה תחת התנור והכיריים, אמצא אוצר גדול. האם אפשר להאמין לחלומות? הלוא אין בהם ממש! ולחשוב כי לשם כך אסע עד קרקוב! ואתה – שטות גדולה עשית שבאת לכאן.”

כששמע רבי אייזיק את דברי הקצין, הבין כי כל נסיעתו אל המקום לא הייתה אלא כדי שישמע דברים אלו וידע כי האוצר אינו נמצא שם אלא בביתו. כעת עליו לחפור בביתו ולחפש את האוצר.

חזר רבי אייזיק לביתו וחיפש תחת התנור והכיריים, ואכן מצא את האוצר והתעשר.

על פי ישראל ברגר, שמחת ישראל, פיוטרקוב, דפוס ח”ה פאלמאן, תר”ע, עמ’ 49, זושא

מדברים על זה

  • מה הייתה הסיבה שיצא רבי אייזיק למסע, ומדוע בסוף חזר על עקבותיו?
  • האם המסע היה מיותר? הסבירו.
  • מה מוסר ההשכל של הסיפור על מסעות לדעתכם?
  • רבי אייזיק והקצין שניהם חלמו חלומות, אך רק רבי אייזיק זכה באוצר. מדוע? מה אפשר ללמוד מכך?
  • חשבו על אוצר שנמצא קרוב מאוד אליכם אלא שאינכם תמיד שמים לב אליו או שאינכם מעריכים אותו דיו. כיצד התרחקות ממנו עשויה להגביר את תשומת הלב אליו?

צפו בסרטון המבוסס על הספר “אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים” של ד”ר סוס שתרגמה לאה נאור.

מדברים על זה

  • הסיפור מתחיל במשפט “אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים”. מהי האמירה במשפט פתיחה זה?
  • אילו סכנות אורבות לדמות במסעה? ממה צריך להיזהר כשיוצאים למסע? מה מרוויחים מיציאה למסע?
  • הספר נחתם במשפט “ההר מחכה! אז… צא לדרכך!” איזה הר מחכה לכם? היכן הייתם רוצים לטייל?
  • אפשר לראות בסיפור משל ליציאה מאזור הנוחות שלנו ומהמוכר שלנו. אם קוראים אותו כך, מה אפשר ללמוד ממנו?
  • בסיפור נאמר שבמסע יהיו גם כישלונות. האם חשוב לדעת זאת כאשר יוצאים למסע כלשהו? כיצד לדעתכם הידיעה שייתכן כישלון עשויה להשפיע על אדם שיוצא למסע? (חשבו על השפעה חיובית ושלילית.)

 

משימה: התלמידים יספרו על מסע שחוו. הצעירים יתמקדו במסע גופני, ולתלמידים בוגרים יותר כדאי להציע לספר על מסע מסוג שונה, למשל אתגר כלשהו או תהליך שעברו. תוכלו להיעזר בדף פעילות.

לפני יציאה לדרך בין-עירונית נהוג במסורת היהודית לברך את תפילת הדרך.

זו התפילה:

 

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם,
וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם (וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם).
וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ,
וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,
וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ.
וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ,
וְתִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ,
כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

להאזנה

מדברים על זה

  • מדוע לדעתכם נכתבה תפילה מיוחדת כדי שתיאמר לפני היציאה לדרך? מה אפשר ללמוד מעצם חיבורה של תפילת הדרך?
  • האם יש בתפילה משפט שאתם מזדהים איתו במיוחד?
  • האם הייתם מוסיפים משהו לתפילה? (יש המוסיפים למשל “הצילנו מתאונות דרכים”.)
  • מה אתם מרגישים כאשר אתם או מישהו יקר לליבכם יוצאים לדרך ארוכה?
  • התפילה מונה סכנות העלולות לארוב לנו בדרך. הסכנות המצוינות בה היו קיימות בתקופה שבה חוברה התפילה. אילו סכנות הייתם מציינים בתפילת הדרך בימינו? (חשבו על סוגים שונים של סכנות.)

הפרשה מציירת את הגבולות של ארץ כנען שבני ישראל עומדים להיכנס אליה, היא הארץ שנקראה אחר כך ארץ ישראל.

