אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת שופטים

מה בפרשה?

  • המשך פירוט המצוות בברית בין ישראל לאלוהים – עשיית צדק, איסור עבודה זרה, זבח בעל מום, עונשי עבודה זרה, בית דין גדול במקרי ספק, חוקי המלך, מתנות כוהנים ולוויים, איסור על כישוף ושאר מיסטיקנים מלבד נביא האמת, ערי מקלט ועונש לרוצח במזיד, איסור הסגת גבול לפי הנחלות, עדים במשפט ודין עדי שקר.
  • הכללים במלחמה – האנשים הפטורים ממלחמת רשות, קריאה לשלום קודם הלחימה, כללי הלחימה, השמדת עמי הארץ ואיסור על השחתת עץ מאכל במלחמה.
  • טקס העגלה הערופה – כאשר נמצא מת ואין יודעים מי הרגו, יש לערוך טקס כפרה.

התורה מצווה לרדוף אחר הצדק ומזהירה מסטיות מהצדק.

 

שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ

וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק.

לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד

כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.

צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

דברים טז, יח-כ

 

פירושי מילים

תַטֶּה מִשְׁפָּט – תעוות את הדין ותשפוט שלא בצדק

תַכִּיר פָּנִים – תפסוק לטובת בעל דין שאתה מכיר

מדברים על זה

  • לפי הפסוקים, מהן האפשרויות של הטיית משפט כך שלא יהיה צודק?
  • באילו עוד דרכים אפשר להטות משפט?
  • מדוע לדעתכם המילה צדק כתובה פעמיים במשפט “צדק צדק תרדוף”?
  • מדוע חשוב כל כך שמשפט יהיה צודק?

 

החכמים לימדו שעלינו לבחון קודם את עצמנו – באיזו מידה אנחנו פועלים בצדק – ורק אחר כך לצפות להתנהגות דומה אצל הזולת.

 

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יַנַּאי שֶׁהָיָה לוֹ אִילָן נָטוּעַ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וַעֲנָפָיו נוֹטִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים [דרך ציבורית].

וְהָיָה אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה אַף לוֹ אִילָן נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים.

הָיוּ הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים סוֹבְלִים מֵעַנְפֵי הָאִילָן, וְדָרְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקְצֹץ אוֹתוֹ.

בָּא הָאִישׁ לְדִין לִפְנֵי רַבִּי יַנַּאי, לָדַעַת הַאִם אָכֵן חַיָּב לִקְצֹץ כְּפִי שֶׁהֵם דּוֹרְשִׁים.

אָמַר לוֹ רַבִּי יַנַּאי: לֵךְ הַיּוֹם לְבֵיתְךָ וּבוֹא לְמָחָר לְמִשְׁפָּט.

בַּלַּיְלָה שָׁלַח רַבִּי יַנַּאי אֶת פּוֹעֲלָיו וְקָצַץ אֶת עַנְפֵי הָאִילָן שֶׁלּוֹ.

לְמָחָר שׁוּב בָּא אוֹתוֹ הָאִישׁ לְדִין לִפְנֵי רַבִּי יַנַּאי.

אָמַר לוֹ רַבִּי יַנַּאי: לֵךְ קְצֹץ אֶת הָאִילָן שֶׁלְּךָ.

אָמַר לוֹ הָאִישׁ: וַהֲרֵי אִילָן שֶׁלְּךָ נוֹטֶה גַּם הוּא לִרְשׁוּת הָרַבִּים!

אָמַר לוֹ רַבִּי יַנַּאי: צֵא וּרְאֵה. אִם קָצַצְתִּי אֶת שֶׁלִּי קְצֹץ אֶת שֶׁלְּךָ, וְאִם לָאו אַל תָּקֹץ.

מִתְּחִלָּה מָה חָשַׁב רַבִּי יַנַּאי וְלָכֵן לֹא קָצַץ מִלְּכַתְּחִלָּה אֶת הָאִילָן שֶׁלּוֹ, וּלְבַסּוֹף מָה חָשַׁב שֶׁכֵּן שָׁלַח לִקְצֹץ אוֹתוֹ?

מִתְּחִלָּה חָשַׁב: נוֹחַ לָהֶם לִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁעַנְפֵי הָאִילָן נוֹטִים לַדֶּרֶךְ, שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּצִלּוֹ;

כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהָאִילָן מַפְרִיעַ לָהֶם, שָׁלַח וְקָצַץ גַּם אֶת שֶׁלּוֹ, בִּגְלַל מָה שֶׁאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: “קְשֹׁט [קשט, יַפֵּה את עצמך, התנהג כראוי] עַצְמְךָ וְאַחַר כָּךְ קְשֹׁט אֲחֵרִים”.

תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ס, עמודים א-ב

מדברים על זה

  • מדוע לדעתכם בא האיש למשפט דווקא לפני רבי ינאי?
  • מדוע שלח רבי ינאי את האיש ביום הראשון לביתו?
  • האם לדעתכם נהג רבי ינאי כראוי כשלא קצץ את האילן שלו מלכתחילה, אלא רק אחרי שבא אליו האיש לדין? (התייחסו גם לסיכום של מחשבותיו בסוף הסיפור.)
  • הסבירו את הפתגם “קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים”. איך הוא קשור למשפט צדק? תנו דוגמה למצב בחיי היום-יום שבו ראוי לנהוג כך. תוכלו להציע מילה חלופית למילה “קשוט” שמביעה את אותו רעיון.

 

ברור לכול שהשוחד אינו ראוי ושקבלת כסף כדי לפסוק לטובת מישהו היא אי-צדק משווע. אבל מהו שוחד?

צפו בסרטון שבו שופט מסביר אילו דברים נחשבים שוחד.

 

מדברים על זה

  • האם לדעתכם בסיפור המוצג בסרטון המתנה למורה היא מתן שוחד? אם כן, איך תלמיד יכול להכיר טובה למורה בלי לחשוש שהיא תיטה יותר מדי לטובתו?
  • השופט בסרטון מספר סיפור על מתן שוחד בלי שהשופט יודע עליו בזמן הדין ורואה בסיפור זה מקרה שבו מעשים מסוימים עלולים להשפיע על תת-ההכרה שלנו ולשבש את שיקול הדעת שלנו. באילו עוד דרכים שאינן דווקא מתן כסף אפשר לשחד שופט ולגרום לו להטות את הדין ולסטות מן הצדק?
  • אפשר לשחד לא רק שופטים, כפי שראינו בסרטון – אפשר לשחד גם מורים או כל איש סמכות שהוא המופקד על חלוקה של משאבים. תנו דוגמאות אקטואליות מהחברה שלנו שבהן אנשים עיוותו את הצדק בעבור טובות הנאה.

 

משימה: מצאו דוגמאות של נתינה, סיוע, תשומת לב וכדומה שעלולים להיות שוחד, ומול כל אחת מהן תנו דוגמה למשהו דומה שאינו שוחד.

האם לפעמים מותר לגנוב?

“מה זה הסרטון הזה שאת מצלמת?” שאל עידן את אחותו נטלי, “אני רגיל שאת מצלמת רק ריקודים”.

“אה, זה? לירן בר שאני עוקבת אחריה התחילה את הטרנד הזה”, הסבירה נטלי. “זה על צדק לאימא ההיא שגנבה מטרנה בשביל התינוק שלה. אנחנו עושים קצת רעש כדי שישחררו אותה”.

“אז אני מבין שהתחלת להיות בעד גנבים, מה?” הגיב עידן בעוקצנות.

נטלי התעצבנה: “למה אתה חייב להכליל? אמרתי משהו בעד גנבים? אני בעד הצדק, ואני חושבת שלכל תינוק מגיע שיהיה לו אוכל, ואם החברה לא מצליחה לדאוג לזה, האשמה היא בה ולא באימא שדואגת לו”.

עכשיו גם עידן הרגוע הרים את הקול: “את חושבת שאם היא הייתה באה לרווחה או לעמותות צדקה, לא היו נותנים לה אוכל? היא סתם בחרה בדרך הקלה. תארי לך שכל אחד שיש לו בעיה יחליט להפר את החוק. איך המדינה שלנו תראה?”

נטלי לא ידעה מה לענות, ולכן אמרה: “עזוב אותי עם ההטפות שלך. עכשיו אתה יכול בבקשה לסגור אחריך את הדלת? אני צריכה לסיים את הסרטון. מזל שיש אנשים אכפתיים פה בארץ”.

מדברים על זה

מה דעתכם? האם יש הבדל בין גנבת מטרנה בשביל תינוק רעב ובין גנבת מוצרים אחרים? האם את האישה שגנבה מטרנה בשביל התינוק שלה יש להעמיד לדין או את החברה? אולי יש לכם דעה מורכבת יותר?

