פרשת נח

בעצם הכנסת החיות לתיבה נח הציל אותן מהמבול, אבל כדי שהן יחיו, הוא ומשפחתו נדרשו לטפל בהן כל עוד היו בתיבה. התורה איננה מפרטת על החיים בתיבה, אך חז”ל השלימו את החסר במדרשים. מדרש זה למשל מתאר את היחס של נח לחיות ולשגרת האוכל שלהן.

בְּמָה הֶאֱכִיל נֹחַ אֶת הַחַיּוֹת שֶׁהָיוּ אִתּוֹ בַּתֵּבָה?
[…] כָּל בַּעַל חַיִּים הָיָה אוֹכֵל אֶת מָה שֶׁהָיָה רָגִיל.
הַגָּמָל – הָיָה אוֹכֵל תֶּבֶן.
הַחֲמוֹר – שְׂעוֹרִים.
הַפִּיל – עֲצֵי גְּפָנִים.
בַּת הַיַּעֲנָה – זְכוּכִית.*
וְכָל חַיָּה הָיְתָה אוֹכֶלֶת בְּשָׁעָה אַחֶרֶת בַּיּוֹם:
יֵשׁ חַיָּה שֶׁהָיְתָה אוֹכֶלֶת בְּשָׁעָה אַחַת בַּצָּהֳרַיִם.
יֵשׁ חַיָּה שֶׁהָיְתָה אוֹכֶלֶת בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם בַּצָּהֳרַיִם.
וְיֵשׁ שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בַּבֹּקֶר, עִם קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל.
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ:

שְׁנֵים עָשָׂר הֶחֳדָשִׁים שֶׁהָיָה נֹחַ בַּתֵּבָה

לֹא יָכוֹל הָיָה לִישֹׁן לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה,

כִּי הָיָה עָסוּק בְּהַאֲכָלַת הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהָיוּ עִמּוֹ.

מדרש תנחומא (בובר), פרשת נח, סימן ב

פירושי מילים
נפשות – גם בני האדם וגם בעלי החיים

*בת היענה אוכלת גם מאכלים אחרים, זכוכית ואבנים מסייעות לה בעיכול.

לפי התורה, פעולותיו של נח שמרו על קיומם של כל הזנים של בעלי החיים. בימינו חיות רבות נתונות בסכנת הכחדה.

צפו בסרטון המספר על חלק מחיות אלו ועל מעשיהם של בני אדם בתהליך הכחדתן והמסביר מה אנחנו יכולים לעשות.

משימה: בחרו אחד מבעלי החיים המוזכרים בסרטון, וחפשו סרטונים נוספים ומידע על בעל חיים זה.

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס נָאֶה וְהָיָה בּוֹ בִּכּוּרוֹת נָאוֹת,
וְהוֹשִׁיב בּוֹ שְׁנֵי שׁוֹמְרִים, אֶחָד חִגֵּר [נָכה ברגליו] וְאֶחָד סוּמָא [עיוור].

אָמַר לוֹ חִגֵּר לְסוּמָא: “בִּכּוּרוֹת נָאוֹת אֲנִי רוֹאֶה בַּפַּרְדֵּס, בּוֹא וְהַרְכִּיבֵנִי וּנְבִיאֵם לְאָכְלָם”.
רָכַב חִגֵּר עַל גַּבֵּי סוּמָא, וֶהֱבִיאוּם וַאֲכָלוּם.
לְיָמִים בָּא בַּעַל פַּרְדֵּס. אָמַר לָהֶן: “בִּכּוּרוֹת נָאוֹת הֵיכָן הֵן?”
אָמַר לוֹ חִגֵּר: “כְּלוּם יֵשׁ לִי רַגְלַיִם לְהַלֵּךְ בָּהֶן?”
אָמַר לוֹ סוּמָא: “כְּלוּם יֵשׁ לִי עֵינַיִם לִרְאוֹת?”
מָה עָשָׂה בַּעַל הַפַּרְדֵּס?
הִרְכִּיב חִגֵּר עַל גַּבֵּי סוּמָא וְדָן אוֹתָם כְּאִלּוּ הָיוּ אָדָם אֶחָד.

על פי תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צא, עמודים א-ב

פירושי מילים

בִּכּוּרוֹת – פגות, תאנים צעירות

משל ועלילה על שיתוף פעולה

דליה לזר

אֵי-שָׁם בְּחָצֵר נִדַּחַת

נִצָּבוֹת שְׁתֵּי עֲרֵמוֹת-שַׁחַת,

זוֹ מִזּוֹ כֹּה רְחוֹקוֹת,

לַגּוֹאֵל הֵן מְחַכּוֹת.

