אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת ניצבים

מה בפרשה?

  • הברית בין ישראל לאלוהים – משה ממשיך בנאומו על הברית בין בני ישראל לאלוהים ואומר שהברית היא עִם כל הדורות העתידיים ולא רק עם הדור שהוא מדבר אליו עכשיו.
  • התשובה – עַם ישראל יוכל לתקן את דרכיו ולשוב אל אלוהים, וגם אלוהים ישוב אל בני ישראל וישיב אותם לארץ.
  • פשטות הברית – דברי התורה אינם קשים, רחוקים או מאתגרים. הם קרובים ונגישים לבני ישראל.
  • בחירה חופשית – בידו של כל אחד ואחד לבחור בין שמירת הברית שנמשלת לחיים ובין עזיבתה שנמשלת למוות.

בנאום שמשה נושא לפני בני ישראל, הוא מזהיר אותם שייצאו לגלות ויחיו בתפוצות בעולם אם יחטאו, אך אם יחזרו בהם מדרכם הרעה, תסתיים הגלות והם ישובו לארצם.

וְשָׁב ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.

אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ.

דברים ל, ג-ד

 

פירושי מילים

וְשָׁב אֶת שְׁבוּתְךָ – יחזיר אותך מן השבי, מן הגלות

נִדַּחֲךָ – הרחוקים והנידחים

מדברים על זה

  • מהי ההבטחה המוזכרת בפסוקים?
  • במאות השנים שבהן כמעט לא היו יהודים בארץ ישראל ורובם חיו בגלות, ב”שבות” ובתפוצות, התפללו היהודים לחזור לארץ. מה הקשר בין התפילות האלה להבטחה שבפסוקים?
  • בימינו חזרו רבים מהיהודים לגור בארץ. תנו דוגמה לנידחים שחיו “בקצה השמים” – במקומות רחוקים בעולם – והגיעו לישראל.

שיר השיירה

עלי מוהר

 

בִּלְשׁוֹנוֹת רַבּוֹת מִסְּפֹר דִּבַּרְנוּ

וְזֶה אֶת זֶה כִּמְעַט בִּכְלָל שֶׁלֹּא הִכַּרְנוּ,

וּמְקוֹמוֹת רַבִּים מְאֹד עָזַבְנוּ

וְרַק מָקוֹם אֶחָד רָצִינוּ וְאָהַבְנוּ.

וּמְקוֹמוֹת רַבִּים מְאֹד עָזַבְנוּ

וְאֶל הָאָרֶץ, אֶל הָאָרֶץ בָּאנוּ.

 

וְנִמְשֶׁכֶת שַׁיָּרָה

מִן הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה

רְחוֹקִים כְּבָר הַיּוֹצְאִים

אִכָּרִים וַחֲלוּצִים

שֶׁעָמְלוּ, עָבְדוּ בְּפֶרֶךְ

בְּלִי לִרְאוֹת אֶת סוֹף הַדֶּרֶךְ.

וְעַכְשָׁו עוֹבְרִים אֲנַחְנוּ

לֹא שָׁקַטְנוּ וְלֹא נַחְנוּ,

לֹא יַמְשִׁיכוּ בִּלְעָדֵינוּ

זוֹהִי הַרְפַּתְקַת חַיֵּינוּ.

 

מִגֶּטָּאוֹת וּמַחֲנוֹת הֵגַחְנוּ

אֶל הַבִּצּוֹת וְאֶל הַיְּשִׁימוֹן הָלַכְנוּ,

מִקְּצוֹת עֲרָב, מֵרוּסְיָה וּפּוֹלַנְיָה

הִדְלַקְנוּ אוֹר גַּם בְּדִימוֹנָה

גַּם בִּדְגַנְיָה.

 

וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת

וְעִם כָּל הַבְּעָיוֹת

עַם נוֹצַר וְאֶרֶץ קָמָה

וְשָׂפָה אֲשֶׁר נִרְדְּמָה

שׁוּב הִתְחִילָה מִתְעוֹרֶרֶת

וּמְדַבֶּרֶת וּמְדַבֶּרֶת

מִסָּבִיב יֵהֹם הַסַּעַר

רַב הַקֹּשִי וְהַצַּעַר

אֲבָל יֵשׁ עַל מָה לִשְׂמֹחַ

יֵשׁ עוֹד אֹמֶץ, יֵשׁ עוֹד כֹּחַ.

 

אֵיךְ יִשְׂרָאֵל צוֹמַחַת מִסְבִיבֵנוּ

הִיא חֲזָקָה יוֹתֵר מִכָּל חֶסְרוֹנוֹתֵינוּ

וְגַם הַנֶּגֶב עוֹד יִהְיֶה פּוֹרֵחַ

וְעוֹד נִדְאַג שֶׁהַזָּקֵן יִהְיֶה שָׂמֵחַ.

 

וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת

וְעִם כָּל הַבְּעָיוֹת

מִסָּבִיב יֵהֹם הַסַּעַר

רַב הַקֹּשִי וְהַצַּעַר

אֲבָל יֵשׁ עַל מָה לִשְׂמֹחַ

יֵשׁ עוֹד אֹמֶץ, יֵשׁ עוֹד כֹּחַ.

 

כדאי להשמיע את השיר.

 

פירושי מילים

יֵהֹם הַסַּעַר – תתחולל סערה (לקוח מהמנון הפלמ”ח)

מדברים על זה

  • על איזו שיירה מדובר בשיר? מי האנשים המרכיבים אותה?
  • אומנם השיר מבטא רעיון עתיק יומין – שעַם ישראל ישוב ויתקבץ בארץ ישראל – אך הוא נכתב בתקופה המודרנית. כתבו את המילים שמראות שזהו שיר מן התקופה המודרנית ולא שיר עתיק.
  • השיר מבטא תקווה אך גם את הקשיים הכרוכים בהֲגירָה לארץ – עלייה לארץ. מצאו בשיר שלושה ביטויים או מילים של קושי ושלושה של תקווה.
  • כשאתם קוראים את מילות השיר, מה אתם חשים יותר – את התקווה או את הקושי? הסבירו.

 

משימה: בנו מצגת כיתתית שתהיה גם קליפ לשיר. התחלקו לזוגות, וכל זוג יקבל שורה או שתיים וייצור לה שקופית. בשקופית יהיו השורה מהשיר ותצלום אילוסטרציה מההיסטוריה או מההווה של מדינת ישראל.

בקטע הזה דוד בן גוריון מדבר על אחד האתגרים הגדולים של העם והממשלה למן הקמת מדינת ישראל ועד היום. האתגר נוצר מחמת הפסיפס האנושי העצום שהגיע למדינת ישראל הצעירה שעדיין לא הייתה מגובשת.

אנו מעלים לארץ עַם יחיד במינו. מפוזר בכל ארצות תבל, המדבר בלשונות רבות, חניך תרבויות זרות, נפרד לעדות ולשבטים שונים בישראל.

את כל הציבור הרב והמנומר הזה מוטל עלינו להתיך מחדש, לצקת אותו בדפוס של אומה מחודשת. עלינו לעקור את המחיצות הגיאוגראפיות, התרבותיות והלשוניות המפרידות בין החלקים השונים, ולהנחיל להם לשון אחת, תרבות אחת, אזרחות אחת, נאמנות אחת, חוקים חדשים ומשפטים חדשים.

בן גוריון, חזון ודרך א, מפלגת פועלי ישראל, תל אביב 1951, עמ’ 30

מדברים על זה

  • מה מאפיין את עם ישראל שבגלות לפי דבריו של בן גוריון?
  • אילו מהתחומים שמנה בן גוריון מומלץ שיהיו אחידים כדי ליצור עם? אילו תחומים אין הכרח שיהיו אחידים?
  • בן גוריון חלם שישראל תהיה “כור היתוך” – תקלוט עולים שתרבותם שונה ותיצור פה תרבות אחת אחידה. הקריקטורה של המאיירת פרידל שטרן ממחישה את החזון הזה. מה דעתכם על החזון הזה? הצביעו על יתרונותיו וחסרונותיו.
  • התפיסה הרווחת היום מנוגדת לרעיון כור ההיתוך, ויש שאיפה שהעולים ישמרו גם על מאפייני תרבותם. אילו מאפייני תרבות במשפחתכם מקורם בארצות המוצא של הוריכם או סביכם? אילו דברים ישראליים מאפיינים אתכם ודומים למאפיינים של רוב חבריכם?
  • יש המתנגדים לחזון של כור ההיתוך ומציעים חזון אחר – “סלט ירקות”. הסבירו את הדימוי הזה. מה דעתכם עליו?

 

משימה: הציעו דימוי משלכם (כמו כור ההיתוך וסלט הירקות) המתאר לדעתכם את היחס והקשר האידיליים בין הקבוצות השונות במדינת ישראל.

ראובן רובין, סדר ראשון בירושלים, 1950

 

בציור מצויר הסדר הראשון של עולים חדשים בירושלים. מימין נמצאת משפחת האומן ולצידה ליד השולחן נמצאים מקבץ של אנשים שמייצגים את קיבוץ הגלויות שהיה בישראל בעת שעלו לארץ: משפחה מצפון אפריקה, זוג חלוצים, רב חסידי אשכנזי, עולה מאירופה, משפחת עולים מתימן ושני אנשי פלמ”ח – האחד במדים והאחר בכובע גרב. משמאל דמות שמזכירה נביא – אולי אליהו.

מדברים על זה

  • מה מבטאת ההתקבצות של מגוון האנשים הזה סביב שולחן החג? מה הם מייצגים?
  • מה מביעים הפנים של הדמויות?
  • האומן יושב מהורהר. על מה לדעתכם הוא חושב?
  • מה הקשר של הדמות בלבן בצד שמאל לחג? מה היא מסמלת לדעתכם?
  • הסדר נערך בלילה. מה הסיבה שבציור הוא נערך ביום ועל רקע מסוים זה?
  • מדוע לדעתכם בחר האומן לצייר את קיבוץ הגלויות בישראל דווקא בליל הסדר? מה הקשר בין הדברים?

 

בתחילת הפרשה מתואר מה יקרה אם ישראל יחטאו. אחר כך מתוארת החרטה שלהם:

וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ

וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.

וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם

אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ […].

דברים ל, א-ג

 

פירושי מילים

וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ – תשים לב

וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹהֶיךָ – תתחרט, תעשה תשובה

וְשָׁב אֶת שְׁבוּתְךָ – יחזיר אותך מן השבי, מן הגלות

מדברים על זה

  • בפסוקים לשורש שו”ב יש כמה משמעויות – מה המשמעויות השונות של השורש?
  • הביטויים “לעשות תשובה” או “לחזור בתשובה” משמשים היום כינוי לאנשים שבוחרים לעבור לדרך הדת, אך פירושם המקורי הוא אנשים שנוטשים את דרכם הרעה ובוחרים בדרך טובה. למה לדעתכם קוראים לזה כך? לאן אנשים אלה “חוזרים” או “שבים”?

 

משימה: בשפה העברית משתמשים לפעמים בשורש אחד במשמעויות שונות, אך אם חוקרים,  מגלים את הקשר ביניהן. כתבו הגדרות מילוניות למילים האלה מהשורש שו”ב: תשובה, משוב, שוב, שובב. השתמשו במילים שהשורש שלהן הוא חז”ר.

 

לתנא רבי מאיר ולאשתו המלומדת ברוריה יש שתי גישות שונות של יחס לבריונים החיים בשכונתם:

בשכונתו של רבי מאיר היו בריונים שהיו מצערים ומטרידים אותו הרבה.

התפלל עליהם רבי מאיר שימותו.

אמרה לו ברוריה אשתו:

האם כתוב “יִתַמוּ חוֹטאים מן הארץ”? לא! הרי כתוב “יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ” (תהלים קד, לה).

במקום להתפלל שהחוטאים ייעלמו מהעולם, עליך להתפלל שהחטאים ייפסקו, שהבריונים הללו שמצערים אותך בכל יום סוף-סוף יפסיקו לחטוא. בַּקש עליהם רחמים שיחזרו בתשובה.

