אין מוצרים בעגלת הקניות.

מעבר לתשלום
פלורליזם בראי המקורות

הפלורליזם במבחן היחס לזר ולמי שאינו יהודי

מצד אחד

מחלוקת כדבר רצוי מצווה לאהוב את הגר
וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו: כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני ה’ אלהיכם: לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה: מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני ה’ אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים:
(ספר ויקרא פרק יט)

פרוש הרב שמעון רפאל הירש על “כי גרים הייתם”:
הטעם המיוחד “כי גרים הייתם בארץ מצרים” ־ בא לשמור על הכלל הזה מכל פגיעה. כל אסונכם במצרים היה זה, שהייתם גרים שם, ובתור שכאלה לא הייתם זכאים לפי השקפת העמים לאדמה, למולדת, לקיום, ומותר היה לעשות בכם ככל העולה על רוחם. בתור גרים הייתם משוללי זכויות במצרים וזה היה שורש העבדות והעינוי שהוטלו עליכם. על כך הישמרו לכם זה לשון אזהרה פן תעמידו את זכויות האדם במדינתכם על יסוד אחר מאשר האנושיות הטהורה, שהיא שוכנת בלב כל אדם באשר הוא אדם. כל קיפוח של זכויות האדם, יפתח שער לשרירות ולהתעללות באדם, הוא שורש כל תועבת מצרים…

כל המאבד נפש אחת…
לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחת [מישראל*] ־ מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת [מישראל*] ־ מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא. ומפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחבירו: אבא גדול מאביך, ושלא יהיו המינים אומרים: הרבה רשויות בשמים. ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא, שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד ־ כולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ־ ואין אחד מהן דומה לחבירו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר: בשבילי נברא העולם.
(משנה סנהדרין פרק ד משנה ה)
* = הערה: בדפוסים שונים של התלמוד מופיעה המילה “מישראל”, אך מילה זו אינה מצויה בכמה כתבי יד של המשנה, במקומות מקבילים ואצל מפרשים קדומים. נראה שהמילה “מישראל” אינה מקורית. (על פי משה גרינברג בספרו “על מקרא ועל היהדות”)

חביב אדם שנברא בצלם (רבי עקיבא) היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם, חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם שנאמר (בראשית ט) “בצלם אלהים עשה את האדם”.
(משנה מסכת אבות פרק ג משנה יד)

“מעשה ידי טובעין בים”
אמר רבי יוחנן: מהו שכתוב “ולא קרב זה אל זה כל הלילה”? בקשו מלאכי השרת לומר שירה, [כאשר בני ישראל עברו בים והמצרים טבעו]. אמר הקדוש־ברוך־הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?!
(תלמוד בבלי מסכת מגילה דף י עמוד ב)

בין גוי ובין ישראל…הכל לפי מעשה שעושה
“ודבורה אשה נביאה” (שופטים ד’ ד’) ־ וכי מה טיבה של דבורה שהיא שפטה את ישראל ומתנבאת עליהם, הלא פנחס בן אלעזר עומד [היה בנמצא גבר חשוב בתקופתה שיכול היה להנהיג]? מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין גוי ובין ישראל בין איש ובין אשה בין עבד בין שפחה ־ הכל לפי מעשה שעושה כך רוח הקודש שורה עליו.
(תנא דבי אליהו רבה פרשה י)
(בבלי עירובין יג ע”ב)

מצד שני

“אתם קרויין אדם…”
“אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים” (במדבר יט) ־ : וכן היה רבי שמעון בר יוחאי אומר: קברי גויים אינן מטמאין באהל, שנאמר “ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם” (יחזקאל ל”ד) ־ אתם קרויין אדם, ואין הגויים קרויין אדם.
(תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סא עמוד א)

דו שיח בין מרדכי להמן, כאשר המן נצטווה להרכיבו על הסוס
אמר לו המן למרדכי: עלה ורכב! אמר לו: איני יכול שנתמעט כוחי מימי הצום. [הכוונה לתענית אסתר] התכופף המן ועלה מרדכי. כאשר עלה בעט בו. אמר לו המן: וכי לא כתוב אצלכם “בנפול אויבך אל תשמח”? אמר לו: אלו הדברים אמורים בישראל, אבל בכם כתוב “ואתה על במותימו תדרוך” (דברים ל”ג).
(תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט”ז עמוד א’.)

ההבדל בין יהודי וגוי
ההבדל שבין הנשמה הישראלית, עצמיותה, מאוייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה, ובין נשמת הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי.
(הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות, עמ’ קנ”ו).

הצטרפו לרשימת התפוצה של קרן תל"י