אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת וירא

מה בפרשה?

  • ביקור המלאכים – שלושה מלאכים מבקרים אצל אברהם ושרה, ואברהם מארח אותם בנדיבות ובשמחה. המלאכים מבשרים לאברהם שייוולד לו בן. שרה צוחקת באוהל למשמע הבשורה, אך מכחישה שצחקה.
  • מהפכת סדום ועמורה – אלוהים מודיע לאברהם על כוונתו לכלות את הערים סדום ועמורה. אברהם מבקש לרחם על תושביהן אם יימצאו בה צדיקים, אך מתברר כי אפילו עשרה צדיקים אין בה. שני מלאכים מחלצים את לוט ומשפחתו מסדום, והיא מתהפכת ומושמדת.
  • בנות לוט – לוט ובנותיו מסתתרים במערה. לוט משתכר ובנותיו שוכבות עימו, ומהן נולדים מואב ועמון.
  • אבימלך ושרה – אברהם ושרה עוברים דרך גרר, ואבימלך מלך גרר חושק בשרה ומבקש להתחתן עימה. אברהם מציג את שרה כאחותו מתוך חשש שאם יאמר שהיא אשתו, יהרגוהו כדי לקחתה. לבסוף הדבר מתגלה לאבימלך, והוא משחרר את שרה.
  • הולדת יצחק – הבטחתו של אלוהים לאברהם ושרה מתגשמת, שרה יולדת לעת זקנתה בן, והוא נקרא בשם יצחק.
  • גירוש הגר וישמעאל – שרה מבקשת מאברהם לגרש את הגר ובנה ישמעאל מביתם. אברהם ממלא את בקשתה ושולח אותם למדבר, שם הם כמעט מתים בצמא. מלאך עוזר להגר והיא ובנה ניצלים.
  • עקדת יצחק – אלוהים מצווה על אברהם לקחת את יצחק בנו להר המוריה ולהעלות אותו לעולה. אברהם מציית, אך ברגע האחרון אלוהים עוצר אותו באומרו כי ביקש לנסות אותו ולבחון את נאמנותו ומורה לאברהם להעלות איל לקרבן.

_

אומנות בפרשה

אפשר להרחיב על הפרשה באופן ויזואלי באמצעות יצירות מאתר מדרש אומנות מבית קרן תל”י:

קורבנו של אברהם, רמברנדט

אברהם ויצחק, עדי נס

(כל היצירות כוללות הרחבה פדגוגית)

בפתח הפרשה אברהם יושב בפתח האוהל. בהמשך מתוארת הכנסת האורחים של אברהם ושרה:

וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ. יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ. וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ […]. וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת. וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתו.  וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ.

בראשית יח, ב-ח

מדברים על זה

  • מהם שלבי האירוח של אברהם? מה מאפיין את הכנסת האורחים שלו?
  • השוו לקבלת אורחים היום – באילו דברים אנו נוהגים כמו אברהם? באילו דברים אנו נוהגים אחרת?

 

משימה: הציעו שלושה כללים לאירוח מוצלח.

בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מְקַבֵּל אוֹרֵח,
יוֹם רִאשׁוֹן שׁוֹחֵט לוֹ עֵגֶל
יוֹם שֵׁנִי – שֶׂה
יוֹם שְׁלִישִׁי – תַּרְנְגוֹל
יוֹם רְבִיעִי – קִטְנִית.
יוֹם חֲמִישִׁי מְמַעֵט וְהוֹלֵךְ – לֹא דּוֹמֶה יוֹם רִאשׁוֹן לְיוֹם אַחֲרוֹן.

מדרש תהלים, מזמור כג

מדברים על זה

  • לפי המדרש, הדרך הטובה ביותר לקבל אורחים היא לשחוט עגל. אילו היו מבקשים מכם לכתוב את המדרש כך שיתאים לימינו, מה הייתם כותבים?
  • מהו המסר העיקרי של המדרש? האם אתם מסכימים עימו? נסו להיזכר בפעם האחרונה שהתארח אצלכם חבר או קרוב משפחה במשך כמה ימים. איך הרגשתם?

