אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת בשלח

מה בפרשה?

  • קריעת ים סוף ומפלת המצרים – כשבני ישראל מגיעים לים סוף, נעשה להם נס: מי הים נבקעים לשניים והם עוברים ביבשה. אחרי שהם עוברים אותו, הים נסגר, והמצרים הרודפים אחריהם טובעים בו.
  • שיר הודיה – לאחר קריעת ים סוף וההצלה מיד מצרים, בני ישראל פוצחים בשירה. גם הנשים מצטרפות בשירה בהנחיית מרים.
  • מי מרה בני ישראל מגיעים למקום שמימיו מרים, וה’ מורה למשה כיצד להמתיקם.
  • המן והשליו –  בני ישראל מתלוננים על חוסר במזון, וה’ מוריד להם מן ושליו מהשמיים.
  • מי מריבה – שוב חסרים מים, העם מתלונן, ובדבר ה’ נובעים מים מהצור.
  • המלחמה בעמלק – עמלק מתקיף את ישראל, וה’ מצילם ומבטיח למחות את זכר עמלק מתחת השמיים.

.

אומנות בפרשה

אפשר להרחיב על הפרשה באופן ויזואלי באמצעות יצירות מאתר מדרש אומנות מבית קרן תל”י:

קריעת ים סוף, דן ריזינגר (כולל הרחבה פדגוגית)

חציית ים סוף, לורה ג’יימס (כולל הרחבה פדגוגית)

ריקוד מרים, הגדת הזהב (כולל הרחבה פדגוגית)

ריקוד מרים, פיליפ רטנר

בפרשה זו בני ישראל ניצלים מהמצרים שרדפו אחריהם באחד הניסים המרהיבים שמתוארים בתורה: קריעת ים סוף. בעקבות הנס העם פוצח בשירת הודיה לאל ובמחול, בהנחיית משה ומרים:

וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה’ וַיַּאֲמִינוּ בַּה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה’ וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַה’ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ.

[…]. וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה’ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. 

שמות יד, לא–טו, כא

מדברים על זה

  • במצרים היה העם עד למעשים הרבים שעשה האל למענם, למשל עשר המכות. שערו: מה גרם לבני ישראל לשיר לאל ולהודות לו דווקא בקריעת ים סוף?
  • לפי הפסוקים, הבעת ההודיה באה בעקבות הנחייתם של משה ומרים. האם לדעתכם כל אחד ואחד מבני העם לא הודו לאל בעצמם? מה הוסיפה הנחייתם של מנהיגי העם בהבעת התודה? באיזו מידה לדעתכם אנחנו יודעים להודות בעצמנו? באיזו מידה אנחנו זקוקים למישהו שיזכיר לנו להודות?
  • בשיר ההודיה נאמרות מילות שבח והלל לאל. מה מוסיפות מילים מפורשות של שבח על אמירה כללית של תודה? מה אפשר ללמוד מכך לחיים שלנו כאשר אנחנו מבקשים להודות למישהו?
  • בסיפור יציאת מצרים ההודיה לאל נעשתה בשיר ובמחול. מדוע לדעתכם לא היה די במילים? מה מוסיפים השיר והמחול לחוויית ההודיה?

 

משימה: חלקו לכל זוג תלמידים אות אחת מאותיות האל”ף-בי”ת, ובקשו מהם לחשוב על משהו בחייהם המתחיל באות הזאת ושעליו הם רוצים להודות.

לאחר שיעבדו בזוגות, אפשר לכתוב על הלוח את כל הדברים שאמרו התלמידים ולערוך דיון קצר: על אילו דברים אנחנו לרוב זוכרים להודות, לאילו דברים סביבנו אנו שמים לב וכדומה.

בשיר זה המשוררת לאה גולדברג משתמשת במשנה ידועה בפרקי אבות (“על שלושה דברים העולם עומד”) כדי לתאר את תפיסתם של אנשים שונים:

 

על שלושה דברים

לאה גולדברג

 

אמר הדייג היורד לים:
על שלושה דברים העולם קיים –
על מי הימים,
על חופי היבשת
ועל דגי המצולה העולים ברשת.

אמר האיכר המוביל מחרשה :
עומד העולם על דברים שלושה –
על אדמת השדות,
על גשמי שמים
ועל לחם מוצא בזיעת אפיים.

אמר האמן בביתו הבודד:
על שלושה דברים העולם עומד:
על ליבו של אדם,
על יפי הטבע,
על ביטוי הדברים בצליל וצבע .

אמר האדם הפוקח עיניו :
עושרו של עולם מה נפלא ומה רב –
בוקר בוקר

נלכד בלבי כברשת
העולם ומלואו,
המצולה היבשת,

ואורות וצללים
וחגים וחולין,
ומילים וצלילים

ושדות שיבולים
וכל צבעי הקשת.

מדברים על זה

  • מהם שלושת הדברים שהדייג, האיכר והאומן מודים עליהם? מדוע כל אחד מהם מודה על הדברים האלה דווקא?
  • בבית האחרון מדבר אדם כללי, ללא קשר למקצוע מסוים. כתוב: “אמר האדם הפוקח עיניו”. כיצד אפשר להבין מילים אלו הבנה רחבה יותר מהפעולה הפיזית של פקיחת עיניים?
  • בבית האחרון יש אזכורים של הבתים האחרים. אפשר לטעון שהכרת זוויות ראייה שונות (בשיר זוויות ראייה של אנשים העובדים במקצועות שונים) תגביר את המודעות שלנו ליופי שבעולם. הציעו רעיונות לעוד שני בתים – כל בית לאדם העוסק בתחום אחר. על מה הם יודו?
  • לאחר נס קריעת ים סוף פצחו בני ישראל בשיר הודיה לאלוהים. הסיכוי שאדם יביע הודיה לאחר אירוע מרשים וגדול גדול מהסיכוי שיודה על אירועים יום-יומיים. מדוע? כיצד אפשר להגביר את המודעות לעושרו של העולם בוקר-בוקר?

במדרש זה החכם רבי שמעון בן חלפתא נהנה מהרוח הנעימה ביום חם ומכיר לאלוהים תודה עליה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא סבל מאוד מן החום.

ביום קיץ חם במיוחד ישב במקום האהוב עליו – קצה גבעה הפתוח לרוח.

אך באותו רגע לא נשבה רוח, ולרבי שמעון היה חם מאוד.

פנה אל בתו ואמר לה: בתי, הניפי עליי במניפה, ואני אתן לך כמה כִּיכָּרִים של נֵרְדְּ (חבילות של בושם).

בעוד הוא מדבר, החלה לנשוב רוח נעימה וקרירה.

התמלא רבי שמעון הכרת תודה ואמר: כמה כִּיכָּרִים של נֵרְדְּ מגיעים לבעל הרוח הזאת (לאלוהים)! 

על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פו, עמוד א

מדברים על זה

  • רבי שמעון בן חלפתא התפעל מהרוח שקיררה אותו. מה מיוחד ברוח לעומת המניפה של בתו?
  • בפרשה שלנו בני ישראל הודו לאל לאחר קריעת ים סוף. נכון לצפות להבעת התפעלות והודיה בעקבות נס כזה. אך מדוע חשוב לומר תודה גם על דברים שנראים מובנים מאליהם (כמו רוח נעימה, העובדה שאנו נושמים והשמש הזורחת)?
  • כאשר אתם מסתובבים בחוץ, האם אתם שמים לב לדברים היפים שבטבע? למורה: יש לרשום את הציר הזה על הלוח ולהזמין את התלמידים לסמן בו עד כמה הם שמים לב לדברים היפים:
  • אפשר לדון בתוצאות של של הסימונים על הציר: האם הם מרוצים מהתוצאה? כיצד אפשר לחזק את “שריר הכרת הטוב”?

משימה לשלושת הימים הקרובים

בכל יום רשמו לפני השינה שלושה דברים טובים שקרו במשך היום ושאתם מודים עליהם. היעזרו בפתיחות האלה: היום ראיתי/ הבנתי/ טעמתי/ הצלחתי/ הרחתי…

חשבו גם על דמות מסוימת שעזרה לכם וראויה לתודה והערכה. (האם הודיתם לה?)

צפו בסיפור יציאת מצרים בצלליות.

 

צפו בחלק מהסרט נסיך מצרים – קריעת ים סוף.

ההליכה במדבר הענקי והמסוכן לא הייתה פשוטה. התורה מספרת שאלוהים הנחה את העם בצורה מיוחדת:

וַה’ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה. לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם.

שמות יג, כא-כב

מדברים על זה

  • לפי הפסוקים, מה היו תפקידיהם של עמוד הענן ועמוד האש?
  • ההליכה במדבר בטח עוררה פחד בעם. מנו לפחות חמישה דברים שמהם היו עלולים לפחד. (למורה: אפשר לבקש מהתלמידים לדמיין את עצמם במדבר ולנסח את דבריהם בגוף ראשון.)
  • כיצד לדעתכם גרמו עמוד הענן ועמוד האש לבני ישראל להרגיש?

 

משימה: באיזה מקום בעולם אתם מרגישים הכי מוגנים? האם יש בו קירות? האם זה מרחב פתוח? מה הופך את המקום למקום שבו אתם מרגישים מוגנים?

ציירו על דף את המקום המוגן שלכם תוך התייחסות לשאלות האלה או תארו אותו בפרטים רבים ככל האפשר.

בפרשה מסופר כיצד הגן האל על עם ישראל. המדרש שלפניכם מתאר את דרכו הייחודית של הנשר לשמור על גוזליו.

כל העופות לוקחים את בניהם בין רגליהם ועפים אִיתָם מפני שפוחדים מהנשר שעף גבוה מעליהם.

אבל הנשר, שאינו פוחד משאר העופות, נושא את הגוזלים על כנפיו,

כיוון שפוחד הוא מאדם בלבד, שמא יירה בו חץ,

ואומר: מוטב שיפגע החץ בי ולא בבני.

על פי מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו, פרשה ב

 

חשוב לציין כי למעשה הנשר שאנו מכירים היום אינו נושא כך את גוזליו – המדרש מתאר כאן תיאור ציורי כדי להעביר מסר.

מדברים על זה

  • על פי המדרש, מפני מי מגינים העופות על גוזליהם ומפני מי מגן הנשר על גוזליו? כיצד זה משפיע על האופן שבו הנשר נושא את גוזליו?
  • דבריו של הנשר “מוטב שיפגע החץ בי ולא בבני” משקפים רגש טבעי ואוניברסלי של הורים: הרצון להגן על ילדיהם. מנו לפחות שלוש דרכים שבהן ההורים שלכם שומרים עליכם.
  • לא רק הורים שומרים עלינו, אלא גם סבים וסבות, מורים, אחים גדולים, חברים, רופאים, חיילים ועוד. חשבו על אדם אחד שעוזר לכם ונותן לכם הרגשה של ביטחון. ספרו עליו או עליה, והסבירו כיצד הם מעניקים לכם תחושה של ביטחון והגנה.
  • האם שמרתם או הגנתם פעם על מישהו או על משהו? כיצד עשיתם זאת?

לבוגרים

השיר וואלס להגנת הצומח נשמע כשיר טבע המבקש לדאוג לפרחים ולשמור עליהם, אולם המשוררת נעמי שמר סיפרה שלמעשה היא כתבה אותו על נשים שמרגישות לא מוגנות.

 

וואלס להגנת הצומח

מילים ולחן: נעמי שמר

 

כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר – כאן אסור לקטוף!

רק עליי אין החוק משגיח
רק עליי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.

ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!

רק עליי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!

אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואזור רשום!

אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי.

הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!

מדברים על זה

  • כפי שנאמר בהקדמה, אף על פי שהרושם הוא שהשיר מדבר על שמירה על הטבע, מטרתו האמיתית היא לספר על נשים שמרגישות לא מוגנות. אילו דימויים בשיר הושאלו המהטבע כדי לתאר חוויה רגשית זו?
  • מדוע לדעתכם בחרה שמר להשתמש בדימוי של פרח במקום לדבר באופן גלוי על נשים?
  • נעמי שמר הקדימה את זמנה. בשנת 2017 התפשטה התנועה metoo #, ובעברית #גםאני – תנועה חברתית פמיניסטית בין-לאומית שיוצאת נגד הטרדות והתקפות מיניות. מקור השם הוא החלטתן של נשים רבות לשתף את הציבור בחוויות של הטרדה מינית שחוו ולהעלות את הנושא לסדר היום כדי למגר את התופעה. שוחחו יחד: כיצד נוכל לטפח אווירה בית-ספרית הפוסלת התייחסות כזאת לבנות?

 

  1. בשנת 2020, בהשפעת המודעות הגוברת לנושא של הטרדות מיניות, הפיקה הלהקה “ג’יין בורדו” קליפ של השיר ליוזמה “צו השעה”. הקשיבו וצפו בשיר.
  2. צפו בסרטון “בואו נדבר על זה: #הטרדה מינית”, ושוחחו על הנושאים שעולים בו.
  3. הקשיבו לשיר עכשווי יותר על הטרדה מינית: “לקח אותי” של עדי כהן.

הגנה או דאגת יתר

“וואי, אימא שלי פשוט משגעת אותי”, אמרה שני לאיילה והראתה לה הטלפון שלה.

15:23 היי, מתוקה, איפה את?

15:40 שני, מחכה לשמוע ממך… הכול בסדר כאן, פשוט רוצה לשמוע מה קורה איתך.

15:45 חמודה, מה קורה??? מחכה לשמוע ממך.

15:46 שיחה שלא נענתה

15:50 די, שני, מתחילה לדאוג. תתקשרי בבקשה.

“נו, תרימי לה טלפון, היא נשמעת לי ממש לחוצה”, אמרה איילה.

“אבל שוחחתי עם אימא שלי לפני שיצאנו לחוף, אמרתי לה שלא אהיה זמינה כל הזמן כי אנחנו נכנסות למים ושאני לא רוצה להיות דבוקה לטלפון… אימא שלך לא מתקשרת אלייך כל חצי שעה, את לא מבינה”.

“לגמרי מבינה, זה די מעצבן, אבל היא פשוט דואגת לך, את יודעת שזה בא ממקום טוב”.

“ברור. אבל אני מרגישה שזה קצת חונק אותי. אני חייבת קצת ספייס. אני כבר לא ילדה, שתסמוך עליי”.

15:55 שיחה נכנסת מאימא.

“שני, תעני לה כבר או שאני עונה!” אמרה איילה ושלחה את ידה לעבר הטלפון.

“מעצבנת אחת!” אמרה שני לאיילה וענתה לטלפון.

מדברים על זה

  • מדוע ההודעות של האם מעצבנות את שני?
  • האם לדעתכם על שני לענות לאימה? נמקו.
  • מה דעתכם על התנהגותה של האם? נסו להסביר מדוע היא “מנדנדת” לשני.
  • הסיפור איננו מציין בנות כמה הדוברות בסיפור – בנות כמה הן לדעתכם? אילו הדוברות בסיפור היו בגיל אחר, האם דעתכם על ההתנהגות של האם הייתה אחרת?
  • ערכו מעין הדמיה של השיחה בין הנערה לאימה באותו ערב, בבית, ובה כל אחת מהן מציגה את הצד שלה. הציעו פתרון: כיצד יוכלו לנהוג כדי להימנע מהמצב הזה להבא?

במחנה בני ישראל דולק עמוד האש. איש יוצא מפתח האוהל וצועק: אי אפשר לישון פה, אפשר לכבות את האור?

רק חודשיים וחצי עברו מאז יצאו בני ישראל מעבדות מצרים, וכבר הם מתלוננים באוזני משה ואהרן שהם רעבים. בפרקים טו-יז מילים שהשורש שלהן לו”ן (מלשון תלונה) נאמרות אחת עשרה פעמים!

וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר.

וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה’ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם

בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע

כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב. 

וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ […].

שמות טז, ב-ד

 

פירושי מילים

וַיִּלּוֹנוּ – התלוננו

מדברים על זה

  • נסחו את טענת בני ישראל למשה ולאהרן במילים שלכם.
  • מפסוקים אלו יצא שם רע לבני ישראל: לעיתים קרובות מכנים אותם “כפויי טובה”. מה פירוש הכינוי הזה? האם אכן הכינוי הזה מתאר את בני ישראל?
  • אפשר לטעון שהתלונות של בני ישראל היו מוצדקות: הרי הם היו רעבים, טבעי שיבקשו מזון. אולי לא בקשת העזרה היא הבעיה אלא האופן שבו ביקשו עזרה. הצביעו על ניסוחים בתלונתם שאפשר לטעון שהם אינם ראויים, והציעו ניסוח שלא יישמע כתלונה אלא כבקשה ראויה לעזרה.
  • החיים במצרים היו קשים לבני ישראל. כיצד ייתכן ששכחו אותם זמן קצר כל כך לאחר שהשתחררו מהעבדות? הציעו כמה אפשרויות.
  • שימו לב שהאל אינו מגיב בכעס כלפי העם המתלונן אלא נותן לו מענה: מן. מה אפשר ללמוד מכך?
  • כיצד אפשר להבחין בין תלונה מוצדקת וראויה ובין תלונה לא ראויה?

תָּמִיד

כְּשֶׁנּוֹתְנִים לִי סָלָט –

אֲנִי רוֹצֶה מָרָק.

כְּשֶׁנּוֹתְנִים לִי מָרָק –

אֲנִי רוֹצֶה קְצִיצָה.

כְּשֶׁנּוֹתְנִים לִי קְצִיצָה –

אֲנִי רוֹצֶה תַּפּוּחֵי-אֲדָמָה.

רַק כְּשֶׁנּוֹתְנִים לִי שׁוֹקוֹלָד –

אֲנִי רוֹצֶה שׁוֹקוֹלָד.

יהודה אטלס, והילד הזה הוא אני – אוסף ראשון מתוך ספרי “והילד הזה”, כתר, ירושלים 2012, עמ’ 40

מדברים על זה

  • האם אתם בדרך כלל מרוצים מהאוכל שנותנים לכם? האם אתם מרבים להתלונן על האוכל שנותנים לכם?
  • בכלל, כמה אתם מתלוננים בבית – הרבה? לפעמים? כמעט ולא?
  • באילו נושאים אתם נוטים להתלונן?
  • האם הייתם רוצים להמעיט את התלונות שלכם בבית? הסבירו את תשובתכם.

במדינת ישראל קיימת נציבות תלונות הציבור – תפקידה לתת מענה לתלונות של אנשים נגד גופים ציבוריים וממשלתיים.

צפו בסרטונים שהפיקה הנציבות:

סרטון לתלמידים ביסודי

סרטון לתלמידים בוגרים.

בעקבות הסרטון אפשר לדבר על סוגי התלונות שהנציבות מטפלת בהם, על סמכויותיה ועל דרכי פעולתה. אפשר לשוחח על הקשר בין הנציבות לשמירה על הדמוקרטיה במדינה.

 

המשפטנית שירה גודמן כתבה על הצד החיובי של התלונות:

מתלוננים סובלים לעתים מתדמית גרועה: נודניקים, קוטרים, מטרידנים. הם אף פעם לא מרוצים. על כל דבר יש להם מה להגיד. אבל התדמית הזאת לא בהכרח מוצדקת. פעמים רבות המתלוננים הם אנשים עם חוש צדק מפותח, אנשים המוכנים לעמוד על זכויותיהם ולא להתייאש ולוותר, אנשים אמיצים שאינם חוששים להטיל ספק בפעולות שלטוניות, אנשים אשר פעולתם מיטיבה לא רק עם עצמם אלא עם רבים אחרים שלא העזו להתלונן אך נהנים בסופו של דבר מתיקון העוול. פעמים רבות התלונה היא הגורם המניע את תהליך התיקון, ובלעדיה חוסר הצדק היה מונצח.

מתוך אתר 929

מדברים על זה

  • כיצד הנציבות לתלונות הציבור קשורה לדבריה של גודמן?
  • האם באחת המסגרות שבהן אתם פעילים או שאתם מכירים, יש מנגנון כזה של הגשת תלונה או של פיקוח? מה טוב בזה? ומה פחות טוב?

 

משימה: כתבו מכתב תלונה לנציבות תלונות הציבור על משהו שמפריע לכם במרחב הציבורי (כמו מפגע שראיתם, פגיעה בטבע, התנהגות מסוימת וכו’).

איש במסעדה: מלצר, יש לי זבוב במרק! מלצר: כמה הוא כבר מסוגל לאכול לך?

לא נפסיק לשיר: שירת הים

חלקו את הכיתה לשתי קבוצות. כתבו על הלוח בכל פעם נושא אחר מהפרשה.

כל קבוצה בתורה תנסה למצוא בתוך עשרים שניות שיר שיש בו מילת הנושא ותשיר כמה שורות ממנו.

אם קבוצה לא תצליח למלא את המשימה, הקבוצה האחרת תקבל נקודה. עברו לנושא הבא.

בכל פעם לאחר השירה הסבירו את הקשר של הנושא לפרשה.

הצעות לנושאים: מים, תודה, מסע, מדבר, מלחמה, אש, ענן, ים.

חידון בתמונות: מה הקשר לפרשה?

הציגו לפני התלמידים תמונות חידתיות. עליהם לנחש מה הקשר בין התמונה לפרשה.

שירת הים

המןמהשמיים

מלחמת עמלק

עמוד האש ועמוד הענן

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה