אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת פקודי

מה בפרשה?

  • השלמת בניית המשכן – חזרה על פירוט החומרים ששימשו למלאכת המשכן, תיאור בגדי הכהונה וסיום חגיגי לתיאור המלאכה.
  • ברכת משה לסיום העבודה – המשכן וכליו מובאים אל משה, והוא רואה כי בני אהרן עשו הכול לפי מצוות אלוהים. משה מברך אותם ומצווה להקים את המשכן.
  • הקמת המשכן – לאחר שהוקם המשכן, הענן מכסה את אוהל מועד, וכבוד ה’ מלא את המשכן. מאז הענן שורה על המשכן ביום, ועמוד האש בלילה. רק בעלות הענן מעל המשכן, בני ישראל נוסעים.

_

אומנות בפרשה

אפשר להרחיב על הפרשה באופן ויזואלי באמצעות יצירות מאתר מדרש אומנות מבית קרן תל”י:

משה ואהרן, מוריס הירשפילד

אהרן ליד אוהל מועד, דורה אירופוס

בתום כל ההכנות, היצירה והמלאכה הרבה סוף-סוף הוקם המשכן, ביתו של אלוהים, והוא שורה בתוכו:

וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן.

וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו.

וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת מֹשֶׁה.

[…] וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה’ מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.

שמות מ, יז-לד

 

פירושי מילים

אֲדָנָיו – הבסיס שעליו עמדו קרשי המשכן

בְּרִיחָיו – קרשים מאוזנים שחיברו בין הקרשים העומדים

מדברים על זה

  • מהם שני השלבים המתוארים בפסוקים?
  • בשלב הראשון מתואר תהליך הרכבת המשכן. בפסוקים שאינם מובאים כאן, מתואר כיצד הוכנסו כלי המשכן לתוכו ורק אז ירדה עליו שכינת אלוהים. מה אפשר ללמוד מסדר הדברים לחיינו אנו?
  • בפסוקים לא נאמר שאלוהים נכנס למשכן אלא “כבוד ה’ מלא את המשכן” – מה פירוש הניסוח הזה? למה זה כתוב דווקא כך?
  • בפסוקים מתואר סיומה של בניית המשכן, בית חדש לאלוהים. לפני שבני אדם נכנסים לבית חדש, מה חשוב להם שיהיה בו? מה חשוב פחות? האם זה דומה לבית אלוהים?
סרטוט של מראה המשכן מבחוץ

סרטוט של מראה המשכן מבחוץ

בשעה שאמר לו הקב”ה למשה: “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם” (שמות כה, ח),

אמר משה: מי יוכל לעשות לאלוהים מקדש שישרה בתוכו?

הרי נאמר על אלוהים: “את השמים ואת הארץ אני מלא” (ירמיה כג, כד).

אמר הקדוש ברוך הוא: איני מבקש שיבנו בית לפי כוחי אלא לפי כוחם של ישראל.

על פי במדבר רבה, פרשה יב, סימן ג

מדברים על זה

  • לפי המדרש, איזו בעיה הטרידה את משה כשהוא צוּוה לבנות מקדש לאלוהים? נסו לשער כיצד הוא דמיין את הבית הראוי לאלוהים.
  • הקב”ה מסביר למשה שבני ישראל יבנו את הבית “לפי כוחם”, כלומר לפי יכולתם. איזו תפיסה עומדת מאחורי אמירה זו? חשבו על מצב בחיים שלנו שבו נשאף לעשות משהו לא בצורה מושלמת אלא כפי כוחנו או כמיטב יכולתנו.
  • אנחנו רגילים לחשוב ש”בית” של מישהו הוא מבנה שהוא יכול להיכנס לתוכו. האם הגדרה זו נכונה גם לבית האלוהים לדעתכם?

הפרשה מתארת את בניית הבית הראשון לאלוהים – המשכן שהתאים לנדודים במשכן כי היה אפשר לפרקו ולהרכיבו מחדש. כאשר הגיעו בני ישראל לארץ, הם רצו לבנות לאלוהים בניין של קבע. כיצד החליטו היכן ייבנה? על כך מספרת אגדה ערבית עתיקה:

בַּמָּקוֹם שֶׁעָלָיו עָמַד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת שְׁנֵי אַחִים. הָאָח הַצָּעִיר הָיָה נָשׂוּי וְהָיוּ לוֹ שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים, וְאִלּוּ הַבְּכוֹר הָיָה עֲרִירִי, לֹא הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה וְלֹא הָיוּ לוֹ יְלָדִים. שְׁנֵי הָאַחִים עָבְדוּ יַחַד בַּשָּׂדֶה, יַחַד חָרְשׁוּ וְיַחַד זָרְעוּ. הִגִּיעַ זְמַן הַקָּצִיר. הָאַחִים קָצְרוּ אֶת הַחִטָּה וְחִלְּקוּ אוֹתָהּ לִשְׁנֵי חֲלָקִים שָׁוִים: חֵלֶק אֶחָד לָאָח הַבְּכוֹר, הָעֲרִירִי, וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי לָאָח הַצָּעִיר וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ.

לַיְלָה אֶחָד שָׁכַב הָאָח הַבְּכוֹר בְּמִטָּתוֹ וְלֹא הִצְלִיחַ לְהֵרָדֵם. הוּא חָשַׁב בְּלִבּוֹ: אָחִי הוּא בַּעַל לְאִשָּׁה וְאָב לִילָדִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לִדְאֹג לָהֶם; הוּא צָרִיךְ לְהַאֲכִיל אוֹתָם, לְהַשְׁקוֹת אוֹתָם וּלְהַלְבִּישׁ אוֹתָם. וַאֲנִי – עֲרִירִי. אֲנִי צָרִיךְ לִדְאֹג רַק לְעַצְמִי. לֹא טוֹב שֶׁאָנוּ מְחַלְּקִים אֶת הַתְּבוּאָה בֵּינֵינוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, רָאוּי שֶׁאָחִי יְקַבֵּל חֵלֶק גָּדוֹל יוֹתֵר. קָם הָאָח הַבְּכוֹר מִמִּטָּתוֹ, יָצָא לַשָּׂדֶה, לָקַח חִטָּה מֵהָעֲרֵמָה שֶׁלּוֹ וְהֶעֱבִיר אוֹתָהּ לָעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו.

גַּם הָאָח הַצָּעִיר לֹא יָכֹל לְהֵרָדֵם בַּלַּיְלָה הַהוּא. הוּא חָשַׁב בְּלִבּוֹ: לִי יֵשׁ אִשָּׁה וִילָדִים, וּכְשֶׁאֶהְיֶה זָקֵן וְלֹא יִהְיֶה לִי כֹּחַ לַעֲבֹד, יוּכְלוּ יְלָדַי לַעֲזֹר לִי. מָה יַעֲשֶׂה אָחִי כְּשֶׁיִּהְיֶה זָקֵן, מִי יִדְאַג לוֹ? לֹא טוֹב שֶׁאֲנַחְנוּ מְחַלְּקִים אֶת הַתְּבוּאָה בֵּינֵינוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, רָאוּי שֶׁאָחִי יְקַבֵּל חֵלֶק גָּדוֹל יוֹתֵר, וְכָךְ יִשָּׁאֵר לוֹ כֶּסֶף לְעֵת זִקְנָתוֹ. קָם הָאָח הַצָּעִיר מִמִּטָּתוֹ, יָצָא לַשָּׂדֶה, לָקַח חִטָּה מֵהָעֲרֵמָה שֶׁלּוֹ וְהֶעֱבִיר אוֹתָהּ לָעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו.

