פרשת פקודי

בשעה שאמר לו הקב”ה למשה: “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם” (שמות כה, ח),

אמר משה: מי יוכל לעשות לאלוהים מקדש שישרה בתוכו?

הרי נאמר על אלוהים: “את השמים ואת הארץ אני מלא” (ירמיה כג, כד).

אמר הקדוש ברוך הוא: איני מבקש שיבנו בית לפי כוחי אלא לפי כוחם של ישראל.

על פי במדבר רבה, פרשה יב, סימן ג

הפרשה מתארת את בניית הבית הראשון לאלוהים – המשכן שהתאים לנדודים במשכן כי היה אפשר לפרקו ולהרכיבו מחדש. כאשר הגיעו בני ישראל לארץ, הם רצו לבנות לאלוהים בניין של קבע. כיצד החליטו היכן ייבנה? על כך מספרת אגדה ערבית עתיקה:

בַּמָּקוֹם שֶׁעָלָיו עָמַד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת שְׁנֵי אַחִים. הָאָח הַצָּעִיר הָיָה נָשׂוּי וְהָיוּ לוֹ שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים, וְאִלּוּ הַבְּכוֹר הָיָה עֲרִירִי, לֹא הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה וְלֹא הָיוּ לוֹ יְלָדִים. שְׁנֵי הָאַחִים עָבְדוּ יַחַד בַּשָּׂדֶה, יַחַד חָרְשׁוּ וְיַחַד זָרְעוּ. הִגִּיעַ זְמַן הַקָּצִיר. הָאַחִים קָצְרוּ אֶת הַחִטָּה וְחִלְּקוּ אוֹתָהּ לִשְׁנֵי חֲלָקִים שָׁוִים: חֵלֶק אֶחָד לָאָח הַבְּכוֹר, הָעֲרִירִי, וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי לָאָח הַצָּעִיר וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ.

לַיְלָה אֶחָד שָׁכַב הָאָח הַבְּכוֹר בְּמִטָּתוֹ וְלֹא הִצְלִיחַ לְהֵרָדֵם. הוּא חָשַׁב בְּלִבּוֹ: אָחִי הוּא בַּעַל לְאִשָּׁה וְאָב לִילָדִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לִדְאֹג לָהֶם; הוּא צָרִיךְ לְהַאֲכִיל אוֹתָם, לְהַשְׁקוֹת אוֹתָם וּלְהַלְבִּישׁ אוֹתָם. וַאֲנִי – עֲרִירִי. אֲנִי צָרִיךְ לִדְאֹג רַק לְעַצְמִי. לֹא טוֹב שֶׁאָנוּ מְחַלְּקִים אֶת הַתְּבוּאָה בֵּינֵינוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, רָאוּי שֶׁאָחִי יְקַבֵּל חֵלֶק גָּדוֹל יוֹתֵר. קָם הָאָח הַבְּכוֹר מִמִּטָּתוֹ, יָצָא לַשָּׂדֶה, לָקַח חִטָּה מֵהָעֲרֵמָה שֶׁלּוֹ וְהֶעֱבִיר אוֹתָהּ לָעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו.

גַּם הָאָח הַצָּעִיר לֹא יָכֹל לְהֵרָדֵם בַּלַּיְלָה הַהוּא. הוּא חָשַׁב בְּלִבּוֹ: לִי יֵשׁ אִשָּׁה וִילָדִים, וּכְשֶׁאֶהְיֶה זָקֵן וְלֹא יִהְיֶה לִי כֹּחַ לַעֲבֹד, יוּכְלוּ יְלָדַי לַעֲזֹר לִי. מָה יַעֲשֶׂה אָחִי כְּשֶׁיִּהְיֶה זָקֵן, מִי יִדְאַג לוֹ? לֹא טוֹב שֶׁאֲנַחְנוּ מְחַלְּקִים אֶת הַתְּבוּאָה בֵּינֵינוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, רָאוּי שֶׁאָחִי יְקַבֵּל חֵלֶק גָּדוֹל יוֹתֵר, וְכָךְ יִשָּׁאֵר לוֹ כֶּסֶף לְעֵת זִקְנָתוֹ. קָם הָאָח הַצָּעִיר מִמִּטָּתוֹ, יָצָא לַשָּׂדֶה, לָקַח חִטָּה מֵהָעֲרֵמָה שֶׁלּוֹ וְהֶעֱבִיר אוֹתָהּ לָעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו.

בַּבֹּקֶר קָמוּ שְׁנֵי הָאָחִים, יָצְאוּ לַשָּׂדֶה וְהִנֵּה שְׁתֵּי הָעֲרֵמוֹת שָׁווֹת! הִתְפַּלְּאוּ הָאָחִים, אַךְ לֹא אָמְרוּ דָּבָר. בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי שׁוּב יָצְאוּ הָאָחִים לַשָּׂדֶה, שׁוּב הֶעֱבִיר כָּל אֶחָד מֵהֶם חִטָּה מֵהָעֲרֵמָה שֶׁלּוֹ לָעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו, וּבַבֹּקֶר שׁוּב הָיוּ שְׁתֵּי הָעֲרֵמוֹת שָׁווֹת. וְכָךְ הָיָה גַּם בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי.

בַּלַּיְלָה הָרְבִיעִי שׁוּב יָצְאוּ הָאָחִים אֶל הַשָּׂדֶה. כָּל אֶחָד מֵהֶם לָקַח חִטָּה מֵהָעֲרֵמָה שֶׁלּוֹ וְנִגַּשׁ לָעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו. בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ נִפְגְּשׁוּ… כְּשֶׁהֵבִינוּ מָה קָרָה, הִתְחַבְּקו הָאָחִים וּבֵרְכוּ אֶת הָאֱלוֹהִים.

כַּאֲשֶׁר רָאָה הָאֵל אֶת מַעֲשֵׂה הָאָחִים הֶחְלִיט שֶׁזֶּהוּ הַמָּקוֹם הַמַּתְאִים לְרוּחַ אֱלוֹהִים לִשְׁרוֹת בּוֹ. לְיָמִים שָׁם בָּנָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

אגדת עם ערבית, עיבוד של יונה ברזילי, חגי ישראל – ירושלים העיר, המחלקה לחינוך מבוגרים, משרד החינוך והתרבות, ירושלים 1976

אחרי שחרב בית המקדש, החלה לעלות קרנם של בתי הכנסת שעד אז היו נדירים ושימשו בעיקר מקום התכנסות ולימוד. במאות השנים אחרי החורבן החלו מבני בתי הכנסת להתפתח ולקבל צורות קבועות למדי. אך כיצד צריך להיראות בית כנסת? מכיוון שלא היה דגם לחיקוי, המציאו האדריכלים את בתי הכנסת, אך לא לגמרי מאפס – הם שאלו מרכיבים מאדריכלות המקדשים הרומית והביזנטית, הגם שכנראה נזהרו מאוד שבית הכנסת לא ידמה למקדש פגני שהיה עבודה זרה. להלן מצגת עם כמה מרכיבים אדריכליים מהתרבויות הסובבות שהותאמו ל”מקדש” יהודי.

בית אלוהים בתרבויות שונות

כמעט בכל התרבויות התפתח מקום קדוש שבו נערכו טקסים לקישור בני האדם לכוחות השולטים – אלים או “קאמי” (רוחות בדת השינטו היפנית). נצפה במצגת ונכיר כמה סוגים של מבנים כאלה.