אין מוצרים בסל הקניות.

מעבר לתשלום
< חזרה

פרשת בהעלותך

מה בפרשה?

  • מנורת הזהב – אהרן מצוּוה להדליק את המנורה.
  • הבדלת הלוויים – הלוויים מוקדשים לעבודת אלוהים במשכן באמצעות היטהרות והקרבת קורבן.
  • פסח שני – לטמאים שלא הקריבו את קורבן הפסח במועדו, נדחה החג לי”ד באייר.
  • החצוצרות – משה מצווה לעשות חצוצרות שיתקעו בהן הכוהנים, אות לאיסוף העם ולנסיעת המחנות, וכן לפני מועדים וימים מיוחדים.
  • “שיר הארון” – תפילה שמשה מתפלל בנסוע הארון ובנוחו.
  • תבערה – בגלל תלונות בני ישראל אש אלוהים בוערת במחנה.
  • קברות התאווה – בני ישראל מתאווים למה שאכלו במצרים, ובמיוחד לבשר. משה מביע לפני אלוהים את הקושי שהוא חווה בהנהגת העם, ואלוהים מצווה אותו לבחור שבעים זקנים שיעזרו לו. לאחר מכן יורדים משמים שׂלווים רבים, ובעם מכה מגפה – עונש על תאוותם.
  • צרעת מרים – מרים ואהרן מדברים סרה במשה, ואלוהים מעניש את מרים בצרעת. משה מתפלל לרפואתה.


אומנות בפרשה

אפשר להרחיב על הפרשה באופן ויזואלי באמצעות יצירות מאתר מדרש אומנות מבית קרן תל”י:

אהרן והקדשת המשכן, דורה אירופוס

אהרן ומרים מדברים במשה, ביבליה מוראליזה

מרים נרפאת על ידי משה, ביבליה פופרום

לאחר יציאת מצרים הצטוו בני ישראל לחגוג את חג הפסח בארבעה עשר בחודש ניסן. קבוצה של אנשים שהיו טמאים בזמן החג ולכן לא יכלו להקריב את קורבן הפסח מבקשים ממשה הזדמנות נוספת לחגוג את החג במועד מאוחר יותר, והם נענים ומורשים לקיים את הפסח חודש לאחר מכן.

וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו

אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם

לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן ה’ בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. […].

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר

אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַה’.

בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ […].

במדבר ט, ז-יא

 

פירושי מילים

טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם – טמאים בשל קִרבה למת ולכן לא הורשו להקריב את קורבן הפסח

נִגָּרַע – נהיה פחותים או גרועים מהאחרים

אִישׁ אִישׁ – כל איש

לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם – בדור שלכם או בדורות הבאים

בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי – חודש אייר (שהוא החודש אחרי ניסן, החודש הראשון לפי התורה)

מדברים על זה

  • מה ביקשו האנשים הטמאים בזמן הפסח ממשה? מה דעתכם על בקשה זו?
  • איזה פתרון ניתן להם?
  • זהו פתרון ייחודי לחג הפסח ואינו תקף בחגים אחרים. מדוע פסח הוא חג חשוב עד כדי כך שרק בו ניתנת הזדמנות שנייה לחגוג אותו?
  • למה לדעתכם לא קיבלו טמאי המת את המצב כמות שהוא וביקשו הזדמנות נוספת לחגוג את החג? האם גם אתם הייתם נהוגים כמותם? הסבירו.
  • באילו מצבים אתם רוצים הזדמנות שנייה? באילו מצבים תוותרו עליה?

כשירד משה מהר סיני ובידיו לוחות הברית וראה שבני ישראל חטאו בחטא העגל, הוא השליך את הלוחות והם נשברו. וכך מספר המדרש:

הִתְחִיל מֹשֶׁה מִצְטַעֵר עַל שִׁבּוּר הַלּוּחוֹת,

וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תִּצְטַעֵר!

בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הָיוּ אֶלָּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת לְבַד,

וּבַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים אֲנִי נוֹתֵן לְךָ שֶׁיְּהֵא בָּהֶם גַּם הֲלָכוֹת, מִדְרָשׁ וְאַגָּדוֹת.

