אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת מקץ

מה בפרשה?

  • חלומות פרעה – פרעה חולם שני חלומות. בראשון שבע פרות רזות אוכלות שבע פרות שמנות. בשני שבע שיבולים דקות בולעות שבע שיבולים מלאות.
  • יוסף פותר את חלומות פרעה – פרעה מוציא את יוסף מבית האסורים כדי שיפתור את חלומותיו. יוסף מסביר לפרעה שלשני החלומות מסר אחד: מצרים עתידה לחוות שבע שנות שובע ולאחריהן שבע שנות רעב. הוא מייעץ לפרעה להתכונן לשנות הרעב ולאגור תבואה בעוד מועד.
  • מינוי יוסף לשליט – פרעה מתרשם מחוכמתו של יוסף וממנה אותו לשליט מצרים. יוסף מופקד על מימוש עצתו ואוגר תבואה רבה.
  • בני יעקב מגיעים למצרים – שנות הרעב מתחילות, ומכל רחבי הארץ מגיעים למצרים לבקש תבואה מיוסף. גם יעקב שולח את בניו למצרים לבקש תבואה משליט מצרים. בנימין נותר עם יעקב בכנען, מחשש שיקרה לו אסון.
  • פגישת יוסף ואחיו – בני יעקב מגיעים ליוסף ואינם מזהים אותו, אבל יוסף מזהה את אחיו. הוא מתנכר אליהם ומאשים אותם בריגול. הוא דורש מהם להביא את בנימין כדי להוכיח את חפותם ובינתיים כולא את שמעון במצרים עד שובם.
  • החזרה לכנען – האחים חוזרים לכנען. בדרכם הם פורקים את צידתם ומגלים כי הכסף שנתנו ליוסף הושב אליהם ונבהלים. כשהם מגיעים לביתם, הם מספרים ליעקב על דרישת השליט להביא את בנימין אליו. יעקב מסרב להיענות לדרישתו משום דאגתו לבנימין.
  • בנימין חוזר עם אחיו למצרים – כשהמזון שהביאו עימם האחים נגמר, יהודה משכנע את יעקב להניח לבנימין לרדת איתם למצרים ומקבל עליו את האחריות לגורלו. האחים שבים ליוסף עם בנימין, עם הכסף שמצאו בצידתם ועם מנחות.
  • פגישת יוסף ובנימין – יוסף מכבד את האחים בחזרתם בסעודה חגיגית ואומר להם שהכסף שמצאו בצידתם ניתן להם מאלוהיהם. הוא משחרר את שמעון ומתרגש מאוד מפגישתו עם בנימין, עד כדי בכי.
  • בנימין מואשם בגניבה – יוסף מטמין בתיקו של בנימין את גביע הכסף שלו ושולח את האחים לשוב ליעקב. כאשר הם יוצאים לדרך, הוא שולח את עבדו לרדוף אחריהם באשמת גנבה. הגביע נמצא בתיקו של בנימין, ויוסף דורש לכלוא את בנימין ולשלח את האחים, אך הם מסרבים ומבקשים שיכלא את כולם.

.

אומנות בפרשה

אפשר להרחיב על הפרשה באופן ויזואלי באמצעות יצירות מאתר מדרש אומנות מבית קרן תל”י:

שבע הפרות הרזות, תנ”ך הדוכס מאלבה

יוסף אוסף יבול, האחים לפני יוסף, הגדת סרייבו

יוסף מצווה על כליאת שמעון, ויליאם בלייק

בעקבות חלומות פרעה יוסף מכין את מצרים לשנות הרעב. הוא אוסף תבואה במשך שבע שנים, ובבוא הרעב מחלק את המזון לכל יושבי הארץ.

וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם. וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ.

וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ.

