אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת תצוה

מה בפרשה?

בפרשה זו מפורטות הנחיות נוספות בעניין המשכן:

  • נר התמיד – אהרן ובניו ידליקו מערב עד בוקר נר שמן זית באוהל מועד מחוץ לפרוכת.
  • בגדי הכוהנים – לכלל הכוהנים יהיו ארבעה בגדים פשוטים, לבנים: כתונת, אבנט (חגורה), מכנסיים ומגבעת. הכוהן הגדול ילבש אף הוא כתונת, אבנט ומכנסיים. נוסף על כך, יהיו לו בגדים מיוחדים: אפוד (מעין בגד עליון ללא שרוולים), חושן ובו שתים עשרה אבנים טובות עם שמות שבטי ישראל ומעיל שבשוליו פעמונים ורימונים. על ראשו תהיה מצנפת, השונה מעט ממגבעות הכוהנים, ועל המצנפת – ציץ זהב, מעין כתר.
  • טקס המילואים – אהרן ובניו מוקדשים לתפקיד הכוהנים.

משה מצווה לאסוף אומנים שיתפרו בגדים מיוחדים לאהרן ובניו הכוהנים. הבגדים ישמשו להם מדים בעבודתם:

וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ

חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט

וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי.

שמות כח, ד

 

את בגדי הכוהן הגדול על כל פרטיהם ראו כאן.

מדברים על זה

  • למה עובדים בעבודות מסוימות צריכים ללבוש מדים – בגדים ייצוגיים וסמליים? איך המדים משפיעים על האדם הלובש אותם? איך הם משפיעים על האנשים מסביב?
  • מה אמור לאפיין בגדים של עובדים? (חשבו על בגדים של מלכות ומלכים, נשות עסקים ואנשי עסקים, אנשי צבא ומשטרה, עובדים במסעדה ועוד.) האם למדים של כל סוגי העובדים יש תפקיד אחד?

 

נאמר בשמו של רבי אלעזר ברבי שמעון:

כתוב בתורה: "וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם" (שמות כט, ט).

בזמן שבגדיהם עליהם – כהונתם עליהם,

אין בגדיהם עליהם – אין כהונתם עליהם.

על פי תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף יז, עמוד ב

מדברים על זה

  • הסבירו את הרעיון שבמדרש במילים שלכם. חשבו מה שונה בהתנהגותם של אנשים כאשר הם לובשים בגדים ייצוגיים וכאשר אין הם לובשים אותם.
  • האם לדעתכם יש אנשים שנשארים בתפקידם גם כאשר הם פושטים את מדיהם? תנו דוגמאות.
  • פתגם עממי אומר: הבגד עושה את האדם. הסבירו את הפתגם בהקשר של בגדי הכוהנים.
  • תנו דוגמאות לבגדים שכאשר לובשים אותם, מרגישים אחרת או שצדדים שונים באישיות באים בהם לידי ביטוי.

 

משימה: שחקו משחק אלתורים (כמו "של מי השורה הזאת"). לקראת המשחק יש להכין ערמה של אביזרים ובגדים שונים. תנו לתלמיד או תלמידה שלושה חפצים מהערמה, והם יספרו מי הדמות שלהם, כלומר מי היא, במה היא עוסקת וכדומה.

אבא-גברהנא והמעיל – סיפור עם אתיופי

פעם ערך המלך סעודה גדולה. כל האורחים הגיעו לארמון לבושים בבגדים חגיגיים, ורק אבא-גברהנא הגיע לבוש במעילו הפשוט והישן. שומרי הארמון שישבו בשער לא נתנו לאבא-גברהנא להיכנס וגירשו אותו משם.

נעלב אבא-גברהנא וחשב מה לעשות. פתאום צץ במוחו רעיון. הוא חזר לביתו וביקש משכנו העשיר שישאיל לו את מעילו החדש והמהודר. לבש אבא-גברהנא את המעיל וחזר לשער הארמון. הפעם קיבלו אותו השומרים בסבר פנים יפות, הם השתחוו לו וליוו אותו פנימה בכבוד רב.

כשנכנס לאולם, קמו האורחים לכבודו ופינו לו מקום בראש השולחן. ישב אבא-גברהנא במקומו ולא נגע במאכלים ובמטעמים שהוגשו אל השולחן. "מדוע אינך אוכל?" שאלו אותו האורחים. אבא-גברהנא לא השיב דבר. הוא קם ממקומו, הוריד את המעיל, הניח אותו על הכיסא, לקח את המרק ושפך אותו לכיס המעיל. "מה אתה עושה?" קראו האורחים הנדהמים.

אבא-גברהנא פנה אל המעיל ואמר: "מעיל יקר, אני מכבד אותך באוכל הטעים שהגישו לי, כי הכבוד הזה מגיע לך. כאשר לבשתי את המעיל הישן שלי – גירשו אותי משער הארמון, אבל מרגע שלבשתי אותך – כלם מכבדים אותי".

מתוך מרקם ספורים מפי יהודי אתיופיה, מטח, תל אביב 2000

 

מדברים על זה

  • מה רצה אבא גברהנא להראות במעשהו? לאיזו התנהגות של בני האדם כיוון את דבריו?
  • האם קרה גם לכם שהתרשמתם מאדם לפי בגדיו? ספרו על כך.
  • הבגדים משפיעים מאוד על הרושם הראשוני. חשבו על מצבים שבהם תרצו להשפיע על ההתרשמות של האחרים מכם ותבחרו בקפידה את בגדיכם.

 

משימה: הנחו את התלמידים לכתוב כתיבה יוצרת: הם "יאנישו" פריט לבוש כלשהו – שלהם, של דמות בחייהם או של דמות מפורסמת – ויספרו על חיי היום-יום שלהם או על אירוע מסוים מנקודת מבטו של הפריט (למשל המעיל של אבא-גברהנא יספר איך הוא חווה את הסיפור).

לכוהנים הייתה מעין תלבושת אחידה.

צפו בסרטון שבו מראיינים ילדים ואנשים על התלבושת האחידה.

מדברים על זה

מה לדעתכם המטרה של תלבושת אחידה? האם היא משיגה את מטרתה? אם אתם בעד תלבושת אחידה, איזה סוג תלבושת מומלץ ללבוש?

אלוהים מצווה את משה להקדיש משפחה מיוחדת לשמש משפחת הכוהנים – משפחתו של אהרן:

וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי

אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן.

שמות כח, א

 

גם בדורות הבאים צאצאיו של אהרן הם ששירתו במשכן ובבית המקדש.

מדברים על זה

  • האם אתם מכירים אנשים שהם צאצאים של אהרן הכהן? איך אתם יודעים את זה? (סביר להניח שתלמידים יגידו שהם מכירים אדם ששם משפחתו כהן, אלא שחשוב לדעת שלא כל מי ששמו כהן הוא כוהן, ולהפך. יש כוהנים שאימצו שמות משפחה שאינם קשורים לשושלת הכוהנים, ויש כוהנים ששמם שונה – כ"ץ, סגל, כהנא, ברכאן, קגן, מגארי, מזא"ה ועוד רבים. הידיעה שמשפחה כלשהי היא מצאצאי הכוהנים עוברת במסורת מדור לדור.)
  • בעבר כמעט כל המקצועות והתפקידים נשארו בתוך המשפחה, והילדים עסקו במקצוע של ההורים שלהם. מדוע אתם חושבים שזה היה כך? אילו יתרונות יש בכך? אילו חסרונות?
  • האם במשפחתכם או במשפחה אחרת שאתם מכירים, יש מקצוע שעובר מדור לדור ויותר מבן משפחה אחד עוסק בו? למה לדעתכם זה קורה?
  • האם הייתם מעוניינים לעסוק במקצוע של אחד מהוריכם? מדוע?

 

משימה: בקשו מהתלמידים לברר אם היה מקצוע משפחתי שעבר במשפחה שלהם מדור לדור או באילו מקצועות עסקו במשפחה בעבר. התלמידים יוכלו ללמוד על המקצוע ולהציג אותו לפני הכיתה.

האגדה שלפניכם עוסקת בתפקיד של משפחת כהונה מסוימת ובדרך בה מילאו אותו.

 

בזמן שבית המקדש היה קיים היו משפחות מיוחדות של כוהנים שהיו להן תפקידים מיוחדים רק להן שהיו עוברים במשפחה, מאב לבן.

אחת המשפחות, בית (משפחת) גרמו שמם, הייתה אחראית על "לחם הפנים", לחם מיוחד שהיה נאפה בבית המקדש, ולא הסכימה אותה משפחה ללמד את המתכון.

הביאו אומנים מיוחדים מאלכסנדריה שיאפו במקומם את לחם הפנים, ולא הצליחו לאפות כמותם, והלחם שאפו התעפש.

רצו להחזיר את בית גרמו לתפקידם, והם לא הסכימו אלא אם כן יכפילו להם את שכרם.

שאלו אותם: מדוע אין אתם רוצים ללמד את המלאכה הזאת לאנשים אחרים?

ענו להם: מסורת היא בידינו מאבותינו שבית המקדש הזה עתיד להיחרב ואנו חוששים שילמדו את האומנות הזו אנשים שאינם ראויים, ויעשו כן לעבודה זרה.

על פי תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה, הלכה א

מדברים על זה

  • האם ניחשתם בתחילת הסיפור מהי הסיבה שבית גרמו לא לימדו את המתכון לאחרים? מה ההסבר שלהם לכך? האם ההסבר הגיוני בעיניכם?
  • יש אנשים שיש להם סוד מקצועי, ועליו הם רושמים פטנט ואינם מוכנים לחשוף אותו. מה הסיבות לכך?
  • האם יש לכם "סוד מקצועי", משהו שאתם מצטיינים בו? האם אתם מגלים אותו לאחרים? למה? האם הכרתם פעם מישהו שהיה לו סוד מקצועי כזה? ספרו על כך!
  • מה דעתכם על "סודות מקצועיים" שכאלה? הציגו טענות בעד ונגד. (בין היתר חשוב לתת מקום לאנשים שהקדישו שנים רבות להמצאה וגילוי של תרכובת או צירוף מסוים, למשל מוצר מזון או תרופה, ורוצים ליהנות מהבלעדיות של תגליתם. מבחינת החוק יש בלעדיות של מספר שנים קבוע, לפי המוצר, ואחריהן מותר להעתיק אותו.)

הפנים

נורית זרחי

אֶת הַפָּנִים שֶׁיֵּשׁ לִי

קִבַּלְתִּי מֵאִמָּא שֶׁלִּי,

גַּם הִיא אֶת פָּנֶיהָ קִבְּלָה

מֵאִמָּא שֶׁלָּהּ,

סָבָתִי לִי מָסְרָה אֶת פָּנֶיהָ דַּרְכָּהּ,

אֵיזוֹ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה!

 

כָּךְ הִיא שׁוֹלַחַת אוֹתָם לַנְּכָדִים,

אַחַר לַנִּינִים.

בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי, מִי שֶׁנּוֹלָד

מְקַבֵּל מַתָּנָה – פָּנִים.

 

כָּל פַּעַם הֵם מוֹפִיעִים חֲדָשִׁים וְשׁוֹנִים –

עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת הוֹפְכוֹת יְרֻקּוֹת,

מִתְקָרְבוֹת אֶל הָאַף אוֹ מִתְרַחֲקוֹת,

אֲבָל תָּמִיד, בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ, הַבָּנִים

הָלְאָה הָלְאָה, כְּנָהָר

נוֹשְׂאִים אֶת הַפָּנִים.

 

נורית זרחי, המלכה פטריה והמלך פטר, עם עובד, תל אביב 1971

מדברים על זה

  • כיצד פנים עוברות במשפחה מדור לדור? אילו עוד דברים עוברים מדור לדור? (כדאי להזכיר מעבר לתכונות חיצוניות גם מאפיינים, כישרונות וקווי אופי והתנהגות – כולם עוברים בתורשה, באמצעות הגנים.)
  • אילו דברים עוברים במשפחה בדרכים אחרות, לא בתורשה? (הרגלים, שירים וסיפורים, תפיסות עולם, שפת דיבור ועוד.)
  • אילו דברים במשפחה קיבלתם מההורים שלכם? (אם יש ילדים מאומצים שמדברים על כך, אפשר לשאול אם יש משהו שהיו רוצים לדעת על הדמיון בינם ובין הוריהם הביולוגיים.)
  • יש דברים שעוברים לא בתורשה באמצעות הגנים, אלא במנהגים או בתרבות. תנו דוגמה לדבר כזה במשפחה שלכם.

 

משימה: בקשו מהתלמידים להביא תמונות גדולות למדי של הפנים שלהם. התלמידים יסרטטו חיצים לאיברי הפנים ויכתבו מהיכן קיבלו אותם. הם יוכלו להתייחס לא רק לדמיון גופני אלא גם למשמעויות נוספות, למשל האוזן: מאיפה השמיעה המוזיקלית שלי?

 

מורה: מה משותף לבני המשפחה שלכם? ילדה א: במשפחה שלי אוהבים לצייר ילד: במשפחה שלי אוהבים לבנות ילדה ב: ובמשפחה שלי אוהבים לחפור!

אלוהים מצווה את משה להכין בגדי כהונה למשה ואהרן וגם מסביר מדוע צריך בגדים מיוחדים:

וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

שמות כח, ב

מדברים על זה

  • מדוע חשוב שאנשים שיש להם תפקיד חשוב ילבשו בגדים מפוארים?
  • אילו אנשים שאתם מכירים היום לובשים בגדים מפוארים במסגרת התפקיד שלהם?
  • האם יש הזדמנויות מיוחדות שבהן אתם לובשים בגדים מהודרים במיוחד? למה דווקא אז?

גם המשכן עצמו שבנו בני ישראל במדבר היה מפואר. לימים, כשנכנסו לארץ, הם בנו במקומו את בית המקדש הראשון. בניית בית המקדש מיוחסת לשלמה המלך, והפאר של הבניין מתואר בספר מלכים. את בית המקדש השני בנו עולי בבל כמה עשרות שנים לאחר חורבן בית המקדש הראשון. השליט הורדוס אומנם לא היה יהודי אבל אהב לבנות דברים מפוארים והחליט להרחיב את המקדש השני ולהפוך אותו מפואר יותר. וכך מסופר באגדה:

אמרו: מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו.

במה בנה אותו? […] באבני שיש כחול, לבן וירוק.

[…] רצה לצפות אותו בזהב, אמרו לו חכמים: הנח אותו, שכך הוא יפה יותר שנראה כמו גלי הים.

על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ד, עמוד א

מדברים על זה

  • איך הגיבו חכמים להצעתו של הורדוס ומדוע?
  • מדוע לדעתכם רצה הורדוס לבנות בניין מפואר? מדוע רצו היהודים שהורדוס יבנה להם את המקדש אף שכבר היה להם מקדש?
  • אילו מבנים מפוארים אתם מכירים? מה מפואר בהם? מדוע השקיעו דווקא בהם שיהיו מפוארים?
  • איך נראָה מקדש הורדוס נוכל רק לנחש. הארכאולוג מיכאל אבי יונה חקר את הנושא על פי מקורות היסטוריים כמו כתבי יוסף בן מתתיהו והציע כיצד נראה המקדש. את התוצאה אפשר לראות בדגם בית המקדש השני שנמצא במוזאון ישראל. מה מפואר בדגם הזה?

איזה בית עדיף?

רומי ודור ביקרו בפעם הראשונה בבית החדש של הדוד אלון. הבית היה יצירת מופת, וניכר כי הדוד חשב על כל פרט ופרט בבית. הכול היה מלאכת מחשבת: הרצפה המותאמת לכל חדר, הברזים היוקרתיים, פרזולי המתכת של הסורגים והמעקה, גופי התאורה החדשניים וכל הרהיטים החדשים בצד רהיטים עתיקים יקרי ערך. דור התלהב ולחש לרומי שהוא מרגיש כמו בארמון. רומי חייכה אך לא אמרה כלום. כשהסתיים הביקור אמרה: "אני הרגשתי דווקא יותר כמו במוזאון. לדעתי בית לא צריך להיות מפואר, הוא צריך להיות נעים למגורים. שמת לב שלחשת כי הרגשת שלא ראוי לדבר בקול רם? ראית איך אלון נבהל כשנשפכו לי מעט מים מהכוס בחדר העבודה על פרקט העץ היקר? לדעתי עדיף להשאיר את הפאר לארמונות אמיתיים של מלכים".

מדברים על זה

מה דעתכם? חשבו: מה מושך אתכם בבית מפואר? מה פחות מושך אתכם בבית מפואר? (אפשר להרחיב את השיח לדברים אחרים: בגדים, מכוניות ועוד.)

בתורה מסופר שאחרי קריעת ים סוף שרו בני ישראל שיר הלל לאלוהים, ובו נאמר:

"זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ [אעשה אותו נאה, יפה]" (שמות טו, ב).

חכמים תהו: איך אפשר ליפות את אלוהים? וזו הייתה התשובה:

"זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" – הִתְנָאֵה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת:

עֲשֵׂה לְפָנָיו סֻכָּה נָאָה וְלוּלָב נָאֶה וְשׁוֹפָר נָאֶה, צִיצִית נָאָה, סֵפֶר תּוֹרָה נָאֶה וְכָתוּב בּוֹ לִשְׁמוֹ בִּדְיוֹ נָאֶה בְּקֻלְמוּס נָאֶה בְּלַבְלָר אֻמָּן וְכָרְכוֹ בְּשִׁירָאִין [בדים] נָאִין.

תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קלג, עמוד ב

 

מכאן צמחה היודאיקה – חפצי נוי המשמשים למצוות ושעושים בפאר ובהדר.

מדברים על זה

  • לפי החכמים, כאשר אדם משתמש בחפצים נאים בקיום המצוות, הוא מפאר את האל. באיזו מידה שימוש בחפצים כאלה עשוי להשפיע על האדם המשתמש בהם? האם הפאר תמיד לטובה?
  • חפשו בבית פריט יודאיקה אומנותי, צלמו והציגו בכיתה. ספרו על מקורו של הפריט. אם אין לכם פריט יודאיקה, תוכלו להביא פריט חשוב אחר שעשוי בצורה אומנותית בשל חשיבותו או תפקידו.
  • במצגת תוכלו לראות יצירות יודאיקה – חפצים שונים מתקופות שונות בהיסטוריה ושל עדות שונות. בחנו כל אחת מהיצירות: מה לדעתכם גורם לחפץ להיראות מפואר?

חידון אבני החושן: נכון או לא נכון

בפרשה מסופר על החושן שלבש הכוהן הגדול, ובו היו שתים עשרה אבנים כנגד שנים עשר השבטים.

הציגו לתלמידים חידון על אבני החושן והשבטים. אפשר שזו תהיה תחרות בין קבוצות או שכל תלמיד או תלמידה יכתבו לעצמם את התשובה הנכונה לדעתם.

תפזורת הכוהן הגדול

התלמידים יבנו תפזורת של שמות בגדי הכוהן הגדול, וחבריהם יחפשו אותם.

מילים לתפזורת: חושן, אפוד, מעיל, ציץ, מצנפת, מכנסיים, כתונת, אבנט.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה

היי! רוצה לקבל בכל יום ראשון פעילויות לקראת פרשת השבוע הקרובה?

בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!

*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.

כך מונגשות 4,000 שנות תרבות יהודית בלחיצת כפתור !

דורות — כלי פדגוגי חדשני המציג את הסיפור היהודי לאורך זמן ובמרחב, באופן אינטראקטיבי ומזמין ללמידה. המערכת כוללת עוזרת AI ונבחרה להטמעה בתוכניות משרד החינוך.