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן

זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ.

וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם

וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה. […]

וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם.

וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר.

מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת […]

וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה.

וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח

זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ סָבִיב.

במדבר לד, א-יב

 

פירושי מילים

פְּאַת נֶגֶב, גְּבוּל נֶגֶב – הגבולות הדרומיים

גְּבוּל יָם – הגבול המערבי

תְּתָאוּ – תתוו, תסמנו את הגבול

וּמָחָה עַל כֶּתֶף – הגבול ישפשף את ים כנרת וייגע בו

קֵדְמָה – לכיוון מזרח (קֶדֶם הוא מזרח)

תּוֹצְאֹתָיו – קצה הגבול, המקום שעד אליו הוא מגיע

 

מפת הגבולות בפרשת מסעי

מדברים על זה

  • למעט צפון, לכיוונים של ארץ ישראל יש בתורה שמות אחרים מהשמות שאנחנו משתמשים בהם. איך נקראים המערב, המזרח והדרום? מה הקשר בין שמות הכיוונים לגאוגרפיה של הארץ? (היעזרו במפה.)
  • התורה מציירת את הגבול של ישראל במילים. איזו חלופה לציור גבולות יש בתקופתנו? למה התורה לא השתמשה בשיטה שלנו?
  • מדוע חשוב לסמן גבולות של ארץ או מדינה?

לבוגרים

 

דמיין

מילים ולחן: ג’ון לנון

תרגום: דן אלמגור

דמיין שאין גן עדן
וגם לא גיהנום
שרק שמיים תכלת
פרושים שם במרום
דמיין עולם של שקט
אין זה כבר חלום
דמיין אדם בלי פחד
חופשי מדאגות
ואנשים ביחד
זורמים ללא גבולות
פשוט חיים בנחת
עם אותן המשאלות.

אולי תגיד שרק חלמתי
אך זה כוחו של החלום
אם נדמיין אותו ביחד
נגשים אותו עכשיו היום.

דמיין עכשיו את שנינו
באהבה טובה
האופק לפנינו
מקרין חום ושלווה
תנשום את מה שבינינו
נכון שיש תקווה

אולי תגיד שרק חלמתי…

 

להאזנה

אפשר להשמיע את השיר באנגלית ולהוסיף כתוביות באנגלית או בעברית.

מדברים על זה

  • אילו דברים השיר מציע לדמיין? מה משותף להם?
  • כיצד עולם ללא גבולות מתקשר לשאר הדברים בשיר? (בשיר המקורי באנגלית נאמר: “דמיין שאין מדינות”.)
  • האם אתם חושבים שעולם ללא גבולות עדיף מעולם עם גבולות או שעולם עם גבולות עדיף? הסבירו.
  • יש אנשים שמכריזים על עצמם שהם אינם רוצים להשתייך למדינה מסוימת מפני שהם מרגישים “אזרחי העולם”. מה הרציונל של הכרזה כזו? האם גם אתם הייתם רוצים בזאת? נמקו.
  • אפשר לצפות בהרצאת TED המסבירה מהי אזרחות עולמית. מדוע אנשים רואים ערך בהסרת גבולות ובאיחוד כל בני האדם לקבוצה אחת גלובלית?

במקומות שונים בעולם חומות גבול מתמלאות בציורי גרפיטי וביצירות אומנות מגוונות.

הקרינו מצגת של דוגמאות מכמה חומות בישראל ובעולם.

ציור קיר על חומת הגבול במושב שתולה

ישראל זלר  Zeller Zalmanson Pikiwiki Israel (CC BY 2.5)

מדברים על זה

  • למה נבנות חומות באזורי לחימה או בין מדינות אויבות? על אילו צרכים הן עונות?
  • אילו מסרים וסמלים אתם מזהים בתמונות? מה המשמעות שלהם בעיני היוצרים?
  • מה הסיבה לבחירה לצייר על חומת גבול? מה מטרות הציורים? מה לדעתכם ההשפעה של ציורים אלו על האנשים החיים ליד החומה?
  • האם הציורים על החומות מחזקים או מטשטשים את ההפרדה לדעתכם? הסבירו.
  • בעמוד 3 במצגת מופיע תצלום של חומת שתולה בצפון הארץ. הציור מבוסס על נבואת ישעיהו בפרק י”א, פסוק ו’. מה מביעה הבחירה לצייר על פי הנבואה?
  • לבוגרים: רוב האומנים שמציירים על חומה מתנגדים לקיומה ובאופן פרדוקסלי מעדיפים שהחומה תיהרס ואיתה ייהרס הציור שציירו. כיצד אפשר להסביר את הפרדוקס הזה?