בראשית מא, נד-נז

 

פירושי מילים

וַתְּחִלֶּינָה – התחילו

וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם – פתח את מחסני המזון שנאסף

וַיִּשְׁבֹּר – וימכור

וְכָל הָאָרֶץ – כל הארצות מסביב

מדברים על זה

  • למה במצרים היה לחם ואילו בכל הארצות האחרות היה רעב?
  • העם צועק אל פרעה ללחם. כיצד לדעתכם הרגישו המצרים בימי המשבר? תארו את תחושותיהן של שלוש דמויות דמיוניות במצרים. (אפשר להדגיש כי בתקופות משבר ומחסור, נוסף על הרעב, האנשים חשים חוסר אונים, עצב, חרדה וכדומה.)
  • אילו סיבות יכולות לגרום לכך שבאזור מסוים או במדינה מסוימת יהיה רעב?
  • אילו מדינות מתמודדות היום עם רעב? האם לדעתכם סכנת הרעב אינה מאיימת עוד על מדינות מפותחות? למה?
  • יוסף מוכר מזון לא רק לתושבי מצרים, אלא גם לאנשים המגיעים מכל הארצות השכנות. האם יש לנו אחריות למדינות אחרות הסובלות מרעב? אם כן, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור להן?

“ביטחון תזונתי” הוא מונח המודד את מידת הנגישות של אדם, משק בית או קבוצה למזון מזין ובריא, בכמות ובאיכות הדרושות לספק את צורכיהם הבסיסיים.

לפניכם סרטון קצר המסביר מהו חוסר ביטחון תזונתי ומלמד על היקף הבעיה במדינת ישראל.

מדברים על זה

  • הסבירו במילים שלכם מהו אי-ביטחון תזונתי. הביאו שתי דוגמאות לאי-ביטחון תזונתי בעקבות הצפייה בסרטון.
  • הסבירו מדוע אדם שאוכל מזון לא בריא אבל אינו רעב סובל מחוסר ביטחון תזונתי. כיצד התזונה שלו משפיעה על בריאותו?
  • מהם הגורמים למצב שבו אנשים אינם יכולים להשיג מזון בריא?
  • הסרטון על מצילות המזון מספר על הנשים המפעילות את המיזם ואוספות מזון לפני שייזרק. כיצד המיזם עוזר לאנשים שמתמודדים עם אי-ביטחון תזונתי?
  • המזון שמצילות המזון מצילות היה אמור להיזרק, כמו כ-35% מכלל המזון בישראל. באילו נסיבות מזון ראוי למאכל נזרק ביום-יום?
  • מה לדעתכם הקשר בין בזבוז מזון לאי-ביטחון תזונתי? כיצד אתם יכולים לפעול בשני התחומים?
  • התבוננו בתמונות שצילם פיטר מנזל ושמציגות את המזון שצורכות משפחות מרחבי העולם. מה ניתן ללמוד מהתמונות על מצב הביטחון התזונתי של המשפחות? האם מי שיש לו יותר מזון בהכרח נהנה מיותר ביטחון תזונתי? האם מרעב או מחוסר ביטחון תזונתי סובלים רק אנשים ממקומות מסוימים בעולם? מה הקשר בין אי-צדק חברתי וכלכלי למצב התזונה של משפחה כלשהי?

לבוגרים

  • קראו את דבריה של חיותה דויטש: “חרדת הרעב היא נוראה, לא רק בגלל הצורך באנרגיה כדי לקיים את הגוף. מקומו של המזון בפסיכולוגיה ובתרבות האנושית גדול מסך חלקיו הקלוריים. המזון מנחם ומרגיע, מקנה תחושת ביתיות וחום” (“עדיף למות שָׂבֵע”, מהאתר “929”).
    לפי דברי דויטש, המזון מעניק לנו יותר מאשר רק קלוריות. מה עוד מעניק המזון? כיצד המילה “ביטחון” מהמושג “ביטחון תזונתי” קשורה לכך?
  • פתחו את שעון המזון העולמי לחמש דקות או בזמן שאתם עובדים בכיתה. בדקו כמה מזון נזרק בפרק הזמן הזה.

לבוגרים

באגדה מתוארת מציאות של פערים בחלוקת מזון על פי רמת ההשכלה. בחברות מסוימות, גם היום, ניתן לראות דאגה סלקטיבית לחלק מהאוכלוסייה ולא לכולה. אי-השוויון יכול להתבסס על סיבות שונות, כגון שייכות לקבוצות של בעלי הכוח בחברה.