שמות רבה, פרק מו, פיסקה א

מדברים על זה

  • מה היתרון של הלוחות השניים לעומת הלוחות הראשונים לפי המדרש?
  • מכיוון שהלוחות הראשונים נשברו בשל חטא העגל, מה הייתם מצפים שיהיה ערכם של הלוחות השניים – טובים מהראשונים או פחותים מהם? הסבירו.
  • בדרך כלל הזדמנות שנייה פחותה בעיניכם או עדיפה מההזדמנות הראשונה? הביאו דוגמה.
  • מה ניתן ללמוד מכך שאלוהים הסכים לתת לבני ישראל לוחות שניים, גם לאחר שחטאו ואף על פי שמשה שבר את הראשונים? בשל מה בני ישראל היו ראויים לקבל שוב את לוחות הברית לדעתכם?

לבוגרים

 

אל תפחד

אהוד בנאי

 

אל תפחד

אתה לא לבד.

 

הייתה זו דקירה קטנה

זעזוע פתאומי ומהיר,

נכון, איבדת שליטה לרגע

לא היית מספיק זהיר,

ועכשיו פעמוני אזהרה

מצלצלים בראשך

אתה רוצה לשכוח

להתחיל מהתחלה.

 

אז תאמין שאם קלקלת

אתה יכול גם לתקן, כן, כן.

 

אל תפחד

אתה לא לבד.

 

אם יחזור שוב רגע הפחד

אבוא להושיט לך יד

תמיד אהיה קרוב אליך

לחבק במקרה שתרעד.

 

עכשיו פעמוני אזהרה

מצלצלים בראשך

אתה רוצה לשכוח

להתחיל מהתחלה.

 

אז תאמין שאם קלקלת

אתה יכול גם לתקן, כן, כן.

 

אל תפחד

אתה לא לבד.

 

להאזנה

מדברים על זה

  • מהי הסיטואציה בשיר? למי לדעתכם הדובר בשיר מדבר? מה הוא מבקש לומר לו?
  • הדובר בשיר חוזר כמה פעמים על נושא הפחד. כיצד פחד יכול למנוע מאדם לפעול לתיקון? הביאו דוגמאות.
  • אילו עצות הייתם נותנים לאדם שרוצה לתקן אבל מפחד לפעול? האם גם לכם קורה שאתם רוצים לתקן טעות שעשיתם ומפחדים? מה יכול לעזור לכם להתגבר על הפחד?

 

משימה: כתבו מכתב אישי לעצמכם בלבד, וספרו על מצב שבו “קלקלתם” (פגעתם במישהו, טעיתם, הרסתם משהו, ויתרתם על הזדמנות וכדומה). כיצד תוכלו לתקן?

חוות “קיימא” קמה כדי לבנות סביבת עבודה ייחודית לבני נוער שנפלטו ממסגרות חינוכיות ולהעניק להם הזדמנות שנייה על פי צורכיהם.

כתבה על חוות “קיימא” (אפשר לצפות עד 3:45 דקות.)

מדברים על זה

  • מהן הסיבות שמביאות את הנערים והנערות בכתבה לחוות “קיימא”? למה לדבריהם הם התקשו להשתלב במערכת החינוך הרגילה?
  • כיצד חוות “קיימא” מעניקה לבני הנוער הזדמנות שנייה? במה שונה ההזדמנות הזו מההזדמנות הראשונה?
  • אחת העובדות בחווה אומרת שהיא אינה יודעת דבר על העבר של הנערים כי “זה לא משנה”. היא מסבירה: “הם באים לפה להיות מה שהם פה”, ולכן אין חשיבות לרקע ולעבר שלהם. איזה עיקרון ניתן ללמוד מגישה זו על הזדמנות שנייה שנותנים לאחרים ועל הזדמנות שנייה שאנחנו נותנים לעצמנו?

כל עוד הנר דולק אפשר לתקן.

רבי ישראל סלנטר

 

הנר הוא מטפורה לנשמת האדם. פירוש הפתגם: כל עוד האדם חי, הוא יכול לתקן את דרכיו ומעשיו.

אפשר לקרוא סיפור הקשור לפתגם.

מדברים על זה

  • האם אתם מסכימים עם הפתגם? למה?
  • מה מלמד אותנו הפתגם על מספר ההזדמנויות האפשריות לתיקון? האם לדעתכם יש אין-ספור הזדמנויות לתקן או שמספרן מוגבל? הסבירו.