הִנֵּה קְרֵבִים שְׁנֵי חֲמוֹרִים,

לְעֵת צָהֳרַיִם בְּקוֹל נוֹעֲרִים,

אָצִים-רָצִים לְהִתְפַּתֵּל

אֶל הַקַּשׁ חִישׁ לְחַסֵּל.

אַךְ אֲבוֹי, צָרָה צְרוּרָה,

בְּעָיָה קָשָׁה נוֹצְרָה:

זֶה אֶל זֶה שְׁנֵיהֶם קְשׁוּרִים,

מִי יַתִּיר הָאֲסוּרִים?

לְיָמִין מוֹשֵךְ אֶחָד,

הַשֵּׁנִי נוֹעֵר בְּפַחַד,

בְּכָל כּוֹחוֹ יִמְשֹׁךְ לִשְׂמֹאל,

גַּם הוּא חָפֵץ קְצָת לֶאֱכֹל.

זֶה בּוֹעֵט וְזֶה גּוֹנֵחַ,

זֶה קוֹפֵץ וְזֶה צוֹרֵחַ,

כָּךְ הִגִּיעָה שְׁעַת עַרְבַּיִם

וּרְעֵבִים נוֹתְרוּ הַשְּׁנַיִם.

בְּקִצּוּר: בְּלֵית בְּרֵרָה

מֻכְרָחִים לִמְצֹא פְּשָׁרָה!

אֵי-שָׁם בְּחָצֵר נִדַּחַת,

בְּנֵי אָתוֹן יָשְׁבוּ בְּנַחַת,

חָשְבוּ וְחָשְבוּ, טִכְּסוּ עֵצָה

וְהַמּוֹצֵא מִיָּד נִמְצָא:

“לְאַט לְאַט וּבְחָכְמָה

נֹאכַל יַחְדָּו כָּל עֲרֵמָה”.

אָכֵן, עִנְיָן זֶה כֹּה פָּשׁוּט

וְרַעְיוֹן לָאֱנוֹשׁוּת:

בִּמְקוֹם מָדוֹן – הַוַּתְרָנוּת

נִצְּחָה, גָּבְרָה עַל הָעַקְשָׁנוּת.

כלים בתזמורת

תזמורת היא דוגמה מובהקת לשיתוף פעולה שקל לראות וגם לשמוע.

בסרטון זה ניתן לראות כיצד כל כלי נגינה מוסיף ותורם למנגינה המתהווה.

אומנים רבים בחרו להציג את מגדל בבל על פי דמיונם.

לפניכם דוגמה אחת, של האומן פיטר ברויגל (האב):

ספירה משותפת 

בסיפור מגדל בבל שבפרשה, בימיה הראשונים של האנושות דיברו כל בני האדם שפה אחת, ובזכותה היה בכוחם להתאחד כדי לבנות מגדל גבוה שראשו בשמיים.

מה החשיבות של שפה אחת משותפת באתגרים מורכבים? נבחן זאת במשחק.

על הכיתה לספור יחד עד 21, אבל כל מספר יאמר רק תלמיד אחד. אם שני תלמידים או יותר יאמרו מספר אחד יחד, התחילו את הספירה מההתחלה. בשלב זה התלמידים לא ייעזרו בשיטה. לאחר כמה ניסיונות יעברו התלמידים לשלב השני של האתגר, ובו הם יוכלו לבחור שיטה ולהיעזר בה.

בעקבות המשחק:

• איזה תפקיד היה לתקשורת בהתמודדות עם האתגר?
• אילו סוגים של תקשורת היו במשחק (תקשורת מילולית, תנועות, מבטים וכדומה)?
• באיזו מידה אפשר לשתף פעולה ללא תקשורת כלשהי?

חידון: שלום בשפות שונות

בסיפור מגדל בבל בפרשה, אלוהים חשש כי הכוח שצברו בני האדם באחדותם יהפוך לשלילי ויזיק ולכן בלל את שפתם – פיצל את שפתם לשפות שונות ופיזר אותם על פני כל הארץ.
הקרינו את המשחק בכיתה. השמיעו את ההקלטות. על התלמידים לזהות באיזו שפה נשמעת ונכתבת המילה “שלום”.