לפי החוק שנהג באותה תקופה, רק בנים זכרים היו רשאים לרשת את נחלת אביהם. לצלפחד היו רק בנות, כלומר הן לא היו אמורות לרשת את נחלת אביהן, ולכן כשמת אביהן פנו הבנות אל משה לברר מהו דין הירושה במקרה שלהן.
וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה.
וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר.
אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר […] וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ.
לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ.
וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה’. וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם
וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן.
במדבר כז, א-ז
פירושי מילים
לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ – למה נהיה במעמד נחות, ואבינו לא יקבל נחלה בארץ
וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה’ – משה הפנה את טענתן לה’ כי לא ידע להכריע בעצמו בסוגיה
כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת – בנות צלפחד צודקות בטענת
מדברים על זה
