אין מוצרים בעגלת הקניות.

מעבר לתשלום
פורים ימים טובים

אלטרנטיבות

מגילת אסתר
בסוף סיפור המגילה, לאחר שהגזירה מתבטלת, מסופר שהיהודים “הרגו באויביהם ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן…ויהרגו בשושן שלוש מאות איש…והרוג בשונאיהם חמשה ושבעים אלף…” (אסתר פרק ט’). במקומות מסוימים נהוג להשמיט בקריאת המגילה את ההרג שביצעו היהודים ואת תליית המן ובניו. התנועה ליהדות מתקדמת מאמצת גישה ביקורתית כלפי מקורות ישראל ואצל רוב המפרשים הרפורמים אפשר למצוא בקורת חריפה על סיום המגילה. יש המדגישים גם את הפרשנות הפמיניסטית של המגילה: ושתי המלכה עמדה על שלה וסרבה “לכרוע ולהשתחוות” כאשר הדברים לא נשאו חן בעיניה.

בתנועה ליהדות מתקדמת בישראל נהוג לקרוא כל הכתוב במגילה בלי השמטות. דרך הפירוש היא שונה מהמקובלת בעולם האורתודוקסי: אין שמחה על רצח המוני הגויים אלא לימדת לכך לימינו על ההתנהגות המוסרית המתקבלת על הדעת.

המשמעות הפלורליסטית של סיפור המגילה
(עפ”י דברים מאת הרב דוד גלפנד, פורים תשנ”ח)
זעמו של המן הוצת משום שמרדכי סרב להשתחוות לו. כשביקש להסית את המלך אחשוורוש כנגד יהודי ממלכתו, הסביר המן: “…ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם”. המן התעקש שאין מקום לפלורליזם דתי. במגילת אסתר אנו חוגגים את תבוסתה של הדרישה לקונפורמיזם, לאחידות באמונה ובדת. גם בימינו קיים “המניזם”, קנאות המאיימת על הכבוד האנושי בכך שהיא תוקפת כל כיוון שיש בו שוני וגיוון. המסורת היהודית מלמדת שכל אדם נברא בצלם אלהים, ולא החזק או הקולני, המאמין או ה”יודע” הוא גם הצודק.

הצטרפו לרשימת התפוצה של קרן תל"י