 

רַבִּי פָּתַח אוֹצְרוֹת [מַאַגְרֵי] מָזוֹן בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת.

אָמַר: יִכָּנְסוּ ויִקְּחוּ מָזוֹן

בַּעֲלֵי מִקְרָא [אנשים שלמדו תורה],

בַּעֲלֵי מִשְׁנָה [אנשים שלמדו משנה],

בַּעֲלֵי תַּלְמוּד [אנשים שלמדו תלמוד],

בַּעֲלֵי הֲלָכָה [אנשים שלמדו הלכה],

בַּעֲלֵי הַגָּדָה [אנשים שלמדו אגדה],

אֲבָל עַמֵּי הָאָרֶץ [שלא למדו דבר] אַל יִכָּנְסוּ.

נִדְחַק רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם וְנִכְנַס אַף הוּא [ולא גילה שהוא תלמיד חכם].

אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי [תן לי מזון].

אָמַר לוֹ רַבִּי: בְּנִי, קָרִיתָ בַּמִּקְרָא? אָמַר לוֹ: לָאו.

שָׁאַל רַבִּי: שָׁנִיתָ בַּמִּשְׁנָה? אָמַר לוֹ: לָאו.

אָמַר לוֹ רַבִּי: אִם כֵּן בִּזְכוּת מָה אֲפַרְנֶסְךָ?

אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אֶת כָּל בְּרִיּוֹתָיו בְּחֶמְלָה וְאֵינוֹ מַבְחִין בֵּין בְּרִיָּה נְחוּתָה לִגְבוֹהָה לְצָרְכֵי מְזוֹנָהּ, כָּךְ גַּם אַתָּה – פַּרְנְסֵנִי כְּכֶלֶב וּכְעוֹרֵב.

פִּרְנְסוֹ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא יָשַׁב רַבִּי וְנִצְטַעֵר.

אָמַר: אוֹי לִי שֶׁנָּתַתִּי פַּת לְעַם הָאָרֶץ שֶׁאֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם וְאֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ!

אָמַר לְפָנָיו רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי: שֶׁמָּא יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם תַּלְמִידְךָ הוּא, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵהָנוֹת מִכְּבוֹד תּוֹרָה וּמִזְּכוּיוֹת יֶתֶר כְּתַלְמִיד חָכָם, וְלָכֵן הִסְתִּיר בְּפָנֶיךָ שֶׁהִנּוֹ תַּלְמִיד חָכָם?

בָּדְקוּ וּמָצְאוּ שֶׁאָכֵן כָּךְ הוּא.

אָמַר רַבִּי: יִכָּנְסוּ הַכֹּל.

תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ח, עמוד א

 

רבי עובר באגדה תהליך: בתחילה הוא דוגל בחלוקת מזון רק למי שלמד תורה, לאחר מכן הוא מסכים לתת לרבי יונתן מזון רק מתוך רחמים ולא משום שהוא חושב שהוא ראוי לכך.

אולם כאשר הוא מבין שרבי יונתן למד גם למד תורה, הוא מבין שהוא עצמו טעה כאשר העניק לעצמו זכויות יתר בשל למדנותו. הוא מבין את המסר שרבי יונתן העביר לו – יש ללמוד מהאל ולרחם על כולם במידה שווה, בלי קשר ללימוד התורה שלהם.

