לבוגרים
באגדה מתוארת מציאות של פערים בחלוקת מזון על פי רמת ההשכלה. בחברות מסוימות, גם היום, ניתן לראות דאגה סלקטיבית לחלק מהאוכלוסייה ולא לכולה. אי-השוויון יכול להתבסס על סיבות שונות, כגון שייכות לקבוצות של בעלי הכוח בחברה.
רַבִּי פָּתַח אוֹצְרוֹת [מַאַגְרֵי] מָזוֹן בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת.
אָמַר: יִכָּנְסוּ ויִקְּחוּ מָזוֹן
בַּעֲלֵי מִקְרָא [אנשים שלמדו תורה],
בַּעֲלֵי מִשְׁנָה [אנשים שלמדו משנה],
בַּעֲלֵי תַּלְמוּד [אנשים שלמדו תלמוד],
בַּעֲלֵי הֲלָכָה [אנשים שלמדו הלכה],
בַּעֲלֵי הַגָּדָה [אנשים שלמדו אגדה],
אֲבָל עַמֵּי הָאָרֶץ [שלא למדו דבר] אַל יִכָּנְסוּ.
נִדְחַק רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם וְנִכְנַס אַף הוּא [ולא גילה שהוא תלמיד חכם].
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי [תן לי מזון].
אָמַר לוֹ רַבִּי: בְּנִי, קָרִיתָ בַּמִּקְרָא? אָמַר לוֹ: לָאו.
שָׁאַל רַבִּי: שָׁנִיתָ בַּמִּשְׁנָה? אָמַר לוֹ: לָאו.
אָמַר לוֹ רַבִּי: אִם כֵּן בִּזְכוּת מָה אֲפַרְנֶסְךָ?
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אֶת כָּל בְּרִיּוֹתָיו בְּחֶמְלָה וְאֵינוֹ מַבְחִין בֵּין בְּרִיָּה נְחוּתָה לִגְבוֹהָה לְצָרְכֵי מְזוֹנָהּ, כָּךְ גַּם אַתָּה – פַּרְנְסֵנִי כְּכֶלֶב וּכְעוֹרֵב.
פִּרְנְסוֹ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא יָשַׁב רַבִּי וְנִצְטַעֵר.
אָמַר: אוֹי לִי שֶׁנָּתַתִּי פַּת לְעַם הָאָרֶץ שֶׁאֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם וְאֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ!
אָמַר לְפָנָיו רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי: שֶׁמָּא יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם תַּלְמִידְךָ הוּא, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵהָנוֹת מִכְּבוֹד תּוֹרָה וּמִזְּכוּיוֹת יֶתֶר כְּתַלְמִיד חָכָם, וְלָכֵן הִסְתִּיר בְּפָנֶיךָ שֶׁהִנּוֹ תַּלְמִיד חָכָם?
בָּדְקוּ וּמָצְאוּ שֶׁאָכֵן כָּךְ הוּא.
אָמַר רַבִּי: יִכָּנְסוּ הַכֹּל.
תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ח, עמוד א
רבי עובר באגדה תהליך: בתחילה הוא דוגל בחלוקת מזון רק למי שלמד תורה, לאחר מכן הוא מסכים לתת לרבי יונתן מזון רק מתוך רחמים ולא משום שהוא חושב שהוא ראוי לכך.
אולם כאשר הוא מבין שרבי יונתן למד גם למד תורה, הוא מבין שהוא עצמו טעה כאשר העניק לעצמו זכויות יתר בשל למדנותו. הוא מבין את המסר שרבי יונתן העביר לו – יש ללמוד מהאל ולרחם על כולם במידה שווה, בלי קשר ללימוד התורה שלהם.
מדברים על זה