ביקש עליהם רבי מאיר רחמים, וחָזרו הבריונים בתשובה.

על פי תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י, עמוד א

מדברים על זה

  • מה ההבדל בין הגישה של רבי מאיר ובין הגישה של ברוריה? מה ההבדל בין המילה “חוטאים” למילה “חטאים”?
  • מדוע לדעתכם לעיתים אנשים נוטים לאחל רע לאנשים רעים במקום לאחל שיפסיקו את מעשיהם? איזה רגש גורם להם להגיב כך?
  • למה הגישה של ברוריה עדיפה?
  • איך אפשר לדעתכם לעודד מישהו להפסיק לעשות מעשים רעים (למשל להציק לילדים אחרים)?

החזרה למוטב

ג’ימי וָאלֶנְטַיְין היה שודד בנקים מצליח, מומחה באומנותו! ואולם יום אחד נתפס ג’ימי בעת ביצוע שוד ונכלא. לאחר שהשתחרר מבית הסוהר, חזר ג’ימי לביתו במטרה לחדש את מעלליו.

דבר לא השתנה בחדר מאז עזב את המקום. על הרצפה היה מוטל עדיין הכפתור, שנקרע מצווארון מעילו של בֶּן פרייס, הבלש המהולל, שעה שהוא וחבריו גברו על ג’ימי ואסרוהו.

ג’ימי הוציא את המיטה המתקפלת, דחף לוח קבוע בקיר, ומשך החוצה מזוודה מכוסה אבק. הוא פתחהּ, והתבונן באהדה במערכת כלי הפריצה המשוכללת ביותר במזרח (ארצות הברית) כולו. הייתה זו מערכת מושלמת, עשויה פלדה שעוּבּדָה בצורה מיוחדת, וכללה סוגים חדישים ביותר של מקדחים, דקרים, מהדקים, מנקבים וּמֶלְחָצַיִם, נוסף על שניים או שלושה חידושים, פרי המצאתו של ג’ימי בכבודו ובעצמו, ואשר עליהם הייתה גאוותו […].

שבוע לאחר שחרורו של וָאלֶנְטַיְין נערכה בריצְ’מוֹנד, (שבמדינת) אינדיאנה, פריצת-קופה (פריצת כספת) חדה וחלקה, מבלי להותיר כל עקבות שיוליכו אל מְבַצֵּע הפשע […].

כעבור שבועיים נפרצה בלוֹגַנְסְפּוֹרְט קופה מעולה, מן הסוג המשובח ביותר. היא נפתחה כמו גבינה ונשדדו מתוכה אלף וחמש מאות דולר […]. העניין החל לעורר סקרנות בקרב הבלשים. כעבור זמן מה נעורה לחיים קופת בנק מיושנת בג’פרסון סיטי, ופלטה מתוכה שטרות בנקאיים בסך חמשת אלפים דולר.

האבידות הגיעו לממדים כאלה, שבּן פרייס וחולייתו נאלצו להיכנס לפעולה. על ידי השוואת הסימנים, הבחינו הבלשים כי קיים דמיון מפתיע בשיטות הפריצה. בן פרייס גילה את עקבות הגניבה וציין: “כאן ניכרת ידו של הברנש ג’ים ואלנטיין. הוא נכנס לעסקים. רְאו את השיטה, שבאמצעותה הוּצאה ידית המנעול בקלות, כמו צנון הנעקר במזג-אוויר טחוּב (לח). רק בידו מצויים המכשירים המסוגלים לבצע זאת […] כן, אני משער, שאנחנו מחפשים את מר ואלנטיין.” […].

יום אחד הזדמן ג’ימי לעיר קטנה, פגש שם באקראי באֲנַבֵּל אָדַמְס, בִּתו של מנהל הבנק המקומי, והתאהב בה. ברצונו הָעַז לרכוש את לִיבּה, הוא נשאר להתגורר באותה העיר והציג את עצמו בשם בדוי – ראלף סְפֶּנְסֶר. בשם זה פתח חנות נעליים והצליח להכיר את אנבל.