כאשר יצאו בני ישראל ממצרים, הצטרפו אליהם עבדים אחרים ממצרים – “אספסוף”, אנשים שאינם מבני ישראל. האספסוף עורר את בני ישראל להתלונן על מזונם במדבר, מתוך תאווה לבשר ולמזונות שאכלו במצרים.

וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר.

זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם

אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים.

וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ.

וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח.

שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר

וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן.

במדבר יא, ד-ח

 

פירושי מילים

הָאסַפְסֻף – האנשים שהצטרפו לבני ישראל בצאתם ממצרים

בְּקִרְבּוֹ – בתוכו

הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה – רצו מאוד-מאוד

נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה – יבש לנו בלא מיצי הבשר והדגים

אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ – אין אנו מצפים אלא למן

 

 

מדברים על זה

  • לְמה מתאווים האספסוף ובני ישראל לפי הכתוב בשורה השנייה?
  • בשורה השלישית והרביעית מפורטים המאכלים שאכלו במצרים. האם הדבר שאליו מתאווים בני ישראל מוזכר שם?
  • נראה שבני ישראל לא התאוו לאוכל שהיה במצרים. אם כן, מדוע לדעתכם הם מזכירים אותו?
  • התיאור של בני ישראל שבוכים ורוצים בשר מזכיר ילד שחוזר הביתה, פותח את המקרר ואומר: “אין מה לאכול בבית הזה!” האם אכן המקרר ריק? נסחו משפט אחר שמסביר בדיוק את תחושותיו של הילד.
  • במדבר ניזונו בני ישראל מהמן ולכאורה לא היו רעבים או נזקקו באמת למזון נוסף. מה ניתן ללמוד מכך על תאוותם ועל תאוות בכלל?
  • כיצד ניתן בכל זאת להבין את תלונות בני ישראל? האם לדעתכם יש גם פן צודק בתלונה שלהם? הסבירו.
  • התאווה לבשר גורמת לבני ישראל להיזכר בערגה בתקופה שבה סבלו מעבדות מצרים וגם לזלזל במן הפלאי שהזין אותם. חשבו על מצבים שבהם תאווה יכולה לפגוע בשיקול הדעת של המתאווה או לשבש את דעתו? למה לדעתכם זה קורה?

 

משימה: הכינו שלטים הומוריסטיים להפגנה שארגנו בני ישראל נגד המן ובעד החזרה למצרים ולמאכלים שם. בניסוח של השלטים תוכלו להביע את הבעייתיות שבבקשה.

בַּחֲנוּת שֶׁל גְּלִידָה בִּקַּשְׁתִּי
אַרְבָּעָה טְעָמִים
וְלָקַחְתִּי וָרֹד וְצָהֹב וְכָתֹם
וְלָבָן עִם שׁוֹקוֹלָדִים קְטַנִּים.
וְעַכְשָׁו
אַחֲרֵי שֶׁגָּמַרְתִּי,
כָּל הַזְּמַן אֲנִי חוֹשֵׁב
עַל הַצְּבָעִים שֶׁלֹּא בָּחַרְתִּי.

יהודה אטלס, וְרַק אֲנִי לֹא, שבא, 1981

מדברים על זה

  • למה לדעתכם על אף ארבעת הטעמים של הגלידה שאכל, הילד חושב על הטעמים שלא בחר?
  • איך לדעתכם התאווה של הילד לכל הטעמים שלא בחר משפיעה על ההנאה שלו מהטעמים שבחר?
  • האם אתם מכירים את התחושה שהילד מתאר בשיר? ספרו על מקרה שבו הייתה לכם חוויה דומה.
  • מה עוזר להתמודד עם התחושה שאולי הפסדתם משהו טוב יותר כאשר בחרתם משהו? איך נוכל להרגיש שלמים יותר עם בחירה בדבר אחד מהרבה דברים שאנחנו רוצים?

אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.

משנה, מסכת אבות, פרק ד, משנה א

 

מדברים על זה

  • אמרו לתלמידים את חלקו הראשון של המשפט ובקשו מהם להשלים “איזהו עשיר…”.
  • מה התשובה של המשנה לשאלה מיהו עשיר? האם זאת התשובה שהייתם מצפים לה? למה?
  • במה דומה אדם ששמח בחלקו לאדם עשיר?
  • האם עושר כלכלי מבטיח גם שמחה ותחושת סיפוק במה שיש? למה?
  • הביאו דוגמאות מחייכם למצבים של “שמחה בחלקכם”.
  • האם אפשר ללמד אנשים להיות שמחים בחלקם? כיצד?