בַּבֹּקֶר קָמוּ שְׁנֵי הָאָחִים, יָצְאוּ לַשָּׂדֶה וְהִנֵּה שְׁתֵּי הָעֲרֵמוֹת שָׁווֹת! הִתְפַּלְּאוּ הָאָחִים, אַךְ לֹא אָמְרוּ דָּבָר. בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי שׁוּב יָצְאוּ הָאָחִים לַשָּׂדֶה, שׁוּב הֶעֱבִיר כָּל אֶחָד מֵהֶם חִטָּה מֵהָעֲרֵמָה שֶׁלּוֹ לָעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו, וּבַבֹּקֶר שׁוּב הָיוּ שְׁתֵּי הָעֲרֵמוֹת שָׁווֹת. וְכָךְ הָיָה גַּם בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי.

בַּלַּיְלָה הָרְבִיעִי שׁוּב יָצְאוּ הָאָחִים אֶל הַשָּׂדֶה. כָּל אֶחָד מֵהֶם לָקַח חִטָּה מֵהָעֲרֵמָה שֶׁלּוֹ וְנִגַּשׁ לָעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו. בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ נִפְגְּשׁוּ… כְּשֶׁהֵבִינוּ מָה קָרָה, הִתְחַבְּקו הָאָחִים וּבֵרְכוּ אֶת הָאֱלוֹהִים.

כַּאֲשֶׁר רָאָה הָאֵל אֶת מַעֲשֵׂה הָאָחִים הֶחְלִיט שֶׁזֶּהוּ הַמָּקוֹם הַמַּתְאִים לְרוּחַ אֱלוֹהִים לִשְׁרוֹת בּוֹ. לְיָמִים שָׁם בָּנָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

 

אגדת עם ערבית, עיבוד של יונה ברזילי, חגי ישראל – ירושלים העיר, המחלקה לחינוך מבוגרים, משרד החינוך והתרבות, ירושלים 1976

מדברים על זה

  • לפי האגדה, מה המקדש מסמל? מדוע היה חשוב לבנות אותו דווקא במקום המסוים הזה?
  • איזה מבנה סמלי הייתם בונים היום במקום שבו התרחש הסיפור?
  • מה אנחנו יכולים ללמוד מאגדה זו לחיינו?

 

משימה: הציגו את הסיפור. אפשר לעשות כמה גרסאות שלו, גם גרסה מודרנית שבה האחים מחלקים ביניהם משהו אחר.

אחרי שחרב בית המקדש, החלה לעלות קרנם של בתי הכנסת שעד אז היו נדירים ושימשו בעיקר מקום התכנסות ולימוד. במאות השנים אחרי החורבן החלו מבני בתי הכנסת להתפתח ולקבל צורות קבועות למדי. אך כיצד צריך להיראות בית כנסת? מכיוון שלא היה דגם לחיקוי, המציאו האדריכלים את בתי הכנסת, אך לא לגמרי מאפס – הם שאלו מרכיבים מאדריכלות המקדשים הרומית והביזנטית, הגם שכנראה נזהרו מאוד שבית הכנסת לא ידמה למקדש פגני שהיה עבודה זרה. להלן מצגת עם כמה מרכיבים אדריכליים מהתרבויות הסובבות שהותאמו ל”מקדש” יהודי.

בית אלוהים בתרבויות שונות

כמעט בכל התרבויות התפתח מקום קדוש שבו נערכו טקסים לקישור בני האדם לכוחות השולטים – אלים או “קאמי” (רוחות בדת השינטו היפנית). נצפה במצגת ונכיר כמה סוגים של מבנים כאלה.

בני ישראל סיימו לבנות את המשכן ואת כל כליו ומציגים אותם לפני משה:

אֶת אֲרוֹן הָעֵדֻת וְאֶת בַּדָּיו וְאֵת הַכַּפֹּרֶת.

אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶת כָּל כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים.

אֶת הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה אֶת נֵרֹתֶיהָ נֵרֹת הַמַּעֲרָכָה וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר.

וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֵת מָסַךְ פֶּתַח הָאֹהֶל.

אֵת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לוֹ אֶת בַּדָּיו וְאֶת כָּל כֵּלָיו אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּו.

שמות לט, לה-לט

 

פירושי מילים

בַּדָּיו – המוטות ששימשו לנשיאת הארון

הַכַּפֹּרֶת – מכסה הארון

קְטֹרֶת הַסַּמִּים – תערובת בשמים שהובערה והפיצה ריח טוב

מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת – מעין עיטור סביב מזבח הנחושת

מדברים על זה

  • למה לדעתכם עשו את כלי המשכן מחומרים יקרים כמו זהב, כסף ונחושת?
  • ביהדות יש תשמישי קדושה – חפצים שיש להם קדושה בגלל התוכן שלהם (למשל יש בהם השם המפורש של אלוהים); ותשמישי מצווה – חפצים שיש להם קדושה מפני שהם משמשים לקיום מצוות. כאלה הם כל כלי המשכן, אבל גם בימינו יש חפצים כאלה. מנו כמה מהם (ספר תורה, תפילין, שופר, פמוטים, גביע לקידוש).
  • תשמישי הקדושה היום מקושטים פעמים רבות גם הם בחומרים יקרים. האם יש לכם דוגמה לתשמישי קדושה כאלה? (אם הייתם בבית כנסת, תוכלו לתת דוגמה מתשמישי הקדושה שם.)

 

משימה: בקשו מהתלמידים לצלם תשמיש קדושה (אחד או יותר) שיש בביתם ולכתוב מתי קיבלו אותו, מתי הם משתמשים בו וכדומה.

אם החפץ היה שייך לדורות הקודמים במשפחה, בקשו מהתלמידים לראיין את ההורים על הסיפור של החפץ. התלמידים יוכלו להראות את התמונה של החפץ בכיתה ולספר את סיפורו.

 

תוכלו להקרין לתלמידים מצגת על תשמישי קדושה בימינו.

 

הידעת?

סופר סת”ם המוזכר במצגת נקרא כך על שם הדברים שהוא כותב: ספר תורה תפילין מזוזות ומגילות. בכתיבת סת”ם יש חוקים מסוימים הקשורים לעור שעליו כותבים, צורת האותיות ועוד.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל טַבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּאֶמְצָעִיתוֹ

וִירוּשָׁלַיִם – בְּאֶמְצַע אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ – בְּאֶמְצַע יְרוּשָׁלַיִם

וְהַהֵיכָל – בְּאֶמְצַע בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

וְהָאָרוֹן – בְּאֶמְצַע הַהֵיכָל

וְאֶבֶן הַשְּׁתִיָּה – לִפְנֵי הַהֵיכָל, שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם.

מדרש תנחומא (בובר), פרשת קדושים, פרשה י, סימן י

 

פירושי מילים

וְהַהֵיכָל – החדר המרכזי בבית המקדש

וְאֶבֶן הַשְּׁתִיָּה – אבן גדולה הנמצאת באמצע קודש הקודשים. פירוש שמה – תשתית, יסוד

מדברים על זה

  • מה אפשר ללמוד מהמדרש על חשיבותו של ארון הקודש?
  • על מה יכולה להעיד הצבת חפץ במקום מרכזי? חשבו על דברים שנמצאים במרכז הבית שלכם או במרכז היישוב שלכם.
  • אם ביקרתם פעם בבית כנסת, האם שמתם לב היכן נמצא ארון הקודש שבו שמורים ספרי התורה? מדוע הוא ממוקם שם?

 

אפשר להקרין לתלמידים מצגת על ארונות קודש בבתי הכנסת.

קטע משיחתו של אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, עם ראש הממשלה אריאל שרון. השיחה שודרה ממעבורת החלל “קולומביה”, ובה הציג אילן רמון את ספר התורה הקטן שלקח עימו למסע.

זהו ספר תורה קטן. לפני שישים שנה ילד קטן ממחנה ההשמדה ברגן-בלזן קיבל אותו מהרב של אמסטרדם שלימד אותו לקראת בר המצווה. הילד הזה קרא את פרשת השבוע וההפטרה מהספר הזה. הוא היה כרוך במטפחת שהייתה איתו מאז. הילד הזה ניצל בהרבה מזל מהמחנה, הגיע לארץ, לחם במלחמות ישראל כקצין והגיע לתפקיד פרופסור מכובד באוניברסיטת תל אביב. זהו פרופ’ יוסף יהויכין (יויה), שהוא היום אחד משני החוקרים הראשיים של ניסוי “מידקס” (ניסוי שנעשה במעבורת קולומביה). זהו חוט מקשר מרגש מאוד-מאוד, והוא כאן איתי, בחלל!

אני מאוד מודה ליויה, ואני חושב שזה מייצג יותר מכול את היכולת של העם היהודי – לשרוד על אף הכול.

על פי דבריו של אילן רמון בשיחה עם אריק שרון ממעבורת קולומביה בסרטון, 2012

מדברים על זה

  • מדוע בחר אילן רמון לקחת איתו לחלל ספר תורה? מה הסמליות שבכך? מדוע לקח דווקא ספר תורה זה?
  • מדוע שמר יוסף יהויכין על ספר התורה במחנה הריכוז שבו הדבר החשוב ביותר היה להינצל ולשרוד?
  • לו הייתם טסים לחלל, איזה חפץ סמלי הייתם לוקחים איתכם ומדוע?

מזוזה במבני ציבור

בשיעור חינוך המורה מעלה מדי פעם נושאים אקטואליים. השבוע היא סיפרה לנו על הצעת החוק של אחד מחברי הכנסת לחייב התקנת מזוזות בכל מבני הציבור בארץ. המורה שאלה אותנו מה דעתנו על החוק. הצבעתי ואמרתי שבעיניי זה רעיון טוב מפני שהמזוזה היא סמל יהודי וראוי שמדינת ישראל תהיה בעלת אופי יהודי. כמו שיש חוקים הקשורים לשמירת שבת וכשרות במקומות ציבוריים, כך ראוי להורות גם על קביעת מזוזות במקומות ציבוריים.

יערה לא הסכימה איתי: “אני חושבת שליאם טועה. מזוזה היא סממן דתי. מי שהוא דתי או כל אחד אחר המעוניין בכך, שיקבע מזוזה בביתו. למה צריך לחייב לקבוע מזוזה גם מקומות ציבוריים? זוהי כפייה דתית, ובמדינה הזאת הרוב חילוני”.

המזוזה היא אכן סממן יהודי מובהק, ועל פי התורה, מצווה להתקין אותה בכל בית. האם בהתקנת מזוזות בפתחי בנייני ציבור יש משום כפייה דתית? ואם כן, האם זה בכל זאת מעשה ראוי?

מה אתם חושבים?

פעילות חברתית: כל אחד תורם את חלקו

בפרשה מסופר כיצד נבנה המשכן בזכות התרומות שתרמו כל בני ישראל.

הפעילות ממחישה איך כל אחד ואחד מאיתנו תורם חלק וביחד אנחנו יוצרים משהו.

התלמידים יקבלו דפים וטושים ויישבו במעגל. הקציבו דקה לציור, ובתום הדקה יעבירו כל תלמיד או תלמידה את ציורם למי שמימינם כדי שימשיכו את הציור, וכך הלאה, עד שכולם יקבלו בחזרה את הציור שהתחילו לצייר.

חידון: חומרים במשכן

בפרשה מתוארת הקמת המשכן ומוזכרים החומרים שמהם עשויים חלקיו השונים.

הציגו לתלמידים חידון על ביטויים שמשובצים בהם שמות החומרים.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.