ספרי הלימוד שלנו מבטאים את עקרונות קרן תל"י:
פלורליזם, שוויון, נאמנות למסורת היהודית ומחויבות לערכי הציונות.
הספרים נכתבו בידי צוות חינוכי מנוסה ומקצועי ומעוצבים בצורה מוקפדת ונעימה. לכל ספר נלווה מדריך מקוון למורה.
קרן תל"י, בעזרתם הנדיבה של קרנות פרטיות ושל הסוכנות היהודית, מעניקה הנחה מיוחדת לבתי ספר של הקרן לרכישת ספרי לימוד של תל"י. בעמוד זה תוכלו למצוא את רשימת הספרים המוצעים ומחיריהם. המחירים תקפים לשנת הלימודים הנוכחית בלבד.
התורה מצווה: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות, פרק כ', פסוק י"א), אך אינה מפרטת במה זה כרוך, ואילו חובות של הילדים להוריהם משתמעות מכך. ומה בדבר חובות ההורים כלפי ילדיהם? ומהי הדרך הטובה ביותר לקבל החלטות במסגרת המשפחתית? לפניכם כמה מקורות שיעזרו לכם לדון בשאלות אלו ובאחרות.
הדף מתמקד בתחושת הביטחון שמספקת הדאגה לצרכים הפיזיים והרגשיים של כל אחד מבני המשפחה. מטבע הדברים, רוב הפעילויות עוסקות בדאגה ובעזרה של ההורים לילדיהם, ואולם יש פעילויות שמכוונות את הילדים לחשוב גם על האפשרות שלהם לעזור לבני המשפחה האחרים ולדאוג להם.
יחידת לימוד להוראת ראש השנה ויום הכיפורים לכיתות ז'-ח' (יחידה שהופקה בתל"י עבור בתי ספר יהודיים באמריקה הלטינית)
היחידה מתמקדת בנושא ההתחדשות, והיא עוסקת, בין היתר, בשאלות: אילו סוגי התחדשות אנו מכירים? מהו היחס הראוי בין ישן לחדש ובין שגרה להתחדשות? אילו שלבים יש לעבור בתהליך ההתחדשות?
יחידת לימוד להוראת חג הפסח לכיתות ז'-ח' (יחידה שהופקה בתל"י עבור בתי ספר יהודיים באמריקה הלטינית. היחידה בוחנת דוגמאות לאקטיביזם בסיפור חג הפסח: מעשיהם של המיילדות העבריות, של בת פרעה ושל נחשון בן עמינדב. לאור דוגמאות אלו, היחידה מעלה את השאלות: מה מניע אנשים לפעול במצבים של אי־צדק ומצוקה? מה חוסם אותם מלפעול?
תכנית לשילוב לימודים עיוניים בעבודה חקלאית או בעבודה בפינת חי לכיתות ב'-ו'
בבתי ספר רבים יש מרחב חקלאי, גינה או פינת חי. מטרת תכנית זו לחבר את העשייה במרחבים האלה למסורת היהודית. התכנית שואפת לטפח בתלמידים הערכה לטבע ופליאה והכרת תודה כלפי העולם, לחנך לחשיבות עבודת האדמה ולחזק את החיבור הרגשי אליה ואל תוצרתה, וכן להטמיע בתלמידים רגש עמוק של כבוד ואחריות כלפי הסביבה שהם חיים בה. בכל כיתה הלימוד סובב על ציר נושאי שונה.
תכנית לשילוב לימודים עיוניים בעבודה חקלאית או בעבודה בפינת חי לכיתות ב'-ו'
בבתי ספר רבים יש מרחב חקלאי, גינה או פינת חי. מטרת תכנית זו לחבר את העשייה במרחבים האלה למסורת היהודית. התכנית שואפת לטפח בתלמידים הערכה לטבע ופליאה והכרת תודה כלפי העולם, לחנך לחשיבות עבודת האדמה ולחזק את החיבור הרגשי אליה ואל תוצרתה, וכן להטמיע בתלמידים רגש עמוק של כבוד ואחריות כלפי הסביבה שהם חיים בה. בכל כיתה הלימוד סובב על ציר נושאי שונה.
תכנית לשילוב לימודים עיוניים בעבודה חקלאית או בעבודה בפינת חי לכיתות ב'-ו'
בבתי ספר רבים יש מרחב חקלאי, גינה או פינת חי. מטרת תכנית זו לחבר את העשייה במרחבים האלה למסורת היהודית. התכנית שואפת לטפח בתלמידים הערכה לטבע ופליאה והכרת תודה כלפי העולם, לחנך לחשיבות עבודת האדמה ולחזק את החיבור הרגשי אליה ואל תוצרתה, וכן להטמיע בתלמידים רגש עמוק של כבוד ואחריות כלפי הסביבה שהם חיים בה. בכל כיתה הלימוד סובב על ציר נושאי שונה.
תכנית לשילוב לימודים עיוניים בעבודה חקלאית או בעבודה בפינת חי לכיתות ב'-ו'
בבתי ספר רבים יש מרחב חקלאי, גינה או פינת חי. מטרת תכנית זו לחבר את העשייה במרחבים האלה למסורת היהודית. התכנית שואפת לטפח בתלמידים הערכה לטבע ופליאה והכרת תודה כלפי העולם, לחנך לחשיבות עבודת האדמה ולחזק את החיבור הרגשי אליה ואל תוצרתה, וכן להטמיע בתלמידים רגש עמוק של כבוד ואחריות כלפי הסביבה שהם חיים בה. בכל כיתה הלימוד סובב על ציר נושאי שונה.
תכנית לשילוב לימודים עיוניים בעבודה חקלאית או בעבודה בפינת חי לכיתות ב'-ו'
בבתי ספר רבים יש מרחב חקלאי, גינה או פינת חי. מטרת תכנית זו לחבר את העשייה במרחבים האלה למסורת היהודית. התכנית שואפת לטפח בתלמידים הערכה לטבע ופליאה והכרת תודה כלפי העולם, לחנך לחשיבות עבודת האדמה ולחזק את החיבור הרגשי אליה ואל תוצרתה, וכן להטמיע בתלמידים רגש עמוק של כבוד ואחריות כלפי הסביבה שהם חיים בה. בכל כיתה הלימוד סובב על ציר נושאי שונה.
מטרות היחידה:
1. בחינת התייחסות שלנו כיחידים ושלנו כחברה ל"אחר" בחברה הישראלית.
2. בחינה ההתייחסות של התרבות היהודית לאחר .
כתיבה: - חגית רון
כתיבה: חגית רון
כתיבה: דן קינן
מטרות היחידה:
1. התלמידים יכירו את מאפייני החג- טו בשבט.
2. התלמידים יחשפו לטקסטים בהקשר של טו בשבט וידעו לענות תשובה מלאה לשאלה פתוחה.
3. התלמידים ידעו לבאר מילים בלתי מוכרות מתוך מדרש.
4. התלמידים יכתבו הבעת עמדה מנומקת- הסכמה/ אי הסכמה.
5. דיון במושגים- זכות ואחריות.
בנו את היחידות , צוות מחנכות ד' ,בראשות לילך אלבז, ובהנחיית ליה סלע, בית ספר תל"י "אופק" בכרמיאל
מטרות היחידה:
1. התלמיד יכיר את יום המשפחה ומקור יום האם בעבר.
בנו את היחידות , צוות מחנכות ד' ,בראשות לילך אלבז, ובהנחיית ליה סלע, בית ספר תל"י "אופק" בכרמיאל
נבחרו שלושה טקסטים שהם חלק מנכסי צאן ברזל של החברה הישראלית ומוצעת התבוננות חדשה עליהם הן מבחינת העמקת תהליכי הבנת הנקרא וקידום תהליכי כתיבה, יחד עם חיבור לטקסטים יהודיים המתכתבים עם היצירה ואשר אין ספק שלאה גולדברג הכירה אותם היות ולמדה בנעוריה בגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה.
כתבו: יעל בדולח ודניאל אליאב, מנחי תל"י.
לגילאי א' ב' – "השירים עוסקים בחוויות וברגשות המשותפים לילדים רבים ומתוך כך ניתן לדון בהם. הדיון בחוויות וברגשות מאפשר לילדים מפגש עם עצמם עם תחושותיהם ודעותיהם" (צו פיוס)
"בתוכנית לימודים זו אנו מבקשים להתייחס אל גוף האדם ואל האדם שבתוך הגוף" ׁ(צו פיוס)
דוגמה לשיחות ופעילויות בעקבות צפייה בפרקי הסדרה "שרגא ביש גדא"
בשבת זו קוראים שתי פרשות קצרות ברצף : פרשת ויקהל ופרשת פקודי, אשר חותמות את ספר בראשית.
כתיבה: שלומית יובל-רוזנטלר ונעמה ערבה-אבנד-מנחות בחינוך המשלב
עשרת ימי תודה נשען ובהשראת 'עשרת ימי תשובה' שבמסורת היהודית.
מטרתם של עשרת ימי תודה היא להציג את מושג התודה, על היבטיו השונים, כמענה תוכני ורעיוני לימים אלה של חוסר ודאות, ימים של הסתגרות ושמירה על הבריאות.
עריכה: חגית רון ורונית גלית עזר מנחות פדגוגיות קרן תל”י
"חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה" משנה- ברכות, ט, ה
עריכה: רונית גילת עזר וחגית רון מנחות פדגוגיות קרן תל”י
פרויקט למידה לכיתות ז-ט ולמשפחות.
ערכו: דן קינן ליה סלע
1. להכיר את מנהגי חג השבועות.
2. לעסוק במשמעות המילה חסד
3. לאפשר למשתתפים להכיר את מגילת רות, ואת הרעיון המרכזי של נתינה לזולת וחסד.
עריכה וכתיבה - דן קינן
תלמידים יקרים,
בימים שבהם אתם נאלצים להישאר בבתיכם, אנחנו מציעים לכם מבט שונה על מושג הבית.
הקטעים שלפניכם מתארים כיצד הבית הוא דימוי לגוף.
לכל קטע מצורפות שאלות למחשבה.
כתיבה: אסנת אלדר
כל אחד נולד וגר בבית מסוים, במקום מסוים בארץ מסוימת. כל אחד הוא תולדה של שפה, מנהגים ואורחות חיים.
"אִם אֶשְׁכָּךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי; תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרִכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלָיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי "
כתבה: חגית רון
כתבה: חגית רון
כתבה: חגית רון
כתבה: חגית רון
כתבה: חגית רון
יחידת לימוד לבית ספר יסודי
מאת: אורית בר אור
דפי חברותא לכיתות א'-ו'. ניתן להשתמש בדפי החברותא באופן דיגיטלי (מרחוק) ו\או להדפיס אותם!
דפי החברותא נכתבו ונערכו על ידי גילה בראשי ועדה ברודסקי
תשליך הוא טקס יהודי, שמקורו במאה ה-15 באשכנז, אשר נהוג לקיימו בראש השנה. נהוג ללכת ביום הראשון של ראש השנה, אחרי הצהריים, לשפת הים או לנהר (עדיפות למקום שבו מצויים דגים) ולהתפלל תפילה מיוחדת ששמה תשליך, שהיא בקשה להשלכת העבירות אל מצולות ים- "ותַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם"(מיכה ז, יט).
מאת: אסנת אלדר
כתבה: הרבה אסנת אלדר
חשיבה ביקורתית על המושג "פורצי ופורצות דרך", דיוק המושג, מניעת זילות השפה ומושגים כגון גבורה, מנהיגות, וכיוצא בהללו.
כתבה: הרבה אסנת אלדר
השפה כבוראת ויוצרת את המציאות
כתבה: הרבה אסנת אלדר
דרך הסיפור התלמודי ניתן להגיע עם המורות ועם התלמידים.ות לשאלות של תפיסות עולם, מי מספר את הסיפור וכיצד ריבוי תפיסות עולם ירבה את האור במחוזותינו.
כתבה: הרבה אסנת אלדר
הפעילות מתקיימת בשני שלבים:
שלב 1- לימוד בכיתות בנושא האור, האור במקורות, האור שבי, החוזקות שלי (שקפים 1-16)
שלב 2- סדנאות בנושא האור- אור וחושך, האור באמנות, האור בשירים, ניסויים עם אור, חגי אור בתרבויות השונות , אופים צעירים, אוריגמי..
את הסדנאות ניתן לקיים בשני אופנים - כל מורה אחראית על סדנא ומעבירה לקבוצות שונות (בקפסולות או בזום) או שכול מורה בוחרת 3-4 סדנאות ומעבירה בכיתה. הקמפוס מתנהל בו זמנית בכל כיתות ביה"ס.
כתבה: חגית רון