 

משימה: הציבו בכיתה תיבת אוצרות. התלמידים יכתבו על פתקים דברים שהם שמחים בהם, בלי שמות. אפשר שכל פתק ייכתב על מעין מטבע. הכניסו את כל הפתקים לתיבה, ואז הוציאו והקריאו אותם. סכמו: אם אנחנו מסתכלים על כל הדברים הטובים האלה, אנחנו באמת מרגישים עשירים.

 

דייג אחד היה דג בכל יום דגים לפרנסתו ולהנאתו על שפת הנהר. יום אחד עבר במקום אדם, ראה את הדייג במלאכתו וביקש לייעץ לו: “אם תקנה סירה, תוכל לדוג דגים רבים יותר ולהרוויח יותר כסף”.

השיב לו הדייג: “ומה יועיל לי להרוויח יותר?”

אמר לו האדם: “תוכל לקנות ספינה, לשכור פועלים, לדוג דגים רבים עוד יותר ולהרוויח יותר”.

השיב לו הדייג: “ומה יועיל לי להרוויח יותר?”

“תוכל לקנות צי ספינות ופועלים רבים, לדוג דגים רבים עוד יותר ולהרוויח יותר”.

השיב לו הדייג: “ומה יועיל לי להרוויח יותר?”

“תוכל לשכור מנהל לכל ספינותיך, תחתיו יעבדו הפועלים וידוגו דגים רבים, ואתה תוכל לשבת לך להנאתך על שפת הנהר ולדוג דגים”.

אמר לו הדייג: “הרי זה מה שאני עושה עכשיו!”

 

סיפור עממי

מדברים על זה

  • כיצד האדם שמשוחח עם הדייג תופס את המושגים עבודה ומנוחה, ובמה שונה תפיסתו מתפיסת הדייג?
  • למה לדעתכם הדייג חוזר ושואל את האיש מה יועיל לו להרוויח יותר? האם באמת אינו יודע מה ניתן לעשות בכסף ומה היתרון בו? הסבירו.
  • האדם בסיפור מעודד את הדייג לרצות עוד כסף, רק כדי שבסוף יוכל לעשות את מה שהוא כבר עושה ממילא – לדוג דגים. הביאו דוגמאות למצבים דומים שבהם אנשים רוצים יותר ממה שיש להם כאשר כבר בהווה הם יכולים ליהנות מהמטרה שהם רוצים להגיע אליה. האם יש לכם גם דוגמה מהחיים שלכם? (למשל לאסוף עוד קלפים כאשר אני כבר נהנה עכשיו מהקלפים שיש לי.)
  • האם באמת הדייג שיושב ודג דגים להנאתו ולמחייתו דומה לדייג שדג דגים רק להנאתו ושיש לו עסק דיג רווחי? איזה סוג חיים אתם הייתם מעדיפים ולמה?

מבני ישראל נבחרו הלוויים לעבוד את אלוהים במשכן.

וְהִבְדַּלְתָּ אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם.

וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת אֹהֶל מוֹעֵד […].

[…].

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם

מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד.

וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד.

במדבר ח, יד-כה

 

פירושי מילים

לִצְבֹא צָבָא – להצטרף לעובדים

מדברים על זה

  • לאיזה צורך הלוויים מובדלים מבני ישראל?
  • לפי הפסוקים, מהו טווח הגילים בו הלוויים עובדים באוהל מועד? מדוע גיל העבודה מוגבל?
  • האם אתם מכירים אנשים מבוגרים שהיו אמורים לסיים לעבוד ולפרוש לגמלאות ובכל זאת ממשיכים לעבוד? האם אתם מכירים גמלאים שמתנדבים או עובדים בעבודות חלקיות? למה לדעתכם אנשים רוצים להמשיך לעבוד גם לאחר גיל הפרישה?
  • האם עבדתם בעבודה כלשהי? אם כן, ספרו: במה עבדתם, למה, ואיך הייתה החוויה?
  • שלא כמו הלוויים שנקבע מראש במה יעבדו, היום אנחנו בדרך כלל יכולים לבחור את העבודה שלנו. במה תרצו לעבוד כשתגדלו?

