פרשת בשלח

בפרשה מסופר כיצד הגן האל על עם ישראל. המדרש שלפניכם מתאר את דרכו הייחודית של הנשר לשמור על גוזליו.

כל העופות לוקחים את בניהם בין רגליהם ועפים אִיתָם מפני שפוחדים מהנשר שעף גבוה מעליהם.

אבל הנשר, שאינו פוחד משאר העופות, נושא את הגוזלים על כנפיו,

כיוון שפוחד הוא מאדם בלבד, שמא יירה בו חץ,

ואומר: מוטב שיפגע החץ בי ולא בבני.

על פי מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו, פרשה ב

חשוב לציין כי למעשה הנשר שאנו מכירים היום אינו נושא כך את גוזליו – המדרש מתאר כאן תיאור ציורי כדי להעביר מסר.

לבוגרים

השיר וואלס להגנת הצומח נשמע כשיר טבע המבקש לדאוג לפרחים ולשמור עליהם, אולם המשוררת נעמי שמר סיפרה שלמעשה היא כתבה אותו על נשים שמרגישות לא מוגנות.

וואלס להגנת הצומח

מילים ולחן: נעמי שמר

כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר – כאן אסור לקטוף!

רק עליי אין החוק משגיח
רק עליי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.

ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!

רק עליי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!

אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואזור רשום!

אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי.

הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!

הגנה או דאגת יתר

“וואי, אימא שלי פשוט משגעת אותי”, אמרה שני לאיילה והראתה לה הטלפון שלה.

15:23 היי, מתוקה, איפה את?

15:40 שני, מחכה לשמוע ממך… הכול בסדר כאן, פשוט רוצה לשמוע מה קורה איתך.

15:45 חמודה, מה קורה??? מחכה לשמוע ממך.

15:46 שיחה שלא נענתה

15:50 די, שני, מתחילה לדאוג. תתקשרי בבקשה.

“נו, תרימי לה טלפון, היא נשמעת לי ממש לחוצה”, אמרה איילה.

“אבל שוחחתי עם אימא שלי לפני שיצאנו לחוף, אמרתי לה שלא אהיה זמינה כל הזמן כי אנחנו נכנסות למים ושאני לא רוצה להיות דבוקה לטלפון… אימא שלך לא מתקשרת אלייך כל חצי שעה, את לא מבינה”.

“לגמרי מבינה, זה די מעצבן, אבל היא פשוט דואגת לך, את יודעת שזה בא ממקום טוב”.

“ברור. אבל אני מרגישה שזה קצת חונק אותי. אני חייבת קצת ספייס. אני כבר לא ילדה, שתסמוך עליי”.

15:55 שיחה נכנסת מאימא.

“שני, תעני לה כבר או שאני עונה!” אמרה איילה ושלחה את ידה לעבר הטלפון.

“מעצבנת אחת!” אמרה שני לאיילה וענתה לטלפון.

תָּמִיד

כְּשֶׁנּוֹתְנִים לִי סָלָט –

אֲנִי רוֹצֶה מָרָק.

כְּשֶׁנּוֹתְנִים לִי מָרָק –

אֲנִי רוֹצֶה קְצִיצָה.

כְּשֶׁנּוֹתְנִים לִי קְצִיצָה –

אֲנִי רוֹצֶה תַּפּוּחֵי-אֲדָמָה.

רַק כְּשֶׁנּוֹתְנִים לִי שׁוֹקוֹלָד –

אֲנִי רוֹצֶה שׁוֹקוֹלָד.

יהודה אטלס, והילד הזה הוא אני – אוסף ראשון מתוך ספרי “והילד הזה”, כתר, ירושלים 2012, עמ’ 40

במדינת ישראל קיימת נציבות תלונות הציבור – תפקידה לתת מענה לתלונות של אנשים נגד גופים ציבוריים וממשלתיים.

צפו בסרטונים שהפיקה הנציבות:

סרטון לתלמידים ביסודי

סרטון לתלמידים בוגרים.

בעקבות הסרטון אפשר לדבר על סוגי התלונות שהנציבות מטפלת בהם, על סמכויותיה ועל דרכי פעולתה. אפשר לשוחח על הקשר בין הנציבות לשמירה על הדמוקרטיה במדינה.

המשפטנית שירה גודמן כתבה על הצד החיובי של התלונות:

מתלוננים סובלים לעתים מתדמית גרועה: נודניקים, קוטרים, מטרידנים. הם אף פעם לא מרוצים. על כל דבר יש להם מה להגיד. אבל התדמית הזאת לא בהכרח מוצדקת. פעמים רבות המתלוננים הם אנשים עם חוש צדק מפותח, אנשים המוכנים לעמוד על זכויותיהם ולא להתייאש ולוותר, אנשים אמיצים שאינם חוששים להטיל ספק בפעולות שלטוניות, אנשים אשר פעולתם מיטיבה לא רק עם עצמם אלא עם רבים אחרים שלא העזו להתלונן אך נהנים בסופו של דבר מתיקון העוול. פעמים רבות התלונה היא הגורם המניע את תהליך התיקון, ובלעדיה חוסר הצדק היה מונצח.

מתוך אתר 929

חידון בתמונות: מה הקשר לפרשה?

הציגו לפני התלמידים תמונות חידתיות. עליהם לנחש מה הקשר בין התמונה לפרשה.

שירת הים

ה“מן” מהשמיים

מלחמת עמלק

עמוד האש ועמוד הענן