כתום שנה, היה מצבו של מר ראלף סְפֶּנְסֶר כדלקמן: הוא רכש את יראת הכבוד של הקהילה, חנותו שגשגה, וארוסתו, אֲנַבֶּל, עמדה להינשא לו כעבור שבועיים. מר אָדַמְס, הבנקאי השקדן הטיפוסי לערי השדה, העריך את ספנסר. אנבל התגאתה בו, כשם שאהבתהו. הוא התארח בבית משפחת אדמס, ובבית אחותה הנשואה של אנבל, כאילו היה בן משפחה מימים ימימה.

 

ג’ימי-ראלף כתב מכתב לאחד מחבריו הוותיקים ובישר לו שהחליט לבחור בדרך הישר ושהוא רוצה למסור לו את הכלים ששימשו אותו פעם, לפריצת כספות. ביום שבו עמד למסור את הכלים, הלך לפני כן לבנק עם משפחתה של אֲנַבֵּל כדי לראות את הכספת החדשה שבה התגאה אביה, מר אדמס מנהל הבנק. בידיו הייתה המזוודה, ובה כלי הפריצה שעמד למסור. בבני המשפחה הנוכחים היו גם אחותה של אנבל ושתי בנותיה הקטנות אָגָתָה ומֵיי. מר אדמס הציג להם בגאווה את הכספת החדשה והראה להם כיצד היא פועלת. אל הבנק הגיע גם הבלש בּן פרייס שעלה על עקבותיו של ג’ימי-ראלף ותִכנן לתפוס אותו. הוא עמד בחוץ והתבונן במה שהתרחש בתוך הבנק.

 

לפתע, נשמעה צווחה מפי אחת הנשים, ומהומה גדולה פרצה במקום. בעת שכל המבוגרים עסקו בענייניהם, הכניסה מיי, הילדה בת התשע, תוך כדי משחק, את אָגָתָה (בת החמש) לתוך הקופה ונעלה בעדה את הדלת. היא הבריגה את המוטות וסובבה את ידית המערכת, בּחַקּוֹתָהּ את פעולתו הקודמת של מר אדמס. הבנקאי הקשיש הזדרז לתפוס את הידית, ומשך בה שעה קלה. “הדלת אינה יכולה להיפתח!” נאנק. “השעון לא כּוּוַּן והמערכת לא סוּדרה“.

אִמה של אגתה צווחה כאחוזת טירוף.

ששש…” אמר מר אדמס, מרים את ידו הרועדת. “שִתקו כולם לרגע. אגתה!” קרא בקול רם, ככל שיכול. “הקשיבי לי”. בדממה הקצרה שהשׂתררה לאחר מכן, יכלו כולם לשמוע את צליל קולה הרחוק של הפעוטה, שהחלה לצעוק בפראות, מחמת הפחד האיום שתקפהּ בתוך הקופה האפֵלה. “ילדתי היקרה!” יללה האם. “היא תמות מפחד! פיתחו את הדלת! או, שיברו אותה! אתם גברים, האינכם יכולים לעשות מאומה?”

האדם הקרוב ביותר, המסוגל לפתוח את הקופה, נמצא בליטֶל-רוֹק (עיר אחרת)”, אמר מר אדמס בקול רועד.

אלוהים אדירים! ספנסר, מה נעשה? הפעוטה הזאת – היא לא תחזיק מעמד זמן רב בפנים. אין שם די אוויר. ומלבד זאת, היא תקבל הלם מחמת הפחד בלבד“.

אִמה של אגתה, עתה מבוהלת עד אימה, הלמה על דלת הקופה בידיה. בתוך המבוכה הכללית, הציע מישהו להשתמש בדינמיט. אנבל פנתה אל ג’ימי כשעיניה הגדולות מלאות אימה. אך עדיין אין בהם ייאוש […].

אינך יכול לעשות משהו, ראלף? נסֵה בבקשה!”

