ספרי הלימוד שלנו מבטאים את עקרונות תל”י:
פלורליזם, שוויון, נאמנות למסורת היהודית ומחויבות לערכי הציונות.
הספרים נכתבו בידי צוות חינוכי מנוסה ומקצועי ומעוצבים בצורה מוקפדת ונעימה. לכל ספר נלווה מדריך מקוון למורה.
תל”י, בעזרתם הנדיבה של קרנות פרטיות ושל הסוכנות היהודית, מעניקה הנחה מיוחדת לבתי ספר של תל”י לרכישת ספרי לימוד של תל”י. בעמוד זה תוכלו למצוא את רשימת הספרים המוצעים ומחיריהם. המחירים תקפים לשנת הלימודים הנוכחית בלבד.
משה שלח מרגלים לארץ כנען לבחון את הארץ ואת יושביה. בחזרתם המרגלים מתארים לפני בני ישראל את חוויותיהם, ובין היתר מתארים את המראה של כמה מתושבי הארץ:
וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים
וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם.
במדבר יג, לג
פירושי מילים
נְפִלִים – ענקים
מדברים על זה
לבוגרים
צפו בפרק “ילדי בית העץ – למי קראת דמבו”.
לבוגרים:
צפו בסרטון ניסוי הדיוקנאות.
אפשר לצפות גם בכתבה “בני נוער מדברים על דימוי עצמי” (אפשר עד 3:50 דקות).
מדברים על זה
“ילדי בית העץ – למי קראת דמבו”.
ניסוי הדיוקנאות
“בני נוער מדברים על דימוי עצמי”
משימה: התלמידים יכתבו לעצמם פתק: “אני אוהב (או אוהבת) בעצמי את…” ויתלו אותו במקום שהם רואים בכל יום. לאחר שבוע שאלו אותם: האם הפתק שינה משהו בהם? למה חשוב לנו למצוא בעצמנו דברים שאנחנו אוהבים?
למצוא חן
שלומית כהן אסיף
הִסְתָּרַקְתִּי מוּל הָרְאִי
וְלָבַשְׁתִּי חֻלְצָה לְטַעֲמִי.
רָצִיתִי לִמְצֹא חֵן
בְּעֵינֵי עַצְמִי.
אַחַר כָּךְ הָלַכְתִּי לְרוּת
וְהִתְפַּלַּלְתִּי בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ
הַלְוַאי שֶׁאֶמְצָא חֵן
גַּם בְּעֵינֶיהָ.
מדברים על זה
המרגלים מתארים לפני משה ובני ישראל את מה שראו בארץ כנען. נקודות המבט של המרגלים ושל יהושע וכלב שונות – המרגלים מוציאים את דיבת הארץ, ואילו יהושע וכלב משבחים אותה.
וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ.
אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם. […].
וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת.
וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם.
[…].
וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם.
וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד.
אִם חָפֵץ בָּנוּ ה’ וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
במדבר יג, כז-יד, ח
פירושי מילים
אֶפֶס – אבל
עַז – חזק
בְּצֻרוֹת – מוקפות חומה
דִּבַּת – גנאי
תָּרוּ – ריגלו
אַנְשֵׁי מִדּוֹת – גדולים בגוף
נְפִלִים – ענקים
מדברים על זה
מדברים על זה
הפתגם
הסרטון
ערבוב כיתות – נקודות מבט שונות
אופיר ויהל לומדים באותה כיתה כבר ארבע שנים. לשניהם טוב בכיתה, והם חברים של ילדי הכיתה. לקראת שנת הלימודים החדשה הודיעה מנהלת בית הספר לתלמידים שהיא תערבב את הכיתה עם תלמידי הכיתה האחרת בשכבה ותחלק מחדש לשתי כיתות. כשאופיר שמעה על זה, היא התקשרה ליהל.
אופיר: “יהל, כבר שמעת שיערבבו את הכיתות בשנה הבאה?”
יהל: “בטח! איזה כיף זה, נוכל להכיר ילדים חדשים. מעניין מי יהיה איתנו!”
אופיר: “כיף? כיף זה בטוח לא. יש לנו כיתה כזאת טובה, עכשיו כולם חברים של כולם. מי יודע מה יקרה אחרי שישנו את הכיתה”.
יהל: “מה יכול להיות רע? כולם נחמדים בכיתה השנייה. ואולי סוף-סוף יהיו יותר בנים בכיתה שאפשר לדבר איתם לא רק על כדורגל”.
אופיר: “אני לא מבינה למה אתה לא מבין שזה אסון. הכול ישתנה, יכול להיות שאני כבר לא אהיה התלמידה הכי טובה, יכול להיות שלא יהיו לך בכלל חברים, יכול להיות שכבר לא יהיה כיף בכיתה כמו עכשיו”.
יהל: “אני חושב שרק דברים טובים יכולים לקרות מזה. אני לא מבין למה את דואגת בכלל”.
מדברים על זה
ניצוץ האהבה
מילים: אהוד בנאי
לחן: עממי
כָּל אֶחָד חַי בְּעוֹלָם אַחֵר
כָּל כָּךְ גָּדוֹל הַשֹּׁנִי.
אֶת מַה שֶּׁאֲנִי מַרְגִּישׁ בִּפְנִים
אִישׁ לֹא מַרְגִּישׁ כָּמוֹנִי.
אֶת מַה שֶּׁאַתָּה חוֹשֵׁב עָמֹק
אֲנִי חוֹשֵׁב שָׁטוּחַ.
מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה סָגוּר
אֲנִי רוֹאֶה פָּתוּחַ.
אֶת מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה לָבָן
אַתָּה רוֹאֶה שָׁחֹר.
כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת עָלַי הַחֲשֵׁכָה
עָלֶיךָ זוֹרֵחַ אוֹר.
מַה שֶּׁבִּשְׁבִילְךָ חֲלוֹם
לִי זוֹ הָאֵימָה.
מַה שֶּׁבִּשְׁבִילִי שָׁלוֹם
לְךָ זוֹ מִלְחָמָה.
אֶל הַמָּקוֹם אֵלָיו אֲנִי הוֹלֵךְ
הֵן גַּם אַתָּה תַּגִּיעַ,
כָּל הַדְּרָכִים הֲרֵי עוֹלוֹת
אֶל אוֹתוֹ הָרָקִיעַ.
אֶל הַמָּקוֹם אֵלָיו אַתָּה הוֹלֵךְ
כֵּן, גַּם אֲנִי אַגִּיעַ
אַךְ בְּלִי נִיצוֹץ הָאַהֲבָה
שׁוּם דָּבָר לֹא יַתְנִיעַ!
מדברים על זה
נקודות מבט שונות בתמונות
הקרינו מצגת של תמונות שיש שתי אפשרויות שונות להתבונן בהן.
מדברים על זה
משימה: חפשו באינטרנט תמונה שממחישה נקודות מבט שונות כמו במצגת. העלו אותה למצגת שיתופית והקרינו בכיתה.
בפרשה מדובר על מצוות ציצית, בליווי ההסבר למטרתה:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם
וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת.
וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה’ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם
וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם.
במדבר טו, לח-לט
פירושי מילים
צִיצִת – חוטים היוצאים מפינות הבגד
לְדֹרֹתָם – לכל הדורות
פְּתִיל – צמר צבוע תכלת
תָתֻרוּ – תלכו אחרי
זֹנִים – סוטים מהדרך
מדברים על זה
זיכרון מצוין
לאה נאור
הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי מְצֻיָּן
אֲבָל קְצָת לֹא לָעִנְיָן.
אֲנִי זוֹכֶרֶת רַק דְּבָרִים לֹא חֲשׁוּבִים,
לְמָשָׁל, אֶת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאָכַלְתִּי עֲנָבִים,
וְשֶׁנָסַעְנוּ בָּרַכֶּבֶת, וְאֵיךְ צָפַר הַקַּטָּר,
וְאֶת הַשְּׁקִיעָה הַהִיא בִּירוּשָׁלַיִם, וְאֶת הַצֶּבַע שֶׁל הָהָר,
וַאֲפִלּוּ שִׁיר אָרֹךְ שֶׁל גְּדוֹלִים, אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת כָּל הַמִּלִּים
לא יוֹדַעַת אֵיך הִצְלַחְתִּי.
אֲבָל לְגַמְרֵי שָׁכַחְתִּי
אֵיפֹה שַׂמְתִּי אֶת הַמְּעִיל,
לְאָן נֶעְלָם הַסְּוֶדֶר.
וְגַם שָׁכַחְתִּי שֶׁהִבְטַחְתִּי לְסַדֵּר סוֹף סוֹף אֶת הַחֶדֶר.
לאה נאור, אבל אני כזה, הקיבוץ המאוחד, 1993
מדברים על זה
מזכרות ודברים מוחשיים שרואים או חשים בחושים אחרים בכוחם להועיל לזיכרון. התלמוד במסכת מנחות מלמד על שרשרת סיבות ותוצאות המתחילה בראייה ומסתיימת במעשה. דברי התלמוד נסמכים על הפסוק העוסק במצוות ציצית ומזכיר את הראייה, הזכירה והעשייה.
“וראיתם אותו וזכרתם […] ועשיתם”.
ראייה מביאה לידי זכירה,
זכירה מביאה לידי עשייה.
תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מג, עמוד ב
מדברים על זה
להרחבה על שיטות המסייעות לזיכרון:
פט פרי הוא אומן בן זמננו ואקטיביסט. בציור המובא כאן, ילד צופה בנוף שאינו נראה בציור ואוחז בידו רק כמה פרחים מיובשים שנושאים מטען – כנראה בית ילדותו ההרוס.
ניק ג’נטרי הוא אומן בן זמננו. הוא משתמש בפריטים אוצרי מידע ישנים (דיסקים ישנים של מחשבים, כרטיסי ניקוב של מחשב, תשלילי תצלומים, צילומי רנטגן ועוד) ויוצר מהם קולז’. הדמויות ביצירותיו מורכבות בעצם מזיכרונות של אנשים רבים אחרים. הציגו לתלמידים את הציור שלו.
מדברים על זה
מדברים על זה
הסרטון “איך נוצרים זיכרונות”
הסרטון “זיכרונות ילדות”
חטא המרגלים – פעילות אלתור
למדו על חטא המרגלים בפרשה, ולאחר מכן יציגו התלמידים את הסיפור תוך שינויים דינמיים בהצגה, על ידי פתקי הוראות בימוי שיינתנו לשחקנים תוך כדי ההצגה. התלמידים יאלתרו לפי ההוראות בפתקים. אפשר להתחיל בקבוצה של ארבעה שחקנים ובכל פעם להחליף שניים מהם.
אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה