ספרי הלימוד שלנו מבטאים את עקרונות תל"י:
פלורליזם, שוויון, נאמנות למסורת היהודית ומחויבות לערכי הציונות.
הספרים נכתבו בידי צוות חינוכי מנוסה ומקצועי ומעוצבים בצורה מוקפדת ונעימה. לכל ספר נלווה מדריך מקוון למורה.
תל"י, בעזרתם הנדיבה של קרנות פרטיות ושל הסוכנות היהודית, מעניקה הנחה מיוחדת לבתי ספר של תל"י לרכישת ספרי לימוד של תל"י. בעמוד זה תוכלו למצוא את רשימת הספרים המוצעים ומחיריהם. המחירים תקפים לשנת הלימודים הנוכחית בלבד.
בפרשה זו מפורטות הנחיות נוספות בעניין המשכן:
משה מצווה לאסוף אומנים שיתפרו בגדים מיוחדים לאהרן ובניו הכוהנים. הבגדים ישמשו להם מדים בעבודתם:
וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ
חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט
וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי.
שמות כח, ד
את בגדי הכוהן הגדול על כל פרטיהם ראו כאן.
מדברים על זה
נאמר בשמו של רבי אלעזר ברבי שמעון:
כתוב בתורה: "וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם" (שמות כט, ט).
בזמן שבגדיהם עליהם – כהונתם עליהם,
אין בגדיהם עליהם – אין כהונתם עליהם.
על פי תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף יז, עמוד ב
מדברים על זה
משימה: שחקו משחק אלתורים (כמו "של מי השורה הזאת"). לקראת המשחק יש להכין ערמה של אביזרים ובגדים שונים. תנו לתלמיד או תלמידה שלושה חפצים מהערמה, והם יספרו מי הדמות שלהם, כלומר מי היא, במה היא עוסקת וכדומה.
אבא-גברהנא והמעיל – סיפור עם אתיופי
פעם ערך המלך סעודה גדולה. כל האורחים הגיעו לארמון לבושים בבגדים חגיגיים, ורק אבא-גברהנא הגיע לבוש במעילו הפשוט והישן. שומרי הארמון שישבו בשער לא נתנו לאבא-גברהנא להיכנס וגירשו אותו משם.
נעלב אבא-גברהנא וחשב מה לעשות. פתאום צץ במוחו רעיון. הוא חזר לביתו וביקש משכנו העשיר שישאיל לו את מעילו החדש והמהודר. לבש אבא-גברהנא את המעיל וחזר לשער הארמון. הפעם קיבלו אותו השומרים בסבר פנים יפות, הם השתחוו לו וליוו אותו פנימה בכבוד רב.
כשנכנס לאולם, קמו האורחים לכבודו ופינו לו מקום בראש השולחן. ישב אבא-גברהנא במקומו ולא נגע במאכלים ובמטעמים שהוגשו אל השולחן. "מדוע אינך אוכל?" שאלו אותו האורחים. אבא-גברהנא לא השיב דבר. הוא קם ממקומו, הוריד את המעיל, הניח אותו על הכיסא, לקח את המרק ושפך אותו לכיס המעיל. "מה אתה עושה?" קראו האורחים הנדהמים.
אבא-גברהנא פנה אל המעיל ואמר: "מעיל יקר, אני מכבד אותך באוכל הטעים שהגישו לי, כי הכבוד הזה מגיע לך. כאשר לבשתי את המעיל הישן שלי – גירשו אותי משער הארמון, אבל מרגע שלבשתי אותך – כלם מכבדים אותי".
מתוך מרקם ספורים מפי יהודי אתיופיה, מטח, תל אביב 2000
מדברים על זה
משימה: הנחו את התלמידים לכתוב כתיבה יוצרת: הם "יאנישו" פריט לבוש כלשהו – שלהם, של דמות בחייהם או של דמות מפורסמת – ויספרו על חיי היום-יום שלהם או על אירוע מסוים מנקודת מבטו של הפריט (למשל המעיל של אבא-גברהנא יספר איך הוא חווה את הסיפור).
לכוהנים הייתה מעין תלבושת אחידה.
צפו בסרטון שבו מראיינים ילדים ואנשים על התלבושת האחידה.
מדברים על זה
מה לדעתכם המטרה של תלבושת אחידה? האם היא משיגה את מטרתה? אם אתם בעד תלבושת אחידה, איזה סוג תלבושת מומלץ ללבוש?
אלוהים מצווה את משה להקדיש משפחה מיוחדת לשמש משפחת הכוהנים – משפחתו של אהרן:
וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי
אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן.
שמות כח, א
גם בדורות הבאים צאצאיו של אהרן הם ששירתו במשכן ובבית המקדש.
מדברים על זה
משימה: בקשו מהתלמידים לברר אם היה מקצוע משפחתי שעבר במשפחה שלהם מדור לדור או באילו מקצועות עסקו במשפחה בעבר. התלמידים יוכלו ללמוד על המקצוע ולהציג אותו לפני הכיתה.
האגדה שלפניכם עוסקת בתפקיד של משפחת כהונה מסוימת ובדרך בה מילאו אותו.
בזמן שבית המקדש היה קיים היו משפחות מיוחדות של כוהנים שהיו להן תפקידים מיוחדים רק להן שהיו עוברים במשפחה, מאב לבן.
אחת המשפחות, בית (משפחת) גרמו שמם, הייתה אחראית על "לחם הפנים", לחם מיוחד שהיה נאפה בבית המקדש, ולא הסכימה אותה משפחה ללמד את המתכון.
הביאו אומנים מיוחדים מאלכסנדריה שיאפו במקומם את לחם הפנים, ולא הצליחו לאפות כמותם, והלחם שאפו התעפש.
רצו להחזיר את בית גרמו לתפקידם, והם לא הסכימו אלא אם כן יכפילו להם את שכרם.
שאלו אותם: מדוע אין אתם רוצים ללמד את המלאכה הזאת לאנשים אחרים?
ענו להם: מסורת היא בידינו מאבותינו שבית המקדש הזה עתיד להיחרב ואנו חוששים שילמדו את האומנות הזו אנשים שאינם ראויים, ויעשו כן לעבודה זרה.
על פי תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה, הלכה א
מדברים על זה
הפנים
נורית זרחי
אֶת הַפָּנִים שֶׁיֵּשׁ לִי
קִבַּלְתִּי מֵאִמָּא שֶׁלִּי,
גַּם הִיא אֶת פָּנֶיהָ קִבְּלָה
מֵאִמָּא שֶׁלָּהּ,
סָבָתִי לִי מָסְרָה אֶת פָּנֶיהָ דַּרְכָּהּ,
אֵיזוֹ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה!
כָּךְ הִיא שׁוֹלַחַת אוֹתָם לַנְּכָדִים,
אַחַר לַנִּינִים.
בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי, מִי שֶׁנּוֹלָד
מְקַבֵּל מַתָּנָה – פָּנִים.
כָּל פַּעַם הֵם מוֹפִיעִים חֲדָשִׁים וְשׁוֹנִים –
עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת הוֹפְכוֹת יְרֻקּוֹת,
מִתְקָרְבוֹת אֶל הָאַף אוֹ מִתְרַחֲקוֹת,
אֲבָל תָּמִיד, בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ, הַבָּנִים
הָלְאָה הָלְאָה, כְּנָהָר
נוֹשְׂאִים אֶת הַפָּנִים.
נורית זרחי, המלכה פטריה והמלך פטר, עם עובד, תל אביב 1971
מדברים על זה
משימה: בקשו מהתלמידים להביא תמונות גדולות למדי של הפנים שלהם. התלמידים יסרטטו חיצים לאיברי הפנים ויכתבו מהיכן קיבלו אותם. הם יוכלו להתייחס לא רק לדמיון גופני אלא גם למשמעויות נוספות, למשל האוזן: מאיפה השמיעה המוזיקלית שלי?
אלוהים מצווה את משה להכין בגדי כהונה למשה ואהרן וגם מסביר מדוע צריך בגדים מיוחדים:
וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.
שמות כח, ב
מדברים על זה
גם המשכן עצמו שבנו בני ישראל במדבר היה מפואר. לימים, כשנכנסו לארץ, הם בנו במקומו את בית המקדש הראשון. בניית בית המקדש מיוחסת לשלמה המלך, והפאר של הבניין מתואר בספר מלכים. את בית המקדש השני בנו עולי בבל כמה עשרות שנים לאחר חורבן בית המקדש הראשון. השליט הורדוס אומנם לא היה יהודי אבל אהב לבנות דברים מפוארים והחליט להרחיב את המקדש השני ולהפוך אותו מפואר יותר. וכך מסופר באגדה:
אמרו: מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו.
במה בנה אותו? […] באבני שיש כחול, לבן וירוק.
[…] רצה לצפות אותו בזהב, אמרו לו חכמים: הנח אותו, שכך הוא יפה יותר שנראה כמו גלי הים.
על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ד, עמוד א
מדברים על זה
איזה בית עדיף?
רומי ודור ביקרו בפעם הראשונה בבית החדש של הדוד אלון. הבית היה יצירת מופת, וניכר כי הדוד חשב על כל פרט ופרט בבית. הכול היה מלאכת מחשבת: הרצפה המותאמת לכל חדר, הברזים היוקרתיים, פרזולי המתכת של הסורגים והמעקה, גופי התאורה החדשניים וכל הרהיטים החדשים בצד רהיטים עתיקים יקרי ערך. דור התלהב ולחש לרומי שהוא מרגיש כמו בארמון. רומי חייכה אך לא אמרה כלום. כשהסתיים הביקור אמרה: "אני הרגשתי דווקא יותר כמו במוזאון. לדעתי בית לא צריך להיות מפואר, הוא צריך להיות נעים למגורים. שמת לב שלחשת כי הרגשת שלא ראוי לדבר בקול רם? ראית איך אלון נבהל כשנשפכו לי מעט מים מהכוס בחדר העבודה על פרקט העץ היקר? לדעתי עדיף להשאיר את הפאר לארמונות אמיתיים של מלכים".
מדברים על זה
מה דעתכם? חשבו: מה מושך אתכם בבית מפואר? מה פחות מושך אתכם בבית מפואר? (אפשר להרחיב את השיח לדברים אחרים: בגדים, מכוניות ועוד.)
בתורה מסופר שאחרי קריעת ים סוף שרו בני ישראל שיר הלל לאלוהים, ובו נאמר:
"זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ [אעשה אותו נאה, יפה]" (שמות טו, ב).
חכמים תהו: איך אפשר ליפות את אלוהים? וזו הייתה התשובה:
"זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" – הִתְנָאֵה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת:
עֲשֵׂה לְפָנָיו סֻכָּה נָאָה וְלוּלָב נָאֶה וְשׁוֹפָר נָאֶה, צִיצִית נָאָה, סֵפֶר תּוֹרָה נָאֶה וְכָתוּב בּוֹ לִשְׁמוֹ בִּדְיוֹ נָאֶה בְּקֻלְמוּס נָאֶה בְּלַבְלָר אֻמָּן וְכָרְכוֹ בְּשִׁירָאִין [בדים] נָאִין.
תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קלג, עמוד ב
מכאן צמחה היודאיקה – חפצי נוי המשמשים למצוות ושעושים בפאר ובהדר.
מדברים על זה
חידון אבני החושן: נכון או לא נכון
בפרשה מסופר על החושן שלבש הכוהן הגדול, ובו היו שתים עשרה אבנים כנגד שנים עשר השבטים.
הציגו לתלמידים חידון על אבני החושן והשבטים. אפשר שזו תהיה תחרות בין קבוצות או שכל תלמיד או תלמידה יכתבו לעצמם את התשובה הנכונה לדעתם.
תפזורת הכוהן הגדול
התלמידים יבנו תפזורת של שמות בגדי הכוהן הגדול, וחבריהם יחפשו אותם.
מילים לתפזורת: חושן, אפוד, מעיל, ציץ, מצנפת, מכנסיים, כתונת, אבנט.
אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה
בכל שבוע אנחנו שולחים למחנכים כמוך רעיונות חדשים ומגוונים שיהפכו את פרשת השבוע למשהו שהתלמידים ממש יחכו לו!
*מי שלא מעוניין לקבל תזכורת נעימה לתכנים מדי שבוע – זה גם בסדר, פשוט לחצו על האיקס בצד שמאל למעלה.
דורות — כלי פדגוגי חדשני המציג את הסיפור היהודי לאורך זמן ובמרחב, באופן אינטראקטיבי ומזמין ללמידה. המערכת כוללת עוזרת AI ונבחרה להטמעה בתוכניות משרד החינוך.