אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת תזריע

מה בפרשה?

  • טומאת היולדת – אישה שילדה בן זכר נחשבת טמאה במשך שבעה ימים. בימים אלו היא פרושה מבעלה. במשך שלושים ושלושה ימים נוספים אסור לה להיכנס למקדש, והיא אסורה במגע בדברים הנחשבים קודש כגון בשר קודש ומעשר. אם היא אשת כוהן, אסור לה לאכול מן התרומות. אישה שילדה בת נחשבת טמאה במשך ארבעה עשר ימים, וזמן היטהרותה שישים ושישה ימים. בתומם עליה להביא כבש ויונה או תור כקורבן חטאת.
  • מחלת הצרעת – במחלת הצרעת מטפלים הכוהנים. כאשר הכוהן מזהה צרעת בגופו של אדם, על החולה לעטות על עצמו סימני אבלות ולשבת מחוץ למחנה.
  • צרעת הבגד – גם בה מטפלים הכוהנים. יש לכבס את הבגד או לקרוע ממנו חתיכה לפי הצורך.

לפי התורה, כאשר בגופו של אדם מופיעים סימני נגע הצרעת, עליו לפנות אל הכוהן, והוא שקובע לפי מראה הנגע אם אכן זוהי צרעת. התורה מפרטת את דרך ההתמודדות עם הנגע עד לריפויו בפרשה זו ובפרשה הבאה, פרשת מצורע.

אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים.

וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא.

ויקרא יג, ב-ג

מדברים על זה

אין קשר בין המחלה שאנו מכנים היום צרעת (מחלת הנסן) לצרעת של המקרא. לפי תיאורי המקרא, הצרעת הייתה שֵם לאוסף של נגעים – בגוף האדם אך גם בחפצים דוממים – שהיום אנו משייכים לגורמים שונים. הנגעים האלה הפכו את הנגוע לטמא, ותפקידו של הכוהן היה לבחון את הנגע ולסייע בטהרת הנגוע. אם הנגע באדם, האדם היה יוצא מחוץ למחנה עד שנרפא כדי שלא לטמא אחרים. בתקופות מאוחרות יותר קישרו את הטומאה לאי-מוסריות (בין השאר בגלל הקישור המקראי של מעשים שליליים להתפתחות צרעת, כמו אצל משה, מרים או עוזיה), ודרשנים טענו כי הצרעת נגרמת מהתנהגות לא רצויה כמו גאווה או אמירת לשון הרע.

 

  • באיזה תפקיד משמש כאן הכוהן? למי אנחנו הולכים היום כשיש לנו תסמינים של מחלה? מדוע לדעתכם נוצר עם הזמן בידול בין הכוהן ובין הרופא?
  • על פי דרשנים ופרשנים של המקרא, נגע הצרעת המתואר בתורה הוא מחלה הנגרמת מהתנהגות לא מוסרית או לא דתית, כמו לשון הרע. הסבירו אם כך למה הכוהן הוא שמאבחן את הנגע ולא הרופא. במה גישתו של כוהן לנגע שונה מגישתו של רופא? מה יכול כל אחד מהם להציע לחולה לעשות כדי להירפא?
  • המצורע בתורה נדרש לצאת מהמחנה ולשבת לבדו מחוץ למחנה כמה ימים. כיצד היציאה מהמחנה יכולה לעזור למצורע להחלים? כיצד היא עוזרת לאחרים? האם לדעתכם הבידוד עלול גם לעכב את ההחלמה או להזיק למצורע? במה יציאה כזו מחוץ למחנה שונה מהסתגרות של חולה בבית בימינו כדי שלא להדביק אחרים?
  • איך אתם מרגישים כשאתם חולים? האם יש דברים שנעימים במחלה? האם יש למחלה גם יתרונות? הסבירו.

בִּקּוּר חוֹלִים אֵין בּוֹ שִׁעוּר.

