אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת קדושים

מה בפרשה?

  • הציווי על קדושת עם ישראל ומצוות שונות – אלוהים מצווה על בני ישראל להיות קדושים, כשם שהוא קדוש. קדושת ישראל מתבטאת בין היתר בשמירת המצוות: מורא הורים, שמירת השבת, איסור עבודת אלילים, מתנות לעניים, איסור גנבה ושקר, איסור הלנת שכר, איסור הטיית משפט, איסור רכילות, איסור נטירה ונקמה, “ואהבת לרעך כמוך”, מצוות חקלאיות, איסורים של עבודה זרה, איסור פנייה למכשפים, כבוד לזקנים, איסור להונות את הגר ומצווה לאהבו, מסחר הוגן ועוד.
  • איסור עבודה זרה למולך – אלוהים אוסר על סוג מסוים של עבודה זרה שהיה נהוג אז – עבודה של אליל שנקרא הַמֹלֶךְ. בעבודה זו ייתכן שהקריבו ילדים.
  • איסורי עריות – איסורים על קיום יחסי מין מסוימים, למשל בתוך המשפחה, והגדרת טומאות שונות.
  • הקשר בין שמירת המצוות לישיבה בארץ ישראל – עידוד בני ישראל לשמור את החוקים והמצוות כדי שהארץ לא תקיא אותם. ארץ ישראל מתוארת כארץ זבת חלב ודבש, אך בני ישראל מוזהרים שלא לנהוג על פי מנהגי הגויים היושבים בארץ. על בני ישראל להיות נבדלים מהעמים האחרים, והם מצווים להבדיל בין בעלי חיים טמאים וטהורים.

פרשת קדשים נפתחת בציווי על בני ישראל להיות קדושים וחותמת בקדושת עם ישראל, עם שנבדל מהעמים האחרים בשל מערכת החוקים והערכים השונה, כמפורט בפרשה.

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם.

אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם.

אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם.

ויקרא יט, א-ד

 

וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה’ וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי.

ויקרא כ, כו

 

מדברים על זה

  • מהי קדושה לדעתכם? הסבירו במילים שלכם.
  • התורה קושרת בין קיום מצוות לקדושה. האם אתם מסכימים שיש מעשים מסוימים שמעלים אדם לדרגת קדוש? לדוגמה היו שכינו בתואר “קדוש” אנשים כמו אימא תרזה שהקדישו את חייהם לטיפול בחולים שאיש לא רצה לטפל בהם. אם אינכם מסכימים, הסבירו למה. אם אתם מסכימים, תנו דוגמה למעשים שלדעתכם הופכים אדם ל”קדוש”.
  • הפרשן רבי שמשון בן רפאל הירש מסביר שקדושה היא “להיות מוכן ומזומן לכל מעשה טוב” (פירוש הרש”ר הירש על התורה, ויקרא יט, ב). איך פרשן זה מגדיר את המילה קדושה? האם אתם מכירים אנשים קדושים או אנשים שמתנהגים בקדושה לפי הגדרה זו?
  • יש הגדרה שדבר קדוש הוא דבר נבדל (למשל השבת נחשבת קדושה ביהדות כי היא נבדלת, מופרדת ושונה, מימי החול). חשבו על דבר שהוא קדוש בעיניכם ושאתם נוהגים בו באופן שונה מדברים אחרים (כמו זמן איכות עם סבא וסבתא או חפץ כלשהו שאתם שומרים ומשתמשים בו רק בזמנים מיוחדים). כיצד אתם שומרים על נבדלותו?

  •  לבוגרים: יש הטוענים שהקדושה אינה קשורה בהכרח לאלוהים או למצוות ושיש גם קדושה חילונית לגמרי. האם אתם מסכימים עם תפיסה זו? אם כן, במה לדעתכם היא מתבטאת?

מה גורם למקום להיות קדוש?

כיתה ה1 החליטה לחגוג את סוף שנת הלימודים במסיבת ריקודים ומוזיקה וחיפשה זמן רב מקום למסיבה, אך כל מקום שהוצע נפסל.

אודליה הציעה לקיים את המסיבה בבית הכנסת שליד הבית שלה – לשכן שלה יש מפתח, והוא אמר שאין בעיה, אם המסיבה תהיה “מכובדת”.

כולם הסכימו חוץ מעילי: “מי מחליט מה זה מכובדת? נראה לי שלא מתאים לערוך מסיבת ריקודים ולהשמיע מוזיקה בבית הכנסת”.

“למה לא?” שאל רן, “הרי בבית הכנסת שרים וגם רוקדים לפעמים, כמו בשמחת תורה. אז מה הבעיה?”

עילי הסביר: “בית הכנסת הוא מקום קדוש, אפשר לשיר ולרקוד בו בתפילה. אבל מסיבת הריקודים שלנו לא מתאימה לבית הכנסת”.

“אני ממש לא מסכימה”, אמרה אודליה, “מה שקורה בבית הכנסת אולי קדוש, אבל הבניין עצמו הוא בניין. אין משהו קדוש בקירות, רק במה שעושים ביניהם”.

הילדים שתקו וחשבו. הם תהו אם מקום שנחשב קדוש הוא מקום ראוי למסיבה מהסוג שהם רוצים לקיים.

מה דעתכם?

מדברים על זה

  • למה התלבטו הילדים אם לקיים את המסיבה בבית הכנסת? מה היו הטענות בעד הרעיון ונגדו? הוסיפו טענה אחת לכל צד.
  • מה לדעתכם הופך מקום לקדוש? האם קדושת המקום נובעת ממשהו מיוחד שקיים במקום עצמו, מהמעשים הקדושים שנעשים במקום או מעצם הבחירה להתייחס למקום כקדוש ולהבדיל אותו ממקומות אחרים? הסבירו.
  • אם תבקרו במקום שנחשב קדוש בעיני אנשים אחרים אך בעיניכם אינו קדוש כלל, האם בכל זאת תכבדו אותו ואת כללי המקום ותשמרו על קדושתו? למה?
  • לבוגרים: למה לדעתכם עילי רואה סתירה בין קדושה ובין מסיבת ריקודים? האם אתם מסכימים? הסבירו את דעתכם. האם יש מצבים שבהם דברים כמו מסיבת ריקודים או מוזיקה שאינם נובעים מכוונה דתית יכולים להיות קדושים?

מה מקור הקדושה של השבת?

רבי אלימלך ורבי זושא היו זוג אחים מתקופת החסידות, וסיפורים רבים מסופרים עליהם. בסיפור זה האחים דנים במקור קדושתה של השבת: האם היא אינהרנטית  לשבת וייחודית לה או שניתן “להעתיק” את קדושת השבת לימי החול באמצעות הריטואלים של השבת?

רבי אלימלך מִלִיזַ’נְסְק ואחיו רבי זוּשָׁא מֵאָנִיפּוֹלִי תהו בינם לבינם מדוע דווקא כשמגיעה השבת, מתעוררת בהם הרגשת קדושה והם מתעוררים לומר דברי תורה לפני החסידים בשולחן השבת. חוששים היו שמא אין זו באמת השפעתה של השבת עליהם אלא הרגשות הלב שמקורן בדמיון בלבד.

החליטו השניים לבדוק את העניין ולערוך סעודת שבת עם החסידים ביום חול. אם ירגישו את קדושת השבת, אזי יתברר כי חלילה אין הרגשת השבת שלהם אלא דמיון, ואם לא ירגישו את קדושת השבת, יתברר כי ההרגשות שבליבם ביום השבת ודרכי עבודת השם אמת הן.

ערכו השניים “סעודת שבת” ביום חול. לבשו בגדי שבת, חבשו את כובעי השטריימל ואמרו דברי תורה לפני החסידים שנקבצו סביב שולחנם. והינה הרגישו האחים הרגשה גדולה כאילו היום שבת הוא.

התחיל רבי אלימלך לבכות. “זוּשָׁא”, אמר לאחיו, “מה עושים עכשיו?”

ענה לו רבי זוּשָׁא: “אלימלך, נלך אל רבנו המגיד מִמֵזֵרִיטְשׁ, נספר לו הכול ונשמע מה יש לו לומר”.

נסעו השניים אל המגיד וסיפרו לו את מה שאירע להם.

ענה להם המגיד: “אם הלכתם בבגדי השבת וחבשתם את כובעי השטריימל, אזי ברור שהרגשתם את קדושת השבת באמת, ואין בכך פרי הדמיון. האנשים, בגדי השבת שהם לובשים ומעשיהם הם שעושים את היום לקדוש, ולכן אל לכם לדאוג כלל”.

 

סיפור חסידי, עיבוד על פי אתר זושא

מדברים על זה

  • בעיני אנשים רבים, כמו הדמויות בסיפור, קדושת השבת היא תחושה של רוממות רוח שאינה מורגשת בימי החול. מה רצו האחים בסיפור לברר בעניין קדושת השבת? מה הייתה מסקנתם? מה למדו על הקדושה מרבם המגיד?
  • מה היה קורה לדעתכם אילו רבי אלימלך ורבי זוּשָׁא היו לובשים את בגדי השבת שלהם בכל יום? האם היו חשים את קדושת השבת בכל יום חול? האם היו חשים את קדושת השבת בשבת? למה?
  • האם אתם חשים בשבת תחושה שונה מהתחושה בימי החול? אם כן, אילו דברים אתם עושים בשבת שמעוררים בכם שמחה או התרוממות רוח? אם לא, הסבירו למה לדעתכם אין הבדל.
  • אילו דברים – חפצים, מעשים, מקומות וכדומה – קדושים בשבילכם? כיצד אתם נוהגים בדברים אלו כדי לשמור על קדושתם? תארו אחד מהם.

קדושה איננה רק חוויה דתית. תחושת קדושה ניתן לחוש בעת מגוון חוויות שמפגישות בין האדם למופלא. בשיר ויש להתפלא הקדושה מתבטאת בתחושת הפליאה והרוממות מהטבע.

 

ויש להתפלא

יחזקאל רחמים

.

וְיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא אֲפִלּוּ עַל עָלֶה

שֶׁנִּתַּק מֵעָנָף וְנִמְסַר אֶל הָרוּחַ.

כְּשֶׁעֲרָפֶל עוֹלֶה כֹּה קַל לְהִתְעַלֵּם

מֵעוֹלָם וְעַלְעַלָּיו, מֵהַפֶּלֶא הַשָּׁלוּחַ.

 

וְיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא כְּשֶׁחֶסֶד מִתְגַּלֶּה

בְּסִמְטָה אֲפֵלָה וּבְכָל קְצֵה נְשִׁימָה,

כְּשֶׁקֶּסֶם הַבְּרִיאָה מִתְכַּרְבֵּל בְּתוֹךְ עָלֶה,

בְּעוֹד יוֹם אֶחָד רָגִיל עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.

יחזקאל רחמים, דיו מרחקים, פרדס, 2018

מדברים על זה

  • מהו הפלא המתואר בשיר? היכן ומתי הוא מתרחש? מה פלאי בו?
  • האם לדעתכם השיר מבטא תחושת קדושה? הסבירו.
  • הדובר בשיר עומד נפעם מול קסם הבריאה. ניתן לטעון שאין קסם של ממש בטבע משום שהכול אפשר להסביר בהסבר מדעי. מה בכל זאת לדעתכם יכול להשרות תחושה של התפעמות ורוממות בטבע? מה בעיניכם פלאי או קסום?

 

לבוגרים:

דברים רבים יכולים לעורר תחושת קדושה, למשל מוזיקה. המיזם  “Unite in Babylon” משתמש במוזיקה לשם כך: מעגלי “שירה מקודשת” בכל העולם מחברים אנשים בתחושה של התרוממות רוח וקדושה. צפו בכתבה על אודות המיזם בארץ (ניתן לעצור אחרי שלוש וחצי דקות).

  • האם גם אתם חוויתם פעם תחושה של התרוממות רוח וחיבור דרך שירה או מוזיקה? אם כן, ספרו על כך.

 

משימה: ספרו לחבר או חברה על נוף שראיתם או אפילו תמונה של נוף שעוררו בכם פליאה והתפעלות.

 

התורה אוסרת על רכילות ומסמיכה את האיסור לרכל ל”עמידה על הדם”.

לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה’.

ויקרא יט, טז

 

פירושי מילים

לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ – אסור להימנע מלעזור למי שבסכנה

מדברים על זה

  • מהי רכילות? מה עושה מי שמרכל?
  • למה לדעתכם התורה אוסרת על רכילות? האם לדעתכם צריך להיות איסור על רכילות כיום? למה?
  • מה לדעתכם הקשר בין האיסור לרכל בחלק הראשון של הפסוק ובין החלק השני – “לא תעמד על דם רעך”?
  • מה הם נזקי הרכילות? מי נפגע מרכילות? האם לדעתכם יש לרכילות גם יתרונות? הסבירו.
  • שלא כמו רכילות או פטפוט ריק, דיווח או אזהרה על מעשים לא ראויים או פגיעות אינם רק מותרים, אלא הם חובה. הגדירו את ההבדלים בין שני סוגי מסירת המידע.
  • תארו מצב שבו יש צורך לדווח או להזהיר, למי הייתם פונים?

 

משימה: לפעמים רוצים לרכל כדי לשחרר מהלב משהו שחושבים על מישהו. הציעו רעיונות: מה ניתן לעשות במצב כזה כדי לנקות את הלב אבל בלי לפגוע באיש? (לכתוב ביומן, לחפור גומה באדמה ולספר לה וכו’)

 

לרכישה: ניתן להרחיב על נושא הרכילות בפעילות הורים וילדים בערכת הלימוד של קרן תל”י.

התלמוד מדמה את מעשיו של אדם המרכל למעשי הרוכל המעביר סחורה ממקום למקום.

כָּתוּב “לֹא תֵלֵךְ רָכִיל” (ויקרא יט, טז).

לְמָה הַכַּוָּנָה?

אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה:

רָכִיל – שֶׁלֹּא תִּהְיֶה כְּמוֹ רוֹכֵל (סוֹחֵר)

הַקּוֹנֶה מֵאֶחָד וּמוֹכֵר לַשֵּׁנִי,

קוֹנֶה מֵהַשֵּׁנִי וּמוֹכֵר לָרִאשׁוֹן.

על פי תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, דף ד, עמוד ב, פרק א, הלכה א

מדברים על זה

  • למילים “רכילות” ו”רוכלות” (מעשיו של הסוחר) שורש אחד – רכ”ל. הצביעו על שני דברים דומים בשני המעשים ושני דברים שונים בשני המעשים.
  • הרוכל (הסוחר) מעמיס על עגלתו סחורה. לפי הנמשל בתלמוד, מהי סחורתו של האדם שמרכל? האם סחורה זו היא שלו באמת וראוי שיעשה בה שימוש? למה?
  • האם לדעתכם ההשוואה בתלמוד בין אדם שמרכל לסוחר מחמיאה או פוסלת? מה החכמים רוצים להגיד בכך על רכילות?
  • מי לדעתכם הקונים של סחורת המרכל? למה הם רוצים בסחורה? האם גם הם חוטאים ברכילות? הסבירו.

כרית הנוצות

מעשה בעיירה אחת שהיה בה אדם רכלן. הוא ריכל וסיפר דברים שונים לתושבי העיירה, והם העבירו את מה ששמעו לאנשים אחרים. כך קרה שתושבים רבים שמעו סיפורים על אחרים – אמיתיים ומומצאים. אנשי העיירה כעסו על אותו אדם רכלן בגלל דברים שסיפר עליהם. יום אחד הכיר הרכלן בכך שפגע באנשים והצטער מאוד. הלך אל רב העיירה ושאל אותו כיצד יוכל לתקן את הנזק שגרם.

שאל אותו הרב: “האם יש לך בבית כרית נוצות?”

האיש השיב בחיוב.

“אם כך, אני חושב שאוכל לעזור לך”, אמר הרב. “שוב אליי מחר והבא איתך את הכרית”.

תמה האיש על בקשת הרב אך עשה כדבריו, ולמוחרת בבוקר התייצב בביתו ובידו הכרית.

נטל הרב את הכרית אל מרפסת הבית, ובסכין גדולה חתך אותה. כל הנוצות שהיו בכרית יצאו ממנה, והרוח נשאה אותן לכל עבר.

פנה הרב לאיש ואמר: “עכשיו לך ואסוף את כל הנוצות ותקן את הכרית”.

התפלא האיש ואמר: “זה בלתי אפשרי. יש כל כך הרבה נוצות, והן עפו עם הרוח. לעולם לא אמצא את כולן!”

“בדיוק”, אמר הרב. “כפי שאי אפשר לאסוף את כל הנוצות שהתעופפו ברוח בחזרה לתוך הכרית, כך גם הדברים הרעים שאמרת על אנשים אחרים נפוצו לכל עבר. אי אפשר להשיב מילים שנאמרו ולתקן את הנעשה”.

סיפור עממי

מדברים על זה

  • הסבירו במילים שלכם את המשל בסיפור. מה המשל מלמד על אופייה של רכילות?
  • בתחילת הסיפור נאמר שאנשי העיר כעסו על הרכלן. למה לדעתכם הם כעסו עליו? כיצד רכילות יכולה לפגוע באנשים?
  • הרכלן הכיר בטעותו ורצה לתקן את מעשיו. לפי הסיפור, נדמה שלא ניתן לתקן אותם. מה דעתכם? האם באמת הרכלן אינו יכול לעשות דבר כדי לתקן את מעשיו? מה בכל זאת הוא יכול לעשות כדי לתקן מעט את מעשיו? את מה אי אפשר לתקן?
  • היזכרו במקרה שבו ריכלתם על מישהו אחר ובמקרה שבו ריכלו עליכם. איך הרגשתם בכל אחד מהמקרים?
  • דנה קראה את הסיפור ואמרה: “ממש מוזר, אני לא מבינה למה אנשי העיירה כעסו. אומנם בסיפור ישנו רק אדם אחד שהוא רכלן, אבל כדי לרכל, היו צריכים להיות לו שותפים שיקשיבו לו ואנשים שיעבירו את דבריו הלאה”. למה לדעתכם היא התכוונה?

הרכילות

נורמן רוקוול

.

הקרינו את הציור לתלמידים.

נורמן רוקוול היה אומן אמריקאי שפעל במאה ה-20. יצירותיו נטו לנוסטלגי ולאידיאליסטי, אך הוא עסק גם בגזענות ובעוני. לאחר שעבר לגור בעיירה קטנה בוורמונט, תיעד בציוריו גם את החיים בעיר אמריקאית קטנה.

מדברים על זה

  • עקבו אחר הדמויות בציור משמאל לימין, מלמעלה למטה. על מה לדעתכם מדברים האנשים בציור? כיצד אתם יודעים זאת? מה הסיפור המתואר בציור?
  • הציעו דרך לקטוע את שרשרת הרכילות. כיצד תיראה הדמות שתקטע את השרשרת? מה היא תעשה כדי לקטוע את השרשרת? מה היא תגיד?
  • הציור מציג חיים בעיירה קטנה שבה אנשים מרכלים. האם לדעתכם הרכילות מאפיינת רק עיירות קטנות? איפה עוד מרכלים?
  • כיצד העבירו את דברי הרכילות בתקופה שבה צויר הציור? כיצד מעבירים דברי רכילות בימינו?
  • בציור האנשים מרכלים בשיחה פנים אל פנים או בשיחת טלפון, ולכן מספר המרכלים קטן ממספר המרכלים היום באמצעות המדיה והאינטרנט. צפו בפרק של “ילדי בית העץ” העוסק בשיימינג (הלבנת פנים). כיצד שיימינג קשור לרכילות? כיצד ניתן להישמר משיימינג בתקופה שבה דברי רכילות עוברים במהירות ובתפוצה רחבה מאוד במדיות החברתיות? מה ניתן ללמוד מהפרק על התכנים המועברים אלינו במדיה בלי שנדע מה האינטרס של מי ששלח לנו אותם?
  • לבוגרים: כיום יש מדורי רכילות בעיתון או בתוכניות טלוויזיה שעוסקות ברכילות. בדרך כלל מוקד הרכילות יהיה אדם מפורסם ולא אדם שמכירים באופן אישי. האם לדעתכם יש הבדל בין רכילות כזאת ובין רכילות בין חברים על אדם שהם מכירים באופן אישי? הסבירו.

בפרשה מפורטות מצוות בין אדם לחברו, ובהן מצוות התוכחה.

לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ

הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.

ויקרא יט, יז

לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה’.

ויקרא יט, יח

מדברים על זה

  • מהי תוכחה? באילו מקרים משתמשים בתוכחה?
  • מצוות התוכחה מובאת מייד אחרי המצווה “לא תשנא את אחיך בלבבך” – מה הקשר בין שני הציוויים לדעתכם? חשבו על מישהו שאינכם מחבבים מכל מיני סיבות – אם תוכיחו אותו, השנאה אליו תפחת או להפך? כיצד נוכל לגרום לכך שתוכחה תפחית שנאה?
  • לפי מדרש תנחומא, מי שאינו מוכיח את חברו על מעשהו נעשֶה שותף לחטא. האם אתם מסכימים? הסבירו.
  • איך מוכיחים? לפי הפרשן רש”י, המילים “לא תשא עליו חטא” מלמדות שכאשר אדם מוכיח את חברו, עליו להקפיד שלא יחטא בכך שיפגע בו או יעליב אותו. תנו דוגמה לאופן של תוכחה שעשוי לפגוע ולהעליב.
  • האם לדעתכם כל אדם יכול וראוי להוכיח (למשל הורה, חבר, אח וכדומה)? האם יש אנשים שלא ראוי שיוכיחו אחרים? הסבירו!

 

לרכישה: ניתן להרחיב על נושא הרכילות בפעילות הורים וילדים בערכת הלימוד של קרן תל”י.

רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר:

כָּל אַהֲבָה שֶׁאֵין עִמָּהּ תּוֹכָחָה אֵינָהּ אַהֲבָה.

בראשית רבה, פרשה נד, סימן ג

מדברים על זה

  • נסו להסביר את דבריו של רבי יוסי בר חנינא. היעזרו בדוגמה מחייכם.
  • כולנו מעדיפים שישבחו אותנו ולא יוכיחו אותנו. נסו לחשוב מה ההיגיון מאחורי האמירה במדרש, למשל מה חושב אב שמוכיח את בנו?
  • האם אתם מסכימים עם המדרש? האם ישנה אהבה בלי תוכחה? הסבירו
  • איך מוכיחים מישהו שאוהבים? חשבו מה חשוב לומר בדברי תוכחה לאדם שאוהבים כך שימשיך להרגיש אהוב על אף התוכחה.

 

לבוגרים:

במדרש אבות דרבי נתן נאמר שיש שני סוגי חברויות ויש להעדיף את החברים שמוכיחים – “יש לך חברים, מקצתן מוכיחין אותך ומקצתן משבחין אותך, אהוב את המוכיחך ושנא את המשבחך” (פרק כט, הלכה א).

  • נסו להסביר משנה זו. איך הייתם רוצים שהחברים שלכם ינהגו בכם – שהם תמיד ישבחו אתכם או שהם יוכיחו אתכם?
  • כשאנחנו אוהבים מישהו ואנחנו רוצים בטובתו, אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו יודעים מה טוב לו. מה הבעיה בכך? מה ניתן ללמוד מכך על הדרך הנכונה להוכיח חבר או חברה?

“לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא” (ויקרא, פרק יט, פסוק יז).

הַמּוֹכִיחַ צָרִיךְ קֹדֶם כֹּל לִבְדֹּק אֶת עַצְמוֹ אִם אֵין לוֹ טִינָה שֶׁבַּלֵּב, רֹגֶז, אוֹ הַקְפָּדָה, כְּלַפֵּי הָאִישׁ שֶׁהוּא עוֹמֵד לְהוֹכִיחוֹ. רַק אִם בָּרִי (ברור) לְךָ שֶׁאֵינְךָ שׂוֹנֵא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבְךָ רַשַּׁאי אַתָּה לְהוֹכִיחוֹ.

רבי יהודה לייב, המוכיח מפולנאה

מדברים על זה

  • לפי דבריו של רבי יהודה לייב, מה המוכיח צריך לבדוק לפני שהוא מוכיח אדם אחר? למה לדעתכם זה חשוב?
  • האם קרה לכם שהוכחתם פעם מישהו או שהוכיחו אתכם? איך הרגשתם? מה לדעתכם היה ניתן לעשות אחרת?
  • רמב”ם קבע גם הוא כללים לתוכחה: “הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹכִיחוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וִידַבֵּר לוֹ בְּנַחַת וּבְלָשׁוֹן רַכָּה, וְיוֹדִיעוֹ שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ אֶלָּא לְטוֹבָתוֹ” (הלכות דעות, פרק ו, הלכה ז). לפי רמב”ם, באילו דברים המוכיח צריך להיזהר? למה לדעתכם רמב”ם מדגיש שהתוכחה צריכה להיעשות בפרטיות ולא בפני אנשים אחרים? מה הוא מבקש למנוע בכך?

 

לבוגרים:

העולם שתק

אפרים סידון

.

והעולם שתק,

כי העולם שותק תמיד.

זה נוח

זה חוסך מאמץ וכוח.

 

וזה לא מטריד.

והעולם שתק

והפנה את מבטו.

אחרים שופכים את הדם –

ואין זו אחריותו.

הוא בסך הכול עולם.

עולם קטן ועסוק.

שיניחו לו בשקט – וסוף פסוק…

מדברים על זה

  • במה עוסק שירו של אפרים סידון? כיצד נושא זה מתחבר לנושא התוכחה?
  • מדוע לפי השיר אנשים שותקים לנוכח מעשים קשים? מה ניתן לעשות כדי להפר שתיקה זו?
  • חשבו על עוולות מוסריות שמתרחשות בעולם או בחברה הישראלית שלדעתכם יש להוכיח את המתעלמים מהן. הציעו דרך מכבדת שתצליח להגיע ללבבות האנשים ולהניע אותם לשנות את התנהגותם.
  • האם יש מקרים שבהם אתם מרגישים כמו העולם המתואר בשיר ורק רוצים שיניחו לכם לנפשכם? למה אתם בוחרים בעמדה זו? מה יגרום לכם לדבר ולמחות על עוול?

מצוות וסיטואציות

הכירו לתלמידים מצוות חברתיות ומוסריות הכתובות בפרשה בחידון של התאמת סיטואציה מחיי היום-יום למצווה.

שימו לב שבשלבים האחרונים של החידון נותרות בחלק התחתון של המסך שתי מצוות שלהן לא יהיה קומיקס כדי שגם בשלב זה המשחק יהיה עדיין מאתגר.

הצעה לפעילות המשך: כל זוג תלמידים יקבל פתק שבו כתובה אחת המצוות. עליהם להמחיז את המצווה, ושאר התלמידים צריכים לנחש מהי המצווה.

מתנות עניים

בפרשה נלמדות המצוות “פאה”, “לקט” ו”עוללות” שהן מתנות עניים. החקלאי מצוּוה להותיר בשדה בזמן הקציר או הבציר תוצרת חקלאית עבור העניים. הקרינו מצגת המסבירה על מצוות אלו, ואחר כך שחקו משחק הממחיש את היכולת של כל אחד מאיתנו לתת מ”השדה” שלו לאחר שהוא “עני” בתחום זה. תוכלו ליצור “בנק זמן” או “מקלחת מתנות” כיתתיים – כל תלמיד יחשוב על משהו שיש לו (כישרון, יכולת או דבר פיזי) ושהוא יכול לתת לאחרים. התלמידים יכתבו על כרטיס מה הם מציעים עם שמם. אם בחרתם לקיים “בנק זמן”, המתנה צריכה להיות זמן מוגדר מראש של נתינה באותו תחום. תלו את הכרטיסים ברחבי הכיתה, והתלמידים יבחרו לעצמם מתנה. לקבלת המתנה יפנו לתלמיד שהציע אותה.

לחלופין אם המתנה צריכה להינתן לילדים בכיתה אחרת, על נותן המתנה לממש אותה.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.