מדברים על זה

  • על פי איזה קריטריון קבע רבי למי יחלק מזון ממחסני המזון שפתח? מי לא היה זכאי למזון על פי הקריטריון שלו?
  • למה לדעתכם קבע רבי מלכתחילה קריטריון בחלוקת המזון? מה דעתכם על מעשיו של רבי? האם נכון להגביל חלוקת מזון בימי רעב או בכל זמן אחר על פי קריטריון כלשהו? הסבירו.
  • איך רבי יונתן בן עמרם משכנע את רבי לתת לו מזון? למה לדעתכם הוא מסתיר מרבי את היותו תלמיד חכם? מה הוא מלמד את רבי במעשהו זה?
  • אומנם איננו מחזיקים במפתחות לאוצרות מזון, אבל לכל אחד ואחד מאיתנו יש גישה למשאב כלשהו שבעיני אדם אחר שאינו יכול ליהנות ממנו הוא אוצר. למשל יש מי שיש לו גישה לידע יותר מאחרים, יכולות חברתיות חזקות, ביטחון עצמי, רגישות וכדומה. מהו האוצר שלכם? מה אתם עושים באוצר שלכם לנוכח אנשים שאין להם גישה אליו? נסו לחשוב על דוגמה וספרו עליה.

יוסף מייעץ לפרעה להתכונן לשנות הרעב העתידות לפקוד את מצרים על ידי איסוף ושמירה של מזון בעוד מועד.

וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע.

וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.

וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב.

בראשית מא, לג-לו

 

פירושי מילים

וִישִׁיתֵהוּ – מינה אותו

וְיַפְקֵד פְּקִדִים – שם פקידים

תִכָּרֵת – תמות, תושמד

מדברים על זה

  • מהי עצתו של יוסף? כיצד היא פותרת את בעיית הרעב העתידה לבוא?
  • פרעה ממנה את יוסף לבצע את תוכניתו בעצמו. למה לדעתכם פרעה בוחר ביוסף? מה עצתו של יוסף מלמדת על יכולותיו להיות שליט?
  • באילו תחומים יכולים וצריכים לדעתכם מנהיגים וממשלות כיום להתכונן לבאות?

הִקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּה.

על פי תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף יג, עמוד ב

 

משמעות הפתגם היא: התכונן מראש ונקט אמצעים להתמודדות עם בעיה שעתידה לבוא.

מדברים על זה

  • הפתגם משתמש במושגים מתחום הרפואה ומציע להכין מראש תרופה למכה – פציעה או מחלה שהן מטפורה (דימוי) לכל סוג של אסון, ולא רק בתחום הרפואה. הציעו רעיונות ל”מכות” ול”תרופות” בתחומים אחרים.
  • למה כדאי להתכונן מראש לבעיה עתידית?
  • איזה חיסרון יכול להיות למודעות מוגברת לסכנות ולבעיות שיכולות להתעורר בעתיד? כיצד ניתן ליישב זאת עם החשיבות של התכוננות מראש?
  • ספרו על מקרה אחד שבו הקדמתם רפואה למכה.

הצְרָצַר והנמלה הוא משל ממשלי איזופוס (כאן בעיבוד של קרילוב). משלים אלו משתמשים בבעלי חיים להעברת מסרים ערכיים.

 

הצרצר והנמלה

ידידנו הצרצר כל ימי הקיץ שר.

אך פתאום הקור הופיע, חורף אל הגן הגיע.

בשמים – עננים, ועצבת בגנים…

בשדות אין עוד מזון – והגיעה עת רזון.

לשירה, ניגון וזמר בא הקץ, הסוף, הגמר.

ואיך אפשר לשיר שיר-ערש, אם ריקה, ריקה הכרס?

מתבונן סביב צרצר, ומרגיש כי צר לו. צר,

אז קרב הוא בזחילה אל ביתה של נמלה:

אוי, שכנה טובת הלב… זה אני… צרצר רעב…

המותר להיכנס, וקצת אוכל לחפש?

אנא, תני לי פת דקה, פן אמות בעוד דקה…

זה מוזר, צרצר חבר, מה קרה לך ? ספר!

מה עשית כל הקיץ, עת מילאתי את הבית?

האם לא הכנת מלאי כמו כל חרק בגיא?

מה את סחה, נמלה? מה במוחך עלה?

כל הקיץ – שבועות – לי היו רק הופעות.

שימי לב – אני אמן ! לא היה לי רגע זמן…

נו. אם כן…הרי הסברתי:

כל עונת הקיץ שרתי.

שרת? אז במקום לאכול – קום וצא נא במחול!

האריה והחסידה ועוד י”ד ממשלי קרילוב, תרגם: אוריאל אופק, תל אביב 1970.