האגדה שלפניכם עוסקת במתח שבין איכות העבודה ובין מספר שעות העבודה.

מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם וְשָׂכַר פּוֹעֲלִים הַרְבֵּה לַעֲבֹד בּוֹ.

וְהָיָה שָׁם פּוֹעֵל אֶחָד מִצְטַיֵּן בִּמְלַאכְתּוֹ יוֹתֵר מִן הַכֹּל.

מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ?

נְטָלוֹ בְּיָדוֹ וְהָיָה מְטַיֵּל עִמּוֹ אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת, לְכָאן וּלְכָאן, בִּמְקוֹם לַעֲבֹד.

לְעֵת עֶרֶב בָּאוּ הַפּוֹעֲלִים לִטֹּל שְׂכָרָם וּבָא אוֹתוֹ הַפּוֹעֵל עִמָּהֶם,

וְנָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׂכָרוֹ בִּשְׁלֵמוּתוֹ.

הִתְחִילוּ הַפּוֹעֲלִים מִתְלוֹנְנִים. אָמְרוּ:

“אָנוּ עָבַדְנוּ כָּל הַיּוֹם וְזֶה עָבַד שְׁתֵּי שָׁעוֹת, וְנָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׂכָרוֹ בִּשְׁלֵמוּתוֹ!”

אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: מָה לָכֶם מִתְלוֹנְנִים?

עָבַד זֶה בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת מָה שֶׁלֹּא עֲבַדְתֶּם אַתֶּם כָּל הַיּוֹם.

על פי קהלת רבה, פרשה ה, יא

מדברים על זה

  • מהי התלונה של הפועלים על הפועל המצטיין? האם התלונה שלהם מוצדקת בעיניכם? למה?
  • ברוב מקומות העבודה משלמים לעובדים לפי שעות העבודה ולא לפי ההספק. למה לדעתכם זה נעשה כך?
  • יש מקומות שבהם משלמים גם לפי ההספק. מה דעתכם על חישוב תשלום כזה?במי הוא עלול לפגוע? מהו חישוב השכר ההוגן ביותר לדעתכם?
  • איך לדעתכם ניתן לגמול לעובד מצטיין באופן שיטיב איתו ועם מקום העבודה ולא יפגע בעובדים האחרים?

 

משימה: לפעמים תלמידים זריזים משתעממים בכיתה אחרי שהשלימו את המשימה ששאר התלמידים עדיין עובדים עליה. הציעו רעיונות: מה יוכלו התלמידים הזריזים לעשות כדי לא להשתעמם בכיתה?

שלוש ארבע לעבודה

מילים: אריק איינשטיין

לחן: שם טוב לוי

 

הבוקר בא, הבוקר בא, אז תגיד תודה

שלוש ארבע, שלוש ארבע ולעבודה

אתה חייב את זה לעצמך, אתה חייב למשפחה

אתה חייב לשפוך הרבה זיעה

אז שלוש ארבע ולעבודה.

 

הערב בא, הערב בא, אז תגיד תודה

שלוש ארבע, שלוש ארבע ולמנוחה

אתה חייב את זה לעצמך, אתה חייב למשפחה

אתה חייב לשכוח מי אתה

ואז שלוש ארבע ולמנוחה.

 

היי היי, כן הבוקר בא, לעבודה, כן אז שלוש ארבע

היי היי, כן הבוקר בא, לעבודה, כן אז שלוש ארבע.

 

אתה חייב את זה לעצמך, אתה חייב למשפחה

אתה חייב לשפוך הרבה זיעה

אז שלוש ארבע ולעבודה.

 

האהבה, האהבה היא תציל אותך

שלוש ארבע, שלוש ארבע, אז תאהב אותה

אתה חייב את זה לעצמך, אתה חייב למשפחה

אתה חייב לשכוח מי אתה

אז שלוש ארבע ולאהבה.

 

היי היי, כן הבוקר בא…

 

להאזנה

 

מדברים על זה

  • בשיר חוזרות המילים “אתה חייב” – מה חייב האדם שהשיר פונה אליו, ולמי הוא חייב? מה השיר אומר על העבודה באמצעות החזרה על מילים אלו?
  • על פי השיר, האם החובה לעבוד היא חיובית או לא?
  • האם עבודה היא תמיד חובה? איך אתם מרגישים כלפי עבודה שהיא חובה? האם כל עבודה שהיא חובה היא בהכרח גם עול? למה?
  • מה לפי השיר יכול להציל את האדם מלחוש שהעבודה היא חובה מעיקה? כיצד האהבה שלכם למקצוע לימוד או לנושא מסוים משפיעה על החווייה של הכנת שיעורי הבית או מילוי המטלות? מה עוד יכול להפוך את חוויית העבודה, את שיעורי הבית או את המטלות לחיוביות ותורמות?

לפי החוק במדינת ישראל, מותר לעבוד מגיל ארבע עשרה, ורוב מקומות העבודה אינם מקבלים עובדים בני פחות משש עשרה. השאיפה של המדינה היא שנערים ונערות בגילים אלו יקדישו את עצמם ללימודים. אלא שרבים מהם עובדים בכל זאת ואפילו משקיעים זמן בעבודה על חשבון הלימודים. מה הסיבות לכך?

צפו בסרטון של “כאן חינוכית” “סליחה על השאלה – נערים עובדים”.

מדברים על זה

  • מה מניע את הנערים והנערות המרואיינים בסרטון לעבוד? אילו עוד מניעים יכולים לעודד בני נוער לעבוד?
  • מה למדו הנערים והנערות מעבודתם? האם לדעתכם זה ידע שחשוב לרכוש בגיל צעיר? הסבירו.
  • כמה מהמרואיינים מספרים על התעמרות בעבודה – כעס לא מוצדק של המעבידים, צעקות, תשלום לא הוגן וכדומה. כיצד הם התמודדו עם תופעה זו?
  • מה דעתכם על הדברים שהנערים והנערות משקיעים בהם את הכסף שהרוויחו? מה אתם הייתם עושים בכסף שהרווחתם? למה?
  • לפי הסרטון, מהם המחירים על עבודה בגיל הזה? אילו עוד מחירים אינם מוזכרים ולדעתכם קיימים? איך ניתן להתמודד עם כך?
  • האם הייתם מעוניינים לעבוד באחת העבודות שמוזכרות בסרטון? האם יש עבודה אחרת שהייתם רוצים לעבוד בה? למה?

מנורת הזהב – חידון מאיר

בפרשה אהרן מצוּוה להדליק את מנורת הזהב במשכן. המנורה הייתה לאורך הדורות לסמל של אור. הכירו לתלמידים פתגמי אור וביטויי אור באמצעות חידון דיגיטלי. חלקו את התלמידים לקבוצות לפי טורים או שולחנות, והציגו את החידון. בכל פתגם או ביטוי חסרה מילה אחת, ועל התלמידים לגלותה. תלמיד או תלמידה שחושבים שהם יודעים מהי המילה ירימו את ידם, והראשון שירים את ידו יענה על השאלה (הוא רשאי להתייעץ עם האחרים בקבוצה לפני המענה). אם התשובה שגויה, הקבוצה לא תוכל לענות על השאלה הבאה ותמתין תור נוסף כדי להשתתף. אם התשובה נכונה, הקבוצה תרוויח נקודה.

תאוות: לאיזה מאכל אנחנו משתוקקים?

בפרשה מסופר שבני ישראל מואסים במזון שהיה להם במדבר – המן – מתגעגעים למזונות ומאכלים אחרים ומתאווים אליהם.

שאלו את התלמידים לאיזה מאכל הם היו משתוקקים יותר מכול אילו היו במצב של בני ישראל – ניזונים ממאכל מסוים במשך זמן רב. חלקו את התלמידים לזוגות. כל תלמיד ותלמידה יכתבו את התשובה שלהם על דף, בלי שבן הזוג יראה את התשובה. התלמידים ינסו לנחש מה כתב בן הזוג וַאז יראו זה לזה את הכתוב בדפים. לאחר מכן ינסו כל התלמידים לנחש מה בחרו רובם. בדקו מה בחרו הרוב ומי ניחש נכון.

אתר פרשת השבוע הופק בתמיכתם הנדיבה של הלמוט ואווה ווליש, הלנדייל, פלורידה