אין מוצרים בעגלת הקניות.

מעבר לתשלום
שבועות ימים טובים

מנהגי החג

ירק
על אף שחג השבועות הצטמצם מחג של אדמה ל “חג מתן תורה”, גם בגולה היו שניסו לשמור את הקשר עם הטבע. יש הנוהגים בחג השבועות לקשט את בית הכנסת והבתים בירק, זכר לשמחת מתן תורה. מנהג זה מוזכר לראשונה על ידי המהרי”ל (מאה 14-15) ונעשה פופולרי בזכות הרמ”א (מאה 16). הגאון מוילנא התנגד למנהג זה, משום שהוא טען שהמנהג מהווה חיקוי לנוצרים.

השל”ה הקדוש (מאה 16) מציין מנהג ספרדי ארץ-ישראלי לחלק הדסים למתפללים בבוקר חג השבועות.

מגילת רות
היות שחג השבועות הוא חג הקציר, נהוג לקרוא בציבור את מגילת רות, המתרחשת בתחילת קציר השעורים (אבודרהם- מאה 14). מקור המנהג בתקופה התלמודית. על פי רבי תנחומא (אמורא, מאה 4), הקריאה במגילת רות מצביעה על הרקע הדומה של רות ושל היהודים שקיבלו את התורה: מה רות סבלה נסיונות ומצוקה טרם גיורה, כך היהודים, שעמדו בהר סיני, סבלו מהשפלה ומצוקה לפני שקיבלו את התורה (ילקוט שמעוני 596), כי אין התורה נקנית אלא בייסורים. קריאת המגילה העלתה בפני השומעים את ניחוח הארץ והמושגים הקשורים אליה- השדה, הגורן, התבואה, קציר השיבלים, האלומות, הבאת העומר, לקט פאה ושכחה. יש הקושרים את קריאת המגילה לכך, שלפי המסורת, דוד המלך (שרות הינה סבתו), נולד ונפטר בחג השבועות.

אכילת מאכלי חלב
נהוג לאכול מאכלי חלב במהלך חג השבועות. יש הרואים רמז למנהג זה בפסוק “מנחה חדשה ל’ה’ ב’שבועותיכם” שהם ראשי התיבות של המילה “מחלב”, או משום שהתורה מושווית לחלב ודבש (שיר השירים ד, י”א). סברה אחרת נעוצה באגדה עממית על היהודים שחזרו לאהליהם לאחר מתן תורה, והיו כה עייפים עד שלא הצליחו להתקין לעצמם ארוחת בשר של ממש, והסתפקו במאכלי חלב.

תיקון ליל שבועות
מנהג ישראל להיות ערים בליל חג השבועות ולהתכונן לקבלת התורה. המקובלים תיקנו להיות ערים כל ליל שבועות ולקרוא ב”תיקון”, על יסוד המסופר במדרש כי בני ישראל התרשלו בקבלת התורה, שכן הם ישנו כל אותו הלילה קודם למתן תורה, “יצא משה למחנה ישראל והיה מעורר אותם משנתם ואמר להם: עמדו משנתכם, כבר בא החתן ומבקש את הכלה להכניסה לחופה” (שיר השירים רבא א, י”א).

“סדר תיקון ליל שבועות” תוקן על ידי רבי שלמה אלקבץ ורבי יוסף קארו במאה ה-16, ונחתם על ידי השל”ה הקדוש במאה ה-17. התיקון כולל קטעים נבחרים מפרשיות התורה, וכן מן הנביאים והכתובים: יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיהו, ירמיהו, הושע, חבקוק, רות (כל הספר), תהילים, איוב, משלי, קהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, דברי הימים ועזרא. בנוסף, הוא כולל חלקים מן התלמוד, מ”ספר היצירה”, מן הזהר, ואת כל תרי”ג מצוות.

הצטרפו לרשימת התפוצה של קרן תל"י