 

משימה: הציעו נושא לציור לחומת גבול בין ישראל לשכנותיה.

כשהגיעו בני ישראל לארץ כנען (היא ארץ ישראל) בתום הנדודים במדבר, התחלקה הארץ ביניהם לפי שבטים. שבט לוי לא קיבל נחלה בארץ, אולם כל השבטים הצטוו להפריש שטחים מנחלתם שישמשו את הלוויים למגורים ולרכוש.

 

כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר אֶתְהֶן וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן.

וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ מֵאֲחֻזַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ וּמֵאֵת הַמְעַט תַּמְעִיטוּ

אִישׁ כְּפִי נַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר יִנְחָלוּ יִתֵּן מֵעָרָיו לַלְוִיִּם.

במדבר לה, ז-ח

 

פירוש מילים

מֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ וּמֵאֵת הַמְעַט תַּמְעִיטוּ – שבט שיש לו נחלה גדולה יפריש ללוויים הרבה ערים, ושבט שיש לו נחלה קטנה ייתן להם מעט ערים.

מדברים על זה

  • מה ההיגיון בהפרשה ללוויים מספר ערים לפי גודל הנחלה שהשבט מקבל?
  • האם ההיגיון הזה תמיד הוגן? חשבו על מקרה שבו שבט שנחלתו גדולה יתקשה להפריש הרבה ערים.

יחס ויחסיות

יחס הוא הקשר המידתי בין שני דברים: כמויות, משקלים ושטחים, וגם אירועים, מעשים ועוד.

כדאי לזכור כי כאשר מודדים יחס בין חומרים שונים, אירועים שונים, מטרות שונות וכדומה, היחס גם הוא משתנה. למשל כדי להכין ג’לי, היחס הנדרש בין המים לאבקת הג’לי יהיה שונה מהיחס הנדרש בין המים לקמח כדי להכין בצק.

בפרשה שלנו מדובר על חלוקת ערי הלוויים באופן יחסי לשטח של כל שבט: ככל שהשטח של השבט גדול יותר, כך יוקצו בו יותר ערים ללוויים.

הביטויים הכול יחסי או באופן יחסי מתארים מדידה של דבר מסוים לא בפני עצמו אלא בהשוואה וביחס לדבר אחר, למשל: דורון מצייר יפה מאוד באופן יחסי לגילו.

פרופורצייה היא מילה לועזית נרדפת למילה יחס בהקשר של קשר מידתי בין שני דברים. למשל כשמישהו מצייר כלב גדול שראשו קטן, יגידו לו שהיחס בין הגוף לראש אינו נכון או שהראש אינו פרופורציונלי לגוף.

אם יראו לכם ציור שבו יש עכבר גדול ולידו אריה קטן, בוודאי תגידו שהדמויות אינן פרופורציונליות, שכן האריה אמור להיות הרבה יותר גדול מהעכבר.

אולי שמעתם את הביטוי עונש לא פרופורציונלי – הכוונה היא שהיחס בין העונש למעשה שנעשה אינו צודק, לכאן או לכאן: או שהעונש חמור מדי לעומת המעשה, או שהעונש קל מדי לעומת המעשה.

הביטוי קח הכול בפרופורצייה נאמר על מקרים של תקלה או קושי ומציע לנו לבחון אותו מרחוק, ביחס לחיים ולקשיים אחרים, ולשאול את עצמנו אם מה שבעינינו הוא אסון נורא ואיום הוא אכן כזה ואם התגובה שלנו פרופורציונלית.

אז קחו הכול בפרופורצייה!

מדברים על זה

  • האם קרה לכם שמשהו שעשיתם נחשב בסביבה אחת הצלחה (או להפך – כישלון) אך בסביבה אחרת הוא נחשב כישלון (או להפך – הצלחה)?
  • האם אתם מאמינים שהכול יחסי תמיד, או לפעמים כך ולפעמים אחרת? הציגו טיעון או דוגמה לחיזוק.
  • האם נתקלתם (בחיים או בסרט) בתגובה לא פרופורציונלית? ספרו על כך.
  • על האמירה “קחו הכול בפרופורצייה” – יש שיגידו: “נכון, האסון שלי קטן ביחס לאסונות גדולים, אבל בשבילי כרגע הוא אסון גדול!” האם אתם מסכימים עם גישה זו?
  • שאלו את עצמכם וענו לעצמכם (בלב): האם לדעתכם אתם לוקחים דברים בפרופורצייה? האם אתם מרוצים מכך? האם תרצו לשנות זאת, ואם כן, איך?

טבעי לחשוב שיש להרבות במתן צדקה.

אולם להפתעתנו לא כך חשבו חז”ל. לפי התלמוד, אפילו בצדקה אסור להגזים.

 

חכמים תיקנו תקנה ואמרו:

המבזבז כסף לצדקה יותר מהנדרש, אל יבזבז יותר מחמישית.

מעשה באדם אחד שרצה לבזבז מכספו יותר מחמישית לצדקה, ולא נתן לו חברו.

 על פי תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ, עמוד א

מדברים על זה

  • לפי המדרש, מה הגבול בנתינת צדקה?
  • האם לדעתכם טוב שיש מידה מְרבית בנתינת צדקה? האם טוב שההגבלה נמדדת באופן יחסי או שעדיף לנקוב בסכום?
  • לדעתכם כמה ראוי שייתן אדם מכספו לצדקה?

חידון: מסעות בני ישראל – מפה דיגיטלית

לפניכם חידון המסכם מאורעות שנזכרו בפרשות השבוע במהלך השנה. יוצא דופן הוא הר נבו שמוזכר רק בספר דברים.

הפרשה מונה את המקומות שעברו בהם בני ישראל במסעם במדבר ממצרים לארץ ישראל. הציגו לתלמידים מפה דיגיטלית של מסעות בני ישראל. מקומות שקרו בהם אירועים מרכזיים מסומנים במפה בשמם ומתחתיהם הסבר מה קרה בהם. עברו על המקומות לפי הסדר, ושאלו את התלמידים מה קרה בכל מקום; הם יוסיפו פרטים שהם זוכרים ממה שלמדו וירחיבו את התיאור. שוחחו עם התלמידים, והזכירו להם את המאורעות. תוכלו לדלג על מאורעות שלא נלמדו. לאחר מכן עברו למפה הדיגיטלית שאין בה ההסברים. שאלו שוב את התלמידים מה קרה בכל אחד מהמקומות. הקשה על שם המקום תגלה את התשובה. תוכלו לקיים את החידון בתחרות בין קבוצות או בין מתחרים עם זמזמים (אפשר להשתמש בפעמון, צליל בפלאפון, מחיאות כפיים וכדומה) או שתלמידים יכתבו את התשובות לעצמם ולאחר מכן יבדקו את עצמם במעבר על המפה במליאה.

גבולות הארץ – “ים-יבשה”

בפרשה מצוינים גבולות ארץ ישראל. ערכו משחק בסגנון “ים-יבשה” להכרת המדינות השכנות שלנו שיש לנו גבול איתן. סרטטו בטוש מחיק מפה גדולה של ארץ ישראל על הרצפה, סמנו בה את ירושלים, חיפה תל אביב ואילת, וכן את היישוב שבו נמצא בית הספר. הכניסו למפה חמישה תלמידים בכל פעם, ואמרו את שם אחת מארבע המדינות השכנות (סוריה, לבנון, ירדן ומצרים) או הים התיכון. התלמידים יצטרכו לקפוץ לצד הנכון. ברגע שאחד התלמידים בקבוצה ייפסל, בחרו קבוצה חדשה, עד שאחת הקבוצות תצליח לקפוץ כולה לצד הנכון יותר מחמש פעמים. במקום לצייר מפה, אפשר שכל תלמיד יעמוד בתוך מרצפת בכיתה, וכל צד במשבצת ייצג אחד מהגבולות.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.