צל ומי באר

מילים: יורם טהרלב

לחן: לוי שער

 

בַּמִּדְרוֹן מֵעַל הַוָּאדִי

עֵץ הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרֵחַ

בָּאֲוִיר נִיחוֹחַ הֲדַסִּים

זֶה הַזְּמַן לִפְנֵי הַקַּיִץ

שְׁעָרָיו הַלֵּב פּוֹתֵחַ

וְתָמִיד בְּרוּכִים הַנִּכְנָסִים.

 

בְּיָמִים אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה

מְחַכִּים עַד בּוֹא הַלַּיִל

מְחַכִּים לִצְעָדִים קְרֵבִים

לֹא סוֹגְרִים אֶת הַבָּרִיחַ

לֹא עוֹצְמִים אֶת הָעֵינַיִם

בְּיָמִים כָּאֵלֶּה מַקְשִׁיבִים.

 

מִי שֶׁרָעֵב יִמְצָא אֶצְלֵנוּ פַּת שֶׁל לֶחֶם

מִי שֶׁעָיֵף יִמְצָא פֹּה צֵל וּמֵי בְּאֵר

מִי שֶׁסֻּכָּתוֹ נוֹפֶלֶת

חֶרֶשׁ יִכָּנֵס בַּדֶּלֶת

חֶרֶשׁ יִכָּנֵס וְעַד עוֹלָם יוּכַל לְהִשָּׁאֵר.

 

מִי שֶׁרָעֵב יִמְצָא אֶצְלֵנוּ פַּת שֶׁל לֶחֶם

מִי שֶׁעָיֵף יִמְצָא פֹּה צֵל וּמֵי בְּאֵר

מִי שֶׁסֻּכָּתוֹ נוֹפֶלֶת

חֶרֶשׁ יִכָּנֵס בַּדֶּלֶת

וְתָמִיד יוּכַל לְהִשָּׁאֵר.

 

זֶה הַבַּיִת שֶׁבָּנִינוּ

זֶה הָאֹרֶן שֶׁנָּטַעְנוּ

זֶה הַשְּׁבִיל וְזוֹהִי הַבְּאֵר

מִי שֶׁבָּא לְפֹה אָחִינוּ

מִי שֶׁבָּא יָסֵב אִתָּנוּ

וְהַשַּׁעַר שׁוּב לֹא יִסָּגֵר.

 

להאזנה לשיר

 

הרקע לשיר: לפי עדותו של הפזמונאי, השיר נכתב בהשראת אירוע שהתרחש בילדותו בקיבוץ שבו הוא גר והותיר בו רושם רב: אל הקיבוץ הובאו בחשאי מעפילים שהגיעו לארץ וחמקו מהבריטים. בני הקיבוץ אירחו והסתירו את המעפילים בבתיהם כדי שלא ייתפסו. בבית משפחתו של טהרלב התארחה עולה חדשה במשך חודש ימים.

מדברים על זה

  • קראו את הפזמון של השיר: מה השיר מבטיח לאורח?
  • בשיר נאמר: “בימים אשר כאלה […] לא עוצמים את העיניים […] מקשיבים”. מהם הימים האלה? למה מקשיבים ומצפים בעיניים פקוחות?
  • מה ההבדל בין רוב האורחים שלנו היום לאורחים המתוארים בשיר?
  • האם פעם אירחתם אדם שבאמת נזקק לעזרה? ספרו על כך.

“מלאכי השביל” – הכנסת אורחים ושביל ישראל

בכל שנה אלפי מטיילים הולכים לאורך שביל ישראל החוצה את הארץ לאורכה. אנשים הגרים לאורך תוואי שביל ישראל פותחים את ביתם למטיילים, נותנים להם מקום להתרחץ ולישון, ואפילו מבשלים בשבילם. הם זכו לכינוי “מלאכי השביל”. צפו בסרטון מתוך סדרת סרטונים העוקבת אחר “שביליסטים” (זהו הכינוי הרווח למטיילים בשביל ישראל) ומתמקדת בכמה ממלאכי השביל. בסדרה ניכר כיצד “המלאכים” הם בכל השכבות והזרמים בחברה בישראל, והמאחד אותם הוא האכפתיות והדאגה למטיילים בשבילי הארץ. לסדרת הסרטונים המלאה.

 

סדרת בולי שביל ישראל

מדברים על זה

  • לפי הסרטון, מדוע לדעתכם אנשים אוהבים לארח אנשים אחרים ללא תמורה?
  • האם הייתם רוצים להיות מלאכי השביל? הסבירו מדוע.
  • אם תטיילו בשביל ישראל, האם תרצו להתארח אצל משפחות או שתעדיפו לישון בשטח?
  • בני המשפחה בסרטון אוהבים להכיר כל מיני אנשים חדשים. באיזו מידה אתם פתוחים להכיר אנשים חדשים ואנשים שהם שונים מכם?
  • אם למדתם את השיר צל ומי באר: השוו בין התיאורים של המארחים בשביל ישראל ובין התיאורים בשיר.

 

משימה: את מי הייתם רוצים לארח? איזה סוג אנשים הייתם שמחים להכיר? כתבו הזמנה דמיונית לאירוח – אל מי ההזמנה פונה? מה אתם יכולים להציע לאורחים? היכן תארחו? כמה זמן תרצו לארח? פרטו את המידע החשוב בהזמנה, והוסיפו תמונה או ציור.

לבוגרים

הנתיב העיקרי להכנסת אורחים היה הווה ויהיה הכנסת האחר לבית הפנימי – פתיחת הלב. אורחים רבים מבקשים להיכנס אל תוך בתינו. הם מבקשים את החום הפנימי שבלב, את האמפתיה המוענקת מאדם לחבירו, את החיוך ואת הנכונות להקשיב. אין אדם חייב להיות בעל בית עם חדרים וחלונות וגג כדי להכניס אורחים. אדם לוקח את עצמו לכל מקום אליו הוא הולך, ובתוך עצמו הוא יכול להכניס אורחים בצורה העמוקה ביותר. שם, בעצמיותו ובנפשו, הוא יכול לארח כאוות נפשו, והוא מעניק את מה שבאמת חסר.

הרב יובל שרלו, העלון שבתון לפרשת וירא, תשס”ח, א

מדברים על זה

  • הרב שרלו טוען שאין צורך בבית גשמי כדי להכניס אורחים בצורה עמוקה. למה כוונתו?
  • האם אתם מרגישים שקל לכם להכניס אחרים לבית הפנימי שלכם?
  • מה מקשה על כך? אלו נסיבות מקילות עליכם להכניס אחרים לבית הפנימי שלכם?
  • אילו צעדים יוכלו לקרב אותנו להכנסת האורחים שהרב שרלו מתאר?
  • האם אתם מכירים אדם בסביבתכם שמקיים את הכנסת האורחים שהרב שרלו מתאר – אדם אמפתי וקשוב שליבו פתוח?

 

משימה: כתבו מכתב תודה לאדם שהכניס אתכם לליבו. ספרו לו איך היחס שלו כלפיכם גורם לכם להרגיש ועל מה אתם מודים לו.

שרה מפתיעה ויולדת בגיל תשעים, כפי שחזו המלאכים:

וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים. וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק. […] וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי.

בראשית כא, ב-ו

מדברים על זה

  • בפרשה הצחוק מביע חוסר אמון (כאשר נאמר לשרה שיהיה לה בן בעוד שנה, היא צוחקת על כך, ואחר כך מכחישה), אולם נראה שבפסוקים אלו הצחוק הוא צחוק של שמחה. איך לדעתכם אפשר לדעת שכאן הכוונה לשמחה?
  • מדוע קראו אברהם ושרה לבנם יצחק?
  • אילו שמות אחרים שאתם מכירים מביעים שמחה על הולדת ילד או ילדה?

 

משימה: חפשו במרשתת סרטון או בדיחה שמצחיקים אתכם, ושתפו חבר או חברה.

כל הילד צוחק

כַּאֲשֶׁר כָּל הַיֶּלֶד צוֹחֵק –

זֶה לְגַמְרֵי אַחֶרֶת.

לֹא רַק הָעַיִן צוֹחֶקֶת.

לֹא רַק הַפֶּה.

 

כַּאֲשֶׁר כָּל הַיֶּלֶד צוֹחֵק

גַּם הַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ רוֹקֶדֶת מִצְּחוֹק,

גַּם הַבִּרְכַּיִם קוֹפְצוֹת,

וּבִכְלָל – כָּל הַיֶּלֶד צוֹחֵק,

וְזֶה יָפֶה לִרְאוֹת.

 

שולמית הראבן, מה אני אשם שאני גדול, דביר, תל אביב תשנ”ט-1999

מדברים על זה

  • במה מתבטאת השמחה של הילד בשיר?
  • במה מתבטאת השמחה אצלכם, כאשר אתם צוחקים או ממש שמחים?
  • הצחוק והשמחה משפיעים לא רק על הגוף שלנו אלא גם על הרגשות והתחושות שלנו. הסבירו איך.

 

ליצנות רפואית

הקרינו סרטון המציג את נושא הליצנות הרפואית באמצעות דוגמה אחת של ליצן ופעולתו.

נכתב בשם רבי נחמן מברסלב:

מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד […] וְכָל הַחוֹלַאַת [מחלות] הַבָּאִין עַל הָאָדָם, כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה.

ליקוטי מוהר”ן, חלק ב, תורה כד

מדברים על זה

בעקבות הסרטון

  • צחוק ושמחה הם פעולות רגשיות. כיצד לדעתכם הם יכולים להשפיע על בריאותנו? (תוכלו להיעזר בדוגמה המובאת בסרט.)
  • האם אתם מסכימים?

 

בעקבות דברי רבי נחמן מברסלב

  • דברי רבי נחמן נראים קיצוניים, אך גם מחקרים רפואיים מלמדים שעצב עמוק פוגע בבריאות וששמחה טובה לבריאות. על זה מתבססים הליצנים הרפואיים. האם יש לכם דוגמה מהחיים שלכם שבה מעשה משמח שלכם כלפי חולים או מעשה משמח של אחרים כלפיכם כשהייתם חולים יצר הרגשה טובה?
  • כיצד נוכל לגרום לעצמנו לשמוח? האם לדעתכם זה רצוי או אפשרי תמיד?

ילד א: למה אתה צוחק כל כך? ילד ב: נזכרתי בבדיחה. ילד א: ספר גם לי. ילד ב: אופס, שכחתי.

אלוהים מנסה את אברהם כדי לבדוק אם הוא אכן נאמן לו:

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. 

וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.

בראשית כב, א-ב

מדברים על זה

  • מה הניסיון שאלוהים ניסה בו את אברהם? מדוע אלוהים ניסה את אברהם כך? מה דעתכם על הניסיון הזה?
  • האם אתם או מישהו שאתם מכירים הועמד בניסיון? האם אתם או הוא עמדתם בניסיון?
  • האם לדעתכם ניסיון הוא הדרך הנכונה לבחון נאמנות? הסבירו ותנו דוגמה.

מי צריך ניסיונות?!

הבוקר, לפני שחילקה המורה את טופסי המבחן, היא הודיעה שבזמן המבחן היא מתכוונת לצאת מהכיתה ושהפעם זה יהיה “מבחן כבוד”, בלי השגחה. כולם נרעשו. כמה מהתלמידים פחדו שיתפתו להעתיק, ואחרים פחדו שלא יידעו כיצד להגיב אם יפנו אליהם ויבקשו להעתיק מהם.

“המורה! את יודעת שאנחנו ממש חייבים ציונים טובים במבחן הזה, לקראת חטיבת הביניים. זה ניסיון שאולי לא נוכל לעמוד בו! למה את עושה לנו את זה?” שאלה גיתית, וכולנו הסכמנו.

המורה ניסתה להרגיע: “אני בטוחה שאתם יכולים לעמוד בניסיון הזה, ואני סומכת עליכם. בשבילכם זוהי הזדמנות לראות בעצמכם שאתם מסוגלים. ייתכן שיהיו העתקות ושאני לא אגלה אותן, אבל מה שחשוב בעיניי יותר הוא ההתמודדות שלכם עם עצמכם!”

עמיחי התפרץ לדבריה: “אבל בשביל מה? הרי את כאן, ואת יכולה לשמור עלינו! למה ליצור מצב כזה מלכתחילה? אילו לא הייתה ברירה, היינו נאלצים להתמודד עם האתגר, אבל לא צריך להעמיד אותנו בניסיונות סתם, לשם הניסיון!”

המורה הסבירה שהיא חושבת שלפעמים חשוב להתנסות בדברים כדי ללמוד מהם וכדי לראות איפה כל אחד מאיתנו עומד. “אתה יודע איזו הרגשה טובה מרגישים כשמצליחים לעמוד בניסיון?!” אמרה לעמיחי.

היא הוסיפה שהחיים מזמנים לנו ניסיונות ואתגרים ללא הרף ושאפשר לראות בהם אימון שמחשל אותנו ומפתח אותנו. “אני כמובן מאחלת לכולנו שלא נתנסה בניסיונות קשים ומסוכנים, אך מבחן כבוד אינו כזה לדעתי”.

מדברים על זה

  • מה דעתכם על ההתנסות הזאת? האם אתם מסכימים עם המורה או עם עמיחי? נמקו את תשובתכם.
  • מצאו רעיון לניסיון כיתתי שיכול להוות עבורכם אתגר ועשו אותו.

קראו את סיפורה של דניאל וולפסון בת הארבעים וארבע – הישראלית הראשונה שטיפסה והגיעה לפסגת הר האוורסט:

לפני עשר שנים, בחופשת סקי עם חברים בבולגריה, נפלה דניאל מרַכֶּבֶל. הרופאים העריכו שלא תוכל ללכת עוד, ודאי שלא לטפס על הרים. “התעוררתי מחוברת להמון צינורות”, סיפרה בריאיון. “הסבירו לי ששברתי את עצם הירך ושהשתילו לי פלטינה. לכל אורך רגל ימין יש לי פלטינה”.

כבר בבית החולים היא סימנה לעצמה מטרה: “הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו מעבר ליכולות שלי. אמרתי לעצמי: ‘אני אראה לכולם, אני עוד אטפס לפסגת האוורסט’. זה היה הזוי, על גבול הלא-שפוי. לפני עשר שנים לא ידעתי שום דבר על טיפוס, חוץ מזה שהאוורסט הוא ההר הכי גבוה בעולם”. בעשר השנים מאז היא למדה את התחום, טיפסה על עשרות הרים בעולם ובשנת 2021 הגשימה את חלומה והצליחה להגיע לפסגת האוורסט.

קראו את הסיפור המלא בכתבה:

“אני בפסגה!”: דניאל וולפסון הפכה לישראלית הראשונה שכבשה את האוורסט

מדברים על זה

  • מדוע דניאל הגדירה לעצמה מטרה גבוהה כל כך? למה היא רצתה להעמיד את עצמה בניסיון הזה?
  • האם קרה לכם העמדתם את עצמכם בניסיון? האם עמדתם בו?

משחק “פְריז” 

פרשת וירא פותחת בביקורם של שלושת המלאכים אצל אברהם ושרה. המלאכים בישרו לאברהם על הולדת הבן הצפויה, ושרה צחקה באוהל למשמע הבשורה, אך הכחישה שצחקה.
במשחק התלמידים ינסו גם הם לעמוד במצב שבו הם ינסו להתאפק ולא לצחוק. על כל התלמידים לעמוד או לשבת בכיתה ב”פריז” ולא לזוז. תלמיד אחד או כמה תלמידים יסתובבו בין שאר התלמידים וינסו לגרום להם לצחוק בלי לגעת בהם. תלמיד שיצחק, יחייך או יזוז ייפסל.

חידון פרשת וירא

בדקו אם התלמידים יודעים את סיפור הפרשה. הקרינו את המצגת, וחלקו את הכיתה לשלוש קבוצות. בכל פעם תלמיד מקבוצה אחת ינסה לענות על השאלה. אם יטעה, השאלה תעבור לקבוצה הבאה.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה