ציוני דרך

בעשור השנים שאחרי הקמת בית-ספר תל”י הראשון, הועתקה התוכנית שיזמו ההורים הירושלמיים בעשרה יישובים נוספים בארץ. וכך, ממענה לבעיה מקומית, התפתחה היוזמה והפכה לתפיסת עולם ולמפעל חינוכי רחבים יותר, בעלי יומרה לאומית וכלל ארצית בתחום החינוך היהודי במדינת ישראל, שביקשו לתפוס בו מקום ולהשפיע עליו.

במהלך השנים, המגע עם אוכלוסיות שונות ומגוונות והרצון להפוך לתנועה חינוכית רחבה ומשפיעה יותר הביאו את חינוך תל”י להתנתק מזיקה תנועתית כלשהי, להפוך למסגרת חינוכית פלורליסטית ופתוחה לביטויים שונים ורבים של זהות יהודית ולאמץ גישה חינוכית “מכוונת קהילה” המציעה כלים לעיצוב זהות יהודית-ישראלית-מודרנית, עבור קבוצות רחבות המחפשות “שביל זהב” בין אורתודוקסיה דתית לחילוניות אידאולוגית נטולת מטען יהודי משמעותי.

מעבר להצלחה לרתום את משרד החינוך למפעל ולצרפו כשותף ליוזמה, השכילה קבוצת ההורים המייסדים להקים, בשנת 1987, גוף ארגוני-חינוכי, שתפקידו להעניק סיוע כלכלי ופדגוגי לבתי-ספר שכבר היו משולבים ביוזמה. גוף זה נקרא “קרן החינוך למען בתי–ספר תל“י“.
משרד החינוך השכיל לתת לקרן החינוך תל”י מעמד סטטוטורי, ותכנית לימודים ייחודית שעוגנה בחוזר מנכ”ל.

במהלך השנים, תמיכתו של משרד החינוך בתכנית תל”י הלכה ופחתה והמשך קיומה הועמס בהדרגתיות על כתפיה של קרן תל”י . תכניות משרד החינוך פתחו פתח לבתי ספר נוספים להתעניין בחינוך יהודי, ולקראת סוף העשור הראשון מנתה רשת תל”י כ-50 בתי ספר וכ-50 גנים.

שיתוף הפעולה של קרן תל”י עם משרד החינוך הולך ומתהדק. קרן תל”י כתבה ספרי לימוד לתכניות המקצוע שנוצרו לבתי הספר היסודיים והעל יסודיים, כמו גם הפכה לשותפה משמעותית במערך גני הילדים בכל הקשור לחינוך היהודי בגילאים אלה.
פעולות חווייתיות שונות מוצעות לכלל מוסדות החינוך , ומביאות אוירה ייחודית לחווייה היהודית.

מתקיימות השתלמויות מורים וגננות בכל הארץ, המאפשרות עיסוק משמעותי בזהות היהודית הקהילתית, כמו גם בארון הספרים היהודי למן התנ”ך ועד ימינו. במסגרת זו מגיעה רוח תל”י אל אלפי מורים שבתורם משפיעים על תלמידיהם ועל הקהילה כולה.

בשנת תש”ף צירפה אליה קרן תל”י, ששה בתי ספר משלבים, (אל שנים שכבר הוכרו כמשלבים עוד קודם לכן) על פי בקשה של עמותת “צו פיוס”. עד עתה החינוך המשלב בקרן תל”י התייחס לשילוב של מנעד הזהויות בחברה הישראלית: מסורתיים וחילונים ומה שביניהם. יהודים ושאינם יהודים, (תכנית דיאלוג וזהות), השילוב במובנו הרחב מכיל התייחסות לאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית תוך חתירה ליצירת דיאלוג מיטבי ביניהן.

הכניסה אל הזרם המשלב, הוסיפה אל מנעד הזהויות גם את האוכלוסייה הדתית הליברלית, ומיניה וביה הביאה את תל”י לעיסוק במושגים כמו הלכה, ופרקטיקה דתית, המובאים מתוך המשקפיים של עקרונות תל”י.

מטרת החינוך המשלב אליבא דתל”י, לחדד את זהותו של הבוגר/ת של החינוך המשלב בקרן תל”י, על מנת  שיהיו בעלי יכולת הבנה של המורכבות הכרוכה בחיים המשותפים ,ויהיו מסוגלים לנהל דיאלוג של זהות בינם לבין עצמם ובינם לבין זולתם. בכך חותרת תל”י, לשינוי השיח הישראלי ממתלהם ומפלג לשיח מכבד, המכיר במאפיינים המייחדים של כל מגזר, וכן במאפיינים המאחדים בין האוכלוסיות השונות המרכיבים את העם והמדינה.

ביוני 2020 ד”ר איתן שיקלי סיים 26 שנים בתפקיד מנכ”ל קרן תל”י. ד”ר פארי סינקלר נבחרה להוביל את תל”י כמנכ”לית. בשלהי תקופת משבר הקורונה, תל”י דייקה את מסריה לקהילה ככלל, ולבתי הספר בפרט, והזמינה את שותפיה להרחיב את המבט אל מעבר לגדרות בתי הספר אל הקהילה הרחבה. תל”י קבלה החלטה אסטרטגית לייצר שיתופי פעולה מעמיקים מן היסוד עם גופים אחרים בזירת ההתחדשות היהודית בישראל, ובנתה זרוע משותפת עם עמותת אלול להעמקת העיסוק בחינוך בלתי פורמלי בבתי הספר ובקהילה.  תל”י רואה בבניית שיתופי פעולה חדשים חלק אינטגרלי מהאסטרטגיה שלה, ומזמינה גופים נוספים לחפש דרכים חדשות לעשייה משמעותית לשינוי השיח וסדר היום הציבורי במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

משבר הקורונה חשף את תחלואי החברה בישראל, את השיח האלים, את הניכור ואת פוליטיקת הזהויות שמתבטאת כמשחק סכום אפס.  קרן תל”י קבלה החלטה אסטרטגית להרחיב את מנעד האוכלוסיות אליהם היא פונה, לפנות את כלל הציבור הישראלי מתוך הבנה שעקרונות תל”י וערכיה טובים לציבור רחב יותר.
תוכנית דיאלוג וזהות הפועלת מזה 15 שנה ומהווה במה לשיח בין שונים שיוצא מתוך עיסוק בזהות האישית אל עבר הכרות, אמפתיה, הכלה ושותפות עם האחר מהווה נר לרגלנו במבט קדימה.  מהעיסוק בפלורליזם יהודי תל”י גוזרת כלים לעשייה בתחום הפלורליזם הישראלי.  את העיסוק בהעמקת העיסוק בזהות יהודית-ישראלית נרחיב להעמקת העיסוק בזהויות יהודיות וישראליות במדינת ישראל מתוך רצון לייצר שינוי חברתי רחב אשר יפתח את הלבבות, ויתווה את הדרך ליצירת חברה ישראלית הצומחת מהשונות שבין אזרחיה ויחד עם השונות מייצרת סיפור משותף וברית ייעוד ולא רק ברית גורל.