התורה אוסרת על השחתת עץ בימי מלחמה:

 

כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ

לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן

כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.

דברים כ, יט

 

פירושי מילים

לִנְדֹּחַ – להכות

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה – האם העץ הוא אדם, שאתה נלחם בו?

מדברים על זה

  • בשעת מלחמה היו לעיתים הכובשים כורתים עצים בעיר שכבשו כדי להשתמש בהם לבניית חומה או כדי למנוע מהתושבים להצטייד בפירות ולשרוד במצור. לפי הפסוקים, מדוע אסור לכרות עצים במצב כזה?
  • עצים אינם חשובים יותר מבני האדם. מדוע התורה אוסרת על כריתת עצים במלחמה ולא על הריגת אנשים?
  • מהפסוקים האלה נלמד האיסור “בל תשחית” – אסור להשחית (להרוס) דברים בלי סיבה. תנו דוגמאות למעשי השחתה בלי סיבה ולמעשי השחתה מוצדקים.
  • מה הסיבה לאיסור “בל תשחית”?

 

משימה: כתבו כרזה – סיסמה לשמירה על הסביבה הפותחת במילים “בל תשחית”.

רמב”ם פירש בהרחבה את האיסור לא להשחית עצים:

וְלֹא הָאִילָנוֹת בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַמְּשַׁבֵּר כֵּלִים, וְקוֹרֵעַ בְּגָדִים, וְהוֹרֵס בִּנְיָן, וְסוֹתֵם מַעְיָן, וּמְאַבֵּד מַאֲכָלוֹת דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה, עוֹבֵר בְּלֹא תַּשְׁחִית.

רמב”ם, משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ו, הלכה י

מדברים על זה

  • רמב”ם מרחיב את האיסור “לא תשחית” שבתורה עוסק רק באילנות. כיצד עוד אפשר להרחיב את האיסור הזה בימינו?
  • מה הסיבה לאיסור להשחית?

 

משימה: הוסיפו לרשימה של רמב”ם מעשים אקטואליים שיכולים להיחשב “לא תשחית”.

בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן,

נְטָלוֹ וְהֶחְזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן וְאָמַר לוֹ:

רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשֻׁבָּחִים הֵם

וְכָל מָה שֶׁבָּרָאתִי בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי.

תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחְרִיב אֶת עוֹלָמִי,

שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ, אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ.

קהלת רבה ז, א

 

מדברים על זה

  • מה המדרש אומר?
  • גם היום ובכל תקופה שהיא חשוב לשמור על העולם. אם כן, מדוע המדרש מספר שהשיחה מתרחשת דווקא בגן עדן עם האדם הראשון?
  • המשפט הסוגר את המדרש “שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך” מעורר תמיהה: הרי אחרי האדם הראשון יבואו עוד דורות ואנשים רבים שכביכול יוכלו לתקן. למה לדעתכם התכוון הקב”ה באמירה זו?
  • כיצד מקלקלים את העולם? תנו דוגמאות מימינו.
  • כיצד נמנעים מלקלקל את העולם?

כי האדם עץ השדה

נתן זך

 

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה:

כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה

כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁ

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה.

 

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה:

כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִם

כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵא

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה.

 

אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי

טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה

קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר

וּמַר לִי, מַר לִי בַּפֶּה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה,

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה.

 

נתן זך, כיוון שאני בסביבה, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1996

 

להאזנה לשיר שהלחין ושר שלום חנוך

מדברים על זה

  • השיר נכתב על פי הפסוקים מהתורה, אך הוא הופך את המשמעות שלהם. הסבירו את המובן של הביטוי “כי האדם עץ השדה” בתורה ובשיר.
  • מה דעתכם על הפעולה של המשורר – הפיכת המשמעות של פסוקי התורה?
  • במה האדם דומה לעץ לפי השיר? הסבירו את הדימויים “צומח”, “נגדע” ו”שואף למעלה”.
  • התיאורים שהאדם צמא למים ונשרף באש הם אומנם תיאורים מציאותיים, אך יכולים להיות גם דימויים. הסבירו את הדימויים.
  • בפסוקים נאמר: “לא תשחית את עצה”. על פי הדימוי של השיר שלפיו האדם הוא כמו העץ, מהו היחס הראוי לבני אדם?

 

משימה: בחרו באחד מההיגדים הנכונים לעץ וגם לאדם, והסבירו אותו.

המשימה מתוך הערכה “לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ” בהפקת קרן תל”י.

שלוש ה-R

אין עוררים על כך שהמין האנושי משפיע מאוד על העולם, מחולל בו שינויים ופוגע בו. זיהום אוויר, זיהום אור, התחממות גלובלית והיעלמות מינים – כל אלה הם נורות אזהרה המאותתות לנו שעלינו לצמצם את הפגיעה בכדור הארץ.

יש שלוש דרכים עיקריות שבהן בכוחם של בני אדם פרטיים לצמצם את ההשפעה על העולם, והן מכונות באנגלית “שלוש ה-R”: Reduce, Reuse, Recycle – צמצום (הפחתה), שימוש מחדש ומִחזוּר.

 

הציגו לתלמידים קומיקס המסביר את שלוש הדרכים להפחתת הצריכה.

מדברים על זה

  • הסבירו את שלוש הדרכים לצמצום ההשפעה המזיקה על כדור הארץ: צמצום (הפחתה), שימוש מחדש ומחזוּר.
  • כיצד אתם עצמכם יכולים לפעול בכל אחת משלוש הדרכים האלה כדי לשמור על העולם?
  • מדוע חשוב שגם המין האנושי עצמו ישתתף בשמירה על כדור הארץ? כיצד הפגיעה בו משפיעה על חיינו ותשפיע על הדורות הבאים?

 

הכירו את משחק הלוח “יש לי שמ”ץ” של קרן תל”י. במסלול במשחק הִפכו את העיר המזוהמת לעיר ירוקה באמצעות שלושה גיבורי-על המייצגים את שלוש הדרכים לשמירה על הסביבה – שימוש חוזר, מִחזוּר וצמצום.

בעקבות “שלוש ה-R”

בפרשה כתוב האיסור להשחית עצי מאכל, ולימים הוא הורחב לאיסור להשחית כל דבר שהוא שיש לו ערך. אפשר להרחיב את האיסור לכדי איסור להשחית את כדור הארץ. למדו על שלוש הדרכים במדור מבעד לחלון בפרשה זו שלא להשחית את כדור הארץ, וערכו פעילות בעקבות זאת.

כתבו את שמות שלוש הפעולות על הלוח, והסבירו מהי כל אחת מהפעולות. תנו דוגמאות, ובקשו מהתלמידים עוד דוגמאות מחייהם.

חלקו לתלמידים מדבקות (או פתקי נייר עם נייר דבק), והם יכתבו עליהן את שלוש הדרכים. התלמידים יחשבו איזו פעולה משלוש הפעולות האלה אפשר לעשות בחפצים ובדברים הנמצאים בכיתה. דוגמאות: מחשב – צמצום, טושים יבשים – שימוש מחדש, פח הזבל – מִחזור. התלמידים ידביקו את הפתקים על החפצים, אך ישתדלו להיות יצירתיים ולא ידביקו אותם על החפצים שכבר בחרו חבריהם.

שאלו את התלמידים איפה הדביקו את הפתקים שלהם ולמה. אילו רעיונות יש להם לצמצום (הפחתה), לשימוש מחדש ולמִחזור?

חידון כללי המשפט

בפרשה מפורטים כללים בסיסיים והכרחיים למשפט הוגן. במצגת מובאים דברים שאמרו אנשים בבתי משפט. לאיזה כלל הם קשורים?

הסבר על הכללים:

איסור שוחד – אסור לשופט או לשופטת לקבל כל טובת הנאה שהיא (כסף או שווה כסף, מתנה ועוד) מהצדדים במשפט. גם הצעת שוחד היא עברה.

הכרת פנים – אסור לשופט או לשופטת לשנות את הפסיקה בגלל זהותו של אחד הצדדים. במשפט בימינו חובה על השופט לפסול את עצמו במשפט כזה.

הטיית משפט – אסור לשופט או לשופטת לסטות מן הדין הצודק ולפסוק לטובת אחד הצדדים, מכל סיבה שהיא.

קבלת פסיקת השופט – על הצדדים בדין לקבל את החלטת השופטים גם אם הם חושבים שהיא שגויה. בימינו אפשר לערער על פסק דין.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.