אָמַר אַבַּיֵּי: אֲפִלּוּ גָּדוֹל מְבַקֵּר אֵצֶל קָטָן.

רַבָּא אָמַר: אֲפִלּוּ מְבַקֵּר מֵאָה פְּעָמִים בְּיוֹם.

אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: כָּל הַמְּבַקֵּר חוֹלֶה נוֹטֵל אֶחָד חֶלְקֵי שִׁשִּׁים מִצַּעֲרוֹ. 

על פי תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף לט, עמוד ב

 

פירושי מילים

שִׁעוּר – כמות, הגבלה

גָּדוֹל או קָטָן – במעמד

מדברים על זה

  • מה המדרש מבקש ללמד על ביקור חולים? כיצד אתם יודעים זאת?
  • למה לדעתכם הדגיש אביי שאפילו אדם במעמד גבוה צריך לבקר אצל מישהו במעמד נמוך ממנו? מה יוצא דופן בזה לדעתכם?
  • איך אתם מרגישים כשאתם חולים ובאים לבקר אתכם, מתקשרים אליכם או שולחים הודעה לשאול לשלומכם? האם אתם אוהבים את זה או לא? למה?
  • חכמים אומרים שאין שיעור בביקור חולים, כלומר אין ההלכה מורה כמה פעמים יש לבקר את החולה. על פי אילו שיקולים לדעתכם צריך להחליט כמה פעמים לבקר את החולה?
  • רבי אחא אומר שמי שמבקר חולה עוזר במעט לחולה להבריא. מהי לדעתכם העזרה הזאת? האם לדעתכם ההשפעה של הביקור היא על גוף החולה או על התחושות והרגשות של החולה? למה? כיצד שני הדברים קשורים זה לזה?
  • האם לדעתכם שליחת מסרון לחולה כדי לשאול לשלומו שקולה לביקור חולים? הסבירו.

בסדרת הציורים הילדה החולה הנציח אדוורד מונק את אחותו שחלתה בשחפת בצעירותה.

אדוורד מונק, "הילדה החולה", 1885–1886

מדברים על זה

  • בציור ילדה יושבת במיטה, נשענת על כרית, ולצידה אישה שראשה מורכן. מה לדעתכם הקשר בין האישה לילדה? איך כל אחת מהן מרגישה?
  • באילו צבעים השתמש האומן בציור? איזו אווירה הם משרים?
  • מה מצויר במרכז הציור?
  • מדוע בחר האומן לשים דווקא את הידיים במרכז הציור? התבוננו בקרבה ובמרחק בין הידיים ובמה שעושה כל אחת מהידיים. מה לדעתכם רצה האומן להביע בכך באשר לקשר בין הנשים?

  • לבוגרים:

בתקופה שבה צויר הציור הזה, ציירו אומנים רבים ילדים חולים משום שכיחותה של מחלת השחפת אז, קודם המצאת האנטיביוטיקה והחיסון לשחפת. מה לדעתכם החשיבות של ההתייחסות למחלות באומנות? (תוכלו להתייחס לתרומה לחברה, לחולים, לאומן וכדומה.)

 

משימה: ציירו ציור שלכם מהפעם האחרונה שבה הייתם חולים בבית. לחלופין ציירו חפץ שמזכיר לכם תקופה שבה הייתם חולים. השתמשו בצבעים מתאימים לתחושות שהרגשתם

בראשיתה של מגפת הקורונה, בימי הסגר הראשון והגבלות המרחק בין בני האדם, פרסם הזמר חנן בן ארי שיר על ההשפעות העקיפות של המגפה.

 

געגועים לבני אדם

ליאור אנגלמן וחנן בן ארי

 

כבר חשבנו ניצחנו הכול

מגדלים בשמיים בנינו

בן אדם, מי צריך בן אדם?

לא יבוא עוד מבול בימינו

לעולם, לעולם לא ניפול

תעזוב, נסתדר בעצמנו

חכמים, נכונים וצודקים

וכלום לא נמצא מעלינו

עד שבאת

והדבקת

ושיגעת

והסגרת

ובלבלת

והבהלת

מי את?

איך החזרת את השפיות

געגועים לבני אדם

פתאום שורפת הבדידות

כבר לא טסים מפה לשם

כל הפארקים נעולים

חתונות כמעט בלי איש

כמעט איבדנו את עצמנו

כמעט הפסקנו להרגיש

עוד מעט זה הכול ייגמר

ואני מבקש אם אפשר

שבבוקר אחרי שתלכי

לא נהיה שוב אותו הדבר.

 

להאזנה לשיר

מדברים על זה

  • מלבד השפעותיה הרפואיות של מגפת הקורונה, היו לה השפעות עקיפות, בין היתר בשל ההגבלות והסגרים שהוטלו עלינו כדי לצמצם את ההדבקה. על איזו השפעה עקיפה השיר מדבר?
  • בקליפ רואים רחובות ריקים, בתי עסק סגורים ואנשים מרוחקים זה מזה. איזו תחושה מעוררות התמונות האלה? האם התמונות היו מעוררות את אותן תחושות גם ללא ההקשר של ימי המגפה והסגר שבהם הם צולמו? הסבירו.
  • בתחילת השיר מתוארות לכאורה המחשבות של האנשים לפני פרוץ המגפה. הסבירו מה הכוונה בשורה "בן אדם, מי צריך בן אדם?" מה לפי השיר לימדה אותנו המגפה על הקשר שלנו עם בני האדם?
  • הדובר בשיר מייחל שאחרי שהמגפה תעבור, "לא נהיה שוב אותו הדבר". למה הוא מתכוון? האם לדעתכם בזמן שעבר מאז פרוץ המגפה, התקווה שלו התממשה? הסבירו.

על האדם שסובל מנגע הצרעת לנהוג מנהגים שירחיקו אותו מאחרים.

וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע […].

כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא

בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ.

ויקרא יג, מה-מו

מדברים על זה

  • הצרוע נדרש להתרחק מאנשים אחרים. כיצד הוא עושה זאת לפי הפסוקים?
  • בהנחה שהצרעת הייתה עונש על התנהגות לא מוסרית, מה המרחק מאנשים והשהייה מחוץ למחנה מאפשרים לצרוע? האם לדעתכם זהו עונש או שיטת ריפוי או שניהם? נמקו.
  • איך לדעתכם הרגיש הצרוע שהורחק מהמחנה?
  • חשבו על מצב שבו אדם נדרש לצאת "מחוץ למחנה", מחוץ לקבוצה שאליה שהוא מרגיש שייך אליה, לטובתו. מה יכול להפיג את בדידותו? האם יש הבדל בין אדם שהוחלט שעליו לצאת מהמחנה ובין אדם שהחליט בעצמו לעשות זאת? הסבירו.

 

  • לבוגרים:

אנשים לאורך ההיסטוריה מצאו את עצמם "מחוץ למחנה", אאוטסיידרים, וניצלו את מעמדם זה כדי ליצור, להתבונן בחברה מבחוץ ולבקר אותה. הסבירו למה חשוב לחברה שיהיו בה גם אנשים שאינם נכנעים לנורמות המקובלות ויוצאים מחוץ למחנה.

 

משימה: הנחו את התלמידים ליצור יצירה מופשטת: תנו להם דפים צבעוניים, והנחו אותם לבחור שתי צורות, למשל משולשים ועיגולים. בקשו מהם ליצור יצירה שתביע את החוויה של שהייה מחוץ למחנה.

בספר במדבר מסופר שמרים הנביאה דיברה לשון הרע על אחיה משה, ועל כן נענשה בצרעת וישבה מחוץ למחנה שבעה ימים.

ג'יימס טיסו, מרים מחוץ למחנה, 1896–1902

מדברים על זה

  • האומן צייר את מרים המצורעת שנאלצה לשבת שבוע מחוץ למחנה. איך לדעתכם חשב האומן שמרים הרגישה במצב זה? בססו את תשובתכם על הצבעים השולטים ביצירה, וחשבו איזו אווירה הם יוצרים בה.
  • מרים שאנחנו מכירים מהתורה היא מנהיגה ואישה חזקה שהצילה את משה והניחה אותו בתיבה. ביציאת מצרים היא הובילה את שירת הנשים בתוף ובשירה. במה שונה דמות זו מהדמות הנגלית לנו בציור? כיצד ניתן להסביר זאת?
  • איך לדעתכם השפיעה הישיבה של מרים מחוץ למחנה עליה כשחזרה לעם? האם משהו השתנה בה בעקבות החוויה הזאת?
  • איזה מסר קיבלו בני ישראל כאשר הם ראו שאחת המנהיגות החזקות שלהן מנודה ויושבת מחוץ למחנה? מה אנחנו יכולים ללמוד מכך?

לבוגרים

איך זה מרגיש

יורם חזן, רן אלמליח

 

איך זה מרגיש,
אין עתיד באופק
אין מקום שיש סיבה טובה
להיות בו.

איך זה מרגיש,
להיות תמיד בצד
אף פעם לא באמצע
אף פעם לא קרוב
קרוב מספיק
לא לקחת חלק.

איך זה מרגיש?

ואין לי חלום

אין לי געגוע

שט לי בזמן
שממשיך לנוע.

 

האזנה לשיר בביצוע "כנסיית השכל"

מדברים על זה

  • איזו חוויה מתוארת בשיר? איך השיר גורם לכם להרגיש? למה?
  • לדעתכם "איך זה מרגיש,/ להיות תמיד בצד/ אף פעם לא באמצע"? איך ניתן לעזור למישהו שחווה חוויה כזאת? איך נדע שמישהו מרגיש ככה אף על פי שהוא אינו מספר על כך?
  • השיר גם מדבר על מצב שבו מישהו "לא קרוב/ קרוב מספיק" – לפעמים גם מי שנמצא קרוב או בתוך המעגל החברתי בכל זאת יכול להרגיש בחוץ. איך לדעתכם הוא יכול לעזור לעצמו להרגיש באמת בפנים? האם זאת האחריות שלו או של הסביבה שלו? הסבירו.
  • מה הקשר בין תחושת התלישות המתוארת בפזמון ("שט לי בזמן") ובין החוויה שבה מישהו בחוץ, לא בחברה? האם קרה שהרגשתם משהו מהתחושות האלה? מה גרם לכך? מה עזר לכם להרגיש חיבור מחדש ושייכות?
  • בשיר החוויה שבה מישהו בחוץ היא חוויה שלילית, אך יש אנשים שדווקא מעדיפים שלא להיות באמצע אלא בצד. דמיינו כיצד אדם כזה היה מגיב לשיר – מה היה אומר?
  • האם לדעתכם יש גם יתרונות בחוויה שבה מישהו נמצא מחוץ לקבוצה? הסבירו.

נהר

עידית ברק

 

בְּבֵית הַסֵּפֶר, בַּהַפְסָקָה

נְהַר יְלָדִים שׁוֹעֵט מֵהַכִּתָּה

 

וְיַלְדָּה אַחַת יוֹשֶׁבֶת לְבַד

מַבִּיטָה מֵהַצַּד

 

כָּל הַלְּבַד שֶׁלָּהּ מְבַקֵּשׁ

לוּ רַק פַּעַם אַחַת

לִשְׂחוֹת בַּנָּהָר הַגּוֹעֵשׁ.

 

עידית ברק, רואה אותי ציפור, פרדס, 2021, עמ' 43

 

מדברים על זה

  • איזו סיטואציה מתוארת בשיר? האם היא מוכרת לכם?
  • אילו סיבות יכולות להיות לכך שהילדה אינה משתתפת בפעילויות של הילדים האחרים בהפסקה?
  • מה הילדה רוצה? מי לדעתכם יכול לעזור לה להגשים את הרצון שלה?
  • הילדים היוצאים יחד לשחק בהפסקה מתוארים כנהר זורם, ואילו הילדה יושבת דוממת במקומה. כיצד הילדה יכולה להתנער מהמצב הסטטי שבו היא נמצאת ולהיות גם היא בתנועה? האם לשם כך היא צריכה בהכרח להיות בנהר? הסבירו.

 

משימה: השיר מספר את הסיפור של הילדה שיושבת לבד, אבל הקול הדובר בשיר הוא של מישהו שרואה אותה ואת התחושות שלה. היזכרו בפעם שבה הרגשתם לבד, לא טוב או בחוץ ומישהו ראה אתכם ושם לב לכך, וספרו על כך בזוגות.

שימו לב! נושא זה רגיש מאוד ועלול לעורר רגשות לא פשוטים. כדאי לבדוק לפני השיעור אם נכון לדון בו בכיתה וכיצד.

אומנם הנושא חשוב, אבל בגלל הרגישות הרבה אנו מציעים למורה המכירה היטב את הכיתה ומעוניינת להעמיק בנושא לפנות זמן ולהתכונן לפיתוח דיון ממושך שיאפשר התמקדות והרחבה. חשוב לזכור שדיון שטחי וללא היכרות מספקת עם התלמידים עלול לגרום יותר נזק מתועלת.

 

צפו בסרטון סליחה על השאלה – חרם ובריונות.

מדברים על זה

  • מה חשבתם והרגשתם כשצפיתם בסרטון? שתפו בהרגשה או מחשבה אחת.
  • איך אפשר למנוע חרמות ובריונות? חשבו על פתרון יעיל שתוכלו ליישם בעצמכם.
  • למה חשוב להתנגד לכל חרם שהוא ולכל בריונות מכל סוג שהוא, אפילו כשהילד או הילדה אינם חברים שלכם או שאינכם אוהבים אותם?

משחק תופסת: חתול ועכבר

בפרשה נאמר שעל אדם מצורע לשהות "מחוץ למחנה". שחקו משחק המדגים את החוויה של חיים "מחוץ למחנה" – תופסת של חתול ועכבר. התלמידים יעמדו במעגל קרובים זה לזה ויחזיקו ידיים. בתוך המעגל יעמוד תלמיד בתפקיד העכבר, ומחוץ למעגל יעמוד תלמיד בתפקיד החתול. על "החתול" להצליח לפרוץ לתוך המעגל ולתפוס את "העכבר". התלמידים צריכים למנוע מ"החתול" להיכנס, ואם יצליח להיכנס, עליהם לאפשר ל"עכבר" לחמוק החוצה ולשמור על "החתול" בפנים. תוכלו לשוחח לאחר מכן על ההבדלים בין ההרגשה להיות בפנים ובין ההרגשה להיות בחוץ.

חידון תחרותי: רפואה

בפרשה מוזכרות מחלות. חלקו את הכיתה לשתי קבוצות שיתחרו זו בזו במשימות בזמן מוגבל. על התלמידים למצוא כמה שיותר

  • מחלות במשקל קַטֶּלֶת (כמו אדמת, צהבת ושחפת)
  • שמות של תרופות
  • שמות של רופאים מסרטים או תוכניות
  • סוגים של רופאים
  • חפצים הקשורים לרפואה
  • תרופות סבתא
  • שמות בתי חולים בארץ.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.

כך מונגשות 4,000 שנות תרבות יהודית בלחיצת כפתור !

דורות — כלי פדגוגי חדשני המציג את הסיפור היהודי לאורך זמן ובמרחב, באופן אינטראקטיבי ומזמין ללמידה. המערכת כוללת עוזרת AI ונבחרה להטמעה בתוכניות משרד החינוך.

גלו את דורות >>