אין מוצרים בעגלת הקניות.

מעבר לתשלום
חנוכה ימים טובים

רקע היסטורי

חג החנוכה מציין את חנוכת בית המקדש מחדש בידי יהודה המכבי לאחר שחרורו מהיוונים בשנת 165 לפנה”ס. יהודה המכבי קבע את אורך החג, אך לא את מנהגיו. בהצהרתו הרשמית הוא הסתפק בבקשה שהאירוע יחוג “בשחוק ובשמחה” (מכבים I, 4). חנוכה הוא חג הסטורי המעלה על נס את נצחון החשמונאים על היוונים: בית סלווקוס, ששלט בארץ ישראל (ביחד עם בית תלמי), עמל להפיץ את התרבות היוונית-הלניסטית, כגורם מלכד של העם, וכחלק מתכנית לכבוש את האדמות ההלניסטיות שהיו מפוזרות על פני כמה ממלכות. ההשפעה הגוברת של ההלניזם הגיעה גם ליהודי ירושלים, וגרמה לסכסוכים פנימיים אפילו במשפחת הכהן הגדול, סכסוכים שהחלישו את היהודים, והביאו לכך שלא יכלו להשיב מלחמה כאשר אנטיוכוס הרביעי (אפיפנס) נכנס לירושלים בשבת, הרג מעל 10,000 יהודים ופיזר הרס רב בעיר. בבית המקדש, על מזבח העולה, העמיד אנטיוכוס מזבח לאל זאוס. אנטיוכוס לא הסתפק בכך, והטיל גזירות שמד על היהודים אם לא ימירו את דתם.

כאשר הגיעו שליחי המלך לעיר מודיעים ודרשו מתושביה לזבוח לאלוהי היוונים, הרג מתתיהו החשמונאי את התושב שקרב לזבוח ואת שליח המלך וניתץ את במת המזבח. מתתיהו וחמשת בניו, שנודעו בכינויים “מכבים” (כפי הנראה מן המילה “מקבת”) הנהיגו את מרד החשמונאים, שהסתיים בנצחונו של יהודה, בנו של מתתיהו, שחרור ירושלים ושיקום המקדש. המכבים קיבלו עצמאות מן השלטון ההלניסטי, וייסדו ממלכת יהודה חדשה, ששמרה על עצמאותה וצביונה עד אשר נכבשה על ידי הרומאים בשנת 67 לפנה”ס.

לקראת תום המאה הראשונה לספירה החלו חכמי התלמוד להדגיש את המוטיבים הדתיים של החג (על פני הנצחון במלחמה), ובמרכזם נס פך השמן. “כשנכנסו יוונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחו, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק ליום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה” (שבת כ”א).

במקורות המתארים את המרד או את חג החנוכה (ככתביו של יוסף בן מתתיהו) לא מוזכר ה”כד הקטן”. המקום החדש שתפס הנס ביהדות, הצריך קביעת מנהגים חדשים, וחלפו כמה מאות שנים עד שחג החנוכה עוצב באופן סופי.

הצטרפו לרשימת התפוצה של קרן תל"י