אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת פינחס

מה בפרשה?

  • ברית שלום עם פינחס – אלוהים מודיע על ברית שלום עם פינחס שנקם (בלשון המקרא קינא) בשם אלוהים והרג את זמרי שזנה עם כזבי המדיינית. הוא מעניק לו ולזרעו כהונה וקובע שהמדיינים הם אויבי בני ישראל.
  • מִפקד השבטים בערבות מואב – אלוהים מצווה את משה ואת אלעזר הכוהן לערוך מפקד נוסף, לאחר מות רבים מבני ישראל במגפות ולקראת הכניסה לארץ וחלוקת הנחלות לשבטים.
  • דין ירושת הבנות – בדרך של תקדים משפטי מוצגת בעיה מיוחדת של בעלות על נחלה משפחתית: רצף השושלת המשפחתית של צלפחד משבט מנשה עלול להיקטע משום שלאבי המשפחה אין צאצאים זכרים. חמש בנותיו של צלפחד (מחְלה, נֹעה, חגלה, מִלכה ותִרצה) טוענות שזכותן לרשת את נחלת אביהן, וטענתן מתקבלת. עֶקרון קדושת המשפחה והנחלה גבר על עקרון ירושת הבנים.
  • מינוי יהושע – לאחר שהזכיר אלוהים למשה כי לא ייכנס לארץ וציווהו לעלות על הר לראותה מרחוק, ביקש משה מאלוהים שימנה מנהיג במקומו. אלוהים ציווהו למנות את יהושע בן נון, וכך עשה משה.
  • סדר הקורבנות – פירוט קורבנות הציבור שיש להקריב.

לפי החוק שנהג באותה תקופה, רק בנים זכרים היו רשאים לרשת את נחלת אביהם. לצלפחד היו רק בנות, כלומר הן לא היו אמורות לרשת את נחלת אביהן, ולכן כשמת אביהן פנו הבנות אל משה לברר מהו דין הירושה במקרה שלהן.

וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה.

וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר.

אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר […] וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ.

לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ.

וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה’. וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם

וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן.

במדבר כז, א-ז

 

פירושי מילים

לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ – למה נהיה במעמד נחות, ואבינו לא יקבל נחלה בארץ

וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה’ – משה הפנה את טענתן לה’ כי לא ידע להכריע בעצמו בסוגיה

כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת – בנות צלפחד צודקות בטענת

מדברים על זה

  • נסחו במילים שלכם את טענתן של בנות צלפחד.
  • לבנות צלפחד נדרש אומץ רב לפנות למשה. מדוע?
  • מה דעתכם – האם הן צודקות?
  • בנות צלפחד פנו למשה – האם ענה להן משה? מדוע?

 

“וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד” (במדבר כז, א):

כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁהָאָרֶץ מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁבָטִים לִזְכָרִים וְלֹא לִנְקֵבוֹת, נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּן זוֹ עַל זוֹ לִטֹּל עֵצָה. אָמְרוּ: לֹא כְּרַחֲמֵי בָּשָׂר וָדָם רַחֲמֵי הַמָּקוֹם.

בָּשָׂר וָדָם רַחֲמָיו עַל הַזְּּכָרִים יוֹתֵר מִן הַנְּקֵבוֹת,

אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,

אֶלָּא רַחֲמָיו עַל הַזְּכָרִים וְעַל הַנְּקֵבוֹת, רַחֲמָיו עַל הַכֹּל,

שֶׁנֶּאֱמַר: “טוֹב ה’ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו” (תהלים, פרק קמה, פסוק ט).

מדרש ספרי במדבר, פיסקא קלג

 

פירושי מלים

נִתְקַבְּצוּ – התקבצו, התאספו

לִטֹּל עֵצָה – להתייעץ

בָּשָׂר וָדָם – בני אדם

הַמָּקוֹם, מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – אלוהים

מדברים על זה

  • איזו ידיעה גרמה לבנות צלפחד להתכנס? ומדוע?
  • לפי המדרש, בנות צלפחד טענו שיש הבדל בין הרחמים של בן אדם ובין הרחמים של אלוהים – על מי מרחם כל אחד מהם?
  • אילו הייתם מתבקשים לכתוב למדרש המשך שמתחיל במילה “ולכן”, מה המשפט הראשון שהייתם כותבים?
  • בסיום ההתכנסות של בנות צלפחד, הן אומרות שרחמיו של אלוהים על כולם: גם על זכרים וגם על הנקבות. שערו איזו תחושה גורמת להן האמירה הזאת. בחרו מרשימת הרגשות, או הוסיפו משלכם: עידוד, כעס, ייאוש, עצב, תקווה, הערצה, אכזבה, שמחה, אחר… (אפשר לבחור ולהוסיף יותר מרגש אחד).

אִמָּא

 

אִמָּא הָיְתָה מַשְׁכִּימָה, מְעַרְסֶלֶת, מַחֲלִיפָה, מְחַתֶּלֶת, רוֹחֶצֶת, שׁוֹטֶפֶת, חוֹפֶפֶת,

מְיַבֶּשֶׁת, מְקַרְצֶפֶת, מְגַהֶצֶת, מְקַפֶּלֶת, אוֹפָה, מְבַשֶּׁלֶת, מְקַלֶּפֶת, קוֹטֶפֶת, מְאַדָּה,

מַרְתִּיחָה, מַמְלִיחָה, מַמְתִּיקָה, מְמַיֶּנֶת, פּוֹלָה, קוֹצֶצֶת, צוֹלָה וְשׁוּב מְנַקָּה,

בֵּין לְבֵין מֵינִיקָה (עַד גִּיל שְׁנָתַיִם)

יוֹרֶדֶת, עוֹלָה אָצָה, הוֹלֶכֶת, רָצָה, חוֹזֶרֶת, לֹא נָחָה רֶגַע.

לֹא יוֹשֶׁבֶת, כָּל הַיּוֹם עַל הָרַגְלַיִם. עוֹמֶדֶת.

וּבְכָל זֹאת כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתִי מָה הַהוֹרִים שֶׁלָּךְ עוֹשִׂים,

הָיִיתִי עוֹנָה: אַבָּא קַבְּלָן, וְאִמָּא לֹא עוֹבֶדֶת.

איריס אליה כהן, שחרחורת, הוצאה עצמית, 2014

 

מדברים על זה

  • מנו: כמה פעולות של האם מתוארות בשיר?
  • כיצד הרגשתם כשקראתם את השורה האחרונה בשיר “ואימא לא עובדת”?
  • בחרו במילה המתאימה והשלימו את המשפט: המשפט “ואימא לא עובדת” ____ את הפעולות הרבות שהאם עושה.

תרמילון: מסכם / משלים / סותר / מסביר / מפרט

  • כשהייתה המשוררת ילדה, היא לא חשבה שהיא שיקרה כשאמרה את המשפט הזה. לְמָה לדעתכם היא התכוונה כשאמרה “אימא לא עובדת”?
  • האם אתם מכירים היום אבות או אימהות שגם הם “לא עובדים” כמו האם בשיר? האם ההגדרה הזאת נכונה לדעתכם? הסבירו.

 

משימה: אילו “עבודות שקופות” (כמו העבודות המתוארות בשיר) עושים אצלכם בבית בני המשפחה – אבא, אימא, סבא, סבתא, הילדים וכו’? הכינו תעודות הוקרה בשבילם, וציינו את התרומה שלהם בבית שעליה הם ראויים להערכה.

 

יש שפות שיש בהן מין דקדוקי סתמי (המוכרת לנו ביותר היא כמובן האנגלית), בלי זכר ונקבה. לעומתן בשפה העברית יש מין דקדוקי, למשל ברוב צורות הפועל (רץ ורצה), בשמות התואר (מתוק ומתוקה) ובשמות העצם (מנהל ומנהלת).

בשנים האחרונות התגברה המגמה לתת ביטוי לשאיפה לשוויון מגדרי גם בדקדוק ולהבליט את הנשים.

לפניכן סרטון המראה כיצד הוספת תווים לשפה העברית הופכת אותה לשפה רב-מגדרית. צפו בסרטון וענו על השאלות.

 

מדברים על זה

  • מה דעתכן על התווים החדשים שהומצאו?
  • האם התווים החדשים חשובים לדעתכן? הסבירו מדוע?
  • האם הייתן רוצות להשתמש בתווים החדשים בכתיבה היום-יומית?
  • שאלה לבנים: האם מפריע לכם שהשאלות מנוסחות בלשון נקבה? הסבירו את תשובתכם. כיצד לדעתכם מרגישות הבנות לנוכח העובדה שכל שחיינו מנוהלים בשפה העברית (חוקים, מודעות, כרזות, מבחנים, הוראות הפעלה ועוד) בלשון זכר?

 

משימה: מלבד השימוש בשפה רב-המגדרית שלמדתם עליה בסרטון, אפשר לכתוב בעברית כך שגם הקורא וגם הקוראת ירגישו שהדברים שנכתבו פונים אליהם. למשל המשפט הזה כתוב כך שהוא פונה אל בן או אל בת: “כדי לברר אם יש לך זכאות למלגה, יש לעיין בהנחיות ההרשמה שקיבלת ביום שבו נרשמת ללימודים”.

נסו לכתוב שלושה משפטים כאלה או כתבו סיפור קצר באופן זה.

בפסוקים שלפנינו מתוארות שתי שיטות שלפיהן חולקה הארץ לנחלות לשבטים.

שיטה אחת היא חלוקה לפי גודל השבט, ואילו השיטה האחרת היא על פי הגרלה.

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.

לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ.

אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ.

עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט.

במדבר כו, נב-נו

 

פירושי מילים

לָרַב תַּרְבֶּה  – לפי גודל השבט והמשפחה, כך גודל הנחלה

בְּגוֹרָל – על פי הגרלה

מדברים על זה

  • כתבו במילים שלכם כיצד, לפי הפסוקים, חולקה הארץ לעם ישראל.
  • איזו משתי החלוקות עדיפה לדעתכם? הסבירו מדוע.
  • מצאו יתרון אחד לכל אחת משיטות החלוקה.
  • אחד ההסברים של חז”ל על הפסוקים האלה הוא שגודל הנחלות לא היה שווה מכיוון שהוא נקבע על פי גודל השבטים, ואילו המקום הגאוגרפי של כל נחלה נקבע בהגרלה. איזו בעיה עולה בפסוקים, וכיצד ההסבר הזה פותר אותה?
  • אילו דברים בבית נכון לחלק לכל ילד בבית לפי צרכיו, ואילו דברים נכון לחלק לפי הגרלה?

הצבעה או הגרלה?

בפעולה של תנועת הנוער “רתמים” היה ויכוח בקולי קולות. המדריכים הציעו לחניכים שתי אפשרויות לפעילות מיוחדת: פעילות “מאסטר שף” או “אש לילה”. חברי הקבוצה היו חלוקים: היו שרצו פעילות “מאסטר שף”, והיו שהעדיפו “אש לילה”.

אדם הציע לעשות הצבעה: “זה נראה לי הכי הגיוני, שהרוב יחליט!” “לא”, התנגדה תום, “למה שהרוב יחליט בשבילנו?” היא הסתכלה סביב: “אני כבר רואה שאנחנו, החבר’ה שרוצים ‘אש לילה’, במיעוט. אבל אני חושבת ששיקול הדעת שלנו נכון יותר: ‘אש לילה’ הוא פעילות הרבה יותר כיפית ומיוחדת. לבשל אפשר כל יום ובכל בית, אבל ‘אש לילה’ אפשר רק בתנועה. נכון שאנחנו מיעוט, אבל הדעה שלנו הגיונית יותר, אז למה מראש דעתנו נחשבת פחות?” “אני לא חושב שהדעה שלכם נחשבת פחות”, אמר רוי, “אבל ככה זה בדמוקרטיה: הרוב מחליט, ולפעמים גם כשהוא טועה, זה מה שעושים בסוף. וחוץ מזה, איך אתם מציעים להחליט?” כולם השתתקו.