 

הקשיבו לסיפור.

מדברים על זה

  • מהו מוסר ההשכל של המשל? מה דעתכם עליו?
  • באילו מצבים אתם נוהגים כמו הנמלה? באילו מצבים אתם נוהגים כמו הצרצר?
  • הנמלה מתכוננת לעונת החורף מכיוון שבה יהיה קשה לה להשיג מזון. כמו הנמלה, לכל אחד מאיתנו יש “חורף” משלו, זמן שבו קשה לנו יותר מבדרך כלל לקבל את מה שאנחנו צריכים – למשל אהבה, תשומת לב, עזרה ופנאי. מהו “החורף” בחיים שלכם שאליו כדאי להתכונן?
  • למה לדעתכם הצרצר אינו מתכונן לחורף? מה הדבר העיקרי בחייו? מה הדבר העיקרי בחייה של הנמלה? כיצד ניתן לשלב בין שתי התפיסות?

משימה: “ידידנו הצרצר כל ימי הקיץ שר” – כתבו שיר שלדעתכם מתאים לצרצר לשיר, על פי אופיו ומעשיו בסיפור. כתבו גם שיר שמתאים לנמלה, לפי אופייה ומעשיה, לזמזם בשעת העבודה.

נשיקה בכיס

שלומית כהן אסיף

 

קַח אֶת הַנְּשִׁיקָה

שְׁמֹר אוֹתָהּ בַּכִּיס.

 

אִם תֵּלֵךְ לְאִבּוּד

אִם מִישֶׁהוּ יַרְבִּיץ

אִם מַשֶּׁהוּ יַכְעִיס

יֵשׁ לְךָ נְשִׁיקָה בַּכִּיס.

 

אִם תִּהְיֶה עָצוּב

אִם דִּמְעָה שֶׁל גֶּשֶׁם

תִּרְקֹד לְךָ עַל רִיס

יֵשׁ לְךָ נְשִׁיקָה בַּכִּיס.

 

שלומית כהן אסיף, נשיקה בכיס ועוד נשיקה, בני ברק 2017, עמ’ 45

מדברים על זה

  • מה מייצגת הנשיקה בשיר? למה יש לשמור את הנשיקה בכיס?
  • באילו מצבים ניתן להשתמש בנשיקה השמורה בכיס, לפי השיר? הציעו עוד מצבים.
  • כיצד הידיעה שאנחנו אהובים או זיכרון של ביטוי אהבה כלפינו יכולים לעזור לנו במצבים קשים? כיצד האהבה תורמת לחוסן הרגשי?
  • אילו עוד דברים כדאי “לשמור בכיס” כדי שיעזרו לנו מבחינה רגשית בימים קשים?

משימה: צרו לעצמכם “כיס” כדי לשמור בו דברים שמשמחים אתכם. תוכלו ליצור כיס מנגזרת נייר או שקיק נייר או בד. במהלך היום שימו לב לדברים שמשמחים אתכם, ואם אפשר שימו מזכרת מהם בכיס או כתבו אותם על פתק ושימו אותו בכיס.

כמה דמויות בפרשה מביעות רגשות שונים באירועים שונים:

 

אירוע א

פרעה נבהל מחלומו:

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. […]

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ.

בראשית מא, א-ח

 

ותפעם רוחו – נחרד, נבהל

 

אירוע ב

האחים נחרדים לגלות שכספם הושב אליהם אחרי שיצאו משליט מצרים לדרכם חזרה לארץ כנען:

וַיֹּאמֶר אֶל אֶחָיו הוּשַׁב כַּסְפִּי וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי

וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ.

בראשית מב, כח

 

אירוע ג

יוסף בוכה פעמיים: בפעם הראשונה בפגישתו הראשונה עם האחים, כשהוא שומע אותם מדברים על סיפור המכירה ומכים על חטא. בפעם השנייה כשבנימין חוזר עם אחיו למצרים ויוסף מתרגש מאוד לראותו:

וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ וַיֹּאמֶר

הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי

וַיֹּאמַר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי.

וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת

וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה

וַיִּרְחַץ פָּנָיו וַיֵּצֵא וַיִּתְאַפַּק.

בראשית מג, כט-לא

מדברים על זה

  • אילו רגשות מתוארים בכל אחד מהקטעים? מה עורר אותם? למה?
  • באילו מצבים בחיים אנשים בוכים?
  • כיצד אתם מגיבים כשאתם פוחדים?
  • לפעמים אנשים צוחקים כשמבהילים אותם, ויש אנשים שבוכים מִדְברים שמחים. מה ניתן ללמוד מכך על הבעת רגשות ועל ההנחות שלנו באשר לאופן הנכון להביע רגשות?
  • יוסף פרש לחדר אחר כדי לבכות, ופרעה והאחים הביעו את פחדם מול אחרים. האם יש רגשות שנוח לכם יותר להביע בפני אחרים ורגשות שלא נוח לכם להביע? למה?
  • מה יכולות להיות הסיבות לרצון להביע רגשות בפומבי או לרצון להביע רגשות בסתר? מה היתרונות ומה החסרונות של כל אפשרות?

הבעת רגשות באמצעות ריקוד

הקרינו סרטון על הבעת רגשות באמצעות ריקוד. אומנם המילים בסרטון באנגלית, אך בקשו מהתלמידים לנסות לזהות איזה רגש מובע בכל ריקוד. כדאי להתמקד ברגשות שמחה, עצב, פחד, כעס ואכזבה.

 

שליטה ברגשות

צפו בסרטון העוסק בשליטה ברגשות באמצעות ויסות רגשי.

מדברים על זה

הבעת רגשות באמצעות ריקוד

  • אילו רגשות היה קל יותר לזהות, ואילו קשה יותר?
  • מלבד הריקודים השתמשו בסרטון באמצעים לא מילוליים נוספים. מנו אותם והיזכרו בהשפעה שלהם (מוזיקה, מסכה, טקסט ברקע ותאורה). כדי להיזכר אפשר לצפות שוב בריקוד אחד או שניים.
  • אילו עוד אמצעים לא מילוליים אתם מכירים שאפשר להביע באמצעותם רגשות?
  • מה היתרון בהבעת רגש באופן לא מילולי? מה היתרון בהבעת רגש באופן מילולי?
  • באילו דרכים נוח לכם יותר להביע את רגשותיכם?
  • מדוע לדעתכם חשוב לנו להבחין גם בהבעת רגשות לא מילולית של הסובבים אותנו?

פעילות: עמדו במעגל ומחאו כפיים בקצב. המורה תכריז על רגש, וכל ילד בתורו יעשה תנועה בגוף המבטאת בעיניו את הרגש. בסיום כל סבב הכריזו על רגש נוסף.

 

שליטה ברגשות

  • מה הקשר בין דברים שאנחנו צריכים או רוצים ובין הרגשות שלנו? מה קורה כשאיננו מקבלים משהו שאנחנו צריכים או רוצים? כיצד זה משפיע על התחושות והרגשות שלנו?
  • חשבו על מקרה שבו רגשותיכם הציפו אתכם כמו אריאל. כיצד התמודדתם? האם הצלחתם להיחלץ מהרגשות המציפים בלי להחמיר את המצב?
  • כיצד לפי הסרטון ניתן להגיע לעמדה כזו של איפוק וויסות רגשי? מה היתרונות של תגובה כזו? כיצד לדעתכם אפשר להרגיל את עצמנו להגיב באופן כזה?
  • באילו מקרים לדעתכם נכון להתעקש ולפעול לכך שהדברים יתרחשו לפי רצוננו, ובאילו מקרים נכון להשלים עם המצב ולוותר? האם יש מצבים שבהם נכון לפעול בכוח או אפילו באלימות למימוש הרצון שלנו? הסבירו.
  • בעקבות הצפייה בסרטון, למה לדעתכם חשוב לשיים רגשות ולזהות את הרגשות שלנו? כיצד זה תורם לנו במצבים שונים?

ציירים בחרו להציג בציוריהם רגשות שונים באמצעות נושאי הציור, צורות, צבעים, סגנון ציור ועוד.