הוא הסתכל בה, וחיוך רך ומוזר ריחף על שפתיו ובעיניו המפוכחות […] [ג’ימי] הסיר את מעילו, והפשיל את שרוולי כּוּתנתו. באותה פעולה נָמוֹג ראלף ספנסר וג’ימי ואלנטיין תפס את מקומו.

התרחקו מהדלת, כולכם”, פקד קצרות.

הוא הניח את מזוודתו על השולחן, ופתחה לרווחה. מאותו רגע ואילך, כאילו לא הבחין כלל בנוכחותו של איש מהצופים. הוא הניח, בזריזות ובקפדנות, את מכשיריו המוזרים והמבריקים, תוך כדי שריקה חרישית, כשם שנהג לעשות תמיד במלאכתו.

האחרים התבוננו בו, כאחוזים בחבלי קסם, שקטים וחסרי תנועה. כעבור רגע, חדר מקדחו של ג’ימי, בקלות רבה, אל תוך דלת הפלדה. מקץ עשר דקות, שיא המהירות בקריירה שלו כפורץ, השליך לאחוריו את המנעולים והמקדחים ופתח את הדלת.

אגתה – בעילפון כמעט, אך בריאה ושלמה – נאספה בזרועות אמה.

ג’ימי ואלנטיין לבש את מעילו, חלף ליד הסבכה (המחיצה) ופסע אל הדלת החיצונית. בצאתו, נדמה לו כי שמע קול רחוק, קול שהיה מוכר לו משכבר הימים: “ראלף!” אך הוא לא נעצר אף לרגע. בפתח עמד בדרכו אדם גדל-מידות.

הלו, בֶּן” אמר ג’ימי, בעודו מחייך את חיוכו המוזר. “סוף סוף תפסת אותי, האין זאת? אם כן, בוא נזוז, אין לי מה להפסיד“.

ואז נהג בן פרייס באורח מוזר במקצת.

חושבני שאתה טועה, מר ספנסר”, אמר. “אינני סבור שאני מכיר אותך. מֶרְכַּבְתְּךָ מחכה לך, לא כן? ובן פרייס פנה לדרכו, ופסע במורד הרחוב.

 

אוֹ. הנרי, “החזרה למוטב”, בתוך החיים זה לא מה שאתה חושב, תרגום מאנגלית: מירון אוריאל ואיריס בורוכוב, לדורי, תל אביב 1989, עמ’ 64–69

מדברים על זה

  • מה גרם לג’ימי ואלנטיין להשתנות?
  • הבלש בן פרייס בחר לא להרוס את החיים החדשים של ג’ימי ואלנטיין לאחר שצפה במעשה ההצלה שלו. מדוע לדעתכם פעל כך? האם אתם מסכימים עם בן? האם לדעתכם נהג כשורה? הסבירו.
  • האם אדם שחזר למוטב אמור להיענש על עברו?
  • אילו גורמים בחיים עשויים לעודד אותנו להשתפר, ואילו גורמים עלולים להכשיל את התהליך?

תגיד סליחה

דפנה עבר-הדני

 

מָה הֵם חוֹשְׁבִים – אֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ

שֶׁהָיִיתִי יֶלֶד רַע?

מָה הֵם חוֹשְׁבִים – אֲנִי לֹא מִתְבַּיֵּשׁ

וְלֹא יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי בְּצָרָה?

בְּחַיַּי שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר.

הָיִיתִי רוֹצֶה לְהַרְאוֹת אֶת זֶה בְּכָל מִינֵי צוּרוֹת.

אֲבָל הֵם דַּוְקָא רוֹצִים מִלִּים,

וְדַוְקָא מִלִּים בְּרוּרוֹת

וְהֵם – אוֹ שֶׁצּוֹעֲקִים עָלַי,

אוֹ שֶׁקּוֹרְאִים לִי לְשִׂיחָה…

גַּם כֵּן שִׂיחָה!

אָז, אֲנִי קֹדֶם כֹּל מְשַׁקֵּר

וְאוֹמֵר שֶׁזֶּה לֹא אֲנִי, אֶלָּא מִישֶׁהוּ אַחֵר

(וְאָז אֲנִי מַרְגִּישׁ זִיפְת עוֹד יוֹתֵר)

ובַסּוֹף אֲנִי מֻכְרָח לְהַגִּיד: “סְלִיחָה”.

לָמָּה הֵם מַכְרִיחִים אוֹתִי לְהַגִּיד אֶת זֶה, מָה יֵשׁ,

הֵם לֹא מְבִינִים לְבַד, שֶׁגַּם כָּכָה אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ?

לָמָּה הֵם לֹא נוֹתְנִים לִי לְהִצְטַעֵר

וּלְהַרְאוֹת אֶת זֶה לֹא בְּמִלִּים, אֶלָּא בְּאֹפֶן אַחֵר?

מדברים על זה

  • כיצד יודעים שהדובר בשיר מתחרט על מעשיו?
  • אם הוא מתחרט, למה הוא אינו רוצה להגיד סליחה? על מה זה מעיד?
  • כיצד אפשר להביע חרטה בדרך שהיא לא מילולית?
  • מה החשיבות של אמירת סליחה במילים?

 

משימה: בזוגות, חשבו על דרך לא מילולית ומקורית לומר סליחה, והציגו אותה בכיתה.

משה אוסף את כל העם למעמד שבו אלוהים כורת ברית עם כל בני ישראל:

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל.

טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.

לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה’ אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם.

דברים כט, ט-יא

 

פירושי מילים

וּבְאָלָתוֹ – בשבועתו

מדברים על זה

  • למה לדעתכם פירט משה את הקבוצות השונות שבעם? הרי ממילא הם כלולים במילה “כולכם”.
  • מכל המקצועות, למה לדעתכם הוזכרו דווקא בעלי המלאכות הקשות פשוטי העם – חוטבי העצים ושואבי המים?
  • מדוע חשוב שכריתת הברית תיעשה במעמד כל העם כולו ולא רק במעמד ההנהגה המייצגת אותו?

אִם יִקַּח אָדָם אֲגֻדָּה שֶׁל קָנִים,

הַאִם יוּכַל לִשְׁבֹּר אוֹתָם בְּבַת אַחַת?

אֲבָל כָּל קָנֶה בְּנִפְרָד –

אֲפִלּוּ תִּינוֹק יָכוֹל לִשְׁבֹּר!

על פי מדרש תנחומא, פרשת נִצבים, סימן א

 

אפשר לקרוא משל של איזופוס שייתכן שהמדרש מבוסס עליו.

מדברים על זה

  • מדוע קל יותר לשבור קנים יחידים מאשר חבילה של קנים?
  • הסבירו את הדימוי בהקשר של חבורת בני אדם: אילו התנסויות ישברו אדם יחיד אך אדם בקבוצה יוכל להתגבר עליהן?
  • אילו יתרונות נוספים יש לקבוצה (מלבד היכולת להגן על חבריה)?
  • אילו יתרונות יש בלהיות לבד? מה לדעתכם האיזון בין להיות לבד ובין להיות בקבוצה?

סלט

אֶצְלֵנוּ כָּל הַמִּשְׁפָּחָה

אוֹכְלִים סָלָט כַּהֲלָכָה,

אֲבָל אֲנִי יוֹתֵר מִכָּל

סָלָט אוֹהֵב לִזְלֹל.

 

אִמָּא מְבִיאָה בַּסַּל

עַגְבָנִיּוֹת,

פִּלְפֵּל,

בָּצָל,

אַבָּא הַיְּרָקוֹת רוֹחֵץ,

מְלָפְפוֹן אֲנִי קוֹצֵץ,

וּבֵינְתַיִם הַסָּלָט

מִסְתַּלֵּט לְאַט-לְאַט.

וְיוֹשְׁבִים כֻּלָּנוּ יַחַד

הַסָּלָט מְלֹא הַצַּלַּחַת,

מַזְלְגוֹת וְסַכִּינִים

מְקַפְּצִים וּמְנַגְּנִים,

בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן –

לִבְרִיאוּת וּלְתֵאָבוֹן.

 

ע. הלל, הספר הגדול של ע. הלל, עם עובד, תל אביב 1992

להאזנה

מדברים על זה

  • בשיר מתוארת הכנת סלט בצוותא – מה התפקיד של כל אחד מבני המשפחה?
  • מה הסיבה שבני המשפחה מכינים סלט יחד?
  • עבודה משותפת אינה פשוטה. מה ההתארגנות שנדרשת לשם כך?
  • האם לדעתכם עדיף להכין דברים ביחד או לבד? הסבירו.
  • האם אצלכם במשפחה יש דברים שכמה מבני המשפחה עושים ביחד? ספרו עליהם.

טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד […].

קהלת ד, ט

 

אחרי הפסוק הזה מובאים הפסוקים האלה:

כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ
וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפֹּל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ. […].
וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ
וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לאֹ בִמְהֵרָה יִנָּתֵק.

קהלת ד, י-יב

מדברים על זה

  • לפי הפסוקים, באילו מקרים “טובים השניים מן האחד”? תנו דוגמאות נוספות.
  • חוט משולש הוא חוט השזור משלושה חוטים (כמו צמה). הסבירו את הדימוי, ותנו דוגמה מהחיים שבה שלושה חברים “לא במהרה יינתקו”.
  • ספרו על מקרה שבו הצלחתם בזכות החברים שלכם.

כוח היחד

“אתם ניצבים היום כולכם” – הפרשה פותחת במעמד שבו משה נושא נאום אל כל בני ישראל העומדים מולו ומפרט מי הנוכחים השונים – גברים, נשים, ילדים וגרים שהצטרפו אליהם. הפירוט מבהיר את החשיבות של כל אחד ואחד מהעם  ואת העוצמה שיש ביחד.

התלמידי ישחקו במשחק הממחיש זאת: בחרו שני תלמידים – רודף ונרדף (אפשר לתת להם תפקידים כמו חתול ועכבר, דג וכריש). הרודף יהיה באמצע מעגל התלמידים, והנרדף מחוץ למעגל. הרודף ינסה להיכנס למעגל ולתפוס את הנרדף. בשלב הראשון הציבו את כל התלמידים במעגל במרחק זה מזה בלי להנחות אותם. לאחר שהנרדף הראשון ייתפס, החליפו את הרודף והנרדף, וכעת הנחו את התלמידים במעגל למנוע בכל מחיר את התפיסה של הרודף – כל אחד ואחד מהם יהיה אחראי לכך. כעת התלמידים ודאי יצטופפו, וכך יקשו על הרודף.

סכמו: גם אם תלמיד אחד בלבד מזלזל בתפקידו ומניח לרודף להיכנס, הוא יכול לתפוס את הנרדף, וזו החשיבות של הערבות ההדדית והיחד.

חידון קיבוץ גלויות

בפרשה נאמר שבני ישראל יחזרו מהגלות בכל העולם לארץ. ואכן ההבטחה התגשמה, ויהודים מכל העולם חיים היום בישראל, ולכאן הביאו את מנהגיהם הייחודיים.

שחקו משחק ניחוש של מושגים מגוונים מעדות ישראל. חלקו את הכיתה לקבוצות לפי שולחנות או טורים. כתבו על הלוח מושג באותיות מעורבבות, ובכל פעם אחת הקבוצות תנסה לנחש מהו המושג. אם הקבוצה תטעה, הקבוצה השנייה תוכל לנסות לנחש פעם אחת. הקבוצה שתגלה את המילה תזכה בנקודה.

אם שתי הקבוצות לא יצליחו לנחש מהי המילה, אפשר להחזיר את התור לקבוצה הראשונה ולתת לה רמז – למשל האות הפותחת או התחום של המושג.

 

הצעות למושגים:

שפות

יונלד – לדינו

שיייד – יידיש

מאכלים

אמחולו – מלאווח

לנטטוש – טשולנט

ובהק – קובה

יג’סנפ – ספינג’

טקסים, מנהגים ומועדים

גסדי – סיגד

המונים – מימונה

סנההר – סהרנה

ניהח – חינה

יייטצאר – יארצייט

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.