“יש לי רעיון”, אמרה טל. “נעשה הגרלה!” “הגרלה???” שאלה בהפתעה שחר המדריכה, “במקום לדון, לשקול ולחשוב ברצינות מה עדיף? מה ההיגיון בהגרלה שאין בה שום שיקול דעת?” “דווקא יש בזה משהו הגיוני”, אמר אופק המדריך, “זה יכול להיות פתרון מצוין שישמור על האווירה הטובה בקבוצה וגם איתנו, המדריכים. אנחנו לא מחליטים, וגם הרוב לא מחליט. ניתן  לגורל – כוח עליון – להחליט בשבילנו”. “רגע”, אמרה ניצן, “אז עכשיו צריך קודם כול לעשות הצבעה כדי להחליט אם נעשה הצבעה…”

מדברים על זה

מה דעתכם? האם אתם בעד הגרלה או בעד הצבעה?

יש לי מזל

יֵשׁ לִי מַזָּל
שֶׁנּוֹלַדְתִּי בִּכְלָל
וַאֲנַחְנוּ בְּיַחַד, אֲנִי וְהֵם.
וְהָאִמָּא הַזֹּאת הִיא אִמָּא שֶׁלִּי
וְהָאַבָּא הַזֶּה הוּא אַבָּא שֶׁלִּי,
וְהַבַּיִת הַזֶּה הוּא הַבַּיִת שֶׁלִּי
וַאֲנִי שֶׁלָּהֶם.

אִם הָיוּ נוֹתְנִים לִי לִבְחֹר בְּעַצְמִי
כַּמָּה הָיָה לִי קַל.
הָיִיתִי בּוֹחֵר אֶת אָבִי וְאִמִּי,
וְאֶת אָחִי וְאֶת אֲחוֹתִי
וְהֵם הָיוּ בּוֹחֲרִים אוֹתִי.
אֵיזֶה מַזָּל.

לאה נאור, הספר הגדול של לאה נאור, עם עובד, מהדורה שלישית, 2011

מדברים על זה

  • האם אתם מסכימים עם התפיסה בשיר שלפיה אדם זוכה במשפחתו במזל, כלומר במקרה? הסבירו את התפיסה שלכם.
  • הדובר בשיר טוען שאילו הוא היה צריך לבחור במשפחה, הוא היה בוחר בדיוק במשפחה שלו כפי שהיא. מה דעתכם על כך?

 

משימה

בחרו אחת מהמשימות:

א. כתבו שיר על דברים שזכיתם בהם לדעתכם “במזל”.

ב. כתבו מכתב לילד הדובר בשיר: מה אתם חושבים על מה שהוא כתב (מסכימים, חושבים שזו שטות וכדומה) והסבירו למה.

לבוגרים

התבוננו במצגת על הגרלות במסורת היהודית והישראלית.

 

מדברים על זה

משימה: בחרו אחד מהאירועים ההיסטוריים או מהמסורת המתוארים במצגת ושבהם נעשה שימוש בהגרלה. בחרו דמות הקשורה לאירוע זה (המגריל, האדם שהושפע מההגרלה, צופה מהצד וכדומה), וכתבו דף ביומנה המתאר את ההגרלה, את התחושות שלה לפני ההגרלה ואחריה ואת המחשבות שלה על ההגרלה.

לבוגרים

בנות צלפחד – חידון נשים מעוררות השראה

בפרשה חמש בנותיו של צלפחד (מחְלה, נֹעה, חגלה, מִלכה ותִרצה) טענו שזכותן לרשת את נחלת אביהן, וניצחו. הכירו לתלמידים עוד נשים מעוררות השראה מהתנ”ך, מההיסטוריה היהודית ומימינו באמצעות חידון.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.