לפניכם ציורים המציגים רגשות של שמחה, עצב ופחד.

התבוננו בציורים:

לפי קנדינסקי (שהתבסס על כמה הוגים), הצבעים והצורות מעבירים רעיונות, רגשות ותחושות. צהוב למשל הוא צבע שמביע שמחה. הצורה העגולה – עומק. השילוב בין צבעים וצורות משרה אווירה שלמה, ופעמים רבות הוא הוא התייחס ליצירה כאל קומפוזיציה מוזיקלית ש”מתנגנת” בעינינו במקום באוזנינו. קנדינסקי נטה לאומנות מופשטת המעבירה את הסמלים האלה בצורה טהורה יותר מבחינתו, אבל מצא אותם גם בציורים פיגורטיביים.

מדברים על זה

  • איזו אווירה משרה כל אחד מהציורים? מדוע?
  • איזה רגש לדעתכם מובע בציורים? כיצד אתם יודעים זאת?
  • באילו אמצעים בחר כל אחד מהציירים להעביר את הרגש בציור שצייר?
  • היצירה של קנדינסקי נקראת מבנה שמח. האם אתם מרגישים שהיא אכן מביעה שמחה? הסבירו!
  • נתמקד ביצירה של פיקאסו: בפעילות זו ניתן לשנות את צבעי הציור. כיצד שינוי הצבע משפיע על האווירה והרגשות המובעים בציור? אילו אלמנטים נוספים יש לשנות בו כדי להביע רגשות אחרים? פרטו.
  • צבעים קרים פעמים רבות נקשרים לרגשות כמו עצב ואדישות, ואילו צבעים חמים נקשרים לרגשות כמו שמחה או כעס. הסבירו את הקשר הזה. האם לדעתכם חלוקה זו נכונה תמיד? למה?
  • באילו צבעים אתם הייתם משתמשים כדי לבטא כל אחד מהרגשות האלה: שמחה, כעס, עצב ופחד? היזכרו במקרה שבו חוויתם רגש חזק במיוחד, וחשבו באילו צבעים הייתם משתמשים כדי לבטא את תחושותיכם באותו מקרה. ניתן גם לצייר את המקרה.
  • לפעמים אנשים משתמשים בדימויים צבעוניים כדי לבטא תחושה או חוויה, למשל “יום שחור”, “בן אדם צבעוני” ועוד. כיצד לדעתכם ניתן להיעזר בקשר בין צבעים לרגשות במצבים שבהם אנחנו מתקשים לבטא ולתאר במדויק את הרגשות שלנו?

משימה: גם הטיפוגרפיה (צורת האותיות) יכולה להביע רגשות. כתבו שמות של רגשות שונים בצורה שתביע אותם.

זיהוי מאכלים בתמונות

פרעה היה מוטרד משנות הרעב שחזה יוסף בחלומו. דמיינו שבלילה הוא חלם על מאכלים שונים. האם אתם מצליחים לזהות את המאכלים שפרעה חלם עליהם?

הקרינו מצגת, ובה בכל שקופית תופיע תמונת תקריב של מאכל. על התלמידים לזהות את המאכל.

הבעת רגשות
בפגישתו עם אחיו, יוסף מתקשה לשאת את סערת רגשותיו למראה בנימין ומנסה להסתיר את הבכי שלו מאחיו. הסתרת רגשות, אף שהיא לעיתים טבעית ויש חברות שבהן היא מקובלת, פעמים רבות אינה מומלצת. בפעילות על התלמידים לנסות להביע רגשות שונים:

התלמידים יסתובבו בכיתה. מחאו כף והכריזו על רגש. על התלמידים להיעמד מול תלמיד (אפשר גם בשלשות) ולהביע את הרגש הזה – בשיחה או בשפת הגוף. מחאו שוב כף, והתלמידים ימשיכו להסתובב בכיתה לסבב נוסף.

רגשות להצעה: התלהבות, כעס, צחוק, חשש, התרגשות, עצב, שמחה, התפעלות, אימה

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.